מחפשים דירה להשכרה בעיר תל-אביב? חכו

רוצים לשכור דירה בתל-אביב? אם אתם שואלים אותי – חכו לנובמבר. נכון שאני מומחה קטן מאד לנדל"ן אבל א) אני גר בתל-אביב מאז 1994 ו-ב) אני יודע לקרוא:

"המחירים בצפון העיר יורדים, מי שלא יתפשר במחיר יפסיד עוד כסף"
ביזפורטל 2/9/08

משבר הנדל"ן יגיע גם לתל-אביב
גלובס 3/9/08

נעצרו עליות המחירים בת"א – הירידות בדרך
הארץ 11/9/08

אלו הן "ציפיות". אחד המושגים העלומים ורבי העוצמה בכלכלה. כרגע יש ציפיות לירידה, והן הופכות לירידה ממשית שמתפשטת למחירי הדירות להשכרה:

ירידות במחירי השכירות של הדירות הגדולות בתל-אביב
וואלה 14/9/08

דירות להשכרה הן "מוצר תחליפי" לדירות לקנייה, לכן כשהאחרונות מוזלות ההוזלה מתפשטת גם לדירות המושכרות. תחילה לגדולות שבהן, וכשהפרש המחירים בין דירות 3 ו-2 חדרים נהפך לא-הגיוני, אז ההוזלה מתפשטת גם לדירות הקטנות. וזה מתחיל לקרואת עכשיו – בלוחות באינטרנט אפשר למצוא היום אנומליה, שבה מופיעות זו לצד זו דירות 2 חדרים במחירים של 4500 ש"ח ויותר, ודירות 3 חדרים כמו זו, ליד האוניברסיטה, במחיר של 3300 ש"ח בלבד:

למה בעצם שתהיה ירידה? כי המחירים מנופחים ומשכירי הדירות הפכו גרידיים מדי. רבים מהשוכרים, בעיקר הצעירים והעניים שבהם, נאלצים לעזוב את העיר. וכמובן, ככל שמתקרבות הבחירות המוניציפליות (ב-11/11 כזכור), עולה משבר הדיור לכותרות. כולם – אפילו חולדאי – כבר מודים שיש בעיה ומבטיחים לפעול לירידת מחירי השכירות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ערדי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 1:09

    בכל זמן אפשר לומר שתהיה ירידה – מטבעו כל שוק עולה ויורד מדי פעם. בטווח הארוך המחירים עולים וימשיכו לעלות כל זמן שת"א תהיה מקום שאנשים רוצים לגור בו.

    לא משנה חולדאי או חנין, אני לא מכיר דוגמה (אבל סקרן לשמוע על אחת, אם מישהו מכיר) של עיר מבוקשת שהעיריה הצליחה להוריד בה את המחירים. בניו יורק או לונדון יש הגבלות מסוימות על העלאת מחירים, ומי ששכר דירה בערים האלו יודע כמה מעט הן משפיעות בטווח הארוך.

    את הסבה לעליית שכ"ד בתל אביב ראוי לחפש דוקא אצל מי שחלק מהתלאביבים אוהבים לשנוא, פרופ' ארנון סופר ותפיסת "מדינת תל אביב" שלו: מכיון שהמדינה הופכת את איזור תל אביב למקום היחיד שאפשר לחיות ולהתקדם בו, אנשים שהיו יכולים לבחור את ירושלים או חיפה או באר שבע נאלצים לגור בגוש דן, אם הם מחפשים איכות חיים עירונית או פוטנציאל קריירה. באופן טבעי עולה כתוצאה מכך שכר הדירה. דב חנין, למשל, יכול בהחלט לעזור להוריד את עלות המחיה בתל אביב כח"כ, והרבה פחות כראש עירית תל אביב.

  • שוקי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 1:41

    אני מסכים עם רוב מה שאמרת. המחלוקת שלי אתך היא בנושא האין-מה-לעשות.

    זה שיש היצע וביקוש לא אומר שלא צריכה להיות רגולציה. כדאי שלא תהיה יותר מדי רגולציה, אבל פחות מדי רגולציה מזיקה.

    לדוגמא, בנק ישראל – הגוף הכי לא סוציאליסטי בישראל – יכול על-פי חוק להשפיע על שערי המטבע באמצעות שינוי שער הריבית; לקבוע יחס רזרבה לפקדונות בנקאיים, וכך לשנות את כמות הכסף במשק ולהשפיע על האינפלציה; לפקח על הבנקים, ולחסל קרטלים.

    בנק ישראל בחר להתרכז ב"כלי" הראשון, ולכן (כנראה ולכאורה וזו דעתי וכו') הבנקים מרוויחים הון עתק ואנחנו משלמים עמלות מופקעות. זהו כסף שהולך לאיבוד ומזיק לתוצר, כי התנועה היא מההכנסה הפנויה שלנו (שהייתה יכולה ללכת לצריכה) לכיסים העמוקים ממילא של בעלי הבנקים (= לחסכון). על-פי פרדוקס החיסכון התוצאה היא, בין השאר, אובדן תוצר.

    הבעיה בתל-אביב דומה. יש כלים אך לא משתמשים בהם. לדוגמא, ישנה חברת עזרה ובצרון, מלכ"ר עירוני שבעבר שימש בין השאר כדי לאזן את מחירי השכירות, באמצעות קנייה ומכירה, השכרה, אחזקה, שיפוץ ואף בניה. היום היא מתרכזת בשיפוץ ואחזקה ופועלת למעשה כחברה ציבורית שפועלת למטרות רווח.

    לכך מצטרפת אמנם אזלת היד של חברות הדיור הציבורי הממשלתיות – פעם הייתה גם חברת הדיור הציבורי "חלמיש" וישנה עד היום עמידר (שבשנים האחרונות מתרכזת בלתבוע דיירים במקום לדאוג לדיור).

    בכל אופן, יש הרבה לעשות והניסיון מלמד שחולדאי לא רוצה או לא חושב שצריך לעשות את זה. ההתבטאות שלי לפיה דירת שני חדרים בתל-אביב עולה 600 דולר מבהירה שהפעם האחרונה שנדרש לנושא הייתה לפני חמש שנים.

  • ערדי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 6:49

    אני מסכים לגבי הצורך בהתערבות הממשלה. או יותר נכון, אני מקבל את זה שממילא המדינה משפיעה על המשק (אני תומך בשוק חופשי, אבל אני לא ליברטרייני שחושב שהמציאות היא ספר של איין ראנד), אז רצוי לדאוג שההשפעה שלה תהיה חיובית.

    עיקר ההבדל ביננו הוא שאתה מדבר על פעולה שתגדיל את ההיצע (יותר דירות להשכרה) ואני מדבר על פעולה שתקטין את הביקוש (ליצור חלופות לגוש דן). לדעתי פעולה בצד ההיצע בלבד לא תפתור את הבעיה – כשירושלים וחיפה שוקעות ובאר שבע מקרטעת, ת"א נשארת העיר היחידה בישראל, ומספר האנשים שירצו לגור בה תמיד יגדל מהר יותר ממספר הדירות בשוק, על אחת כמה וכמה אם תוריד את מחיר הדירות.

    מה שקורה לנדל"ן התל אביבי אינו תופעה יחודית, ויש סיבה לזה שאי אפשר למצוא דוגמה לעיר בעולם שהצליחה לשלוט במחירי הדירות למרות ביקוש גבוה. ללונדון ראש עיר שמאלי הרבה יותר מחנין, שכר הדירה שם לא זול. תושבי פריס וניו יורק נאנקים תחת שכר הדירה שלהם, לא פחות מהתל אביבים.

    ההצעה שלי היא ליצור מצב שבו המדינה לא מרוכזת כולה בתל אביב. במלים אחרות, לניר ברקת (למשל) פוטנציאל להוזיל את שכר הדירה שלך הרבה יותר מחולדאי וחנין גם יחד.

  • באנדר   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 7:57

    ראש העיר בלונדון הוא כבר לא שמאלי יותר מחנין.
    אתה ודאי מתכוון לראש העיר הקודם.

    חוץ מזה הכל נכון. המחירים ירדו ששוקי גלילי (ושכמותו) יעברו לגור בחיפה או ירושליים. כל זמן שכולם רותים לגור בתל אביב המחירים רק יעלו, והעליה לא נגמרה.

  • שרון.מה   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 8:03

    לאלו שחושבים שאין מה לעשות, עיר לכולנו יצאה אתמול, 14.9.08, עם תוכנית הדיור של המציעה שמונה צעדים למיתון שוק הדיור
    http://city4all.org.il/accommodation

    יש לא מעט בדברי לרמן על המשבר הכלכלי בארה"ב וגם חלופות דיור בישראל היו יכולות לעזור, אך לבנתיים, אפשר לעשות צעדים אופרטיביים.

  • ערדי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 8:30

    תודה באנדר, הכוונה כמובן לראש העיר הקודם של לונדון, קן ליוינגסטון. (שהיה כנראה גם מושחת לא קטן אגב. חנין באמת עולה עליו מכל בחינה)

    אמיתי, לופוליאנסקי לא אשם. האחראי הוא אולמרט, שבתקופתו עיקר בריחת המעמד הבינוני מירושלים – לא בריחת החילונים, בריחת מי שיש להם יכולת כלכלית לברוח – ומה שהניע אותה הוא לא כפיה דתית אלא ירידת איכות החיים בירושלים. בהמשך התהליך מחזק את עצמו – נשארות אוכלוסיות חלשות, שמשלמות מעט מסים, העיר נעשית עניה עוד יותר וכן הלאה.

    המאזן שצריך לשנות הוא לא רק ירושלים-ת"א, אלא גם חיפה, באר שבע וערים אחרות. דב חנין וח"כים אחרים יכולים להשפיע על המאזן הזה – לדוגמה, לחזק את הרכבת. לסבסד פחות מוסדות תרבות במרכז ויותר בפריפריה. לבנות חממות טכנולוגיות בדרום/צפון וכן הלאה. (אגב מצחיק שדוקא קפיטליסטים כמו נתניהו וסטף ורטהיימר עשו חלק מהצעדים האלה, לעומת כל מיני סוציולוגים "חברתיים" שמרצים באונ' בן גוריון אבל מסרבים לגור מחוץ לגוש דן)

    אני בעד תל אביב כעיר אמיתית, מובילה בתחומי המדיה והאמנות. כל מדינה צריכה אחת כזו. אבל אין סבה ש*הכל* יתרכז בתל אביב ופרבריה. כשזה המצב, וכשהלך הרוח הוא שמחוץ לת"א יש או צימרים או מובטלים או קסאמים, ברור ששכר הדירה ימשיך לעלות.

  • ערדי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 8:37

    שרון, שמונת הצעדים נראים ראויים, אבל אני חושש שהסכוי – אפילו אם יבוצעו כמו בתוכנית – שהם ישנו את מצב שוק הנדל"ן לא גבוה. אתה מכיר עיר בעולם שירדו בה מחירי שכירות בזמן שהביקוש גדל? (אני שואל ברצינות)

  • יונית   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 10:38

    לא נועד "להוריד את מחירי השכירות" באופן פשטני, אלא בין השאר גם למנוע יצירה של בועות והתפוצצותן. שוק הדיור בת"א הוא לא ריאלי בניפוח שלו, והדבר האחרון שמתקיים בו זה "שוק חופשי", בניגוד למה שמציג חולדאי שוב ושוב. וגרוע מזה – משום מה אנשים מוכנים לקבל כאן כמובן מאליו כמה דברים שהופכים את השוק ללא חופשי, כמו למשל היעדר מידע מפורט ומדויק לגבי מצב השוק, וכמו למשל חוסר קשר מוחלט בין המחיר של הדירה לבין מצבה, ולעיתים קרובות מדי חוסר קשר בין מצבה המדווח למצבה בפועל. אין גם שום הצדקה, לא מבחינת יוקר המחיה ולא מבחינת מצב העיר, למיקומה של תל אביב בין ערי העולם במחירי השכירות. ובשום מקום בתיאוריה הכלכלית הרווחת לא נאמר שלצד של הקונים (או השוכרים) אסור להתאגד כדי ליצור לחצים להשפעה על הצד של המוכרים – בין אם באמצעות קבוצות צרכניות של שוכרי דירות ובין אם באמצעות דרישות להגדלת רגולציה בכל רמת שלטון אפשרית דרך התארגנות פוליטית. זה שקר מוחלט לטעון ש"שוק חופשי" משמעו כוח אבסולוטי בידי המוכרים, ושהתארגנות מהסוג הזה היא "פינוק" או מה שלא יהיה. גם אם לא רוצים לשלם כל כך הרבה, הפתרון שיש בידי הצרכנים הוא ממש לא בהכרח לעבור לחיפה.

    ואגב, כשאנשים כמו שוקי גלילי יעברו לחיפה, המחירים יצנחו לרצפה, וכולם יפגעו. אתם כל הזמן טוענים שכולם רוצים לגור כאן ולכן המחירים עולים, אבל הניסיון מלמד אותנו שזה קשקוש. לא כולם רוצים לגור כאן, וחלק גדול משוק הדיור מבוסס על ביקושים של סטודנטים וצעירים. בדיוק בגל כזה של עזיבת העיר של סטודנטים עקב התייקרויות מופרכות ולא ריאליות שאינן קשורות לאיכות הנכס (וזה כמובן אנדר-סטייטמנט), מצאנו את הדירה שבה אנחנו גרים כיום באזור משובח ובמחיר מצחיק. בשנה הזאת שחיפשנו דירה הגענו לדירות רבות שעמדו ריקות חודשים. אח"כ המחירים ירדו, הסטודנטים חזרו והמחירים חזרו לעלות, עד לפעם הבאה, שכנראה קרובה יותר ממה שאנחנו חושבים. מחירים מאוזנים, אפשרויות דיור רבות ומגוונות ואיזשהו סוג של התערבות של העירייה בשוק יכולים למנוע את הפעם הבאה הזאת. וזה יועיל גם לשוכרים וגם למשכירים, גם לקונים וגם למוכרים, ובעיקר – לעיר עצמה.

  • יונית   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 12:17

    תוצאות של משהו דומה אפשר לראות היום בוול סטריט.

  • יונית   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 12:21

    זה רק הביטוי. מה שקורה מתחת לפני השטח זה משהו אחר.

  • רק אני?   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 19:36

    רק אני שמה לב שדירת שלושת החדרים בזיל הזול גודלה בסך הכל 50 מטר?
    זה שטח קטן אפילו ביחס לדירת שני חדרים.
    דירת שני חדרים מקורית (לא מחולקת) פחות או יותר מתחילה בחמישים מטר ולרוב הן כ- 60.

    זאת אומרת, שהדירה בפרסומת מחולקת וממש קטנה והמחיר שלה לא בשמיים, אבל קשה להגיד שזול.

    ולגבי הירידה במחירי השכירות – מהפה שלך לאלוהים. אני צריכה דירה בנובמבר 🙂

  • שוקי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 19:46

    התקן ל"שני חדרים" היה בעבר 52 מטר, ודירת שלושה חדרים אמורה להיות בגודל של 70 מ"ר ויותר. אבל הרבה דירות בתל-אביב עוצבו מחדש (שבירת קירות והכל) כדי להפוך מ-2 ל-3.

  • עירית   ביום 23 באוקטובר 2008 בשעה 12:40

    גרתי בתל אביב וממש התקשתי להשכיר את 2 היחידות שלי או לימכור , לבסוף הצלחתי וזה לרח זמן רב,
    היו זמנים שהדירה עמדה ריקה ללא דורש ומדובר על אזור מבוקש חובבי ציון ליד בוגרשוב,

  • לרמן   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 0:48

    שוקי, בכלל לא משנה מי יהיה ראש-העיר הבא.
    המחירים הולכים לרדת עמוק למטה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3597085,00.html

  • אמיתי סנדי   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 7:08

    במצב עניינים שבו תושבי ירושלים בחרו באורי לופוליאנסקי (או בקרוב, ירחם השם, באריה דרעי וגאידמק), נראה שיותר סביר שאכן ישראל תתפרק לשתי מדינות שונות מאשר שח"כ פעיל אחד יצליח לשנות משהו במאזן שבין ירושלים לת"א.

    לא דעה אופטימית, אני מודה.

  • ימימה   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 11:06

    לא שאני מבינה גדולה בכלכלה, אבל הפסקה האחרונה שלך נשמעת כמו התנהגות טבעית של שוק חופשי, לא?

    חוץ מזה, אני מסכימה שמצב המחירים שערורייתי, ומודה לאלוהים ולמזל הטוב שמצאנו גם אנחנו את הדירה הנפלאה שלנו כשהמחירים לא היו גבוהים. רק אתמול סיפרה לי מישהי שהיא שוכרת פה באזור, רמת גן גבול גבעתיים, דירת ארבעה חדרים ב-5200 ש"ח. אין לזה הצדקה.

    ומכיוון שפתחתי ואמרתי שאני לא מבינה גדולה בכלכלה, אומר גם שאין לי מושג אם התערבות תעזור או לא. מקווה שכן, אם אכן תהיה התערבות.

  • האזרח דרור   ביום 16 בספטמבר 2008 בשעה 12:54

    ערדי צודק בכמה דברים

    .1 ירושלים קורסת – בגלל משוב מחזק של ילודה גבוהה שמייצרת עוני ובגלל תהליכי פרבור

    2. התחבורה משנה מאוד את עלויות הדיור – היום מי שרוצה לעבוד באזור תל אביב – צריך לגור בה או לנסוע הרבה שעות בפקקים – דבר שעולה הרבה כסף

    זה לא עוזר הרבה להשתמש ברכבת – היות וגם בערים המעטות שבהן יש גישה לרכבת – אתה מגיע לתל אביב ונוסע חצי שעה או יותר בתחבורה ציבורית דפוקה

    דב חנין לא יכול לשנות את זה מהכנסת – הוא היה יכול אולי בתור ראש ממשלה או שר תחבורה חזק – הוא כן יכול לנסות להשפיע על זה בתור ראש עיריית תל אביב יפו

    שיפור התחבורה הציבורית יגרום לזה שהרבה יותר אנשים יוכלו לגור בערים אחרות , שגם הן יקבלו תמריץ לציפות, וגם לעצור קצת את הפרבור (שנובע בעיקר משימוש ברכב פרטי)

    אשר לירידות בבורבה – קשה לדעת איך זה ישפיע – מצד אחד יש בועה בבורסה ובכלכלה הכספית – מצד שני מי שיש לו כסף מחפש איפה להשקיע אותו – והנדל"ן זו אופציה די בטוחה – גם אם מחיר הנכס יורד, וגם אם מחירי השכירות יורדים יש לך בית לגור בו או להשכיר אותו- קצת שונה ממניה

כתיבת תגובה