אני לא אוהב בקרים

אני לא אוהב את החלקים השונים של היום באופן כללי, אבל את הבקרים אני אוהב הכי פחות. אין מה לעשות – הם קרים, ישנוניים, עמוסים ומעצבנים, ואם עוברת משאית זבל ברחוב אז הם גם מריחים רע.

הייתה תקופה בחיים שלי שכפו עליי לקום כל יום בבוקר. ניסו לעשות אינטגרציה ביני לבין הבקרים. הפרוייקט יפה הנפש הזה נכשל, ובסופו של דבר אני שונא את הבקרים עוד יותר מאשר קודם. חתולים עדיפים בהרבה.

איך אמר בוב גלדוף? הייתי יורה בהם אחד אחד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מירה   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 7:25

    במיוחד אם ישנתי היטב בלילה וצפוי לי יום מבטיח, כלומר מבטיח תווות. כיף לקום בבוקר!

  • דבורית   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 7:54

    אם לא תכתוב פוסטים בשתיים בלילה תוכל לקום בבוקר.
    אוהבת בוקר.
    קמה עם הנץ.

  • לוי   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 8:52

    אשמח להשאיל את הכוסית עם האובססיה לכמה בקרים, נראה לי יהיה נחמד לשתות איתה קפה ולשוחח

  • עופר לנדא   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 10:40

    אני אישית מעדיף לקום כמה שיותר מוקדם, לדהור לעבודה לפני שכולם מתעוררים, ולהגיע למשרד עוד לפני שמישהו הספיק לפהק.

    ברגע שאני דוחה את ההשכמה – אני נאלץ להתמודד עם זה שיותר משאני שונא לקום בבוקר – אני שונא לקום בבוקר ולהיתקע בפקקים!

  • עופר לנדא   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 12:34

    דוגרי, גם ככה אף אחד לא רואה לא מתי שאני מגיע ולא מתי שאני יוצא, כי אני מגיע לפני כולם, וגם יוצא אחרי כולם…

    בשורה התחתונה מה שמשנה זה דו"ח השעות שאני מגיש, ושבאמצעותו הבוסים שלי יודעים כמה אני "טוחן", וחשוב מזה – ממנו נגזרות השעות הנוספות שמשלמים לי 😉

  • מייקי   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 20:34

    הדרך הטובה ביותר לקבל את הבוקר, זה לאחר לילה ללא שינה (עדיף אחרי לילה של כתיבה). להציץ מהחלון בעולם המתעורר… וללכת לישון.

    לא ככה?

  • שוקי   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 20:58

    לגמרי

  • Calvin   ביום 14 בפברואר 2007 בשעה 10:19

    אא"כ 'בוקר'=לקום באחת עשרה (-:

  • יניב גבאי-מילר   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 2:27

    על הערבים לא היית מעז להגיד דבר כזה.
    (סטגדש!)

  • סנדי ש   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 7:30

    יניב, הצחקת אותי על הבוקר (-:
    אפשר לשנות את הפתיחה וזה מושלם:
    "אני לא אוהב את החלקים השונים של האנושות, אבל את הערבים אני אוהב הכי פחות

    הייתי יורה בהם אחד אחד…"

    (כמובן שבצחוק, שוקי, כן?)

  • הזוייה   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 7:39

    אבל אין כמו הבוקר לראות את כל הישנוניים, שכאילו נלחמו עם שדים שזרקו אותם מהמיטה. הולכים עם הכובע של הקפוצ'ון על הראש שמסתיר את השיער.
    ממהרים לעוד יום עבודה והולכים עם ראשים מורכנים, כמו עדר חיות מוזר.
    ואני, עם צוואר ברבור זקופה. בשיא הערנות, כאילו צופה לי משהו מרגש.
    הקימה משפיעה על כל היום שלי.

    מצד שני, לא הייתי מתנגדת להישאר במועדון הכרית והשמיכה עוד קצת.

    בוקר אור.

  • היסטוריון מצעד המחץ   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 10:17

    השעות שאחרי הבוקר הן הכי נאכס 🙂
    בבוקר יש עוד אשליות.

  • ימימה   ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 11:05

    רואים שאין לך ילדים!

    ולעופר – אתה מכיר את הכלל הידוע – אם אתה מגיע לפני כולם אף אחד לא רואה את זה, אבל כולם רואים שיצאת ראשון. 😛

כתיבת תגובה