המלצה: לוקחים אחריות

בבוקר ה-1 במאי יצאו איתי הררי וזכרי וינר, למסע רגלי מתל-אביב לירושלים. "החלטנו לצעוד לאורך כביש מספר 1 כשהמסר שלנו הוא פשוט וברור: קחו אחריות!".

מתוך דף האודות של האתר:
"הקריאה הזו מופנית כלפי כלל הציבור בישראל. אנו קוראים לאזרחי המדינה לקחת אחריות על גורלם. להפסיק להתבייש ולהתחיל להאמין בעצמנו וביכולתנו לשנות…

אנו כאן על מנת ליצור תרבות חדשה. תרבות שבה הפוליטיקאים הם משרתי הציבור הדואגים לרווחתו ולא אנשים קטנים המונעים מאינטרסים אישיים של כבוד ויוקרה פוליטית.
תרבות שבה האזרח מודע לכוחו ולאחריות שיש לו כלפי עיצוב המציאות במדינה.
תרבות שבה האזרח מאמין בעצמו."

אל תחמיצו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ליאור   ביום 7 ביולי 2007 בשעה 13:56

    סליחה אבל,נמאס !

    נמאס מאנשים שאומרים לאחרים לקחת אחריות אבל בעצמם לא עושים כלום
    רק כספים לכיס
    נמאס שאנשים אומרים לקחת אחריות לפי שבשת פוליטית.
    צריך לקחת אחריות גם למלחמה הזו אבל אסור לערוף ראשים. כולום רוצים לראות אנשים תלוים בכיכר העיר.

    איכן אותם אנשים שרוצים שניקח אחריות.
    במאבק הקלדניות ,במאבק עובדי הקבלן אותם יפי נפש שחברהם נהרגו בלבנון מחפשים פתרון זול למצוקות הנפש.

    תפסיקו לבקש אחריות מאחרים תתחילו לבקש מעצמכם אחריות חברתית
    ציונית חדשה אחרת.

  • שוקי   ביום 7 ביולי 2007 בשעה 14:10

    בפעם הבאה שאתה רוצה להשתמש בסימני קריאה ובמילים כמו "בולשיט", תבדוק לפחות שאתה לא משתמש בשגיאות כתיב.

    ולגופו של עניין: ממה שנראה פה, זה דווקא אתה שמדבר ולא עושה, ודווקא הם שכן עושים. ואם עוד פעם תשתמש בביטוי נלוז כמו "יפי נפש שהחברים שלהם נהרגו" אני אמחק לא רק את התגובות שלך אלא גם אותך.

  • פנחש מוואי   ביום 8 ביולי 2007 בשעה 8:47

    שוכי?
    אטה מהיים ברתסך?
    כולה נתקלת בטוקבקיסט. מה חדש לך?

  • ליאור   ביום 8 ביולי 2007 בשעה 11:38

    שוקי מצטער אם קבלת את מה שאמרתי קשה.

    אבל מדינת ישראל סובלת מפורנוגרפיה של השכול
    כל מה שמגיר יותר דם יותר דמעות, מגיע יותר מהר לתקשורת ולהמונים
    הכל יותר שטוח לא מענין
    זבאנג וגמרונו
    רצים לספר לחברה.
    תרבות הסלבז גם הגיע לשכול
    אדם צריך היום
    ב"רזומה שלו"
    או התעללות מינית או משפחה שכולה אחרת הוא לא יכול להתקדם לשם מקום

    לסיכום אם ראית
    את העיט של יקי יושע תבין על מה אני מדבר.
    תנו לחיים לחיות ותנו למתים שקט.

    אנחנו עוסקים יותר מדי במתים ופחות מדי בחיים.

השאר תגובה