לאן נעלם כל הכסף?

תחשבו על תקציב המדינה: 300 מיליארד שקלים. כסף שאמור להיות מושקע במדינה, כלומר בנו – בחינוך, בביטחון, בבריאות, בכבישים, ובכל דבר שאיננו יכולים לממן בכוחות עצמו (כולל סעד, למשל), כי אחרת מה פתאום שהמדינה תקח מאיתנו מסים?

ישראל היא מדינה עם יומרות. היא מתיימרת להיות דמוקרטיה ליברלית, שמכבדת את חופש הפרט ואת זכות הקניין. ההצדקה המוסרית שלה לגביית מיסים (שאמנם אין לה מניפסטציה באף מסמך רשמי דוגמת חוקה, למשל), היא לצורך ניהול המדינה השוטף וייצור של מה שהכלכלנים קוראים "מוצרים ציבוריים". מוצרים (ושירותים) שאם המדינה לא תייצר אותם איש לא יעשה זאת במקומה.

ואכן, אי אפשר לצפות שכל אדם יעניק לילדיו חינוך יסודי ותיכוני, ירכוש נשק להגנתם, ויסלול אוטוסטרדות. המדינה מפקיעה מאיתנו תחומי עשייה מסויימים, מתוקף אמונתנו – או הסכמתנו – לכך שהיא יכולה לעשות זאת טוב יותר, באופן יעיל יותר, ושיתרון הגודל של המערכות הבירוקרטיות יביא תוצאות טובות יותר.

אז מדוע מדינת ישראל מגלגלת מחדש את הכדור אלינו כל הזמן? מדוע איננו יכולים לסמוך על החינוך, הביטחון, הבריאות, הכבישים – שלא לדבר על הסעד? כיצד זה קרה שהחינוך-חינם אינו חינם ושרפואת-החינם עולה כסף ושהעורף חשוף להתקפות טילים והכבישים מסוכנים כל-כך (אם כי פחות ממה שמוכרים לנו, כי אין שום שינוי בסטטיסטיקה של תאונות הדרכים. זה הכל יחסי ציבור).

יש לכך כמה סיבות אפשריות: ניהול כושל, חלוקת משאבים לא נכונה, בזבוזים מיותרים, שחיתות. המציאות הפוליטית בישראל כוללת כמובן את כל הדברים האלה, אבל איך בדיוק הם מצליחים לבזבז כל שנה 300 מיליארד. שוב, נציג בספרות: 300,000,000,000 שקלים.

ממש מתבקש לשאול את השאלה שנדמה לי שמשום מה אף פעם לא נשאלה במילים אלה: לאן נעלם כל הכסף?

אז מה דעתכם, לאן נעלם כל הכסף?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מגיבה   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:26

    וזו כל הטעות שלך
    זה שלטון קפיטליסטי מכוער שמנהיגיו אינם מנהיגים, הם חומדים את הכסף של הקופה ולכן כל כך מעוניינים להיות בתפקידיהם.
    מדינת ישראל שינתה את פניה מזמן, ממדינה של תום, הגנה וצדק לכל אזרח היא הפכה מסואבת חשוכה ומלאה בכסף שאותו גנבה מאזרחיה והיא גונבת מכל אחד מאיתנו בכל דרך אפשרית.
    גם העיריות למדו לגנוב מאנשים, מעלים ארנונה במאות אחוזים, נותנים קנסות כבדים לחניות,
    סוחטים את האזרח הקטן והמסכן בכל תחום ובכל נושא, ולמי שאין או שאין כל כך, זה לא מליון ילדים רעבים שסובלים בשקט.
    אנשים מרגישים שמרמים אותם, וזאת לא הרגשה זאת עובדה, למה לדעתך לא רצו לתת לשר הבטחון פרץ את תיק האוצר? ידעו שהטיפוס הזה משוגע, הוא יקח מהקופה ויחזיר לעם, וזה מה שהוא היה עושה, אז שמרו טוב טוב על הקופה הציבורית, אולמרט התעשר מאוד ממנה, וכל המנעמים והכסף הרב לא עוזר לאף אחד מאיתנו.

  • מגיבה   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:27

    לא לגבי מליון ילדים עניים, התיקון הוא:
    כולל מליון ילדים עניים.

  • אלקי   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:28

    מדוע אתה נשאר בעבודה שחורה… ערוק לחד"ש ונדבר אתך

  • עמי בכר   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:44

    אם היה שלום, לא היה צורך בצבא חזק. ואם הצבא היה קטן יותר, יותר אנשים היו עוסקים ביצור. ואם היה יצור היו צמיחה ועושר. אם הללו היו הם היו מחזקים את השלום.

    בינתים הם בונים גדר (שתפורק בטח בעוד עשר שנים בעלות זהה לבניה שלה) ומשקיעים בפסאודו-אולטרה-ביטחון כוזב. שם הולך העושר ושם ללא ספק הולך גם האושר – שנייהם לעזאזל.

  • שלומית הברון   ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 23:14

    לרוב מהשרדים "נשאר כסף" בסוף השנה. פשוט כי הם לא עושים כלום. מה שמזכיר את הסיפור של אפרים קישון על המשרד שקונה בסוף השנה קטר, כדי להראות שלא נשאר לו כסף ולבקש תקציב מוגדל לשנה הבאה…

  • ד"ר א.   ביום 26 באוגוסט 2007 בשעה 21:39

    ואין לי תשובה – לאן הולך כל הכסף.
    אבל אני רוצה להמשיך את קו המחשבה של רן בר-זיק מעלי:
    (א) הרבה מאד מהכסף אכן יוצא על מטרות ראויות – קורים פה גם הרבה דברים טובים.
    (ב) המגזר הציבורי מנופח ביותר, ויש המוני עובדים ועובדות שלא תורמים דבר, אך מביאים הביתה משׂכורת יפה מאד.

    וכדי להמחיש את הנקודה:
    לפי נתוני משׂרד החינוך, היו רשומים בשנת הלימודים ה'תשס"ז 1,785,827 תלמידות ותלמידים. המשׂרד שילם משׂכורת לכ-123,000 עובדים. היחס, לפיכך, אמור להיות 1:15. אז איך זה שבכתה ממוצעת יש 35-40 נפש?
    (לריכוז הנתונים וקישורים, גם לגבי הפסקא הבאה: http://www.karmel.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=109 )

    לפי חישוב פשטני שערכתי, העלאת שׂכר המורות/ים לרמה ממוצעת של 8,000 ש"ח נטו בחודש, תעלה קצת פחות מששה מיליארד ש"ח בשנה, כלומר כ-2% מתקציב המדינה. (גילוי נאות: לא הבאתי בחשבון את העליה בפנסיות, שתעלה גם את הנתון).
    העלאת שׂכר כזו יכולה להביא למהפכה יסודית בכל מערכת החינוך, כזו שכולם מסכימים שהיא חובה להשׂרדות המדינה.
    אינני יודע מה קרה בבת-ים בשנתיים האחרונות, אבל אין לי ספק שניקוי אורוות יסודי של אוכלי החינם בשירות הציבורי (ושל חבריהם הזוכים במכרזים מפוקפקים) יספיק לממן את המהלך, ועוד ישאיר עודף.

  • yigal laviv   ביום 26 באוגוסט 2007 בשעה 23:50

    שוקי
    דו"ח ברודט חושף כי מתוך תקציב לאומי של 300 מיליארד שקלים ההוצאה על ביטחון היא חצי.בתקציב מפרסמים שלביטחון הולך רק 50 מיליארד.זה שקר.הולך פי שלושה,כולל ההתנחלויות,המוסד ועוד.

  • עומר   ביום 29 באוגוסט 2007 בשעה 10:04

    אתה נוגע רק בקצה הקרחון. בישראל יש יותר
    מ-300,000 "משרות חינוך" שמתוכן כ-120,000 מורים. השכר החודשי הממוצע ל"משרת חינוך" לפי נתוני הלמ"ס הוא 5600 ש"ח, כך שיחד עם הוצאות המעביד משרד החינוך מייחד כשני שלישים מתקציבו לשכר (וזה קונסיסטנטי גם עם פרסומי המשרד עצמו).
    אילו היינו מקטינים את מספר המורים ומאחדים משרות, ולו היינו מקטינים את הבירוקרטיה (ה"באז וורד" כאן היא – ביזור!!)
    היינו יכולים ליצור מערכת לתפארת.

    אך עצה לי אליך – אין כל טעם להעלות את הדברים כאן באתרו של שוקי. שוקי הוא מסוג האנשים שחייבים להרגיש שהם אחד מל"ו צדיקים ולכן הוא תומך ידוע של הרעיון הידוע כסוציאליזם (קרי – בואו נגדיל את התערבות המדינה בחיי האזרח, ניקח הרבה כסף ממנו ונממן הרבה בירוקרטיה). כיוון שהוא גם לא ממש חכם הוא עוד מעז להתלונן על חשבון ההוצאות המנופח של הממשלה. אני במקומך הייתי מחפש מקום טוב יותר לדון בעניין…

  • שוקי   ביום 29 באוגוסט 2007 בשעה 11:08

    אני לא מגדיר את עצמי סוציאליסט, אבל כמישהו שאיננו כ"כ חכם אולי אינני יודע מהו סוציאליזם.

    לכן, אשמח אם תוכל להסביר לי בצורה מעט יותר מפורטת מהו "סוציאליזם" לדעתך.

  • אורה לב-רון   ביום 31 באוגוסט 2007 בשעה 12:25

    סליחה, אולי 20

  • חצבאני   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:36

    חד"ש? זה ארגון לאומי ערבי שיפרק כל בנין ומעשה לטובת הכלל אם הפירוק יגרום נזק לעניין הציוני. ספר לנו מה עשתה חד"ש כשפרקו את ההסתדרות.

  • בועז כהן   ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 23:43

    בתי המלון המפוארים בחו"ל, הכנסים, מכוניות השרד, הלשכות המפוארות, עורכי הדין שאמורים לייצג אותך בכל התביעות על הטרדות מיניות וגניבות ומעשים לא אתיים

    זה עולה הרבה כסף, כל זה. חברי כנסת ופוליטיקאים, יש להם הוצאות.

  • מרק ק.   ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 0:32

    אין הרבה טעם לדון במספרים בלי לנתח מה הם החלקים המרכיבים אותם.

    לפחות שני מרכיבים של התקציב, הפנסיה התקציבית והחזרת הלוואות מפחיתים את הנטו הנותר לישום מדיניות בפועל. בצורה שלחלוטין לא מובנת לי השמאל הישראלי כל הזמן מתנגד להפסקת הפנסיה התקציבית* ורוצה שהמדינה לא תחזיר הלוואות בשביל שגם בשנים הבאות לא תצומצם כמות הכסף להחזרי חובות.

    מצד שני, למרות הרטוריקה הסוציאליסטית של התקשורת אנשים מצביעים פעם אחרי פעם נגד כלכלה סוציאליסטית-ריכוזית ודורשים חופש בחירה בלי הגבלות של הממשלה.

    *פנסיה תקציבית מצד אחד מעיקה על תקציב הממשלה עד למותו של האדם, כלומר קשה להעריך את ההשפעות שלה, ומצד שני מונעת מהעובד לקום יום אחד ולפדות את הכסף שנצבר לכל מטרה שהיא.

  • רן בר-זיק   ביום 26 באוגוסט 2007 בשעה 10:49

    כמובן שחלק גדול מהכסף אינו נעלם וכן משתמשים בו. אפילו אם חוק חינוך חובה חינם הוא לא ממש חינם – התשתיות, המשכורות של המורים ועוד כמה דברים מגיעים מהממשלה.

    אבל לפעמים הכל מתבהר מדוגמת מיקרו קטנה כמו מה שהתחולל בעיר בת-ים בשנתיים האחרונות. כיוון שאני בת-ימי מקורי והורי גרים שם עד היום ראיתי את התהליך שעברה העיר בשנתיים האחרונות. בת ים שלפני הבחירות האחרונות היתה עיר עם גרעון עצום, אפס השקעה בתשתיות – חלק מהכבישים התפוררו ממש, אפס השקעה בחינוך וברווחה. אחרי שנכנס ראש העיר האחרון, שלומי לחיאני, פתאום הכל השתנה – העיר פורחת: השקעה אדירה בתשתיות וכל מי שמבקר יכול לראות את זה, השקעה עצומה בחינוך, בתרבות, בגינות ובכל תחום בחיי העיר. גם הגרעון של העיר נמחק לחלוטין.
    מה קרה? מאיפה הגיע הכסף?
    כמה ימים לאחר שראש העיר החדש נבחר – כמה מאות עובדים 'בכירים' בעירית בת-ים פוטרו ולא נשכרו חדשים במקומם.

    מה אפשר להסיק מכך? כל אחד יכול להסיק מה שהוא רוצה.

טרקבאקים

  • מאת שווה קריאה ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 7:25

    תחשבו על תקציב המדינה: 300 מיליארד שקלים. כסף שאמור להיות מושקע במדינה, כלומר בנו – בחינוך, בביטחון, בבריאות, בכבישים, ובכל דבר שאיננו יכולים לממן בכוחות עצמו (כולל סעד, למשל), כי אחרת מה פתאום שהמדינה תקח מאיתנו מסים?

    …אז מדוע מדינת ישראל מגלגלת מחדש את הכדור אלינו כל הזמן? מדוע איננו יכולים לסמוך על החינוך, הביטחון, הבריאות, הכבישים – שלא לדבר על הסעד? כיצד זה קרה שהחינוך-חינם אינו חינם ושרפואת-החינם עולה כסף ושהעורף חשוף להתקפות טילים והכבישים מסוכנים כל-כך (אם כי פחות ממה שמוכרים לנו, כי אין שום שינוי בסטטיסטיקה של תאונות הדרכים. זה הכל יחסי ציבור).

השאר תגובה