תל-אביב – עיר לכולנו

תודה לשרון מוואסבי ששלחה לי את זה.
אני מנצל את ההזדמנות כדי להתנצל בכניעה בפני כל מי שמחכה לי שאזיז את העכוז ואעזור להחליף את רון חולדאי בראש עיר טוב יותר. מה לעשות שאני עסוק כאן בדברים חשובים כשלעצמם, בראש ובראשונה קמפיין הפליטים (שתי דקות להצטרף). 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוגי בר   ביום 20 באפריל 2008 בשעה 22:49

    אני מסכים you commi,
    אבל שעל הדרך יפנו את השמאי למסה שיטעם את המנות ויקבע כמה הן שוות.

  • אדם   ביום 21 באפריל 2008 בשעה 21:21

    rentcontrol.co.il
    או שיש עוד תנועות כאלה?

  • עופר לנדא   ביום 23 באפריל 2008 בשעה 9:00

    אבל זה הכל עניין של ביקוש, וכל זמן שיש ביקוש – אין שום סיבה שהמחירים ירדו ואין שום עילה להגביל את המחירים, שהרי לא מדובר במונופול, אלא השוק הכי פתוח ושקוף שיכול להיות.

    בתכל'ס, כל זמן שיש מספיק אנשים שרוצים לגור בעיר הדחוסה הזו – אין סיבה שהמחירים ירדו.

    פתרון?

    תעברו לפריפריה ותקראו לזה "תל אביב החדשה", "תל אביב רבתי" או סתם "תל אביב, רבאק".

  • שוקי   ביום 23 באפריל 2008 בשעה 11:56

    בוודאי שזה עניין של היצע וביקוש. גם שער הדולר הוא עניין של היצע וביקוש, ובכל זאת בנק ישראל החל לקנות דולרים כדי להשפיע עליו.

    גם בשוק העבודה יש היצע וביקוש, ובכל זאת יש שכר מינימום – והלוואי שגם היו אוכפים אותו.

    וגם המשבר הגדול בארה"ב (זה של 1929, לא זה שיש עכשיו) נוצר על טהרת ההיצע והביקוש. בעקבותיו ארה"ב יצרה רגולציה של הבנקאות והבורסה, שלפני כן נשלטו על-ידי היצע וביקוש בלבד, וכיום אין מדינה שאין בה רגולציה כזו. המשבר הנוכחי בארה"ב, אגב, הוא תוצאה של הפחתת הרגולציה.

    כשאדם סמית כתב את "עושר העמים" הוא הכיר רק מציאות של כלכלה ריכוזית, ונגדה הוא יצא. אנחנו מכירים היום את הקיצוניות השנייה – כלכלה לא מנוהלת, שסובלת מחוסר יציבות. סמית אמר בפירוש בספר שלו, שאם האדם הפשוט חי בדלות אז זה אומר שהמדיניות הכלכלית שגויה, ולכן כל מי שנושא את שמו לשווא הוא שרלטן או בור.

    היה הכי טוב לו עיריית תל-אביב הייתה יוזמת פרוייקטים של הקמת דיור ציבורי, ובאמצעותם מאזנת את השוק. האפשרות השנייה, הפרקטית יותר, היא ליזום פיקוח מחירים – כמו שיש כבר בישראל בתחומים אחרים. באירופה שוק הדיור נמצא תחת פיקוח הרבה יותר הדוק ושם רוב האנשים גרים בשכירות ולא חושבים לקנות בתים, כי אם בעל הדירה מזניח את הנכס בניגוד לחוזה אז הוא עובר עבירה פלילית.

    כשאומרים לך "אנחנו לא אירופה" בדרך-כלל מתכוונים לדברים שאנחנו לא יכולים לשנות. אז הנה, זה דבר שאנחנו כן יכולים לשנות.

  • עופר לנדא   ביום 23 באפריל 2008 בשעה 12:51

    … שאני דווקא נהנה להשתעשע ברעיון על כך שבדיוק כמו שמדברים כל הזמן על הטלת "מיסי גודש" כדי שאנשים לא ייכנסו עם רכבים פרטיים לתל אביב, ככה שכר הדירה משמש "מיסי גודש" לתושבים, ובדיוק כמו מיסי הגודש בכבישים – המדינה/העיר לא באמת מספקת אלטרנטיבה אמיתית, אבל זה לא מפריע לה להעניש את כולם-לכאורה, אבל בצורה בפוגעת באמת רק בחלשים יותר.

    בקיצור, אני לא סובל את תל אביב ולא מבין מה אתם מוצאים בה, אבל אם הבחירה היא בין פרוייקטים ציבוריים לפיקוח על המחירים – אני מצדד בפרוייקטים ציבוריים, כי כאשר לא מדובר בפגיעה מהותית בזכויות (ואין מה להשוות את זה לשכר מינימום) אם המדינה רוצה "לשלם על עקרונות" היא צריכה לעשות זאת "מכיסה" ולא על חשבון המשכיר או הקבלן.

    ולסיכום אני רוצה לחזור להדגיש: ככל שהמחירים יעלו, מדינת ישראל רק תרוויח, כי האוכלוסיה הצעירה והמועילה תתפזר גם לפריפריה, ולא תתנקז בפקק התנועה המעושן הקרוי תל אביב.

  • קרוסלה   ביום 12 במאי 2008 בשעה 16:58

    כשיהיו מקומות עבודה בפריפריה, אז אפשר יהיה לומר לאנשים- למה לא תגורו בפריפריה.
    זה לא הגיוני לדרוש נסיעה של שעה-שעתיים עד למקום העבודה, ובייחוד במקומות שבהם 9 שעות ביום זה המינימום שאין מסתכלים עליו בעין יפה.

  • קופץ   ביום 27 בספטמבר 2008 בשעה 23:05

    הוא ישלח את ההודעה הזו, ללא עריכה, לבעלי הדירות.

    הרווח האלקטורלי שלו יהיה עצום.

השאר תגובה