אני דווקא לא דה-הרטוך

הבוקר פרסם דניאל בלוך בעבודה שחורה את הפוסט כולנו דה-הרטוך. למרות שאני מעריך את בלוך ובדרך-כלל נוטה להסכים איתו בהרבה דברים, בנושא הזה ניכר שיש בינינו מחלוקת גדולה.

"ישנו כבר צדיק אחד בסדום הנלחם בשחיתות החרדית" הוא אומר, "ואותו נגנה?". עם כך איני מתווכח. אני מסכים לגמרי יש להגן על מי שנלחם בשחיתות. מצד שני – ועם כל הסימפטיה שיש לי לדה-הרטוך שנראה כמו אדם הגון שעשה טעות – אין לנו שום יסוד עובדתי להניח שהנושא כאן הוא שחיתות. למרות חוסר הסימפטיה הבסיסי שיש לי לפוליטיקאים באשר הם, אני מניח שגם ח"כ כהן הוא אדם הגון שעשה טעות, וחטף סטירה.

התנצלות נדרשת כאן, ללא ספק, משני הצדדים.

יכול להיות שח"כ יעקב כהן פעל למען מטרה קדושה בעיניו, ואולי אמר מה שאמר בסערת רוחות – אבל זו לא צורה לדבר. וגם לתת לו סטירה, עם כל הכבוד, זה לא פתרון.

אין כמוני להסכים: ישנם חברי-כנסת רבים שראויים לסטירה מצלצלת, שלא לדבר על בעיטה עוצמתית בישבן. אישית, גם בלי להיות דור-שני לשואה, אני חש שחלק גדול מאותם חברי-כנסת עשו ועושים לי עוול על בסיס יומיומי. ובכל זאת, אם הייתי פועל בצורה אלימה כנגד אחד מהם – האם היית מצדיק את מעשיי, דניאל?


יותר מורכב ממה שנראה

אומרת שקדיה בתגובות: אין כאן עניין של "רשעים" ו"צדיקים", ואני נוטה להסכים.

ובכל זאת, היא ממשיכה וכורכת יחד את חוק הצנזורה על האינטרנט עם תקצוב מוסדות החינוך ואת חוק טל, ומגיעה למסקנה: מתחזקת "השליטה הדתית-חרדית בחברה באמצעות חקיקה", שזו בעיני טענה חסרת שחר.

אני מכיר את שקדיה כאדם נבון, הגון ורציונלי, ונאלץ להאשים את הפרופגנדה האנטי-חרדית בה הולעטנו כולנו מאז התחזקות המפלגות החרדיות בשנות ה-80'.

הנושא ארוך ומורכב מכדי שאוכל לנתח ולסכם אותו כאן, ולכן כל מה שאומר כאן יהיה ממש על קצה המזלג, למרות שזה הולך להיות ארוך. ברשותכם – אגייס לעזרתי את חביבי הפרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכמה ציטוטים נבחרים.


ידי המדינה אינן נקיות

מי שלא מכיר את ההיסטוריה, יואיל נא וילמד אותה.

העובדות פשוטות: במשך 60 ומשהו השנים שקדמו להתחזקות המפלגות החרדיות, היו החרדים מיעוט מקופח, ובתקופות מסויימות אף נרדף. השיפור היחסי במצבם כתוצאה מההתחזקות הפוליטית שלהם, לא מפצה על כך ולא עוזר להשתלבות החרדים בחברה הישראלית. עדיין התקציבים המופנים למגזר החרדי לא עומדים בשום פרופוציות לחלקו בכלל האוכלוסייה, אבל זה מספיק כדי להפוך אותם ל"סחטנים".

וישנו כמובן עניין השירות הצבאי – שנותר תירוץ מצויין לשנוא את החרדים.

לכאורה, השנאה לחרדים גואה והולכת בגלל התערבותם בחיי החילונים, אבל מדובר בשנאת-חינם בת-דור, שאינה קשורה כלל למעשיהם.

כך כתב ליבוביץ' על פרשת יוסל'ה שומכר, אחד ממפגני השנאה הגדולים ביותר לחרדים מאז הקמת המדינה (1961):

"זוהי התרגשות 'מוסרית' מבויימת, מתחסדת וצבועה. לא ילד אחד אלא אלפי ילדים מורחקים מעל הוריהם על-ידי השלטון, הכופה – בכל אמצעי לחץ שבידו – על אלפי הורים דתיים למסור את ילדיהם לחינוך זר. האונס הברוטאלי הזה הוא חלק אינטגראלי מן המשטר הממלכתי וההווי החברתי במדינה זו. הדברים נעשים בגלוי ולעיני השמש, ולא ראיתי ולא שמעתי מחאה או התמרמררות מוסרית על כך מצד חוגי בעלי-המוסר…".

רק כדי להעמיד דברים בקונטקסט הנכון, זהו אותו ליבוביץ' שאמר פעם (1971): "'מפלגה דתית' המשתלבת ברשות החילונית ואף נתמכת על-ידי רשות זו, היא תועבה וחילול השם". ליבוביץ' – למרות היותו חובש כיפה שחורה – שירת בצה"ל, עבד לפרנסתו והאמין שכך על כל אדם לעשות. הוא האמין בהפרדת הדת מהמדינה מסיבות דתיות, ולכן שנא את החקיקה הדתית והשמיץ אותה יותר מכל הטומי-לפידים גם יחד.


מיתוס ההתחזקות החרדית

ליבוביץ' לא התקומם על הפוליטיקאים החרדים מכיוון שחשב שהם גרועים יותר, אלא כיוון שראה בהם משת"פים מחללי-השם של הפוליטיקה החילונית המושחתת.

מעשית, הפוליטיקה החרדית לא שונה מהפוליטיקה החילונית. כאן וכאן יש מושחתים ויש אופורטוניזם מצד מי שרוצים להצטייר כלוחמים אמיצים בעיני בוחריהם. אבל "תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה" – חובש כיפה מחוייב בסטנדרטים התנהגותיים גבוהים יותר, כי מעשיו עלולים לשמש דוגמא לאחרים וכי אנשים עלולים לזהות את תורת ישראל ואת היהדות עם התנהגותו.

לעיתים הפוליטיקאים החרדים לא עוסקים בניסיונות ל"כפייה דתית", אלא מובילים מאבקים בעלי אופי חברתי מובהק, כמו בנושא קיצבאות הילדים. במאבקים האלה הם בדרך-כלל נכשלים. מעשית, כל ניתוח רציני מראה שבעשור האחרון הישגי המפלגות החרדיות היו קטנים מאד, וזו אחת הסיבות לקריסה הכלכלית של החברה החרדית, שהיא אסון להם וגם לנו – בדיוק כמו הקריסה הכלכלית ברצועת עזה.

לגבי אותה "כפייה הדתית" – עליה כתב ליבוביץ' פעם (1991): "מי הוא בעל הכוח לכפות משהו במדינת ישראל? רק המימסד החילוני: הכנסת, ש-80 אחוז מחבריה הם אוכלי חזיר, מחללי שבת ובועלי נידות".

זה היה נכון תמיד ולא השתנה. בעיית הדת-והמדינה בחוק הישראלי היא שה"כפייה" משרתת ישירות או בעקיפין גם את האינטרסים של הרבה פוליטיקאים חילוניים. אחרת, לא היינו חוששים שחוק הצנזורה באינטרנט יעבור.

ועוד משהו
בזמן שכתבתי את הפוסט הזה עלה עוד פוסט בנושא בעבודה שחורה. הכותב, יהודה צורף, כבר משתמש בכל הקלישאות הידועות, המשקפות הפנמה של הפרופגנדה האנטי-חרדית: "למרות שהייתי מודע כללית לגישה החרדית התועלתנית והמנוכרת כלפי המדינה, הייתי מזועזע מעוצמת התיעוב כלפי ישראל ומהגישה המוצהרת למדינה במונחים של 'נצל אותה עד שתיחרב ותיפול'… זה הוא היריב התועלתני, הציני והמנוכר, שאיתו נאלץ להתמודד עו”ד דה-הרטוך".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אנונימי   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 3:12

    תרשה לי להתייחס רק לחלקו, כי הרוב לא ממש רלוונטי.

    "השיפור היחסי במצבם כתוצאה מההתחזקות הפוליטית שלהם, לא מפצה על כך ולא עוזר להשתלבות החרדים בחברה הישראלית." תזכיר לי בבקשה, האם החרדים רצו אי פעם להשתלב בחברה הישראלית? דומני שלא. החברה החרדית מעוניינת דווקא בהתבדלות רבה ככל האפשר מהחברה החילונית, ואין לה שום עניין להשתלב.

    "התקציבים המופנים למגזר החרדי לא עומדים בשום פרופוציות לחלקו בכלל האוכלוסייה, אבל זה מספיק כדי להפוך אותם ל"סחטנים"." ממתי היקפי תקציבים נבחנים לפי גודל המגזר שאליו הם מיועדים? אני לתומי חשבתי שתקציבים מחולקים כאן בהתאם לשיפוט ערכי של המטרות להן הם מיועדים. ובמקרה החרדי, כל שקל שהולך לישיבות הוא שקל מבוזבז, ומספר החרדים החיים במדינה לא ממש רלוונטי.

    "וישנו כמובן עניין השירות הצבאי – שנותר תירוץ מצויין לשנוא את החרדים." – אוקיי, וחוץ מלקרוא לכל דבר "תירוץ" או "פרופגנדה", אתה מסוגל גם להעלות טיעונים רציניים שאפשר להתייחס אליהם? לצטט את ליבוביץ' זה מאוד מרשים, כמובן, אבל היה נחמד אם גם היית מנסה להתעלות מעל לטיעונים שטחיים ולסיסמאות ריקות והיית מביא כאן גם תוכן.

  • BoR|S   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 3:15

    נקודה מעניינת שנראה שהתעלמת ממנה, בעוד יחסם של החרדים באוכלוסיה וייצוגם בכנסת הוא קטן – יש להם שליטה רעיונית גדולה בהרבה, שכן הם חולקים אותה עם ציבור רחב יותר – הציבור שמגדיר את עצמו כמסורתי.

  • ד.ט   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 4:50

    הביעו (שלא במפורש) תמיכה מלאה בדה-הרטוך והבנה למעשהו. התנהגות תקשורתית פסולה ביותר.

    לתת סטירה לאדם זה לא בסדר, גם אם הוא ח"כ חרדי.

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 7:28

    הדברים כאן לא נכתבו על ידי, כמובן, איני אלא מצטט.

    ———————————————

    מכיון שהיום בבוקר קמנו עם התובנה החדשה מפי לבלרי התקשורת החילונית,
    אנשי פרקליטות, משפטנים בכירים ואף שופטי בג"צ בדימוס שמותר ואף מומלץ
    להרביץ למי שמשתמש בביטויים מוזילי שואה, כדאי לעשות סדר בדברים ולפרסם
    רשימה של אנשים שמותר להביא להם מכות, כשרות לציבור.

    טומי לפיד: "הזקנה ברפיח מזכירה לי את סבתי בשואה" (משמע שהחיילים מזכירים לו את הגרמנים בשואה)

    פרופ' ישעיהו ליבוביץ: "יודונאצים". (אמנם הוא כבר הלך לאבדון, אבל תמיד אפשר להוציאו מהקבר ולבעוט בגופתו)

    פרופ' משה צימרמן : ילדי חברון הם "היטלר-יוגנד"

    עורך מעריב אמנון דנקנר: (לאיתמר בן גביר בשידור חי בטלויזיה): נאצי קטן, נאצי קטן ומלוכלך

    פרופ' מיכאל הר-סגור, "הארץ", ספטמבר 1996: "ראשי החרדים הם אויביה של הדמוקרטיה לא פחות מהחולצות השחורות או מראשי מפלגת הפועלים הסוציאל-סוציאליסטית של גרמניה"

    שולמית אלוני: אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג. הסרט (הסברה של ש"ס) הזכיר לי סרט תעמולה נאצי", "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית – פאשיסטית".

    מאמר מערכת "הארץ", מאי 1996: עורכי דר-שטורמר (בטאון המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרא את הכותרות הללו (של תעמולת הליכוד).

    בטאון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, מאי 2002: "אזרח, הדת היא אויבתך, חובה על כל אזרח ישראלי להילחם בה…כשבוחר אדם להאמין לשקרים האלה, הוא משליך לפח האשפה את מהות האדם…יבואו אחרים ויגידו זה עושה טוב…גם מצטרפים רבים לתנועה הנאצית הרגישו התרוממות רוח ושמחה."

    האלוף שלמה גזית: "החיילים הדתיים מזכירים לי את הנאצים"

    "קדמה", ינואר 2003: "ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה"

    חתן פרס ישראל יגאל תומרקין: "כשאני רואה חרדים, אני מבין את הנאצים"

    הסופר עמוס אילון: "פעולות הממשל הצבאי, המחרים ספרים בשטחים, הן רק חלק מההכנות למשטר פשיסטי. במהרה יהיה פה הכל, מחנות ריכוז ושריפת ספרים" (ג'רוזלם פוסט').

    גדעון ספירו, הארץ: "יתכן שרבים מהמתנחלים לא מכים את נשותיהם וילדיהם , כמה מהם אוהבים פרקי חזנות , ואחרים אפילו חוטאים בשמיעת מוסיקה קלאסית. זה לא משנה עבורי. אתה בוודאי יודע שמבין גדולי הרוצחים בצבא הגרמני היו כאלה ששבו הביתה ממלאכתם , נשקו לנשותיהם , שיחקו עם ילדיהם, ושמו להרגעה מוסיקה קלאסית". (גדעון ספירו בטורו "סמרטוט אדום" אתר 'הגדה השמאלית' 2.8.05 )

    עינב גלילי, מנחת טלויזיה: "היכולת שלי לראיין מתנחלים כבדים היא מאד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא , ועם הזמן זה רק מחמיר …שיעברו דירה. יגיעו המוברים ויאללה , נגמר. התוצאה של ההאחזות הזו נראית לי שואתית."

    יו"ר הסוכנות היהודית בדימוס אברום בורג: "מדינת ישראל היא כמו גרמניה טרום עליית הנאציונל סוציאליסטים"

    ——————————————–

    http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2242440

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 7:34

    מצורף לינק לדיון מעניין שעקבתי אחריו, באחת מקבוצות הדיון החתרניות והביקורתיות ביותר של העולם החרדי ברשת.

    יש לציין שכותב ההודעה המצורפת, ולכל אורך הדיון שלו, לא התייחס לטענה שעדיין החרדים לא משלמים את "מס הצבא", מס משמעותי מאוד.

    ובכל זאת, טענתו, להלן, נשמעת מאוד הגיונית ובעלת הצדקה מוסרית:
    ——————————————–
    "אם נטילת החלק בתשלום המס, היא הרלוונטית להצדקת תקציבים יעודיים, אחד לציבור החילוני ואחד לציבור החרדי, הרי שאין יכולת לטעון כנגד תקציבים יעודיים לציבור החרדי (ואפילו אם הם 'לא פוליטקלי קורקט'), היות שסוף סוף בחלקו היחסי באוכלוסיה הציבור החרדי בהחלט נמנה על משלמי המס ברמה הנדרשת".
    ——————————————–

    http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2221686&whichpage=2#R_4

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 10:05

    הבאתי ציטוט מהפורום החרדי; "בחדרי חרדים", ולנוכח זאת צריכים להיות מובנים שני דברים: א. בסכ"ה הבאתי ציטוט, ב. בהחלט מדובר על נקודת מבט מאוד פנים מגזרית.

    סתם כך, כקורא סמוי ותיק, בבחדרי חרדים, אוכל לציין שלא בדיוק אוהבים שם את המתנחלים והכיפות הסרוגות, ובלשון המעטה. הרי בשביל האידיאולוגיה החרדית המסורתית, כל הרעיון של ההתנחלויות (והציונות בכלל), אינו אלא פרובוקציה שאסורה על פי התיאולוגיה היהודית.

    בין כך ובין כך, אחזור לכותרת תגובתי, מבחינתי ממש אין בעיה שתוסיפי כאן רשימה כאורך הגלות של כל אלה שגם להם צריכים להחטיף סטירות דה-הרטוכיות.
    למה לא!!? וכפי שכבר אמר פעם אובליקס לאסטריקס, שלפעמים באמת אפשר למצוא שם כאלה אנשים מוזרים שלא אוהבים לחטוף מכות!

  • דני בלוך   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 10:18

    1. בוודאי שסטירה אינה לגיטימית אבל יש מצבים שאפשר להבין לליבו של מי שמתנהלת נגדו הסתה בלתי פוסקת. והציבור החרדי מנוסה בהסתה פרועה. לכן צריך לנזוף בדה-הרטוך אך לא להדיחו.
    2. מי מכל ה"סלחנים" לא היה מגיב ככה אילו זה היה קורה לו או אילו היו אומרים לו בפנים: "אחותך/אשתך/ בתך/ אמך – זונה?"
    3. מה שקורה בחלוקת התמיכות לחרדים הוא לא פעם שחיתות של אינפורמציה שקרית, קבלת תמיכות פיקטיביות ותמיכות כפולות.
    4. בציבור הישראלי יש מקום והכרח לשיוויון זכויות וחובות. החינוך החרדי רוצה בעצמאות, שאינה ניתנת לחינוך חילוני, אך הוא חייב לפחות בחובות של פיקוח ניהולי ותקציבי ולימודי ליבה, כשם שיש מקום לעקוב אחרי בנות מצהירות ואלה ש"תורתם אומנותם". אחרי פיקוח נאות והקפדה על מילוי החובות יש מקום להשוואת זכויות.
    5. הסלחנות המופגנת כאן היא שהביאה לתופעות פסולות כמו רדיפת יונתן בשיא, אמנון דה-הרטוך ואחרים. אסור להשלים עם כך.

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 10:33

    אבל אתה יודע מה יפה? שכאן אני יכול להגיב לשטויות המגמתיות והמסולפות שהובאו שם.

    אז ככה:
    1. הסתה בלתי פוסקת? אה. מעכשיו כל ויכוח פרלמנטרי, מייד הופך להסתה. זוהי פשוט דמגוגיה ואונס מופרע של המושג.
    הסתה היא קריאה לאלימות כלפי פלוני אלמוני ותו לא. מחלוקת חריפה, ביקורת בוטה, אינן הסתה.

    2. ומה יקרה אם אשתך/ אחותך/ בתך/ אמך, תגיד שאני חזיר שוביניסט וגרוע יותר מהאינקווזיציה. עכשיו תתיר לי לדפוק להן איזה סטירה הרטוכית עסיסית?

    3. זה שיש לא פעם שחיתות במגזר החרדי (או בלשכת ראש הממשלה, או בכל מקום אחר שיש בו כסף ואגו), בכלל לא מתחיל לתאר את הטענות של החרדים כלפי הרטוך.
    הנה, קח, כאן, בקישור, את מה שהעיתון לאנשים שלקחו דיקטטורה על החשיבה, לא טרח לספר, ואפילו לא בתור גילוי נאות.
    http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2238050&whichpage=1#R_7

    4. אם הציבור החרדי משלם מסים, למה הוא לא יכול להנות מתקציבי ממשלה יעודיים, בדיוק כמו כל מגזר אחר במדינה הזו?
    וראה קישור בהודעה קודמת שלי.

    5. סלחנות מופגנת?
    אם פקיד במשרד של אלי ישי היה דופק סטירה לאהוד ברק או ליוסי ביילין, גם אז הסלחנות הייתה חד כיוונית כל כך?

    6. בקיצור, לסיכום, גם בפרשיה הזו אין לי שום אמירה חדשה יותר מהאמירה התמידית שלי: "להקים את החומה הסינית מסביב למשכן הכנסת, או -יותר זול- פשוט לשלוח את כל חברי הכנסת למילואים באפגניסטן.

  • אנונימי   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 12:55

    1. "ויכוח פרלמנטרי".? נו באמת. אל תיתמם. ההסתה שאליה התייחס דני לא נוגעת לויכוח שניהל העו"ד הנכבד עם חה"כ כהן, אלא למסע ההכפשות הארוך שמנוהל בתקשורת החרדית כנגד מר דה-הרטוך. המאבק בין דה-הרטוך לציבור הזה הולך אחורה הרבה יותר זמן, והסתירה הזו היא רק שיאו של מאבק ארוך יותר.

    2. אני לא בטוח שאני מבין מה הקשר.

    3. שוב היתממות "יש לא פעם שחיתות"? בחייך. מדובר כאן במפעלים אדירים שמילה "שחיתות" בכלל לא מתקרבת לתאר אותם. ישיבות פיקטיביות, ניפוח רשימות התלמידים וכיוצא באלה. דה-הרטוך הוא לא סתם בירוקרט שנהנה לעשות לחרדים את המוות. הוא עושה את שהוא עושה בדיוק כדי להימנע מהתופעות הללו.

    4. הציבור החרדי משלם מסים. וואלה יופי. תודה רבה. עכשיו נרד כולנו על הבירכיים וננשק לכל החרדים את הנעליים.

    כמו שאמרתי קודם לשוקי בהקשר אחר – תקציבים מחלקים לפי התועלת שהם מביאים לציבור. המטרה היא לא לנהל משא ומתן בסגנון "אנחנו משלמים מסים, ובתמורה אנחנו דורשים X", "יש לנו מגזר עם הרבה אנשים, ולכן אנחנו דורשים Y". כשמחלקים כספי ציבור, בודקים לאן הם הולכים ואם יש בכך תועלת.

    ועוד דבר – זה יפה מאוד שהחרדים משלמים מסים, אבל זה עוד לא הופך אותם לאזרחים שווי זכויות. ביום שבו הם ישרתו בצבא כמו כולם ו*יכירו במדינת ישראל* – נדבר. עם החמאס אנחנו לא מדברים כי הוא מסרב להכיר בנו, אבל לחרדים אנחנו משלמים הון תועפות כי "הם משלמים מסים". אחלה.

    5. אם יוסי ביילין היה מכנה אותו "גרוע יותר מהנאצים", לא הייתה לי שום בעיה עם זה שהוא יחטוף סתירה. אבל משום אני בספק אם יוסי ביילין יאמר דבר כזה.

    ואם אנחנו כבר דנים בזה – כל אחד מהציטוטים שהבאת לעיל, גם של שולמית אלוני, צריך היה לזכות כל אחד מהם בסתירה הגונה. בלי הבדלי דת גזע ושייכות פוליטית.

  • ד.ט   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 12:57

    צדקת בתגובתך הראשונה, אבל פספסת לדעתי נקודה מרכזית בשנייה.

    >>>אם הציבור החרדי משלם מסים, למה הוא לא יכול להנות מתקציבי ממשלה יעודיים, בדיוק כמו כל מגזר אחר במדינה הזו?

    אין מיסוי בלי ייצוג, אבל אין תקצוב בלי פיקוח. החרדים רוצים כסף ציבורי אבל אינם מוכנים לפיקוח ציבורי ולמעורבות המדינה בתכני מערכת החינוך. (ע"י קביעת תוכנית ליבה, בשיתוף כמובן עם החרדים). זה בלתי אפשרי.

  • איתי אשר   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 16:08

    שלמישהו פה יש אינטרס לטפח את השנאה לחרדים, כמו את השנאה לערבים, כמו את השנאה לרוסים, לאתיופים, וכן גם למתנחלים הכתומים. אלה ואלה מגזרי מיעוטים בחברה, כמובן שחלקם בתרומה למדינה אינו שווה וגם חלקם בעוגת התקציב (לאדם) אינו שווה. בזמן שה"שמאל" שוקע בשנאת חרדים, או בשנאת מתנחלים, ובעוד שה"ימין" שוקע בשנאת סמולנים הומואים ערבים ובדואים, מישהו עוסק בשקט ובאין מפריע בגזילת האדמה המים האוויר והכסף *של כולנו*. עד היום בו יעמדו חרדי, אתיופי רוסי הומוסקסואל ובדואי ביחד בכיכר רבין ויצעקו "די", הגזל ימשיך.

  • עומרון   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 17:01

    בכוונה.

    הסוגיה אינה חרדים חילונים, בדיוק כמו שהמאבק של דה הרטוך בניצול לרעה של כספים הוא מאבק של חילוני בחרדים. בעיקר כיוון שדה-הרטוך אדם דתי.

    מה שהוא עשה פסול. אין ספק. אבל מה שעושים לו במגזר החרדי פסול גם כן. ומה שפסול ביותר הוא שאין מי שיגבה אותו על עבודתו. כמי שמגיע ממשפחה של ניצולי שואה אני יכול להבין את הפגיעה כשמישהו מאשים אותך בנאציזם.

    האדם נמצא תחת מתקפה מתמדת, דווקא ממגזר הקרוב לו כיוון שהוא מבצע את עבודתו. בסופו של דבר הוא טעה, אבל מי שהפסיד זה אנחנו. הרי הדבר הכי קל מבחינתו זה לאשר שימוש לרעה בכספים. אף אחד לא יאשים אותו בכלום וזה לא מעניין אף אחד. מהסטירה הזו אתה ואני נפסיד כי פקידי ציבור צריכים גיבוי של הציבור על מנת לשרת את הציבור.

  • עופר לנדא   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 17:43

    דתי, הרטוך אמור לדעת שאמירה בנוסח "אתה רוצה להרוס גם את הגוף וגם את הנפש" קדמה הרבה לנאצים נאמרה בהשוואה בין אנטיוכוס להמן, ולכן ההתייחסות לנאצים דווקא אינה רלוונטית, אלא המסר.

    עכשיו שימו לב "לדו-שיח" שקדם לסטירה. מי שרוצה להצדיק את דה-הרטוך על כך שסטר בתגובה לעלבון, צריך היה לצפות שכהן יהיה הראשון לסטור, כי לדה-הרטוך "מגן הנאורות והקידמה" יש פה גדול ומלוכלך:

    בתום הדיון בוועדה פנה ח"כ כהן אל דה-הרטוך, אדם חובש כיפה, ואמר לו: "אתה הורס את עולם התורה". דה-הרטוך בתגובה אמר לכהן: "אתה בהמה, תסתום את הפה שלך". אז אמר ח"כ כהן לדה-הרטוך: "אתה יותר גרוע מהגרמנים, אתה רוצה להרוס גם את הגוף וגם את הנפש". דה-הרטוך השיב לכהן: "אם לא תסתום את פיך, אתן לך סטירה". ח"כ כהן ענה: "נו, נראה אותך" – ואז היכה אותו דה-הרטוך.

    (http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=19423&CatID=369)

  • איריס   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 20:34

    סחה.
    ולאיתי אשר: סחטין.

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 21:20

    1. כל מאבק פרלמנטרי מלווה במסע הכפשות מסמר שיער, בתקשורת ההמונים. גם כאן. אבל הסתה, זה לא. השימוש במילה הסתה תחת כל עץ רענן ותחת כל צריף מתמוטט, הוא פשוט שקרי ודמגוגי. הוא נסיון לרכוב על הטראומה הציבורית סביב רצח יצחק רבין ז"ל, באופורטוניזם ציני וגס. (ובכלל, אפילו ההסתה המקורית, שהייתה באמת מטורפת ומזעזעת, לפחות על פי מני מזוז, לא בדיוק הייתה קשורה לרצח. אולי גם נחטיף למני מזוז כמה סטירות דה-הרטוכיות, שירגע?).

    2. אין צורך שתבין מה הקשר בתגובה שהגבתי לדברי דני.
    אבל אם באמת תרצה להבין, קרא את כל שרשרת הדברים, ואל תתחיל מהאמצע.

    3. בכל מוסדות מדינת ישראל, יש "לא פעם שחיתות".
    אה, נכון, בעצם השחיתות במדינה הזו היא דבר כל כך נורא ובסיסי ונלוז, עד שבאמת ברשות המס, ובבנק לאומי, ובמשרד של עומרי שרון ואיפה לא, כבר מדובר במפעל אדיר שהמילה שחיתות לא מתקרבת לתאר אותו.
    אנחנו מדברים כאן על יוצא דופן.
    ולא, המאכערים החרדיים מושחתים בדיוק כמו מרכז הליכוד או כנופית מפלגת העבודה או מאפיית איווט ליברמן.

    4. אין צורך שתרד על הברכיים ותנשק את הרגלים.
    אני לא בקטע של BDSM.

    (אה, ומה הקשר בכלל?
    כספי המסים אינם הרכוש הפרטי של שום מוסד במדינה הזו. הם רכושו של משלם המס, והם נגבים כדי שהמדינה תוכל לשרת אותו, על פי העדפותיו ובחירתו. אתה יודע, ככה זה במדינות הקפיטליסטיות המערביות המנוונות. דמוקרטיה קוראים לזה!
    לכן, בדיוק כמו שיש תקציבים לסבסד את ביתר ירושלים ואת רשות השידור או את להקת בת שבע, מותר לחרדים להקים את "יונייטד מאה שערים" ואת "בת השטריימל", ולקבל תקציבי תרבות יעודיים).

    5. אני מסכים לגבי השירות הצבאי. אגב, לא מעט חרדים דווקא כן משרתים בצבא.
    (ותעזוב את הקטע המיליטנטי של להכיר במדינת ישראל. אתה מכיר במדינת ישראל? החבר'ה שיושבים סביב הבאר עם הכוס בירה בערב, כן מכירים במדינת ישראל? או שיש אזרחות או שאין אזרחות. מותר להחזיק דעה כרצונך, כל עוד היא לא מביאה אותך לפעולה אלימה כלפי אדם אחר. מותר לך לטעון ולהאמין בכל נפשך שמדינת ישראל היא מעצמה בין גלאקטית מרושעת שזוממת להשתלט על כל מרחבי מערכת השמש ולגדל חשיש בכוכב מאדים. כאמור, לעיל, ככה זה בצורת המשטר המשונה שנקראת "דמוקרטיה").

    6. ואני דווקא, למרות שהייתי שמח לשתות קצת משיקוי הפלא של כהן העץ אשפיקס, וללכת למשכן הכנסת ולזמבר לכולם שם את הצורה, לא חושב שיש פתרון בלתת סטירה לשולמית אלוני או לאיתמר בן גביר. כשאתה נותן למישהו סטירה, אתה בסך הכל מעורר אצלו דחף אלים להחזיר לך, ופותח במעגל אלימות שיסלים וילך ויגבה קורבנות בנפש.
    יותר טוב ללכת ולעשן איזה בוף טוב, ולתת לכל המשוגעים להרביץ לעצמם בשקט.

  • ברבוניה.   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 21:24

    זהו, שנראה פתאום שב-95% מטורי הפרשנות והפובלציסטיקה, פתאום שכחו שתרבות הדיבור הרגילה שלנו היא די וולגרית, החל מבוזגלו וכלה במישאל חשין, ולכן או שאנחנו מסכימים בהסכמה לאומית רחבה שמהיום מותר להרביץ לכל מי שמעצבן אותך, (כולל לאוהד הזבל הזה של הפועל תל אביב שבשיא החוצפה צעק "כל בית"ר %$#@"), או שנשארים עם ההבנה הישנה והטובה שדיבורים לחוד ומכות לחוד, כולל כדה-הרטוך חוטף קריזה על החרצוף המעצבן מאגודת ישראל.

  • 314   ביום 13 ביולי 2007 בשעה 12:08

    חבל שיש כל כך הרבה דעות קדומות ולא נכונות, כשאתם אומרים חרדים אתם שלא במודע מכלילים בכפיפה אחת זרמים שונים בחרדים ששונים אחד מהשני בדעותיהם ובהשקפת עולמם,אבל ההקש האכזרי שאתם עושים הוא שכולם לא עושים צבא, וכולם עושקים ואשמים בתחלואי החברה. וזה מדהים אותי שאנשים באמת מאמינים בזה.

    הסטירה היא חציית גבול אדום, נכון שפליטת הפה של אותו ח"כ לא הייתה במקום אבל אקט של אלימות כמוה פשע.
    (ולא צריך להיכנס לסמנטיקה של אבל זו היא גם אלימות מילולית, כי לא כך הדבר)

  • יונית   ביום 12 ביולי 2007 בשעה 9:13

    של השימוש שעשו מתנחלי גוש קטיף בסמלי השואה והתבטאויות המאשימות את החיילים בדמיונם לנאצים. למעשה, צורם לי מאוד האיסוף של ציטוטים מצד אחד של המפה הפוליטית בלבד, כאשר הצד השני לגמרי לא חף משימוש נרחב בסמלים, בביטויים ובדימויים האלו. למעשה, כשזה מוצג בצורה הזאת, נדמה לי שאפשר לקרוא לזה "הסתה".

    אגב, הלוואי שהיינו כמו רפובליקת ויימאר. לפחות היינו נהנים קצת מהחיים לפני האסון.

  • שקדיה   ביום 13 ביולי 2007 בשעה 0:19

    הבנתי את כוונתך, אבל לא פעם הקישור בין מגזרי מיעוטים (נכון לקרוא להם מיעוטים?) והנטיה לשים את כולם באותה צלחת, רק תורם לבעלי האינטרסים שמעוניינים להשניא אותם על הציבור.
    יש קווי דימיון בין המגזרים, אך יש גם הבדלים גדולים. ואם להתייחס לפוסט זה בלבד, אני לא חושבת שאפשר להשוות את עוצמתם הפוליטית של כל מנהיגי המיעוטים ביחד לכוחה של ההנהגה הדתית-חרדית.

    ושוקי – אם כבר, אני תוצר התפיסה המפא"יניקים שגרסה ששותפות עם החרדים היא הרע במיעוטו.

  • אריאלה   ביום 14 ביולי 2007 בשעה 10:44

    ולי לא נותר אלא לצטט, כנהוג במצבים אלה, את מהר"ן ע' וייל, שבמקרים כאלה חוזר ואומר:
    "אסור להשוות! אסור להשוות!"

השאר תגובה