על פרס ומוסד הנשיאות

5 מחשבות. מחשבה שלישית.

שמעון פרס הוא אדם שנוי במחלוקת.
 
הצעירים שביניכם אולי לא זוכרים את הסיפורים על האמא הערבייה שלו או על המניות שלו בתדיראן, או ההתייחסות הלא מחמיאה לה זכה בספר של יצחק רבין. מי שזוכר, יודע שזהו דווקא שמעון פרס – לא ברק, לא פרץ או אולמרט ואפילו לא ביבי – שזכה ביושר בתואר הפוליטיקאי הכי לא אהוד בתולדות ישראל.
 
אהוד אינו אהוד, לברק אין ברק, ושמו של ביבי הוא הפך שם תואר לצביעות, אטימות ושרלטנות. פרץ, בתור מזרחי סוציאליסט, שאינו שולט טוב באנגלית, שנוא על-ידי כל הגזענים, ועל-ידי אנשים עם השקפה כלכלית ימנית. גם על-ידי אנשים שזוכרים את ההבטחות שלו ורואים את המעשים.

פרס, אם מסכמים את השנאה ההיסטורית כלפיו, לוקח את כולם יחד בהליכה.

בשנות השמונים היה פרס שנוא נפשם של הרבה מזרחיים שראו בו ובמבטא שלו סמל להתנשאות האשכנזית שביטא לכאורה גם דודו טופז ב"נאום הצ'חצ'חים". בשנות התשעים הפך לשנוא נפשו של מחנה הימין. משנת 1996 ואילך, הוא שנוא על-ידי רבים במגזר הערבי, בגלל מבצע "ענבי זעם". אבל הכי שונאים אותו במפלגת העבודה.
 
במשך עשרות שנים, היה פרס שנוא על-ידי אנשים רבים במפלגתו, בראשם רבין. בסוף 2005 כשעבר לקדימה, הוא היה לאיש הכי שנוא במפלגת העבודה. ובכל זאת, ולמרות הכל, 68% מהישראלים חושבים שטוב שנבחר כנשיא.
 
אדם שנוי במחלוקת, אם כן, וגם פלא סטטיסטי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוחאי   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 0:56

    פרס אמנם שנוא על ידי רבים, אבל אהוד על ידי רבים אחרים.
    בכל ההפסדים שלו, ובמיוחד בהפסד הכי כואב ב 96 לנתניהו, הוא לא הובס. המאבקים היו צמודים.

  • אסף   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 1:32

    את פרס? ושאר האנשים שהזכרת?
    בזה אתה מתעסק? בלשנוא אנשים?
    סליחה, אבל הפוסט הזה הוא בזבוז של זמן

  • מישהי   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 1:51

    אבל, פרס לא יהיה נסי ותהני.
    בזה אי אפשר להאשים אותו.

  • באנדר   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 4:19

    אבל עדיין היה במשך שנים רבות אהוד יותר מרבין.
    תבדוק בכמה בחירות פנימיות הוא ניצח לעומת רבין.

  • דני בלוך   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 7:30

    היו זמנים ששמעון פרס היה אהוד על-ידי יוצאי צפון אפריקה שקראו לו סימון פרז. כל זמן שהיה קשור לבן גוריון ונץ אהבו אותו. כשהיה שר ביטחון בממשלת רבין הוא זכה לאהדה יותר מראש הממשלה. מעברו לצד השני במערך הפוליטי, סכסוכיו עם רבין ומאבקיו נגד הליכוד הם ששינו את התמונה .

  • עמנואל   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 7:44

    לפי דעתי רק פעם אחת – לפני הבחירות של 81, וגם אז כי רבין לא ממה התכוון להתמודד, אלא הצטרף למועמדות אחרי שיגאל אלון מת באופן פתאומי.

    רבין נצח ב 74, וב77 (ואז פרש בגלל פרשת הדולארים), ואני חושב שאחרי 81 הוא לא התמודד עד 92. אבל אולי אני טועה?

    ולנושא השנאה, אני לא חושב שהיה מישהו אחר שהקדישו לו שיר בו הוא מתואר כפשפש!

    http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=5469&singer_id=1046&song_title=23b4a7

  • שרון   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 9:34

    הנו שהוא מחליפו של קצב. לעומתו, הכל נראה זח ופופולארי…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 16:43

    למה לא משכורות העתק בעמותת מרכז פרס "לשלום", שמומן בנדיבות ע"י המדינה וע"י תורמים תמימים.

  • אריאלה   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 1:03

    מעולם לא הבנתי מה יש לאהוד בו. פחות או יותר כל מה שגרוע היום במדינת ישראל נעשה ביוזמתו ובהשראתו של פרס. הוא רכיכה פוליטית מהזן הדוחה ביותר.
    אולי באמת בגלל זה הוא הכי מתאים להיות נשיא המדינה.

  • שקדיה   ביום 15 ביוני 2007 בשעה 10:25

    פרס טען לא פעם שבגין הוא זה שהפך אותו לשנוא על העם. וכשקוראים היום את נאומי הבחירות של בגין, אפשר בהחלט להבין את הטיעון. אצל בגין הייתה חלוקה פשטנית לטובים ורעים. הטובים היו תומכי הליכוד, והרעים היו האויבים מבית ומחוץ, ללא הבחנה. הדבר בולט במיוחד בתאורי בגין את הדיונים שקדמו להחלטה להפציץ את הכור בעירק. פרס מצטייר שם כמי שחבר לשונאי ישראל בהתנגדותו להפצצה.

כתיבת תגובה