זהו: אולמרט גמור

ראש-הממשלה אהוד אולמרט מתקרב לסוף דרכו הפוליטית. זו דעתי.
 
ד"ר יעקב חסדאי, בטור שהתפרסם היום ב-ynet, ביטא לדעתי היטב את תחושת הגועל שחשים היום הישראלים כלפי הנהגת המדינה שלהם. התחושה, שבסבירות גבוהה ביותר, תעלה לאולמרט בקריירה הפוליטית שלו.

ישראל רוצה דם 
ישראל "רוצה דם". היא רוצה לראות אשמים. היא רוצה להעניש את הפוליטיקאים המושחתים, את שודדי העמותות, את שרי אריסון ובעלה ואת שאר האנשים החולשים על חייה (כוונתי ל-18 המשפחות השולטות ב-32 אחוזים מההון של ישראל. ראו כאן [הארץ]).
 
בתוך כמה חודשים הבינו רוב תושבי המדינה: לטעון שישראל היא מדינה שיש בה "הזדמנות שווה" זהו שקר ציני. "השיטה" – זו שבשמה קיצצו ביבי ואולמרט בתוחלת החיים ובכבוד האדם של חולים סופניים, נכים, קשישים, ניצולי שואה, מובטלים ומקבלי קצבת הכנסה – היא אותה שיטה בה שהביאה את האנשים עם מזוודות מלאות כל טוב לנתב"ג. מעשני הסיגרים ועונדי הרולקס, צריכים ללכת הביתה.  
 
אני חושב שרוב תושבי ישראל מזהים היום את אולמרט כמייצג מובהק של התרבות הפוליטית-כלכלית הזו. הם מאמינים שהוא אינו ראוי לתפקידו – אישית ומקצועית. הכישלון במלחמה, החקירות, המריבות עם מבקר המדינה בתקשורת – תושבי ישראל מאסו בכל זה. הם רוצים לראות בראש מישהו אחר, ומהר.
 
כמה דברים שאולי לא שמעתם, או שעברו לכם ליד:
 
א. ביום שני הקרוב  יפורסם דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד. מבעד לכל הספינים סביבו, מתעורר הרושם שהוא יציג את תפקודו של אולמרט במהלך מלחמת לבנון השנייה באור שלילי למדי. אחרת לא היו כל-כך הרבה ספינים (ויכול להיות שהם גם פשוט לא יודעים).
 
ב. אין לאולמרט מוצא מוועדת וינוגרד. זו הייתה טעות פטאלית מבחינתו למנות וועדה כזו. יותר מדי אנשים רוצים לשמוע שהוא אשם. אם וועדת וינוגרד תציג את תפקודו באור חיובי, כל המדינה תקלל אותה. בערוץ 10 כבר דיווחו על חבר אחד לפחות בוועדה שמינויו מצחין מקומבינה (לכאורה). כל ערוצי התקשורת יחפשו סקופים דומים. הם יצלבו את חברי הוועדה שיתחילו להתפטר בזה אחר זה ויהפכו את הוועדה הזו לבדיחה.
 
ג. במקביל, שיגר המבקר לינדנשטראוס אתמול והיום שתי התקפות מכוונות היטב לעבר אולמרט. ישנה פרשת מרכז ההשקעות, וישנה פרשת הדירה ברחוב כרמייה. בעיתונות פורסמה ביקורת בעניינים אלה גם נגד המבקר, אבל רוב הציבור הרי מזמן רואה את אולמרט כדמות שציירה לו "ארץ נהדרת": מתווך דירות חלקלק ואופורטוניסט. אז לינדנשטראוס מגזים? שיגזים.
 
ד. על-פי גיליון ידיעות אחרונות של סוף השבוע (עמוד 3), היחידה הארצית לחקירות הונאה תשלח ביום רביעי הקרוב חוקרים לאוסטרליה, "במסגרת החקירת בפרשת בל"ל שבה מעורב גם ראש הממשלה אהוד אולמרט".
 
ה. שר-המשפטים פרידמן עושה לאולמרט שירות דוב. אמנם הוא פרופ' למשפטים, איש ידען ואף מוכשר. מצד שני, הוא חסר כריזמה והוא מסנגר על אדם שהוא עצמו מעיד על עצמו שהוא "לא פופולרי". תקראו בעצמכם את זה [ynet], ראיון עם פרידמן שבו חוץ מלהציע להעניק לראש-ממשלתו את פרס ישראל, הוא אומר כל דבר בלתי מתקבל על הדעת אחר שאפשר.

תקראו ותשאלו את עצמכם: האם אתם מאמינים לו? האם הוא לא גורם לכם להשתכנע רק יותר, שאולמרט צריך ללכת ומהר?
 
ו. במערכת המשפטית מתייצבים מאחורי לינדנשטראוס. גם פרקליט המדינה ערן שנדר שדיבר אתמול בערוץ 10. גם מזוז שאמר אתמול שאולמרט לא יכול להמשיך לשמש כשר אוצר, וכך הטיל דופי בתקינות המנהל שלו. כולם, כך עושה רושם, מעדיפים מהלכים מעודנים יותר ממכות הגרזן של לינדנשטראוס. מצד שני – נראה שהוא בחר באסטרטגיה היחידה שלדעתו יכולה לעבוד. יכול להיות שהוא צודק. 
 
ולבסוף: הבריחה מהספינה הטובעת התחילה כבר מזמן, ובמפלגתו שלו ממתינים לאולמרט כמה מאוייביו הגרועים ביותר. חלק מהם אולי יזחלו לליכוד, ואלו שיישארו בקדימה יראו לאולמרט את הדלת. 

מה דעתכם על התסריט הזה: בעוד שלושה שבועות וחצי, ציפי לבני ופרס מודיעים לאולמרט שהם רוצים שילך הביתה. אם לא ילך בעצמו, הם ידיחו אותו בצורה משפילה. יש להם הסכם עם פרץ, שזקוק להישג מטאורי ערב הפריימריז בעבודה – תמורת תיק האוצר (לעצמו) ותיק הביטחון (לעמי איילון) המפלגה תעניק את תמיכתה ללבני (ראש-הממשלה) ופרס (שר החוץ החדש). 
 
לא אגדה רעיי, לא אגדה
החברה שלי, טוענת שאני מדבר מהרהורי לבי. היא אומרת שאני פשוט כל-כך מתעב את כבוד ראש-הממשלה מר אהוד אולמרט, וכל-כך בז לו, ומייחל ליום שבו יעזוב את מדינת ישראל לנפשה, שאני מפנטז במקום להפעיל שיקול דעת.
 
יכול להיות.
 
יכולתי להפנות אתכם ליצירתו של המשורר מ.וריסי, שאמר בשירו "מרגרט על הגליוטינה":
 

"…because people like you
make me feel so old inside
please die

and kind people
do not shelter this dream

make it real
make the dream real
make the dream real
make it real"

כמו מוריסי, גם אני לא מייחל חס וחלילה לגיליוטינה מהסוג ששימש את רובספייר ודנטון במהפכה הצרפתית. גיליוטינה כזו, מטבעה, סופה שהיא עורפת את ראשי אלו שהחזיקו בה. 
 
(הערה למנהלי רשימות: אני חושב שהגיע הזמן להעביר אוטומטית לינקים לויקיפדיה ל-nofollow).
 
אני לא חושב שצריך להעמיד כאן אף אחד לקיר, או לערוף את ראשו, במשמעות המילולית הצרה של המושג. אני בהחלט חושב, לעומת זאת, שהגיע זמנה של מערכת המשפט בישראל לשמש כ"גיליוטינה" המטאפורית של העם ולסלק מהבמה את כל המושחתים, הניאו-שמרנים, המועלים בכספי עמותות ושאר האנשים המנוולים והמתועבים ששולטים בחיינו.
 
שישלחו אותם לכלא, שישלחו אותם הביתה, שישלחו אותם "לעשות לביתם"; העיקר שילכו ולא יחזרו לחיינו יותר.
 
בכל אופן, כמו בכל "גיליוטינה", גם במקרה הזה: תמיכת העם הכרחית.
והעם זה אנחנו. על כולנו מוטלת חובה, לתמוך בכל דרך חוקית ודמוקרטית בניקוי הפוליטיקה והמוסדות הבירוקרטים של מדינת-ישראל מכל הזוהמה שדבקה בהם.
 
לדבר.
לכתוב.
לשבות.
להחרים.
והכי חשוב: לצאת להפגין!
להתראות בקרוב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שי   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 2:33

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3392607,00.html

  • יוחאי   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 2:53

    פירטת את כל הסיבות הידועות שרק על חלק קטן מהן אולמרט היה כבר צריך ללכת הביתה מזמן.
    אני גם מסכים שאם הדו"ח לא יהיה מספיק חמור, אז יטילו ספקות בועדה.
    אבל המסקנה שאתה גוזר (הלוואי ואתבדה) היא מהרהורי ליבך. קשה לי לראות הפגנות ענק שיגרמו לו להתפטר.

  • מחשבה   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 3:52

    אולמרט הוא הכי טוב שיש בין הרע שכבר יש
    אוי ואבוי אם במקום אולמרט יביאו את ביבי
    כשביבי היה בשלטון חצי עם רעב ללחם
    זקנים וילדים.
    עדיף אולמרט קצת פושע , חסר נסיון
    ותחבולן שלא עושה כלום
    מביבי או ברק חדורי המוטיבציה
    לפרק את המדינה הזאת מכל נכסיה הפיזיים והרוחניים ולהשאיר כאן רק סדום ועמורה.

    עדיף אולמרט.
    אין ברירה.

  • נתאי   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 9:08

    אולמרט מוברג חזק מאד לכיסא שלו
    אין שום מנגנון מפלגתי של הדחה בקדימה
    שהמצע שלה נתפר לפי המידות של סבאל'ה שרון
    ככה שהתסריט שלבני ופרס מעיפים אותו מופרך
    וגם שום כיוון אחר חוץ מחקירה פלילית לא מסכן אותו.

  • א.ב   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 10:09

    הצרה היא ש"רוב תושבי ישראל" ש"הבינו את השיטה" עשויים להביא לשלטון את אביה-מחוללה או לפחות פטרונה הרוחני, ביבי.
    ואפרופו רוחניות ואפרופו אריסון – לאור הכתבה עליה בהארץ, נראה שהבחורה בשלה להיות שכנה שלכם ב""רשימות" ובהחלט אל תתפלאו אם תראו אותה כאן בקרוב.

    סיפור הצלחה מוכח – יש לה.
    פרסומים קודמים – היא כתבה איזה מאמר או שניים נדמה לי.
    ובכל אופן כולם יודעים מי היא.

    הטור שלה על ניהול בשילוב רוחניות בדרך.
    כרמל וייסמן, מאחוריך!

  • ד.ט   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 21:26

    הפופולריות של אולמרט עומדת על 4 אחוז ולא יכולה לצנוח עוד הרבה. למעשה, לאהוד את אהוד אולמרט היום זה כמעט מעשה חתרני. עם זה, אני לא רואה אותו מסתלק מהבמה בשנה הקרובה.

    יש ארבע דרכים להחלפת אולמרט:

    א. מהומות ציבוריות של ממש, הפגנות המונים סוערות מדי יום וכו'. זה יוביל בהכרח לסילוקו של אולמרט בידי עצמו או בידי חבריו לסיעה. (לא צפוי – כאן ישראל המסוממת בידי ערוץ 2).

    ב. כתב אישום – ייתכן, אבל ייקח לזה כנראה זמן להבשיל. (ונראה לי שאולמרט נזהר שלא לצאת מהתחום האפור בשחיתויותיו).

    ג. התפטרות, כתוצאה מלחץ ציבורי משמעותי אך לא בסדר הגודל של סעיף א'. אצל אולמרט, להבדיל מגושי אמביציה כמו פרס או שרון למשל, דבר כזה אפשרי, אבל בכל זאת מדובר בפוליטיקאי מלידה והסיכוי להתפטרות קלוש.

    ד. הדחה ע"י הכנסת. גם ההסתברות של אירוע כזה תלויה כמובן בלחץ הציבורי, אבל אפילו תחת לחץ משמעותי יחסית הסיכויים אינם כה גבוהים. ספירת ראשים תגלה שהקואליציה של אולמרט היא קואליציה יציבה מאד במושגים ישראלים. בכנסת יש מספר עצום של ח"כים (כל הגמלאים ורוב קדימה, למשל) שאין להם כמעט סיכוי להיבחר שנית, לכן יתנגדו לבחירות חדשות בשלב כה מוקדם של הקדנציה. לפיכך, כדי להדיח את אולמרט יצטרכו 61 ח"כים להסכים על מועמד חלופי. לא נראה שיש מועמד כזה. ביבי צובר אהדה בציבור, אבל אין לו הרבה סיכוי בהרכב הנוכחי של הכנסת. מנהיגי קדימה הבולטים לא יסכימו לעולם על החלפת אולמרט באחד מהם, ויעדיפו להיאבק זה בזה בפריימריס לאחר כינון מוסדות המפלגה. אפשרות קלושה היא שיתאחדו מאחורי שמעון פרס, כמחליף לאולמרט עד הבחירות, אבל יש גבול לכל תעלול.

  • התייר ממיסטי   ביום 29 באפריל 2007 בשעה 3:14

    הוא לא כמו ביבי וברק, שיש סביבם הילה כריזמטית משיחית לא משנה כמה פעמים יטעו וירשעו.
    הוא אפילו לא שמעון פרס שמסך של תעמולה משומנת, תקשורת וחברים כאן ובעולם מיצב אותו כ"יונת השלום הסוציאליסטית", האיש שהמזרח התיכון החדש או הישן אינו יכול בלעדיו גם אם הוא תמיד מפסיד.
    אם הוא יפול, אין תחתיו רשת בטחון, אפילו הבית ברח' כרמיה בקושי בטוח בשבילו.
    לכן, כמו שועל פצוע, הוא יתפס בקצוות הקטנים של ציפורניו בכל מילימטר כדי להמשיך להחזיק את הענף הגבוה של השלטון.
    וזה הכשרון היחידי שיש לו – רק פרס עולה עליו בכשרון זה.

    אני גם צופה לו איתרוג תקשורתי. אף אחד לא רוצה כאן חזרה את ביבי, גם רוב המגיבים כאן, אני חושב.

  • יואב   ביום 29 באפריל 2007 בשעה 9:18

    שוקי, על משפט כמו זה:

    "הגיע זמנה של מערכת המשפט בישראל לשמש כ"גיליוטינה" המטאפורית של העם ולסלק מהבמה את כל המושחתים, הניאו-שמרנים, המועלים בכספי עמותות ושאר האנשים המנוולים והמתועבים ששולטים בחיינו"

    אתה עוד תצטער.

    עוד לא למדת שכל התיעוב שאתה רואה בצמרת הפוליטית – הונית שלנו מתקיים אך ורק בחסדיה של מערכת חוק ומשפט לא ראויה? עוד לא הבנת שמי שנותן את הבסיס והכוח למה שקורה כאן היא המערכת הזו?

    שופטים בהתנהלות תמוהה, כללי התנהגות של חצר ביזנטית, נפוטיזם, בורות, גסות וחוסר סובלנות שורים בה בכל פינה. מעל לכל הזמן הארוך שבו מטופל תיק מן השורה (ולא משפט הבזק של רמון) הוא זה הגורם לכל תופעת המאכריות ומסדרי הסידורים שנועדו לעקוף את הפקק הנוראי הזה שקוראים לו מערכת החוק שלנו.

    רק כדאי שתשים לב ….

    כרגיל, אם תשאל אותי מה הפתרון? אני עדיין לא יודע. כל מסלול נראה כמו דרך ללא מוצא.

    שבוע טוב,

  • TheRaveN 2.0   ביום 29 באפריל 2007 בשעה 11:58

    וחוששת מהיד הארוכה של ארקאדי במקביל

    אולי בעוד 5 שנים, נחגוג בפארק ארקאדי, אחרי שנראה הופעות בכיכר מלך ישראל, נטעם ארקאדי על מקל ושערות גאיידמק מעגלות ברחובות

    קופים עם חליפות ינגנו בחצוצרות

    TheRaveN 2.0

  • יניב ג"מ   ביום 28 באפריל 2007 בשעה 3:56

    נדמה לי ש"הארץ" חשפו לפני כמה שבועות שבכלל אין לה סמכות להגיש המלצות נגד אולמרט – רק להגיד לו "נו נו נו".

  • הופמן   ביום 29 באפריל 2007 בשעה 1:19

    אני מסכים עם החברה האובססיבית שלך. לא ילך!
    השאלה היא גם מי יבוא במקומו, או מה יבוא במקומו. האם הוא שורש כל הרע שיש פה, או רק יצוג של הרע הזה, שיתחלף ברע אחר בדיוק כמוהו. אני חושב שהאופציה השניה היא הריאלית. הוא לא שורש הרע, אלא רק תסמין. ולכן אם יילך, לא יקרה כאן תהליך שאתה כל כך מצפה לו. יבוא אחר, ואנחנו נרגיש סיפוק מזוייף שיראה שהשפענו. לכאורה. רק לכאורה…

השאר תגובה