טוקבקים לניגוב

עשינו עוד כתבה בסדרת שלושה בעקבות החומוס. כרגיל, התגובות לא הרבה פחות מוצלחות מהכתבה. כמה פנינים:

"לא אספתם מודיעין על המנהרה שיוצאת מתחת לסלון של משפחת אבו פאדי באום אל פאחם. זוחלים במשך יומיים ונזהרים מהחבר'ה שמעבירים שם נשק. חייבים לפנות בהסתעפות הראשונה ימינה ולא שמאלה כי שמאלה זה רק לים. בעליה השלישית עולים, זהירות מעמדת הירי .לפעמים העמדה הזו חוטפת RPG , יש להמשיך ולהתכופף גם ביציאה."
[תגובה 20]

"אין כמו מנת הסמורקוחייה של נגי'ב אל סאלאם ממזנון אבו פאדי בעולם כולו. נג'יב ( נג'י בפי כל) הוא מיסטיקן מוסלמי שוחר שלום שרוקד לו עירום להנאתו ולמען האיחוד הקוסמי בלילות שני ורביעי (למעט לילות גשומים) על גג ביתו בוואדי ג'וז, מזרח ירושלים. את ריקודו הארוטי מלווה בשירת קינה נוגה אימו הישישה ע"פ לחן טמילי עתיק ונשכח מלב."
[תגובה 48]

"…ונוסף לכך על כל כתבה שלוש מאות אנשים מגיבים שהחליטו שהחומוס שהם אכלו באיזה מרתף של בית הלוויות עתיק באום אל בטיח, שמכינה אותו איזה זקנה בין השעות 4-5 בבוקר ומגישה אותו עם פיתה מיוחדת שאת הבצק היא מתפיחה בבית השחי."
[תגובה 51]

"מחלוטה זה שם של תערובת שנותנים לכבשים לאכול.זה השם באמת.אני לא יודע אם יש בצפון פירוש אחר למחלוטה אבל אצלינו זה תערובת אכילה לכבשים, "
[תגובה 78]

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אל קוץ   ביום 23 ביוני 2007 בשעה 16:53

    אל חומוס מסבחייה גדל הכי טוב בשכונת
    קטמונים בין פלפל לפולפול על אדמה
    מאבן מפזרים זרעים לשנה הבאה בירושלים הבנויה
    אז באה הזקנה ואוספת גרגרונים שמה בדלי פסאלטית
    ושוטפת תחת מים ועושה עיסה, אחר כך שמים
    חומרים משובחים פנימה ויושבת על העיסה
    יומיים שתתחמם טוב.
    הכל כולכול שמים ביחד ובית השחי זה מקום
    הכי טוב ללוש בצק טוב טוב
    ואת זה נותנים לאכול במקום עם קצת
    ריח פנימה.
    טעים מיאוד מיאוד.

  • איתי אשר   ביום 23 ביוני 2007 בשעה 18:18

    בסדרה הזו יש יותר מדי נפיחות וחשיבות עצמית
    (והתמונה מעידה על כך הכי טוב). בבלוג שלך החומוס (ולא הדוקטור לחומוס) הוא הכוכב האמיתי.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 23 ביוני 2007 בשעה 20:00

    ממש גלוג משובח שמו.
    טוב מאוד גלוג חומוסיה מאנשים רעבים
    מעדיפות לגלוג על הסדרה של נפיחות וחשיבות עצבית על מעדיפות של איתי אשר שו אהדה?
    נפוח בחשיבות עצמית גדול גדול

  • שוקי   ביום 23 ביוני 2007 בשעה 23:56

    איזה שטויות אתה מדבר. אין שם שום חשיבות עצמית. יש הומור ויש קצת דיבורי חומוס, כי מי שלא חי את התחום הזה ולא מכיר את המושגים יכול ללכת לאיבוד.

  • שושי   ביום 24 ביוני 2007 בשעה 17:19

    מה שאתה מכנה חשיבות עצמית זה החלק הכי טוב, כי זה מצחיק וברור שזה לא ברצינות.

  • שרון   ביום 24 ביוני 2007 בשעה 23:58

    בהם אנחנו בפילאטיס. אתה חושב שיש לזה קשר קוסמי עם נג'יב? ריקודיו? חומוסו?
    ואכן גם 20, 51 ו- 78 הם [סוג של] שירה צרופה.

  • טל גלילי   ביום 23 ביוני 2007 בשעה 18:05

    לא ברור לי אם זה יותר משעשע או יותר הזוי – אבל החלטתי להיות חיובי.

כתיבת תגובה