דן מרגלית: אולמרט מסוכן

ציטוט מהזיכרון של העיתונאי דן מרגלית, הערב (ו') בחדשות ערוץ 10: "יש תופעה מאד מדאיגה. כל מי שתוקף את אולמרט – לינדנשטראוס, זליכה, וינוגרד וכו' – הופך פתאום ל'בעייתי'. אומרים שיש משהו בעייתי באישיות שלו. זה מאד מדאיג כי מדובר בשיטה מסוכנת, ראינו כיצד השתמשו בה בברה"מ בתקופה הסובייטית".

כזכור, דן מרגלית היה חברו ותומכו הבולט ביותר בעיתונות של אהוד אולמרט, עד אמצע השנה שעברה. כיצד אכזב אולמרט את מרגלית? והאם האחרון עמד על טיבו של אולמרט רק כאשר מעמדו של זה בציבור כבר נפגע?

דן מרגלית – לשעבר מנחה "פופוליטיקה" – הוא פופוליסט מקצועי. עוד יותר מחברי התוכנית ההיסטורית שלו: טומי לפיד, אריה דרעי, ישראל אייכלר ואמנון דנקנר.

מדהים לחשוב שמבין חמשת האנשים האלה, שניים היו חבריו הטובים, אחד קיבל ממנו נשיקה השבוע, ואחד הוא עורך עיתון יומי גדול (ולכן, ממילא, נמצא בסוג כזה או אחר של יחסים עם ראש-הממשלה המכהן).

אבל דן מרגלית- אולי יותר מכל האנשים האלה – יודע לזהות לאן נושבת הרוח ולהעמיד פנים שהוא בעצמו זה שנשף אותה. האופן בו הוא תוקף אל אולמרט, מעמדת ה"ניסיתי והתאכזבתי" הצינית והאכזרית, מבטא את חומרת מצבו של "חברו" לשעבר.

שוב, ציטוט לא מדוייק מהזיכרון, מרגלית על אולמרט ומטרותיו: "הוא מושך זמן. הוא מנסה לעכב את החקירות נגדו בכל דרך, בתקווה שיגיע לתקופת הפגרה של הכנסת ואז יהיה קשה יותר להדיח אותו. אחרי זה הוא אולי 'יקרה משהו' והוא יינצל".

בין השורות המסר של דן מרגלית ברור: אולמרט מחוסל – אך יפה שעה אחת קודם.

בשבילנו זו פרשנות. בשביל ה"חברים" של אולמרט זהו סימן לנטוש את הספינה. זה יהיה מלוכלך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עוברת אורח   ביום 11 במאי 2007 בשעה 23:42

    ורק עכשיו לפתע גילה את פגמיו…. איזו צביעות

  • נתאי   ביום 12 במאי 2007 בשעה 0:14

    נו, זה בדיוק המשחק המלוכלך של פופוליטיקה
    לוקחים חמישה אנשים שנראים טיפה אחרת אבל חושבים בדיוק אותו דבר ונותנים להם להתווכח
    כמו המילה האחרונה בגלי צהל ששני ימנים מתווכחים ביניהם על פוליטיקה

  • איתי אשר   ביום 12 במאי 2007 בשעה 7:42

    הכל נכון ועכשיו צריך מאמר המשך –

    כאשר אתה רואה את כל הלשונות יוצאות מהתחת של אולמרט (מרגלית, מרקוס, ורטר וכו') תלך צעד אחד קדימה ותראה מהו הישבן הבא. בד"כ אנשים מסוג זה לא עוזבים תחת אחד לפני שיש מקום שמור בתחת אחר.

    צריך רמז? לא נראה לי.

  • נתאי   ביום 12 במאי 2007 בשעה 10:22

    נגמר בברק??

  • שי שלום   ביום 14 במאי 2007 בשעה 17:09

    "דן מגלית חש מפח נפש אדיר לאחר שרה"מ "סינן אותו, שהרי אחרי המלחמה הפך אהוד אולמרט לרה"מ עסוק במיוחד שלא מצא זמן בלו"ז הצפוף שלו לשיחות אקראיות עם עיתונאים, גם אם הם חברי נפש שניצלו את קשריהם, כוחם והתחכחותם בראשי המדינה כדי להשפיע כמה שיותר על דמותה של המדינה גם בשעות משבר ומלחמה כפי שחווינו בקיץ האחרון. דע עקא ששולה זקן, ראש לשכת אולמרט בדימוס, הודיעה לפרשן הבכיר שאולמרט עסוק ויחזור אליו רק אחרי שייסיים את שיחתו עם נשיא ארה"ב.

    האכזבה והבושה כנראה חילחלו פנימה ומשחש שכבר אין לחברו, רה"מ, זמן פנוי כל דקה עבורו, החל במסע נקמה משולח רסן והרי התוצאות. חברו
    הטוב, שיחד איתו (ואם יוסי שריד), לחם בכל עוזו בשחיתות הפוליטית בשנות ה70 המאוחרות ואף הכריז בספרו "ראיתי אותם" כי השניים הללו מתאימים מכל אחד לכהן במשרה הרמה במדינה
    דברי השבח על אולמרט והתרתמותו המגוייסת לקמפיין הבחירות התקשורתי של אולמרט תוך ניצול הבמות התקשורתיות הרבות שניתנו לו עשו את העבודה כבור חברו, ברם הלה, לשיטתו, לא גמל לו כראוי והוא בתמורה הניף את חרב הנקמה וכמה שהיא מתוקה עברו.

  • דוד   ביום 4 בספטמבר 2007 בשעה 17:29

    כמי שדיבר באופן שוטף עם מרגלית בזמן המלחמה אני יכול להעיד שאולמרט נעלב ממה שמרגלית כתב ומרגלית כתב מתוך ידיעה של המתרחש (ראה כל האמור ב"שבויים בלבנן"). מרגלית לא סונן, לא נעלב ובתחילת המלחמה הוא דיבר עם אולמרט, לא מעט.
    בנוסף מרגלית נפגש עם אדם שטען כי אולמרט מושחת וכולם בירושלים יודעים את זה.

  • חייש   ביום 11 במאי 2007 בשעה 21:39

    מרגלית מיחצן כבר כמה חודשים ברוגז פומבי עם אולמרט, והשטות הזאת לא אוכלת עליי. דן מרגלית אותנטי כמו עותק של חלונות ויסטה שנקנה מרוכל עם עגלה בסינגפור. ההתנערות שלו מאולמרט שקולה לחיתוך מיתרי המצנח שלך, לאחר שהם הסתבכו בעץ.

  • יוסי   ביום 12 במאי 2007 בשעה 5:16

    הרשו לי להציע הסבר אחר:
    כל זמן שאולמרט לא היה ראש ממשלה – מרגלית יכול היה איכשהו להשלים עם השטיקים שלו – מה גם שהיתה סימביוזה ביניהם.
    אבל כשהאיש הגיע לעמדה הקריטית של ראש הפירמידה – מרגלית נבהל (כי הרי הוא מכיר את אולמרט לפני ולפנים) ומתוך רגש אחריות – החליט לעשות ככל יכולתו לסילוקו.
    ישנם מצבים כאלה בחיים.

  • שקדיה   ביום 12 במאי 2007 בשעה 11:39

    ונגמר בנתניהו…

    דן מרגלית איבד את מעט הקרדיט שהיה לי אליו כפרשן(ולא היה הרבה גם קודם). כמי שיחצן נמרצות מאחורי הקלעים התקשורתיים את אולמרט, לא מספיק לומר היום "התאכזבתי". איש תקשורת בכיר ובעל השפעה כמרגלית, ראוי שיפסיק להמליך עלינו מלכים-חברים ויעשה את מה שהוא מצפה מידידו לשעבר. או לפחות יגזור על עצמו שתיקה עד לבחירות הבאות.

  • הצועד בנעליו   ביום 12 במאי 2007 בשעה 13:52

    כשדן מרגלית הולך נגד מישהו – זה הסימן הכי טוב שהלך עליו.
    את רבין הוא בעצם הפיל בפעם הראשונה, ואומרים שמשום שלאה לא סלחה לו, התחמק רבין מתכניות אירוח של דן מרגלית בתירוצים של "שפעת" וכד', אבל אני לא בטוח אם זה נכון.

כתיבת תגובה