מניפסט 5 דברים שלא ידעתם עליי

1
הייתי חניך מצטיין ב"חודש התנועה"
תמר הייתה כמדומני היחידה שאיתגרה אותי (תיקון: גם עידן, ריקי, ערן ודרומי). אגיב על כך במילותיה של רכזת סניף רמת-גן של בני-עקיבא שאיני זוכר את שמה (אי שם בצהרי שבת של חורף גשום, מתישהו בסביבות 1983, כשמנתה 63 חניכים בלבד בכל הסניף): "אני מתביישת בכם!".

כן, אני דתל"ש, אבל את זה יודעים הרבה אנשים. כמה מכם יודעים שהייתי חניך מצטיין ב"חודש התנועה" של בני-עקיבא? פשוט כל הזמן הפצירו בנו "תבוא מחר? תבואי מחר?" ולי לא היה נעים לסרב למדריכה. היא הייתה נחמדה, עם המון מוטיבציה, והיו לה ציצים. אני לא בטוח אם הייתי מודע לזה אז, אבל היום זה נראה לי כמו פרט חשוב. טוב, היום אני בן 35. מצד שני, הייתי ילד מאד מיוחד.

2
הוצאתי רישיון בטסט שביעי
החברה שלי טוענת שזה משום שהייתי נהג גרוע. היא מנמקת את זה בכך שגם היום אני נהג גרוע, מה שלדעתי היא השמצה קנטרנית, אבל לך תתווכח עם כוסית בעלת אובססיית שואה. 

למה בכל זאת עברתי רק בטסט שביעי? עזבו, סיפור ארוך (בכל זאת, כולל הסברים ל-6 טסטים בהם נכשלתי…). בואו נאמר שזה מזל חרא.

3
אני משוגע
לא "משוגע" כזה, של צחוקיות ושיגועים. גם לא חולה נפש, תודה לאל. אצלי, כמו רוב הדברים, זה הרבה יותר מעודן וקשה להגדרה. אתם יכולים לקרוא לזה "דפוק" אם אתם רוצים. הרבה אנשים כבר קראו לי דפוק, בעיקר חברים טובים ובנות זוג שבטח ידעו על מה הם מדברים. חוץ מהכוסית. היא טוענת שאני פשוט מפונק. ואמא שלי, שטוענת שזה הכל בגלל שאני ילד מאד רגיש.

4
אי אפשר לעמוד בפניי
אי אפשר להכחיש שיש שריטה ושהיא עמוקה. מצד שני, יש אנשים שנשבעים שאני האדם הכי שפוי שהם מכירים. לדעתי, מדובר בעיקר באנשים שנוטים לבלבל אהבה עם שפיות. זה, בניגוד לאנשים שחושבים שאם אתה אוהב אותם אז אתה בטח דפוק.

לפעמים אנשים כאלה שוברים לי את הלב, אבל בדרך-כלל אלו הם שנשברים בסוף. או איך שאמר חברי הטוב אלון באחת מברכות היומולדת שכתב לי: "שוב יש לך יומולדת. עוד שנה ועוד שנה… יא אללה שלך".

5
אני פאתטי
אני פאתטי. לא פתטי, חס וחלילה, כי בכתיב חסר ההגייה היא קצרה ועניינית מדי. ב"פאתטי" שלי יש תחכום.

יש אנשים שחושבים שהדבר הכי נורא שהם יכולים לעשות לך זה לומר לך שאתה פאתטי. יש אנשים שאם בחורה תאמר להם את זה, לא יעמוד להם יותר בחיים.

כשלעצמי, אני מוצא את תפקיד האנטי-גיבור מתגמל מאד. בניגוד למיתוס, זה שבחורה אומרת לך שאתה "חמוד" לא אומר שאבוד לך איתה. פשוט, תלוי מי הבחורה. החיים שלי השתפרו מאד מרגע שגיליתי שלהיות נוגע ללב הרבה יותר משתלם לי מאשר להיות יציב כסלע, קורן ביטחון עצמי ונחוש עד שורשי שפמי. הרי אף בחורה שאני עשוי להיות מעוניין בה לא תחפש אצלי את התכונות של ישראל חסון.

והכי כי טוב זה להיות פאתטי ולדעת לכתוב או פשוט לדבר יפה. יש אנשים שעשו מזה קריירה גדולה. אני, סתם מצאתי את אהבת חיי.

וחמישה מאותגרים
אני נותן כאן רשימה של חמישה אנשים שהם מאד מאותגרים בעיני ממילא, אז לא נורא אם אאתגר אותם עוד קצת. TheRaven, פיגו, ברוכין, חייש, עידוק.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שושי   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 21:31

    .

  • ריקי   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 21:48

    לפני כשלוש וחצי שנים, אחרי 4 טסטים והכי מביש, 3 תיאוריות. להגנתי אומר שבתיאוריות הייתי אחרי לידה, הזיכרון נודף

  • עידן   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 21:56

    אתה תוייגת ראשון! פשוט שמת זין, התעלמת, הלכת הלאה, מה שלא יהיה. ועכשיו אתה מתייג אותי!! ועוד בכינוי שאני לא משתמש בו כבר חודשים!
    שאלוהים יעזור ליונית.

  • שוקי   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 22:12

    דבר ראשון, מבחינתי אתה פיגו. זה שפתאום באמצע החיים בחרת לעצמך ניק ("עידן"? מה זה עידן?!) לא מחייב אותי לכלום.

    דבר שני, אני קורא כל מה שאתה כותב כי אתה כותב כל כך מעט שלא קשה לעקוב. מה שכן, כנראה הזיכרון לא כל-כך טוב כמו שהיה פעם (או שכתבת ממש מזמן).

  • יובל   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 23:33

    ואני מודה, אני אחד מאלו שקוראים לשוקי "דפוק" – אבל in a good way, כן?

  • יוחאי עילם   ביום 31 בינואר 2007 בשעה 0:18

    ואגב, גם אני סימנתי את הכוסית.

  • אורי ב.   ביום 1 בפברואר 2007 בשעה 16:04

    תודה על הכבוד, אבל כבר שיחקתי באנגלית
    http://tinyurl.com/ytwabt
    נחשב לי?

    אם כל הסגמנט שמתעניין בגברים פאתטיים היה כמו יונית, אולי הייתי ממשיך עם המיצוב הזה. אבל מאחר ורובו משכמה ומטה, ואף למטה מזה, עברתי הלאה.
    וחוץ מזה – מי כבר יכול להיות לא פאתטי בעולם הזה?
    גם בידול כבר אין בזה.

    עשית לי געגועים בחיי.

  • שוקיג   ביום 2 בפברואר 2007 בשעה 3:02

    א. באנגלית לא נחשב יא נקניק.
    ב. נראה לי שאתה מבלבל בין אנגליה לישראל. בישראל להיות פאתטי זה עדיין בון טון.

  • hofman   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 23:42

    תענוג איך שאתה כותב
    ואגב, שימנתי את הכוסית שלך למשחק. היא אומרת שאין לה מצב רוח. ואם באמת אי אפשר לעמוד בפניך, זרוק לה מילה

  • יהונתן   ביום 30 בינואר 2007 בשעה 23:55

    אני חושש שיהיה קשה להתעלות על מידת הפתיחות שאתה הפגנת.

  • ערס פואטי   ביום 31 בינואר 2007 בשעה 1:44

    ושוקי שלח יד ושאל מה נשמע.

  • חייש   ביום 31 בינואר 2007 בשעה 8:57

    שיאלללה. מי לא דתל"ש? נא להרים יד.

  • אבי   ביום 31 בינואר 2007 בשעה 14:26

    וזה נכון שיש פלח שוק לא קטן בכלל לגברים פאתטיים.

כתיבת תגובה