כמה כיף לדחוף ידיים

אהוד אולמרט שוקל למנות את חיים רמון לתפקיד משנה לראש-הממשלה. מה שנקרא "בעיטה למעלה".

זה נראה מהלך הזוי, מטופש ובעיקר סר טעם, על רקע עיסקת קצב והסערה שהיא מעוררת (ואני אומר את זה למרות שלדעתי הסערה היא על הדברים הלא נכונים. כתבתי על זה כאן). פשוט מעשה איוולת.

כעא"ש כתבה על כך פוסט נכון ומדוייק, ואני חותם בשתי ידיי על כל טענותיה. במיוחד על זו: מן הראוי שהשרה יולי תמיר, שהשתתפה בהפגנה שהתקיימה אמש נגד עיסקת הטיעון עם קצב, ותודיע שאם המינוי יוצא לפועל היא מתפטרת. האם היא תעשה זאת? מי מרים את הכפפה וכותב מכתב עם עותק לעבודה שחורה?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רינת   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 1:30

    אין חדש תחת השמש, שוקי. ממתי הרשעה בעבירות מין עיכבה פה את קידומו של מישהו? אה, סליחה, שכחתי. ערבים. רוסים. אתיופים. שם תמצא את "הצדק". שם יש "קצת פחות" עסקאות טיעון". שם נזרקים לשנים רבות לכלא, כמובן, "בשם הצדק". אופס, למה לעצור בעצם בעבירות מין?

  • תא   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 9:39

    מה הטעם באיום בהתפטרות מצד יולי תמיר? למה שתמיר תהיה מוכנה לזרוק את משרד החינוך לידיהם של אנשים שהיא מאמינה, מן הסתם, שהיא עושה בו עבודה טובה מהם, כדי למחות על מינוי כזה? נשמע די פזיז ונמהר, ולא משנה כמה ההצעה למנות את רמון למשנה לאולמרט יכולה להרגיז אותה. אני בטוחה שיש דרכים אחרות למחות. שלא לדבר על כך שאולמרט לא מחויב לתמיר עד כדי כך שיהיה לה הכוח להפעיל איום כזה, של "או רמון או אני". בטח שאין בזה טעם עכשיו, כשעמיר פרץ – זה שדאג לה למינוי לשרה – נחלש וירד ממעמדו. אם תמיר תאיים בהתפטרות זה יהיה איום סרק, אולמרט ימצא מישהו אחר במקומה וגמרנו.

  • שוקי   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 10:00

    כן, זה היה התירוץ להישאר גם כשהכניסו את ישראל ביתנו לממשלה. וגם כשהעלו את מחיר הלחם בפעם הראשונה (ובקרוב יעלו בפעם השנייה). שלא לדבר על העברת התקציב.

    בקיצור: זה תירוץ שאפשר להצדיק בעזרתו העלמת עין ויישור קו עם כל מעשה נבלה. יש מקרים בהם אדם מוסרי חייב לעשות מעשה כדי להביע עמדה.

  • תא   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 10:06

    אם היה מדובר במינויו של קצב לתפקיד בכיר תוך התעלמות מכל הפרשה, הייתי יכולה להבין שאתה רואה קושי, או סתירה מהותית, בין תפקודה של תמיר בממשלה
    לבין פעילותה בהפגנה.
    אבל רמון אינו קצב, יש את מקרה רמון ויש את מקרה קצב. ותמיר בהחלט רשאית לחשוב שקצב פושע גדול בהרבה מרמון, שרמון שילם את עונשו וקצב הולך לצאת הרבה יותר מדי בזול, שהתנהלותו של קצב במהלך המשפט הייתה מבישה ושערורייתית בהרבה מזו של רמון, ועוד פרמטרים. האם משום שיש כאן שני גברים שהופנו נגדם האשמות דומות (ולא זהות, אגב. קצב הואשם בדברים חמורים בהרבה) – היא מחויבת כבר לפסוק עליהם דין שווה ולשים את המקרים של שניהם באותה קלחת?

    כמו-כן, כל דבר לגופו לגבי איום בפרישה מהממשלה. לא רלוונטי להכניס לכאן את נושא ישראל ביתינו, את העלאת מחיר הלחם וכו'. אתה משווה זיתים לתפוחים. כאן יש מקרה שהוא לדעתי לחלוטין לא מצדיק פרישה, ובטח שאין לראות את תמיד כמחויבת לפרישה.

  • שוקי   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 11:33

    ההשוואה שלך משעשעת, אבל לא רלוונטית.
    אם רמון מקודם בממשלה הזו, יש בכך אמירה, ויולי תמיר צריכה להחליט האם היא עומדת מאחוריה או זזה הצידה.
    ברור שזה לא יזיז לאולמרט שהיא תתפטר, וזו אפילו תהיה הזדמנות להכניס לתפקיד את עמי איילון. מצד שני, אם יולי תמיר תישאר, זו תהיה הוכחה לכך שהפשע משתלם – ובניגוד לקצב, רמון נשפט והורשע.

  • דב   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 14:10

    הנקראת "משנה לראש הממשלה" קרמה עור וגידים פתאום. כזכור, התפקיד – שאינו תפקיד למעשה, אלא תואר ריק מתוכן – נתפר לנשיא המדינה שמעון פרס כדי לפצותו על כך שלא מונה לממלא מקום שני לראש הממשלה. להבדיל מסגן ראש הממשלה וממלא מקומו, אין לו כל סמכויות מוגדרות.

  • דב   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 14:13

    גם לסגן ראש הממשלה אין סמכויות ממש, אבל לפחות מעמדו מוגדר בחוק. לעומת זאת תואר המשנה אינו מעוגן בשום חוק, באותה מידה אפשר למנות שר לתפקיד "יד ימינו של ראש הממשלה", "החבר הכי טוב של ראש הממשלה", "ראש הממשלה והוא כמו שני עלים של נענע" וכו'

  • שושי   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 17:16

    אלא כייאוש. אפשר להוסיף לבורסת החיזוי שבבחירות יצביעו בעיקר חרדים ותהיה פה מדינת הלכה.
    אז לא תהיה בעיה, כי הרי אשה פסולה לעדות, כולל על שהיתה קרבן לעבירות מין.

  • שוקי   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 21:53

    לא נכון.
    תכנסי לכל בית-דין רבני ותראי שנשים מעידות ועוד איך.
    ואני חייב להודות שאני לא מבין מה הקשר בין עדות של אשה להיותה קורבן לעבירת מין.

  • עופר לנדא   ביום 3 ביולי 2007 בשעה 8:58

    "אבל רמון אינו קצב, יש את מקרה רמון ויש את מקרה קצב". מזל באמת שיש לנו את המקרה של קצב כדי לגרום למקרה של רמון להיראות "קצת פחות גרוע".

    לאן הגענו שעבריין מין מורשע ממונה לתפקיד בכיר בממשלה, ואנשים נותנים לזה לגיטימציה?

  • שוקי   ביום 3 ביולי 2007 בשעה 10:27

    שלא לדבר על זה שרמון הורשע וקצב לא. מה שמראה לך שעבריין מורשע יכול להיות טוב מחשוד אם קיבל יחסי ציבור טובים יותר.

  • עומר   ביום 3 ביולי 2007 בשעה 11:30

    עכשיו גם הפכת למומחה להלכה? אז דע, וידעו אחרים, שגם בתחום זה אינך מבין דבר.
    אין קטגןריה של "עדות אישה", ואישה פסולה, ככלל, לעדות, למעט מספר מועט של מקרים, שבהם הסכימו חכמים לקבל דברי נשים. כך לא תערף העגלה אם תאמר אישה שראתה את הרוצח, ויתקבלו דבריה לעניין קשר דם (שהוא "גלוי מילתא
    בעלמא"), וכן ישיאו אישה מחדש לאחר מות בעלה, גם אם היא זו שמוסרת את דבר מותו.
    ואם אישה "מעידה" בבית דין רבני, הרי שדבריה מתקבלים לא משום דיני עדות אלא משום שבמקרים מסויימים הדיינים מאמינים לדברים (וכך גם במקרה של מספר העדים הדרוש. לעיתים גם עדותו של עד יחיד מתקבלת).

    ולעניין ההבנה. טוב, שוקי, כבר הובן מזמן שאינך מבין הרבה דברים, כך שאין בכך דבר…

  • דוד   ביום 1 ביולי 2007 בשעה 23:47

    ככה זה עובד? על כל דבר שלא מוצא חן מתפטרים?

    טוב שיולי תמיר מבינה שהיא שרה ולא בלוגרית.

  • חגי הלמן   ביום 2 ביולי 2007 בשעה 11:03

    כולם מכוונים את האקדחים אל עבר השריף השחור, ומתכוננים לירות בו. ברגע של תושייה, הוא מכוון את האקדח שלו אל עצמו , וצועק:

    Hold it! Next man makes a move, the nigger gets it!

    [במילים אחרות: כן, לפעמים אדם מוסרי צריך לעשות מעשה כדי להביע עמדה. השאלה היא מה המעשה, ונגד מי הוא באמת מופנה.]

השאר תגובה