קריסת הנאו-שמרנות

תענוג ממש, להקשיב להנהגה הכלכלית של מדינת ישראל (ברגע זה ממש – יוסי בכר בלונדון וקירשנבאום), מגוננת על החלטתו של סטנלי פישר להשפיע על שער הדולר. חצי מיליארד דולר קנה בנק ישראל בימים האחרונים – אותו בנק ישראל שכבר שנים לא עושה שום דבר חוץ מאשר לשחק בשער הריבית. אותו בנק ישראל שמשליך את הכפפה אל הציבור בכל פעם מחדש.

בשביל כלכלנים נאו-שמרנים התערבות כזו בפעולת השוק היא לא עניין של מה בכך. הם הרי לא מכירים בכלל בשום מהלך כלכלי שאיננו קיצוץ בתקציב, הפחתת מיסים, הפרטה, דה-רגולציה או שינוי שער הריבית. לטענתם (השקרית במידה רבה) זו בדיוק משמעותו של שוק חופשי, ומדי פעם הם מרהיבים עוז ומזכירים את שמו של הקדוש אדם סמית (אבי הכלכלה המודרנית, שאגב, הצהיר בספרו שמטרת המדיניות הכלכלית היא לאפשר רווחה, ואם היא נכשלת בכך אז היא שגויה אפריורית).

זה הסיפור הגדול. לא השחיתות האמיתית או המדומה של ביבי, אלא המדיניות הכלכלית איתה הוא מזוהה בישראל יותר מכל אדם אחר. את הכלכלה האמריקנית המדיניות הזו כבר הביאה אל סף התמוטטות. החוב החיצוני עצום; החיסכון הפרטי שלילי; הבנק החמישי בגודלו הגיע לסף פשיטת רגל; מערכת האשראי נמצאת בסכנת קריסה. אז האם משרד האוצר ישנה כיוון? ינהיג מדיניות חדשה? אין סיכוי.

ארה"ב נמצאת עכשיו הכי קרוב שהייתה למשבר הגדול של 1929. לראשונה מזה שמונים שנה היא הגיעה לשם וזה בגלל שהיא אחרי 7 שנות שלטון של ממשל נאו-קונסרבטיבי – אל תטעו בזה.

מה האלטרנטיבה? זו שהוציאה את הכלכלה האמריקנית מהבוץ בפעם הקודמת: מדיניות "מרחיבה" שכוללת הגדלת ההוצאה הציבורית, והידוק הרגולציה במקומות בהם היא דרושה – לא בדברים שמוציאים את הנשמה לאזרח הקטן, אלא בדברים שמונעים מהמגזר העסקי לעשות מעשי שטות מתוך תאוות בצע.

מספרים לנו ש"מצבנו הרבה יותר טוב", אבל האמת המרה היא שמצבנו יכול בקלות להיות גם רע מאד. ברגע שיתחילו סימני המשבר יברח מכאן כל הכסף של הספקולנטים. ברוני הון ששמם מתנוסס על בתי-חולים, בתי-ספר ומוזיאונים, יעבירו את הכסף למזרח אירופה ודרום-אמריקה. נקום בוקר אחד עם משבר אשראי ועם מיתון – אלו שביבי אמר שהציל אותנו מהם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 20:36

    כלכלת ארה"ב בשנים האחרונות לא היתה שמרנית במובן חשוב: ההוצאה הציבורית היתה גדולה מאד, עקב עלויות המלחמה בעיראק.

  • אזרח.   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 20:45

    ימינו?

    http://www.time.com/time/time100/scientist/profile/keynes.html

    John Maynard Keynes.

    His radical idea, that governments should spend money they don't have, may have saved capitalism.

    By ROBERT B. REICH

    http://www.notes.co.il/tamar/

    הגב' בן יוסף כותבת, מסבירה ומנתחת את הנושאים הכלכליים בצורה מצויינת.

  • ערדי   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 21:05

    יכול להיות שאתה יודע משהו שבארה"ב לא יודעים, כי אני לא זוכר שראיתי שום השוואות ל 1929 בתקשורת האמריקנית או העולמית (הרצינית, בכל אופןוֹ)

    לפחות כרגע המיתון די מתון, ולא מתקרב – טפו טפו טפו – אפילו לזה של 2000.

    ארה"ב לא אחרי 7 שנים של ממשל נאו-שמרני: הנאו שמרנים שלטו בין 1980-1992, אחריהם היה ממשל קלינטון שיש הטוענים שלא היה שונה משמעותית ואחריו הממשל הנוכחי. בתקופה הזו היו עליות וירידות אבל קשה לטעון שמדובר בכשלון חרוץ.

    לגבי ביבי, הוא לא רק אמר שהציל אותנו ממיתון, הוא באמת עשה את זה. בלי קשר לתמיכה בו או לא, אני לא חושב שאדם הגון יכול להתווכח עם כך שהוא השאיר את המשק במצב טוב יותר משקיבל אותו.

    להגדיר את כל המשקיעים הזרים "ספקולנטים" זו דמגוגיה די רדודה. יש ביניהם גידאמקים, אבל הרוב גם חברות ואנשים רציניים שמזרימים לכאן הרבה כסף. כל מדינה שפויה בעולם מנסה למשוך משקיעים זרים, כי הם מניעים את הכלכלה ומספקים מקומות עבודה. נכון, אם יהיה משבר סביר שרבים מהם יצאו מכאן. מה בדיוק הטענה שלך? שעדיף שלא היו באים בכלל? שאם היה שר אוצר אחר הוא היה מביא משקיעים שכן נשארים במיתון?

  • אזרח.   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 21:22

    הממשלות הנמצאות תחת שלטונו.זה השקר השמרני והניאו שמרני של צמצום ההוצאות הממשלתיות הידוע.השמרנים והניאו שמרנים נבחרים על בסיס צמצום הממשלה,אבל למעשה מגדילים אותה.(את מערכת הביטחון.)

    (רייגן,למשל,היה אחד מאלה שהגדילו וניפחו את הממשלה בארה"ב.(במובן ממשלה,אני מתכוון למערכת הביטחון וכל ההוצאות הנלוות שלה)

    http://www.lewrockwell.com/rothbard/rothbard49.html

    ציטוט:"

    Actually, the budget was never cut; it has always skyrocketed under Reagan. Reagan is by far the biggest spender in American history. He is also the biggest taxer.

    תחת שלטון הרפובליקנים השמרנים והניאו שמרנים,
    ההוצאות הממשלתיות ,גדלו.(קרי: ביטחון
    )
    וההוצאות הציבוריות
    (תשתיות,חינוך,רווחה,בריאות ,וכד') קטנו. ולא גדלו,כמו שכתבת.

    http://www.cato.org/pub_display.php?pub_id=3043

    ציטוט:" George W. Bush is increasingly being compared to Ronald Reagan.

    It's true that like Bush, Reagan came to Washington with an ambitious plan to cut taxes across-the-board, and INCREASE DEFENCE spending, while CONTAINING FEDERAL spending.-
    . שמשמעותו: צמצום ההוצאות הציבוריות.

    And Reagan, indeed, lightened the tax burden on the American people and oversaw a massive increase in defense spending. Thus, given Bush's recent push for more pro-growth tax cuts combined with increased defense spending for the war on terrorism, the analogy is tempting.

    דווקא קלינטון ה"דמוקרטי" צמצם את ההוצאות הציבוריות, והוא שחיסל סופית את מה שנקרא:"הממשלה הגדולה".

    http://www.truemajority.org/oreos/

    http://www.truemajority.org/bensbbs/

  • ד.ט   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 21:33

    המשק נמצא במצב טוב יותר כשביבי עזב את האוצר, אבל עד כמה נכון לייחס את השינוי למדיניותו זו שאלה פתוחה.

    באותן שנים היה מפנה לטובה בכלכלת המערב, והיה מפנה לטובה במצב הבטחוני עם ההתגברות על טרור המתאבדים. בנק ישראל מייחס למדיניות המקרו-כלכלית רק שליש מהמעבר ממיתון לצמיחה.

    המיתון הרי החל לא כתוצאה ממהלך כלכלי אלא בגלל המשבר העולמי של 2000 ובגלל פריצת האינתיפאדה השנייה. האם לולא ביבי, לא היינו יוצאים מהמיתון? רוב הרפורמות שהוביל כלל לא הושלמו לפני המעבר לצמיחה, ואינן יכולות להיות הגורם לו. (למשל – הרפורמה בנמלים).

    זאת מבלי להיכנס לשאלות של הנזק שנגרם למערכת הציבורית מפעולותיו.

  • אבי   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 22:09

    ההשוואה למיתון של 1929 נמצאת בכלי התקשורת ללא הרף. הנה לדוגמה פסקה מתוך ה"טורנטו סטאר"- Indeed, we could be headed for the worst financial crisis since the 1929 stock market crash and the Great Depression of the 1930s.
    http://www.thestar.com/Business/article/346544
    והנה מה שאמר הסנטור צ'ארלס שומר ""This has become the Bush recession," Senator Charles Schumer, a New York Democrat, said on the Fox News program. "The president's hands-off attitude is reminiscent of Herbert Hoover," who led the country from 1929 to 1933."
    http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=20601087&sid=aPR8k.dkNie0&refer=home

  • אבנר   ביום 16 במרץ 2008 בשעה 22:54

    אפשר לחשוב שהורדת ריבית זו לא מדיניות מרחיבה. למעשה, משבר הסאב-פריים הוא בדיוק לתת כסף לאלו שאין להם. במקום לקרוא לזה קצבה, קוראים לזה הלוואה זולה בטירוף. אלא שמרבית האמריקאים הוציאו את הכסף על שטויות, לאו דווקא על נכסים בעלי ערך ובסופו של חשבון: הלוואות צריך להחזיר. המחיר של אשראי זול הוא בדיוק זה: א. בועה בערך הסחורות, ב. פשיטת רגל של לווים חלשים (כולל מוסדות פיננסים שנכשלו בנטילת/מתן הלוואות). הבעיה, אם כך, היא שאחריות כלכלית היא מילה גסה באווירה של צרכנות קפיטליסטית. המלחמה בכך היא לא כלכלית אלא פסיכולוגית. עכשיו, כשהסינים מגלים את הלחם והחמאה (במובן המילולי של המילה) – עולים פתאום מחירי הסחורות. האם גם זה כשלון של הניאו-לברליזם? לא. זה מחיר של גלובליזציה, של הרצון הטבעי לשפר את חייך ולרכוש את מה שאין לך. אי אפשר לנצח את זה.

  • שוקי   ביום 17 במרץ 2008 בשעה 2:10

    הורדת ריבית יכולה להיחשב מדיניות מרחיבה אם אתה יצואן. אם אתה משלם שכירות בדולרים והדולר עולה כתוצאה מהורדת הריבית, אז ההכנסה הפנויה שלך קטנה ואתה תצרוך פחות.
    משבר הסאב פריים הוא לא לתת כסף למי שאין להם. זו לא המדינה שנתנה אלא ארגונים כלכליים שחלקם עשו הרבה כסף ממימוש נכסים של חייבים שלא עמדו בתשלומים. חלק מחברות הסאב פריים הפכו את זה לשיטה.
    הדרך היחידה לחברה קטנה לצמוח בתנאים של כלכלה גלובלית, היא לטפח ידע והתמחויות וליצור נכסים אינטלקטואליים. במקרה של ישראל, על רקע מצב מערכת החינוך והאקדמיה ועם הפערים הגדלים, הסיכוי שנצליח לעשות את זה נראה קטן מתמיד.

  • ערדי   ביום 17 במרץ 2008 בשעה 6:56

    אבי, ברור שאפשר לעשות גוגל ולמצוא אזכורים של 1929 בטורונטו סטאר, אבל אני לא יודע על פרשן רציני (ולא בין על חובבי בוש דוקא) שמדבר על משבר בסדר גודל כזה. מדובר על מיתון, אבל לא ברמה כזו.

    ד.ט – בחייך. השקל כך סתם קפץ לו? ישראל מתקבלת לארגונים כלכליים עולמיים בזכות העינים היפות שלנו? אמנם הפגועים ירדו משמעותית והכלכלה העולמית השתפרה, אבל עדיין יש למשקיעים (סליחה, "ספקולנטים" :)) סבות מצוינות להוציא את רווחיהם החדשים במדינות שבהן לא נופלות קטיושות וקסאמים. הם בוחרים לבוא לכאן (ובניגוד למה שמנסים לאחרונה למכור לנו, זה טוב שהם באים לכאן) לא מעט בגלל השנויים שהכניס נתניהו, והם גם אומרים את זה.

    שוקי, תעשיית הידע הישראלית לא נמצאת במצב שהיא תלויה בהערכתך הפסימית על "הסכויים שנצליח לעשות את זה", אלא היא מזמן כבר עשתה את זה. עצם העובדה, למשל, שהמעבדים במחשבים של כל מי שכותבים כאן מתוכננים בישראל מוכיחה את זה. המצב באקדמיה בהחלט לא טוב אבל אישית הרבה יותר מסוכנת בעיני השתלטות הגישה השלי-יחימוביצ'ית של שנאה אוטומטית של כל מי שמעז להצליח במשהו (אלא אם כן הוא מהחבר'ה)

  • אריק גלסנר   ביום 17 במרץ 2008 בשעה 11:59

    ונכונה ביטאת בדבריך הבהירים.
    רק הערה אחת: רצוי להבחין, לעניות דעתי, בין ניאו-ליברליות לניאו-שמרנות. אתה התייחסת לפן הכלכלי, הניאו-ליברלי, שאכן מצוי במצוקה מביכה וטוב שכך. אולם לחלק הניאו-שמרני, לניאו שמרנות, יש בשורה תרבותית מורכבת וראויה להתייחסות.

  • אבנר   ביום 17 במרץ 2008 בשעה 14:08

    1. הורדת הריבית באמריקה יצרה את משבר הסאבפריים, לא בישראל. ואם מורידים ריבית בישראל, בשעה שהריבית בארה"ב נמוכה, מנסים לתמוך בשקל, אחרת יעופו לשוק עוד דולרים ויעלו את מחיר השקל (זה המצב הנוכחי, אם לא הבנת).
    2. ארגונים כלכליים לא פועלים בחלל ריק, ואין שום ארגון כלכלי שיתן הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית של הבנק המרכזי.
    3. לארגונים כלכליים היה ענין לתת הלוואות כדי לגלגל יותר כסף, להגדיל מחזור והכנסות. (זה גם האינטרס להכניס את החרדים לשוק העבודה: כך הם יצרכו יותר וייצרו יותר הכנסות לארגונים הכלכליים). אין להם שום אינטרס לקבל עכשיו, כששוק הדיור האמריקאי בקריסה, טונות של בתים מפשיטת רגל. הבתים האלו לא שווים את ערך המשכנתאות שנלקחו בעבורם ולכן בנקי המשכנתאות הם הראשונים שנופלים.
    4. בעידן גלובלי הדרך היחידה של חברה לצמוח ולשמור על רווחה בסיסית לחבריה הוא לאכוף חוקים ברורים של יחסי עבודה, מיסוי, קצבאות וכו'. אין שום דרך אחרת.
    המצב הנוכחי הוא מצב של עודף ביקושים של נפט ומוצרי יסוד, לצד התפוצצות בועת האשראי. המצב הזה יוצר עלית מחירים מכופלת מפני שערך הדולר נחלש מאד (זו אגב הדרך של אמריקה להלחם במשבר: להעביר אותו הלאה). חלק מהסחרור יפסק כשיתחילו לגדל יותר חיטה, כשאופק יעלו את המכסות, כשארה"ב תפסיק לבזבז הרבה דלק. אין מה לעשות נגד זה, אנחנו שבעה מיליארדים שסוחטים כל מילימטר של הכדור הזה.
    לדעתי אתה לא מבין א"ב של כלכלה. גם אני לא. אבל אני לפחות לא כותב על זה פוסט בבלוג.

  • אזרח.   ביום 17 במרץ 2008 בשעה 18:49

    חשוב להבין מהי המדיניות הכלכלית,יותר מאשר להבין א"ב של כלכלה.

    או כמו שאמר רוני בירם, יו"ר חברת הברוקרים אקסלנס:

    "כשלמדתי כלכלה לתואר שני ,לימד אחד המרצים שאין דבר כזה מקרו-כלכלה .

    יש רק פוליטיקה.

    מספר רוני בירם, יו"ר חברת הברוקרים אקסלנס.
    "הראייה הפוליטית היא מה שמביא איתו האנליסט הראשי שלנו, שלמה מעוז".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?objNo=60076&returnParam=Y&itemNo=852981&objNo=60076&returnParam=Y

  • יונית   ביום 23 במרץ 2008 בשעה 8:20

    בלי להיכנס לויכוח כאן, אולי לא חיפשת במקומות הנכונים (טורונטו סטאר? לא שמעתי), אבל בהחלט יש כלכלנים רציניים, ביניהם שטיגליץ, שמתחילים להשוות את העניין לשפל הגדול (כשהאדון ג'וזף אומר "המשבר החמור ביותר מזה 80 שנה", למה אתה חושב שהוא מתכוון?). ברננקי, אגב, מתנהג כאילו שבזה מדובר. האיש התעסק רוב חייו התיאורטיים באוזלת ידו של הפד בתקופת השפל הגדול, ועכשיו הוא מנסה ליישם את המסקנות שהגיע אליהן באופן מעשי.

  • יוחאי   ביום 26 במרץ 2008 בשעה 18:35

    המשבר בשוק הנדל"ן האמריקאי לא יישאר רק שם. עד סוף השנה הוא יגיע גם לפה, והממשלה תיאלץ להתערב במשק הרבה יותר: בהצלת בנקים, עבודות יזומות וכו'.

השאר תגובה