ברק עוזב את הממשלה. מזיז לכם?

עיתון הארץ העניק היום משמעות חדשה לביטוי "הצתה מאוחרת" עם אחת הכותרות הכי תמוהות של הזמן האחרון: "בעבודה מעריכים שברק נערך לעזיבת הממשלה" (הציטוט מהזיכרון, אבל זו הרוח).

מעתה אמור: הארץ, עיתון לאנשים חושבים – שזה עתה חזרו משבוע ויפאסנה, ואין להם מושג מה קורה במדינה.

אתמול, אגב, טענו הכותרות שאהוד (ברק) אמר למקורביו שאהוד (אולמרט) היה צריך לפרוש אחרי הדו"ח המסכם של וועדת וינוגרד. מה שמעלה את השאלה המתבקשת: למי יש הצתה מאוחרת יותר – להארץ או לברק. אבל נראה שהשאלה הזו, כמו שאר השאלות הפרלמנטריות שעל הפרק, מעוררת אצל אנשים תגובות פיהוק – רק נסו לדבר על זה עם מישהו ותראו.

למה? אולי בגלל שאין יותר מדי למה לקוות, בהתחשב בזה שהתחליפים האפשריים לאולמרט – כרגע לפחות – הם ביבי וברק. זו שוב ההתמודדות של 1999, רק שהפעם אנחנו כבר יודעים בדיוק למה שני אלו מסוגלים. זה מעורר תחושת חוסר אונים, שהיא תחושה נעימה פחות מברירת המחדל – אדישות.

ובכל זאת, ייתכן שנכונה לנו מערכת בחירות מעניינת. כל שלוש המפלגות הגדולות אכזבו את את הבוחר – וגם מפלגת הגימלאים, "הפתק האחר" של בחירות 2006. בבחירות הבאות היא תיעלם, כמו ד"ש, הדרך השלישית, צומת ושינוי. היא תיעלם, אבל כנראה שתבוא אחרת במקומה והיא תקלוט קולות מכל שלוש המפלגות. מה זו תהיה – מפגלת זכויות הגבר? חוק הטבע בקאמבק מטורף? או אולי מפלגת האושר (מן הסתם תהיה כזו – שלוחה של כת הסיינטולוגיה)? יכול להיות. אבל מותר לקוות שזו תהיה "בטעות" מפלגה ראויה.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך   ביום 1 באפריל 2008 בשעה 18:30

    אין לברק שום כוונה לעזוב

  • ענת פרי   ביום 1 באפריל 2008 בשעה 19:20

    כולכם צודקים וזה נורא נורא עצוב

  • שי פסבדונים   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 1:28

    האם יהיה לך אומץ לסחוף המונים בקריאה לבחור בחד"ש – כמו שעשית בבחירות האחרונות עם העבודה?

  • שוקי   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 1:51

    אני לא יודע למי אני הולך להצביע אבל יש לי ניסיון לא טוב עם לסחוף המונים.

  • נמרוד ברנע   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 2:10

    קודם כל הרעה החולה של הדמוקרטיה הישראלית היא קלות הדעת והזיכרון הקצר של המצביע הישראלי.
    בחירות אחרי בחירות, כבר שלושים ומשהו שנה, הוא מחליט לשים את יהבו על קרן הצבי בדמות מפלגה קיקיונית,ללא מוסדות, עם אנשים לא ידועים לחלוטין או אנשים בעלי שם ומעמד בתחום שלא קשור בעליל לעשייה הפוליטית, ולהפוך אותה לסיעה בינונית שכמו תסריט שכתוב מראש תימחק לחלוטין בבחירות הבאות.
    ההצבעה הזאת, שנובעת מייאוש מהמפלגות הקיימות ומחיפוש ילדותי אחרי כוכבים ומטאורים פוליטיים במקרה הטוב ואחרי "פוליטיקה ללא פוליטיקה" במובן הרע, היא אחת הסיבות המרכזיות שמשמרות את הסדר הקיים בשדה הפוליטי.

    לגבי כל מי שחושב להצביע לירוקים – הוא חלק מאותה פארסה. הירוקים הם לא מפלגה דמוקרטית בעלת מוסדות, לא ניתן להתפקד אליהם ולהשתתף בהליך בחירות כלשהי, הם לא מקיימים שום תהליך דמוקרטי פנימי אלא נשלטים ע"י היו"ר ויסנר והמזכ"לית שכנאי אשר לא נבחרו ולא מונו ע"י איש. כמו כן התפקוד שלהם במועצת העיר ת"א הוא מביש ומבייש ונדמה שחוץ מהשם אין שום דבר ירוק שם. חוץ מזה – מה זאת השטות המוחלטת הזו ללכת להצביע רק על נושא אחד? זה כמו שינוי שרצו רק על טיקט אחד או הדרך השלישית. מפלגה צריכה לייצג תפיסת עולם, דרך, אידאולוגיה, ולא סלוגן שהוא לכל היותר Green Wash

  • יונית   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 9:06

    אולי תסביר לי למה לבחור בחד"ש? ואני מתכוונת מבחינת האפשרויות הריאליות לעצירת תהליך ההדרדרות ולשינוי המצב. הצבעתי בשביל המפלגה הזאת פעם, כשהיתה להם את הפרלמנטרית הטובה ביותר שנראתה כאן כבר שנים, וגם זה לא עזר לי יותר מדי, כי ראינו מה קרה עם רוב הצעות החוק הנהדרות שהיא פעלה לקידומן. בינתיים, כל מה שאני רואה מהם זה בלבולי ביצים מתחסדים מהצד היהודי, הקצנה מהצד הערבי, ושום דבר ממשי בפועל.

  • איתי   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 14:02

    כי זה עדיף על לא להצביע
    שזה כמו להצביע ליברמן או גאידמק

  • שוקי   ביום 2 באפריל 2008 בשעה 14:27

    אתה צודק, אבל רק תזכור שמנימוקים כאלה הצבענו למפלגת העבודה. כדאי לבדוק טוב טוב איפה נמצא הקו האדום של הפרגטיזם שמרגע שעברת אותו אתה כבר חלק מהבעיה.

  • איתי   ביום 3 באפריל 2008 בשעה 0:54

    1. לפנות למשהו רדיקלי יותר – חדש יותר רדיקלית מהעבודה, דעמ יותר רדיקלית ממנה.
    2. האומץ לבנות חלופה פוליטית מאפס – גוף ציוני, חברתי, שמאלי.
    3. לנאיבים שבינינו – לעשות מהפכה במפלגת האבודה ולהחזיר אותה לעצמה

    האופציה שמציעה יונית היא ציניות וייאוש, חלוקת ציון "נכשל" לכולם, ובעצם גם לכל החברה ולעצמה. זו אופציה לא לגיטימית בעיני בניגוד לשלוש האחרות.

  • שוקי   ביום 3 באפריל 2008 בשעה 2:43

    דע"מ דווקא מפלגה שאני בהחלט עשוי להצביע לה, ולו בגלל אסמא אגברייה (שלא אפרט כאן שוב את מעלותיה הטובות והרבות, מחשש שאכשל בלשוני כמו בפעם הקודמת).

    אני לא מסכים עם יונית בצד הפרקטי של הייאוש, אבל בהחלט שותף לתחושותיה.

  • איתי   ביום 4 באפריל 2008 בשעה 13:39

    יש הבדל בין להצביע לאסמא שלא תעבור את אחוז החסימה (וזה יהיה בפעם השלישית ברציפות) כדי להרגיע את המצפון ובין להתחיל כבר עכשיו לעשות קמפיין עבור המפלגה שלה.

    אני כמובן מעדיף שתבחר באפשרות השניה, ללא קשר לפתק שאשים בסוף בבחירות

    אחת הבעיות הגדולות של השמאל הרדיקלי הוא שהוא מפוצל כל כך עד שכוחו אפסי
    ראה לדוגמה כאן בביקורת שמעבירים אנשי מאבק סוציאליסטי על דעמ ועל חדש ביחד

    http://www.blacklabor.org/?p=2470

  • תומר   ביום 5 באפריל 2008 בשעה 14:56

    שבין מפלגת העבודה לחד"ש לא מצאתם אופציה נוספת – מרצ.

  • שוקי   ביום 5 באפריל 2008 בשעה 15:07

    אף אחד לא אמר שמרצ היא לא אופציה. היא אופציה, בעיקר כשביילין לא בראשה.

  • שרון רז   ביום 1 באפריל 2008 בשעה 18:58

    ירוקים
    משהו עם ירוקים
    אינני יודע מי באמת ממפלגות הירוקים עושה משהו אבל נראה לי שזה הכי לעניין בבחירות הבאות, לשים פתק לירוקים
    כנראה לא ברק ובודאי לא ביבי
    מכה, פשוט מכה
    מיינד יו, אם היתה מפלגה שיש לה אפשרות לעסוק רק ולהילחם בקפיטליזם הדורסני, בפערים בין השכבות, בהתמוטטות המעמד הבינוני הקטן ובשליטת 19 משפחות בכספים של כל מה שקורה כאן אז הייתי בשמחה מצביע לה, אבל אין מפלגה כזו ולא תהיה כנראה אחת כזו שגם מסוגלת

  • אביעד   ביום 1 באפריל 2008 בשעה 21:44

    המנצחת הגדולה תהיה ש"ס. זה כתוב על הקיר של הסניף הסגור של AM:PM בשבת 😛

השאר תגובה