מה עושים עם בשארה

הקשבתי לראיון המוקלט שבו עזמי בשארה מגן על עצמו מפני הטענות על היותו בוגד ומושחת. האיש נשמע מאד משכנע. אז נכון, מדובר באיש מתוחכם מאד – יש שיגידו ערמומי. אבל הוא אמר דברים של טעם וטען טענות הגיוניות.

האם הוא נרדף פוליטית? אם כן, הוא בוודאי לא הראשון. גם הסמיכות המופלאה בין חקירתו ופרסום דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד היא עניין שקשה להתעלם ממנו – אם עקבתם אחרי הפרשה וקראתם מה שכבר נכתב, בוודאי כבר התעמתתם עם התובנות המטרידות הללו.

אני לא משתגע על עזמי בשארה. על צדקת טענותיו (חלקן לפחות) והמטען האינטלקטואלי שלו, מעיבים כמה צדדים בעייתיים באישיותו ובהתנהלותו. אני לא משתגע עליו, ועוד פחות מזה על כמה מהחברים שלו, ואני חושב שהאיש הוא מניפולטור ופרובוקטור וגרם למגזר הערבי לא פחות נזק מתועלת.

אבל יחי ההבדל בין כל זה לבין האשמה בבגידה.

השאלה היא מה יקרה הלאה. האם מדינת ישראל תהפוך את בשארה למנהיג גולה, ותחזיר אותו עוד כמה שנים כמו את ערפאת? האם היא תנסה לחטוף ולאסור אותו כמו את ברגותי? או אולי יגיעו כאן למסקנה – הלא מופרכת – ש"בחוץ" הוא בעצם גורם הרבה יותר נזק מאשר "בפנים", ושהדרך להפוך את האידיאולוגיה שלו ללא-רלוונטית, היא להפסיק את הקיפוח עליו היא נבנתה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עוברת אורח   ביום 10 במאי 2007 בשעה 23:21

    החיזבאללה לא זקוק לבשארה כדי לדעת לאן לכוון את משגריו. וגם לא סביר שבשארה ביקש מהחיזבאללה כסף על ה"מידע" והעצות. פשוט לא מתקבל על הדעת. מזכיר את פרשת פחימה.

  • עיישה   ביום 11 במאי 2007 בשעה 18:05

    כבר הכותרת הזו "מה עושים עם בשארה" היא כותרת שלא משאירה אפשרות להפסיק את הקיפוח. מי עושים? כנראה היהודים הציונים. הם העושים במלאכה והם צריכים לקבל החלטה מה לעשות עם הנתין בשארה. לא מדובר בקיפוח אלא בגישה בסיסית שלפיה בשארה הוא אזרח ישראלי, בדיוק כמוך, ומותר לו להיות חבר כנסת או לרצות שהמדינה הזו תהיה גם שלו ולא תדכא אותו.
    אולי לפני שאתה מבקש "להפסיק את הקיפוח" (שוב, ניסוח סתמי, עם שם פועל בלי נושא, כאילו מדובר במשהו שקורה מעצמו) ושואל מה עושים עם בשארה, תבדוק את הניסוחים שלך ותראה קודם מה אתה יכול לעשות עם העובדה שאתה מתייחס אליו כאל בעיה ולא כאל אזרח שווה, בן אדם.
    מדינת ישראל לא יכולה לעשות עם בשארה כלום, כיוון שהמדינה היא גוף אמורפי. אבל האזרחים שלה, במיוחד אלו כמוך שיש להם אפשרות לעשות משהו בלי שהם ירדפו כי לא קוראים להם בשארה או פחימה, יכולים. בינתיים אתה ממשיך לעשות את האידיאולוגיה של בשארה למאוד רלוונטית.

  • שוקי   ביום 11 במאי 2007 בשעה 19:35

    צר לי, אבל בעיני בשארה הוא אכן "בעיה".

    לא בגלל שהוא ערבי ישראלי בעל לאומיות פלסטינית, אלא משום שהוא החליט לנטוש את שיטת המאבק הקודמת שלו – בגבולות כללי המשחק – ולעבור לפעילות שאינה רק פרובוקטיבית אלא בחלקה גם פשוט לא חוקית.

    זו המדינה בשארה בדיוק כמו שזו המדינה שלי, ובשארה אמור לציית לחוקי המדינה בדיוק כמוני, וכמו הרוב המכריע של הציבור הערבי בישראל. להיות אזרח זה לא רק להיות שווה זכויות אלא גם להיות שווה חובות. לולא המעמד הציבורי והפוליטי של בשארה הוא לא היה נרדף פוליטית, אבל הוא גם לא יכול היה לפעול בניגוד לחוק בלי לתת על כך את הדין.

  • צ.   ביום 13 במאי 2007 בשעה 12:00

    מרגע שנתנו לו לצאת מהארץ כשהוא כבר חשוד בבגידה, הגדירו מדיניות: נותנים לו לצאת. הוא יבין לבד שכדאי לו לא לחזור, וברור שגם לנו לישראל עדיף כך. בשארה אסור, קדוש מעונה, הוא אחלה נזק. ע"ע ידידנו מרמאללה, שרק אלוהים יודע מה עבר למי שששם אותו בכלא..

כתיבת תגובה