סרט אימה: חיפוש דירה בתל-אביב

בררר….

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • aku   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 11:28

    בתור סרט חובבים ממש נחמד. בתור תעמולה – איכסה. ממש מזכיר תעמולת בחירות לכנסת ה-12. כאילו מה הקשר בין זה שיש הרבה אנשים שמוכנים לשלם 7500 ש"ח שכירות בשביל דירה עבשה בת"א, לבין ראש העיר ?

    אם כבר היו מראים אנשים שלא מוכנים לשלם, ובמקום זה גרים במקום אחר, מילא. אבל התמונה היא כאילו אפילו אנשים צעירים בלי יותר מידי כסף גם יכולים להרשות לעצמם לשלם דמי שכירות מטורפים כאלה. והכל בשביל ת"א כי ככה זה בת"א. אז מה בדיוק הבעיה ?
    מה דב חנין יעשה? חינוך מחדש לצעירים האלה?

  • דניאלה   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 16:28

    אני יודעת שאולי אזכה כאן לתיוג מיידי כשליחת השטן, אבל אני באמת לא חושבת שכל אחד צריך לגור בתל אביב. כל אחד שמתחשק לו להיות במרכז העניינים בא בטענות על המחיר כשהוא אינו מבין את החשבון הפשוט – שאם יש עוד הרבה כמוהו המחיר לעולם יהיה גבוה מאוד.

    הרצון לגור בכל מחיר דקה מהאוניברסיטה או ממרכזי הבילויים הוא מובן אבל לא רציונלי. אני גרתי שנים רבות בתל אביב. היום אני סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, גרה במודיעין ומגיעה לתל אביב כל בוקר ברכבת (20 דקות) ובעוד אוטובוס לרמת אביב (25 דקות). אני משלמת שכר דירה שהוא שליש ממה ששילמתי בתל אביב (400 דולר בדירה שכורה של ארבעה חדרים, יחד עם עוד שותפה) ונשאר לי הרבה יותר כסף פנוי בסוף החודש. כשאני באה לבקר חברים בתל אביב אני נדהמת מהחורים המטונפים שעליהם הם מוכנים לשלם כדי לגור קרוב לעזריאלי או לכיכר רבין. והקרוב הזה דורש מהם לעתים לבלות יותר זמן על הכבישים מאשר לוקח לי להגיע כל בוקר מחוץ לעיר. בסוף החודש לא נשאר להם כמעט גרוש כדי לבלות כי הכול הולך על שכר הדירה פלוס ועד הבית והחשבונות. אין בזה שום הגיון.

    לא מזמן הייתי אצל חבר אמריקאי בניו יורק. כשהוא שמע על הבעיות האלה הוא נפל מרוב צחוק. על דעתו של שום סטודנט בקולומביה, ב-NYU או במוסד אקדמי אחר בניו יורק לא עולה שום אפשרות שהוא יוכל לשכור דירה במנהטן, כי ברור ששם זו רמת מחירים אחרת לגמרי. מנהטן של שם זו תל אביב של פה. אותו רעיון בדיוק. הרבה ביקוש, מעט היצע, מחירים גבוהים.

    רק אם אנשים יתחילו לגור מחוץ לעיר המחירים יירדו. עד אז, כל ההתבכיינות הזאת על מגורים יקרים מדי די מיותרת.

  • איה   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 16:39

    אוי כמה אני אוהבת יפי נפש עם סדר יום נדל"ני. רובם התגוררו בה בעבר ואז ראו את האור ועכשיו הם מגדלים חתול באיזה ישוב עם מתנ"ס והמון מקום לרגליים. אחחח מתה עליהם. בואי דניאלה, בואי תתקרבי. בא לי לחבק אותך חזק.

  • שוקי   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 16:44

    אני מסכים איתך שלא מוכרחים לגור בתל-אביב, אבל כאן מסתכמת ההסכמה בינינו.

    יד אליהו ופלורנטין אינן מנהטן, וגם שם קשה למצוא היום דירות שני חדרים במחיר של פחות מ-4000 שקלים.

    זה אומר שלא רק סטודנטים אינם יכולים לגור בתל-אביב, אלא שגם משפחה ממוצעת עם הכנסה ממוצעת לא יכולה לגור בתל-אביב. זה לא היה המצב בעיר בעבר, ולאורך זמן התוצאה תהיה הרס של הרקמה החברתית שלה. עיר בריאה זקוקה לאוכלוסייה מגוונת. עשירים ועניים, צעירים וקשישים, רווקים ובעלי משפחות.

    ואם כבר משווים לניו-יורק ומנהטן – כשתהיה כאן תחבורה ציבורית שתאפשר להגיע מחולון לדיזינגוף בזמן דומה לזה שלוקח להגיע מג'רזי למנהטן, אז אפשר יהיה לצפות מאנשים שיגורו מחוץ לעיר. הרכבות הבין-עירוניות משפרות מאד את המצב, אבל ברגע שנכנסת לעיר התחבורה הציבורית איומה ונוראית.

  • שי30010   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 17:37

    אני אישית רואה פה רק בעיה אחת
    והיא שיש מפגרים שמסכימים לשלם שבע אלף בשביל חור כזה

  • שוקי   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 17:43

    אני מסכים איתך שזו בעיה. לא מסכים שהיא היחידה.

  • עידן   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 17:46

    פלורנטין היא שכונה שהביקוש למגורים בה גבוה (אלוהים יודע למה)
    ואילו ביד אליהו אפשר גם אפשר למצוא דירת שני חדרים במחיר נמוך בהרבה מ-4000 ש"ח. המחיר הממוצע באיזור הזה הוא 2200-2400 ש"ח לדירת 2 חדרים.
    אני לא ממש מבין מה המשמעות של הצירוף "עיר בריאה".
    בנוסף, אני לא יודע מתי נסעת לאחרונה בין ג'רזי לבין מנהטן אבל לוקח בערך שעה להגיע מרוב האיזורים בג'רסי לפורט אות'וריטי באוטובוס (לא בשעות העומס; בשעות העומס אתה יכול לחכות עד שיצמחו לך שערות על השיניים) וקצת פחות אם לוקחים רכבת. אמנם התחבורה שם יותר טובה מאשר בתל אביב (יש שיאמרו – משום שאינה מונופול…) אבל עדיין זמני הנסיעה דומים למדי לאלה שבין חולון או בת ים לתל אביב.

  • שוקי   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 17:56

    "זמני הנסיעה דומים למדי לאלה שבין חולון או בת ים לתל אביב"

    אם אתה אומר שזמן הנסיעה ממרכז בת-ים למרכז תל-אביב (10 ק"מ) דומה לזמן הנסיעה ממרכז מנהטן למרכז ניו ג'רזי (כמה זה, 70 ק"מ?) אז אתה מחזק את הטענה שלי.

  • עידן   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 18:03

    אני לא מחזק את טענתך; ראשית, המרחק בין מקומות כמו מונטקלייר בלומפילד ודומיהם הוא משהו כמו 30 ק"מ (יש גם מקומות קרובים יותר ויש רחוקים מעט יותר; מחיר הדיור, אגב, עולה ביחס ישר למרחק, כך שבהובוקן הקרובה המחירים די קרובים לאלו של מנהטן ואילו ככל שתתרחק המחיר ירד). בנוסף – מה משנה מה המרחק. הפרמטר החשוב הוא זמן הנסיעה והוא דומה בשני המקרים.
    אני אשמח אם תואיל גם להתייחס ליתר דברי.

  • שי30010   ביום 17 בספטמבר 2008 בשעה 18:31

    איזה עוד בעיות יש?
    מספיק שאנשים לא יסכימו לשלם מחירים כאלו תמורת חורים כאלו
    ומחירי הדירות ירדו

  • דניאלה   ביום 18 בספטמבר 2008 בשעה 0:32

    ראיתי בפוסט אחר שלך שהגדרת אותי כטרולית. מתברר שאני לא יכולה לחלוק עליך מבלי שתייחס לי כוונות זדוניות. לא נעים לי להיות במקום כזה. יותר לא תשמע ממני. תודה ושלום.

  • שוקי   ביום 18 בספטמבר 2008 בשעה 1:16

    לא הגדרתי אותך כטרולית. אמרתי בפירוש "סביר להניח שמתוך אותן 24 יש כמה שהן אותנטיות (נגיד 5-10)." אז את אולי "אותנטית". אני לא יודע.

  • עידן   ביום 18 בספטמבר 2008 בשעה 11:01

    מעבר של אוכלוסיה מתל-אביב לאיזורים מרוחקים מעט יותר בהחלט תוריד את מחירי הדיור שם (ועשויה להועיל גם לפריפריה; גם אני לא הבנתי למה שוקי התכוון בדבריו לגבי גורמים אחרים).
    ככלל, היום אפשר להגיע מאשדוד לתל אביב (תחנת השלום!) בתוך כחצי שעה ברכבת (ומרחובות ואשקלון וכו'). הדיור באיזורים הללו הוא זול יותר, ובכל העולם אנשים נוהגים לנסוע בין חצי שעה לשעה וחצי למקום עבודתם (בכל כיוון). משום מה רק בישראל הנוהג הזה לא קיים…

  • שוקי   ביום 18 בספטמבר 2008 בשעה 14:41

    נסעתי לאחרונה מחיפה לתל-אביב ברכבת, ואכן הופתעתי לטובה. הבעיה היא שכשהגעתי לתל-אביב הפרידו ביני לבין מחוז חפצי 20 דקות הליכה או 20 דקות של המתנה לאוטובוס.

    בזמן האחרון יצא לי כמה פעמים להמתין לקו 62 בצהרי שישי. אני מכיר את הקו הזה (ואת 61 שממנו הוא שובט) קרוב ל-30 שנה, אבל בשנים האחרונות נסעתי בעיקר ברכב פרטי. בכל אופן, בכל פעם מחדש אני מחכה כחצי שעה, בשעות השיא, ואז מגיע אוטובוס מפוצץ מאנשים. יחד עם הנסיעה, וההליכה לוקח לי 45-55 דקות להגיע מרחוב ארלוזרוב לשוק הכרמל. ברגל זה 25-30 דקות.

    ויש מצבים בתל-אביב שאתה נדרש לשני אוטובוסים, ואם מדובר בשעת ערב אז אתה יכול לחכות לכל אחד מהם חצי שעה. אין לזה צורה.

  • עידן   ביום 20 בספטמבר 2008 בשעה 16:00

    ועדיין, חצי שעה נסיעה
    ממודיעין/רחובות + 25-30 דקות באוטובוס בתוך ת"א זה בתחום הנורמה העולמית. כמובן שיש למצוא פתרונות לבעיות התחבורה הציבורית בעיר, שהיא מתחת לכל ביקורת (ואני מניח שלגבי אופי הפתרונות אנחנו נהיה במחלוקת קשה; אתה בוודאי תטען שהעיריה צריכה לדאוג לעניין. אני חושב שכל שיש לעשות זה להסיר את הרגולציה המטורפת שקיימת בתחום…). הבעיה היא שאנשים רבים בת"א רוצים להנות מכל העולמות: גם לגור במרכז העניינים ולא להזדקק לנסיעה של כשעה בכל יום למקום העבודה וגם לשלם שכר דירה
    כמו בפריפריה. זה לא הולך וגם לא ילך…

  • לא-תל-אביבי   ביום 16 בנובמבר 2008 בשעה 20:55

    ניקח זוג צעיר עם ילד שמתגוררים בעיר נתניה. הם שוכרים דירת שלושה חדרים בבניין ישן, קומה שנייה ללא חניה (אין בעיית חניה באזור) וללא מעלית ברחוב יהושע טהון, אזור טוב (אבל לא יוקרתי), כשני קילומטר ממרכז נתניה, ומשלמים שכר דירה בגובה 2,800 ש"ח בחודש. גן פרטי עד שעה חמש בערב עולה להם עוד 2,100 ש"ח בחודש. הם מוציאים על חשבונות שוטפים עוד 1,900 ש"ח בחודש, ועל מזון ומוצרים בסיסיים 2,350 ש"ח (בשישי בערב ובשבת בצהריים אוכלים אצל ההורים). עוד 1,450 ש"ח הם מוציאים על אחזקת רכב, וכל שאר ההוצאות עולות להם עוד 1,700 ש"ח בחודש. הגבר עובד כחשב ומשתכר 6,500 ש"ח נטו בחודש, והאישה היא יועצת מכירה וסגנית מנהלת במכללה מקומית, ושכרה כ-6,000 ש"ח נטו.

    אם הזוג החביב הזה היו מתגוררים בתל אביב רמת החיים שלהם הייתה נמוכה יותר, בעיקר בשל מרכיב הדיור. שאלתי היא כזו: האם רמת החיים בנתניה גבוהה יותר מבתל אביב? התשובה היא: מובן שלא. בתל אביב המחיה יקרה יותר אך המשכורות מפצות על כך, ואם אדם בא מחוץ לתל אביב, השכר הגבוה יותר מפצה אותו על הנסיעה. אם אדם חש שרמת חייו נמוכה, וששכרו לא מפצה אותו על יוקר המחיה בתל אביב, טוב יעשה אם יקום ויעזוב. זה אולי יישמע הזוי לחלוטין לתושבי תל אביב, אבל גם מחוץ לתל אביב יש מקומות עבודה, ופערי השכר אינם גדולים, לפחות לא בין גדרה לחדרה.

  • שוקי   ביום 16 בנובמבר 2008 בשעה 21:10

    מצד אחד אתה צודק. מצד שני, משפחתי גרה בתל אביב מאז 1927. למה שאני אעזוב? למה שלא יעזבו כרישי הנדל"ן והמתווכים ואלו שמניחים להם לפעול כרצונם?

    בין שלטון של ברונים שודדים למשטר שמפעיל גולאגים, יש עוד כמה גוונים ואידיאולוגיות. אם תל-אביב, העיר העברית הראשונה, משנה את אופיה והופכת למשהו אחר לגמרי אז דרושה התערבות.

  • לא-תל-אביבי   ביום 16 בנובמבר 2008 בשעה 21:42

    שוקי, אינני יודע מה מצב משפחתך, אך בדרך כלל משפחות תל אביביות ותיקות מהמעמד הבינוני מחזיקות בנכסי נדל"ן יקרים בתל אביב (הבתים נרכשו במחירים זולים יחסית בעבר). תושבי תל אביב הוותיקים הם אלו שמרוויחים ממחירי הנדל"ן, ואם הסבתא תמות (לאחר 120) דירתה לא תימכר בזול לאיזה צייר. לא ולא. המשפחה תציע את הבית למכירה ביוקר, ותקווה שיבוא איזה צרפתי עשיר וישלם מחיר הזוי ולא ריאלי.

    כרישי הנדל"ן משקיעים דולר, ומצפים לתשואה של איקס דולר על הדולר שלהם. זה הכל מספרים בשבילם, וזה בכלל לא משנה להם ולא אכפת להם אם העסקה נעשית בתל אביב, או בבוקרשט. בעלי הנכסים בתל אביב הם-הם אלו שמרוויחים, ומתווכי הנדל"ן גורפים סכומים נאים כי הם מספקים שירות נדרש שמישהו מוכן לשלם עליו מרצונו החופשי. אתה אומר שתל אביב משנה את אופיה, אך האם אתה כה משוכנע שאופיה משתנה לרעה? הרי אם אופיה היה משתנה לרעה, היא לא הייתה מבוקשת כל כך. האין זאת?

  • מחט   ביום 18 בספטמבר 2008 בשעה 13:41

    ברוב הערים הגדולות ברחבי העולם יש תוכניות והכוונות של מחירי הדירות בהתאם לרצון הערייה ותכנון העיר. ומכאן, גם חוסר עשייה הוא עשייה.

    כאשר מתכננים עיר אפשר להתחשב למשל ברצון שיתגוררו בה אמנים, אקדמאים, ולא רק אנשי עסקים מוצלחים. למטרה זו יש הרבה כלי רגולציה הנמצאים בשימוש כרגע בערים כמו מנהטן, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס וגם בשכונות ספציפיות כאשר יש רצון לפתח בהן חתכים מסויימים של הקהילה נניח צ'יינה טאון.

    אם היה חשוב לעריית תל אביב שיתוגררו בעיר אמנים, נניח בפלורנטין, אז היה אפשר לשים תקרות מחירים או מלגות אמנים מטעם הערייה לצרכי דיור.
    אם היה חשוב שיהיו סטודנטים ניתן לסבסד מבנים לדירות סטודנטים (כמו שבסוף עשו ארגוני סטודנטים עצמאית בלבונטין אבל לא מסובסד)

    ועריית תל אביב אכן מריצה פרוייטקים לקידום המטרות הנ"ל! ראה למשל – פרוייקטים כמו בית הדירות לסגל האונירסיטה ביפו וכו. אז זה לא שהיא "לא מתערבת". אז אם מתערבת, ניתן לבקר את האפון שבו היא מתערבת או את מידת ההתערבות. ובתל אביב באופן בולט, אפילו מכוון, לא נעשה מספיק אף לא ברמה המינימלית כדי לקדם קהילות שעושות את העיר תל אביב ל "תל אביב".

    מנהטן אמנם יקרה אבל לא כל האי מנהטן הוא אפטאון מנהטן. העיר שלנו הופכת אט אט לאפטאון מנהטן בכל חלקיה אפילו פלורנטין ואיזורים ביפו כבר לא "אפורדבל" ואין לאן לברוח אם אתה לא עובד בהיי טק צריך לצאת מהעיר.

    זו תוצאה ישירה של מגמת הערייה ומתכנני העיר אותם היא מעסיקה.

    עוד לא הגעתי להגנה למשל על אוכלוסייה מבוגרת, פנסיונרים שמתגוררים שנים רבות בעיר לאוו דווקא באותה דירה 30 שנה. בקיצור אפשר להמשיך ולהמשיך. יש הרבה לקרוא על הנושא אפשר להתחיל בוויקי –

    http://en.wikipedia.org/wiki/Rent_control

השאר תגובה