לבנקים מותר הכל

לפני שעה קלה, בעודי מפהק על הספה מול ערוץ 10, החליפו פתאום את לונדון וקירשנבאום על המסך גבר ואשה לבושים חליפות. הם הזדהו כעובדי בנק הפועלים והציגו "פינה חדשה". משהו עם ייעוץ בענייני פיננסים. חיפשתי את ה"פינה" בלוח התוכניות ולא מצאתי. לרגע חשבתי אולי הפינה החדשה הזו היא תוספת לתוכנית של ירון ומוטי, אך לא – חבטתי על מצחי – הרי זו פרסומת!

כמי שעוסק בתקשורת פה ושם, בעוונותיי, תמיד אני מחפש את האינטרסים המוכמנים במה שמתיימר להיות תוכן מערכתי. אם לי לקח הפעם זמן להבין – אני אומר לעצמי – אני מניח שיש צופים שפשוט לא הבינו. הרי בתוכנית הלילה של גיא זוהר, באותו ערוץ, מופיע יועץ של בנק אחר, גם הוא במסגרת של "פינה". איך אמור הצופה להבדיל בין פינות כאלו?

על כך אומר התיקון לחוק הגנת הצרכן, בסעיף 7. ג' אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ"ח, תש"ס):

"(1)  פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה.

(2)  המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.

(4)  השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר הנוסח והדרך שבהם על המפרסם לציין או לשדר כי מדובר בפרסומת".

מכיוון שאינני משפטן, אינני יודע לומר אם נקבעו "נוסח ודרך" כנ"ל. מה שאני יודע לומר הוא שבעיני הפרסומת הזו מטעה ושלדעתי צריך היה לפסול אותה. לכאורה, מכיוון שברשות השנייה לא מהססים לפסול פרסומות לא הייתה צריכה להיות להם בעיה לפסול גם את הפרסומת הזו. אז למה לא פסלו? אה, אני מניח שזה בגלל שלבנקים בישראל מותר לעשות מה שהם רוצים. 

סעיף אחר מתוך חוק הגנת הצרכן:
"39. סייג לתחולה

הוראות חוק זה לא יחולו על שירות הניתן בידי אחד מאלה:

(1) תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א1981-.

(2) מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981-."

 על כך כבר אמר ברטולד ברכט:
"What is the crime of robbing a bank compared to the crime of owning a bank?"

ואם כל זה עושה לכם רע על הנשמה, אז לכו לעשות מעשה טוב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יובל   ביום 14 בנובמבר 2007 בשעה 21:56

    שקיבל במה ביומן שישי בערוץ 2 לפני כמה שבועות – כתבה של 9 דקות בזמן של צפיית סופר-שיא, על חברת אופנה שכביכול משתמשת בדעתם של בני נוער על האופנה העכשווית ומעסיקה אותם כיועצים?
    9 דקות של פרסומת ביומן שישי. אין גבול לחוצפה.

  • רון ינאי   ביום 14 בנובמבר 2007 בשעה 22:16

    אני לא מכיר שום דבר שלא מתובל בפרסומת כלשהי אם הוא רוצה להתקיים. וכדאי גם להוסיף שפרסומת לכשעצמה היא דבר בכלל לא רע – אך כשהיא גרועה – היא ממש על הפנים.

  • איתי   ביום 14 בנובמבר 2007 בשעה 22:27

    פוסט מעולה לא הבנתי מה קשור המעשה הטוב

  • שוקי   ביום 14 בנובמבר 2007 בשעה 23:23

    לא קשור, חוץ מזה שכשכותבים פוסט חדש אז הפוסט הקודם מקבל פחות כניסות. נבדקת כבר?

  • שרוןץמה   ביום 15 בנובמבר 2007 בשעה 7:58

    גם אני התפלצתי כשראיתי את זה בנסיבות דומות איש שם בתחילת אוקטובר. נתי יפת הבחין גם כן, וסיפר כי מועצת הרשות השניה החלה בהליכים נגד ערוץ 10,
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455526&blogcode=7620606אולם דומה שלעת עתה, הלונדונקירשנבאום ממשיכים לשדר ושיירת בנק הפעולים עוברת…

  • אבי   ביום 15 בנובמבר 2007 בשעה 8:08

    אולי תכתוב מכתב תלונה למועצת הרשות השניה, אולי נוכל לפגוע בהם ויטילו עליהם קנסות?

  • עמית   ביום 15 בנובמבר 2007 בשעה 15:52

    על תאגיד בנקאי חלות ההוראות של חוק ספציפי וקשוח יותר שנקרא "חוק הבנקאות (שירות ללקוח)". מאחר שהמחוקק החליט שחוק הגנת הצרכן לא מספק את ההגנה הראויה ללקוחות הבנקים, הוא קבע הוראות קשוחות יותר בחוק אחר. אבל להכפיף את הבנקים להוראות שני החוקים זה באמת מוגזם.

  • שוקי   ביום 16 בנובמבר 2007 בשעה 3:04

    אולי קשוח, אבל לא כולל התייחסות מפורטת באותה מידה לפרסום מטעה.

השאר תגובה