על האמון שנשבר

"פגעתם בליבת העם", אומרת מיקי, אמו של החייל החטוף אודי גולדווסר, במכתב חריף לנשיא המדינה, ראש-הממשלה ושר-הביטחון [ynet]. "שברתם את האמון הבלתי-מתפשר שהיה לנו, לגבי המחויבות של המדינה לבניה בזמן שירותם אותה". היא מוסיפה.

וגם אם נושא החטופים הוא כזה שבאופן רגיל קשה לכם להתעסק בו, או נראה לכם כמו דיון שאין לכם מה לתרום לו, כדאי שתלכו לקרוא את שאר הדברים.

מיקי גולדווסר כותבת עוד:
"מנהיגינו רגילים להתנהל כאשר אנו מפולגים בינינו. כך הם ייצבו את שלטונם במשך כל השנים. אבל הם טועים טעות מרה… הם עדיין לא תופסים שהפעם הם עומדים מול עם שלם, מלוכד ובלתי מתפשר… אנחנו לא נסלח לאותם אלו שהיו מפקדים בכירים בצה"ל וחינכו דורות של מפקדים, וברגע שפשטו את מדיהם הפכו לפוליטיקאים חלקלקים המפנים עורף לפקודיהם. כי הם המהווים דוגמא למפקדים של היום. כך הייתם רוצים לראות את מפקדי ילדיכם בצבא?".

אני בתחושה שהנושא הזה, שנוגע בעצבים רגישים כל-כך, מנקז אליו חלק הולך וגדל של המשקעים, של תחושת המרמור, ובראש ובראשונה של חוסר האמון של תושבי ישראל בממשלה הנוכחית ובכל מי שחבר בה. זה לא שיש לנו אמון רב במי שאינם חברים בה, כמו הליכוד ונתניהו, אבל זה שאין אלטרנטיבה לא אומר שצריך להסכים לחרא הקיים. האם לא זה מה שאמר השמאל כל השנים?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דרומי   ביום 9 בדצמבר 2007 בשעה 21:52

    מה, לדעתך, היה צריך להיעשות בנושא החטופים ולא נעשה?
    אילו טעויות נעשו, בתום לב או שלא?

    פשוט לי יש אפס מידע על המאמצים שנעשו כדי להחזיר את החטופים. ואם לך אין מקורות פנימיים – זה גם מצבך.

  • שוקי   ביום 10 בדצמבר 2007 בשעה 1:51

    לא עסקתי בכלל בשאלה אם נעשה מספיק ומה שנעשה טוב. קרא שוב.

  • דרומי   ביום 10 בדצמבר 2007 בשעה 15:53

    לא, עסקת בחוסר האמון של הציבור בממשלת ישראל.
    שאלה חשובה בהקשר הזה היא, כמובן, האם חוסר האמון מוצדק.
    בהנחה שלאף אחד אין מידע שמעיד על פועלה – או היעדר פועלה – של הממשלה בקשר לחטופים, חוסר האמון נראה לי בעיקר תולדה של ספין ולא יותר מזה.
    אולי החיזבאללה מעוניין להשאיר את הנושא על סדר היום, ולכן דורש מחירים מופקעים שישראל לא יכולה לעמוד בהם?
    זו רק אחת מכמה סיבות אפשריות שבגללן ממשלת ישראל, לא משנה כמה תרצה, לא תוכל להחזיר את החטופים.

    בקיצור, יש סיבות מצויינות לא להיות מרוצים מהממשלה. זו לא אחת מהן.

  • שוקי   ביום 11 בדצמבר 2007 בשעה 12:52

    צר לי, אבל אתה ממשיך להתווכח איתי על טענה שלא אני טענתי.

    אני אמרתי שנושא השבויים מנקז אליו את חוסר האמון, ואתה מתווכח איתי על השאלה האם תפקוד הממשלה בעניין זה ראוי לאמון או לא. זה כמעט דבר והיפוכו.

  • גיל   ביום 10 בדצמבר 2007 בשעה 0:33

    לעשות יותר. יש כאן קונפליקט בין אינטרסים שונים. ברור שהמשפחה מרגישה זנוחה כי היא לא מודעת למה שקורה ומבחינתה ישראל צריכה לוותר על הכל רק שהם יחזרו הביתה. למדינה יש שיקולים אחרים שמתנגשים בזה של המשפחות, כי האינטרס שלה הם מעבר לחיילים הספציפיים שבשבי.

  • לגי   ביום 10 בדצמבר 2007 בשעה 1:30

    אז שיודו. שיגידו בפה מלא.
    שתהיה תחושה שיש איזה קשר בין הניהול לבין האנשים החיים במדינה

כתיבת תגובה