נאום אולמרט

אני לא יודע אם יצא לכם לראות את הנאום של אולמרט אתמול. אני צפיתי בו מתחילתו ועד סופו (שמרתי דלי בהישג יד) והגעתי לכמה מסקנות מעניינות.

אולמרט: רודפים אותי
ראשית, השלמה עבור מי שהחמיץ: נאום ארוך, טרחני, עילג מאד, לא משכנע. אולמרט מדבר בגילוי לב על חוסר הפופולריות שלו ומסביר שהכל לשם שמיים. בחלק הראשון הוא חוזר כתריסר פעמים על המילים "אני ראש ממשלה לא פופולרי", מאשים את התקשורת, את ביבי, את חבריו למפלגה, וברמז – גם את המשטרה ואת מבקר המדינה. כולם רודפים אותו ממניעים זרים. אינטרסנטים שמחפשים פרסום.

הערת אגב: שימו לב שהטענה הזו חוזרת, בווריאציות קלות, בכל הספינים, ובכל הכתבות מטעם. האנשים שמדברים על השחיתויות של אולמרט או על כשלונותיו הם תמיד רודפי פרסום שמנסים לתפוס עליו טרמפ. 

אולמרט: זה מקום עבודתי
בחצי השני של הנאום חזר אולמרט תריסר פעמים על המילים "זה מקום עבודתי". שום קשר הגיוני או תחבירי לא נצפה. זה היה ניסיון כושל, חסר כישרון, לטבוע בתודעה את הרעיון שאולמרט אינו פופולרי כי הוא אינו עסוק בתדמיתו אלא בעשייה. הוא אפילו אמר את זה: לו הייתי משקיע בתדמית התקשורתית שלי אולי הייתי יותר פופולרי; יכולתי לעשות כך וכך, אבל אני עסוק בעשייה אמיתית, ולכן איני פופולרי.

אין גבול לציניות. כולם יודעים שלאולמרט וקדימה אין כלום מלבד ספינים ותדמית. פשוט, כשיחצ"נים, הדוברים והיועצים הגיעו לשדה הקרב, הם נכשלו – שזה כמובן מאד מפתיע. הרעיון שניסה הנאום להעביר היה הגיוני כשלעצמו, למרות שספק אם היה לו סיכוי לשכנע. הניסוח העילג של הנאום הפך אותו לבדיחה.

אולמרט הצנוע
זה היה עוד אחד מנאומי אולמרט-החדש. בעצם, יש רק כאלה מאז שהוא נבחר לראשות הממשלה. אולמרט-החדש מדבר בצורה לא טבעית, בהטעמה מוגזמת, ומניע את ראשו שצורה שמזכירה את בובת כלבלב על דאשבורד של נהג מונית. אם הייתה מידה מסויימת של שארם באולמרט המקורי, האותנטי, השחצן והמתנשא אך אינטליגנטי לפחות, אז היא פשוט לא קיימת בגירסה הזו, מעשה ידיהם של יועצי התקשורת. הוא נראה – סליחה – כמו אהבל, או כמו מישהו שמדבר לילדים מפגרים.

אולמרט המנותק לא מצליח להיות עממי. הוא עוד תקוע בבית התמחוי של ערב הבחירות – ניכר שזו לא הסביבה הטבעית שלו.

אולמרט: משה קצב 2
"נאום התבכיינות" קראו לו בערוץ 10, וזה די מדוייק. אי אפשר למכור את אולמרט כאריק שרון 2. לשרון אנשים רצו להאמין כשאמר שמכפישים אותו. על השחיתויות (לכאורה) של שרון היו מוכנים לסלוח. שרון גם העניק לפחות מראית עין של יציבות וביטחון. אולמרט נכשל גם במבחן המנהיגות, גם במבחן היכולת וגם במבחן נטילת האחריות.

3% תמיכה הם שפל חסר תקדים בתולדות המשטרים הדמוקרטיים. זה השלב שבו הוא אמור היה להתפטר, אבל אולמרט נאחז בקרנות המזבח. כמו משה קצב, הוא מקווה להרוויח זמן, לשכנע שיש דברים חשובים יותר מאשר חקירת העבירות הפליליות בהן היה מעורב לכאורה. לשם כך הוא פנה למכנה משותף נמוך מאד – דיבר על החמאס והחיזבאללה, על האיום האיראני, הזכיר את השבויים, את המצב הכלכלי. ניסה להפוך את רשימת כשלונותיו להצלחות, או לפחות לנושאים בוערים שבפתרונם הוא עסוק.

הניסיון לשכנע שהאשמה אינה בו, אלא בכל מי שמקיף אותו, היא הדבר הרע ביותר מבחינתו.

יועצי האחיתופל של אולמרט
כנראה מצבו של אולמרט גרוע עד כדי כך שהוא לא מעיז "להוציא עבודות" למשרדו של אדלר. יועצי התקשורת שלו אולי מבינים בספינים, אבל הם חלשים באסטרטגיה, לא הצליחו להדריך אותו כיצד לדבר ולא בחרו עבורו היטב מה להגיד. ומעל לכל: הם כותבים חרא של נאומים.

אני לא יודע אם אולמרט באמת חושב שיש לו סיכוי לשקם את תדמיתו, או שכמו קצב הוא מחכה שהפריץ ימות או הכלב ימות (ובינתיים – כולנו נמות). אבל הוא עושה את זה בדרך הגרועה ביותר. לו היה שואל בעצתי אחרי הבחירות, הייתי אומר לו להעיף לעזאזל את היועצים שלו ולשכור אנשים שיודעים לפחות לכתוב. עכשיו זה הרבה יותר מדי מאוחר גם בשביל זה, כי 97% מהישראלים לא מאמינים לו, ולא משנה מה יאמר. ובכל זאת, לא נעים לראות את ראש ממשלת ישראל עושה מעצמו צחוק בצורה הזו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוחאי עילם   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 12:32

    ממש לא משנה אם הוא יכריז על מלחמה או יכריז על ויתורים כואבים. אף אחד לא מאמין לו. מענין כמה אנשים מלבדך צפו אתמול בנאום שלו.

    אגב, אני חושב ש 3% רוצים אותו מתוך כחמישה מועמדים. מבחינת תמיכה ציבורית (בלי השוואה עם אחרים ), הוא מגיע ל 14%.
    אז רק 86% מהישראלים לא תומכים בו. גם אתה עושה לו עוול נורא ותורם לחוסר הפופלריות שלו…:)

  • שי שלוש   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 13:58

    אני מרחם עלינו …

  • שרון   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 17:14

    מישהו יכול להפנות אותי לאתר עם הנאום?

  • שושי   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 17:27

    שוקי, למה צפית?

  • צחי   ביום 17 במרץ 2007 בשעה 10:55

    בזמנו הקמפיין של ברק נגד ביבי היה משהו בסגנון "אם כך וכך אנשים איבדו את מקום עבודתם, למה שהוא ישמור על מקום העבודה שלו?"

    או-הו זה יחזור אליו כמו בומרנג.

  • שפי   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 13:11

    שיפעל לביטול החברות כוח-אדם, וההפרטות, וההתנחלויות, ואז, רק אז אני מוכן ליעץ לו בענייני נאומים. אפילו לכתוב לו בעצמי.

  • דני בלוך   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 14:59

    מזכיר לי את נאומיו של ניכסון לקראת התפטרותו. באחד מהם הכריזזזזזזזזף
    am not a crook!אינני נוכל
    נו, שויין

  • דוד שליט   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 15:59

    לא יודע מי כתב לו את שורת המחץ 'מקום העבודה' וגו'. טעות קולוסלית שתחזור אליו כבומרנג. אלפי עובדים -שובתים-מפוטרים ינופפו מעתה באגרופיהם, 'זה מקום העבודה שלי'. פעם עוד טרחו להוציא קבצי כל-בדיחות-אשכול-דוד-לוי וכד', אולמרט לא יזכה גם לזה. הוא אוויר חם ונעלם

  • קורינה   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 16:59

    אני מתכוונת לעין הקוראת, כי לא ראיתי את השידור. הטלוויזיה לא עובדת בשבילי.
    אבל מצא חן בעיניי סעיף החובה של המעביד שלא לפטר עובד סתם כך.
    מעתה גם עובד שגורם נזק למעבידו, יחוייב בחוק או על פי תורה שבעל פה, להמשיך לחלוט לו תה יום ביומו.

  • יונית   ביום 16 במרץ 2007 בשעה 18:28

    מאדם שעלה על רוח הספינים והמשיך לדאות עליהם עוד זמן מה, היית מצפה שבשפל כזה לפחות ידע לייצר איזה ספין הגון או אשליה ראויה לשמה, ולא יתדרדר לנאום נוסח ערוץ 2 של קצב. וחוץ מזה, חסרים כותבים מוכשרים בארץ? חסר לו כסף להעסיק אותם? ואם את כבר רוצה ציפיות של קומון סנס וחיבור למציאות, אז כשבן אדם אומר "זה מקום העבודה שלי", וכישלונו בעבודתו כל כך ברור לעין בכל תחום שעליו הוא אחראי, היית מצפה שהוא יתפטר. מנכ"לים גדולים עשו את זה על הרבה פחות מ-150 גופות.

כתיבת תגובה