כמה מילים על המשבר הכלכלי החדש

כבר כמה שנים שאני מרבה לכתוב כאן על המדיניות הכלכלית בישראל ועל אבותיה הרוחניים (בעיקר מוסדות כלכליים בינלאומיים כמו קרן המטבע). בכל פעם חזרתי וטענתי שהיא לא רק בלתי-מוסרית אלא שהיא לא תוביל אותנו לשום מקום, או גרוע מזה – תדחף אותנו אל פי התהום (אגב, השער של גיליון האקונומיסט האחרון מציג צללית של אדם העומד על פי תהום…).  

לא המצאתי כלום, כמובן. ברשימה ששמה האם אפשרית צמיחה בלי פגיעה בעניים הצגתי את הדברים בגישתו של זוכה פרס פרופ' ג'וזף שטיגליץ, כבר בתחילת 2006. כל מה שאמרתי אז וכל מה שאמר שטיגליץ בספרו "אי נחת בגלובליזציה" בשנת 2001, אקטואלי במיוחד בימים האלה.

הנאו-שמרנות על-פי שטיגליץ היא אידיאולוגיה פנאטית שעל גבול הכת. תומכיה – חלקם אנשים מלומדים ומשכילים – מאמינים במדיניות כלכלית שבכל מקום בו יושמה בשני העשורים האחרונים היא הסתיימה במשברים כלכליים.

שטיגליץ קורא לה "כלכלת החלחול מטה" (חלחול מטה הוא התהליך התיאורטי שבו התחזקות העשירון העליון מחלחלת לעשירונים התחתונים). על כך אומר שטיגליץ בספרו: "ההיסטוריה של חמישים השנים האחרונות לא תמכה בתיאוריות ובהיפותזות הללו… כלכלת החלחול למטה לא הייתה מעולם יותר מאמונה, משאלת לב… דוגמא דרמטית של העת האחרונה היא הצמיחה באמריקה… המשק צמח, אבל העניין המצויים בתחתית הסולם החברתי גילו שהכנסותיהם הריאליות יורדות".

זה בדיוק מה שקרה גם בישראל וכמו ששטיגליץ צפה – זה נגמר במשבר. 

הניאו-שמרנות מייצגת גישה קיצונית, שמקדשת את השוק החופשי מתוך אמונה שכוחות השוק הם הדרך היחידה להגיע לשגשוג כלכלי ממנו כולם יוכלו ליהנות. בזה היא לא שונה בהרבה מגוונים אחרים של ליברליזם. מה שמייחד את הניאו-שמרנות היא הפנאטיות שבה הם תומכת בכלי מדיניות שהניסיון כבר הוכיח שלא זו בלבד שיש להם השלכות חברתיות חמורות, אלא שהם גם תמיד נכשלים ביצירת שוק חופשי.

הניאו-ליברלים מתנגדים כמעט לכל סוג של פיקוח, תומכים בהתלהבות בדה-רגולציה באשר היא, ורואים בתשלומי סעד נטל לא צודק על החברה.

מעשית, רמה נמוכה מדי של פיקוח היא אחד הגורמים המרכזיים למשברים כלכליים, והיא הגורם המרכזי שמאפשר קיום של קרטלים שפוגעים בצרכן. דה-רגולציה מהירה מדי, היא גורם מרכזי בהתערערות של משקים וביצירה של כוחות מונופוליסטיים. וסעד לא מספיק, איננו רק פסול מבחינה מוסרית אלא גם מוציא מהמשחק הכלכלי שכבות אוכלוסייה שלמות.

הסיבה המרכזית למשבר בארה"ב היא היעדר רגולציה. בנקי ההשקעות היו דרך אלגנטית לעקוף את הבלמים והריסונים שנולדו בארה"ב בשנות ה-30' כלקחי המשבר הגדול. המערכות הכלכליות בנות ימינו אמנם הרבה יותר מורכבות, אבל ישנם דברים שלא משתנים: התנהלות פרועה של השוק מובילה למשברים, והדרך היחידה לאזן אותה היא באמצעות רגולציה.

ישראל היא מדינה שבתחומים מסויימים סובלת או סבלה בעבר מרגולציה מוגזמת, ועד היום זוהי מדינה שבה התערבות בוטה בחיי הפרט היא עניין של מה בכך בעיני חלק מהרשויות. אבל גם אצלנו המדינה (והעירייה) זזו הצידה ביותר מדי מקרים שבהם דווקא היה צורך להתערב. כלכלה שאין בה פיקוח וביקורת היא כלכלה שבה מבזבזים כספי ציבור ומהמרים עליהם, שמשגשגים בה הונאות צרכנים ותיאומי מחירים.

אז מה הפתרון – קומוניזם? סוציאליזם? לא. לפתרון, שהוכיח את עצמו בהרבה מדינות אירופאיות קוראים "סוציאל דמוקרטיה". זוהי מדיניות שמשלבת בין כלכלת שוק לבין מינון נכון של רגולציה ושל סעד. ועל רקע המשבר הכלכלי החדש אולי נתחיל לשמוע עליה יותר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 21:10

    סוציאל דמוקרטית עם רגולציה נאותה של השווקים,נפגעו פחות מגלי ההדף. עובדה .מי שבא לעזרת איסלנד היו שבדיה,נורווגיה ודנמרק. ברור שבעידן הגלובליזציה גלי ההדף יגיעו לכל המקומות.איסלנד לדוגמא,עברה תהליכים דומים לישראל.הפרטות מסיביות, וכל הידוע לנו,ולכן ניזוקה קשות.

    http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/753/295.html

    לכן המכות הכלכליות חזקות יותר בבריטניה,גרמניה,הולנד, שוויץ,אשר התקדמו יותר משאר המדינות הסוציאל דמוקרטיות לכיוון המודל של ארה"ב.

  • שוקי   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 22:15

    אוקיי, לא "אירופה" אלא "חלק ממדינות אירופה".

    איסלנד נמצאת במשבר כבר הרבה זמן, ולהיעדר רגולציה היה תפקיד חשוב ביצירה שלו. הבנקאות השוויצרית היא בלתי מפוקחת ומתנהלת בסודיות. אף אחד לא יודע מה קורה בה. בריטניה, כמו ארה"ב, נתנה לבנקים לעשות מה שרצו ועכשיו היא מלאימה. ועדיין אתה לא רואה באירופה תוכניות חילוץ כמו בארה"ב.

  • עומר   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 22:22

    מעבר לכל הגורמים הספציפיים למשבר (רגולציה קלוקלת, תאוות בצע וכו'), הקריסה של השבועות האחרונים היא תוצאה הכרחית של מושג הצמיחה שעליו מבוססת הכלכלה שלנו. כלכלה שמבוססת על גידול אקספוננציאלי פשוט חייבת להתמוטט מתישהו.

    יש כאן מצגת מעניינת (קצת ארוכה) שמסבירה את העניין בפשטות:
    http://il.youtube.com/watch?v=vVkFb26u9g8

    ואם צלחת את המצגת הזו ואתה רוצה להעמיק עוד, כדאי לנסות את הקורס של כריס מרטנסון (יותר ארוך):
    http://www.chrismartenson.com/crashcourse

  • מצביע לדב. חי נפשי.   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 22:36

    קראתי, ואז קראתי שוב, ואין דב. וניסיתי לחבר כל אות רביעית, אולי יצא שחולדאי אשם במשבר הכלכלי, ולא מצאתי! וחוץ מרמז (בסוגרים!) לכך שגם העיריה (בראשות חולדאי, ידעתי!) אשמה – אין דב(ר) על דב. טוב, נו, קצת סוציאליזם בטח לא מזיק לדב. ובכל זאת, הלו, מה זה הפוסט הזה? לאן נעלם הפמפלט המקוון של עיר לכולנו?

  • שמנדריק בינלאומי   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 23:44

    היכן האליל שלי ?

    הייתכן פוסט ללא שמו של אדוננו מורינו ורבינו דב המשיח לעלום ועד ?

  • עלום   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 23:54

    הבעיה היא לא בשיטה אלא בבני אדם. כמו שהקומוניזם קרס בגלל ניצול וקיצוניות והתעללות, ככה הקפיטליזם קורס בגלל תאוות בצע. האמת תמיד נמצאת באמצע. אגב, הצעד שארה"ב עושה הוא הדבר הכי סוציאליסטי שאפשר להעלות על הדעת. היא מצילה את התחת לעשרות אלפי אנשים שלקחו הלוואות שהם לא יכולים לעמוד בהן.

  • שוקי   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 1:07

    נגד תאוות בצע אין מה לעשות, אבל נגד קרטלים וחשבונאות יצירתית והרבה רעות חולות אחרות דווקא יש. השאלה היא האם יש רצון לעשות.

  • שוקי   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 11:41

    ובכל זאת אתה לא חושב שצריך לעשות דה-צה"ליזציה, נכון?

    שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד הן סוציאל דמוקרטיות. בצרפת ובגרמניה יש מרכיבים סוציאל דמוקרטיים. וכן, גם בגרמניה יש הרבה לתקן במערכת הבנקאית, אבל האם יש לך ויכוח עם הטענה שהכלכלה שלהם בריאה יותר מכלכלת ארה"ב?

    בכלל, אתה מתחמק מהטענה המרכזית יותר: שהמודל הנאו שמרני לא מוכיח את עצמו, וחוץ מאשר להרעיב אנשים הוא לא משיג שום תוצאות.

  • מרק ק.   ביום 5 באוקטובר 2008 בשעה 20:31

    בא נראה….
    דיוטשה בנק הגרמני – מחיקות עצומות
    UBS השוויצרי – מחיקות עצומות
    RBS הסקוטי כמעט מחק את עצמו למוות
    בבריטניה הולאמו שני בנקים
    באיסלנד הממשלה מבקשת עזרה כספית מהמדינות הנורדיות בשביל שיוכלו להזרים כסף לבנקים שלהם ואם אני לא טועה גם הולאם שם בנק אחד
    לתאגיד פורטיס הוזרמו כספים על ידי ממשלות בלגיה הולנד ולוקסמבורג ובסופו של דבר ממשלת הולנד הלאימה את החלקים שקשורים אליה
    ממשלת גרמניה נאלצה להזרים כספים לבנק דקסיה (שקשור גם לרשויות המקומיות בארץ) לחברת המשכנתאות היפו
    אמרת משהו על רגולציה טובה יותר באירופה?

  • מרק ק.   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 4:14

    הרי רק לפני יומיים התכנסו מנהיגי המדינות האירופאיות החברות בG8 בשביל לדון במה לעשות כאשר לפי הדיווחים בעיתונים על הפרק עמדה הזרמה של 400 מליארד דולר למוסדות הפיננסיים האירופאיים.
    אירלנד הנהיגה ביטוח פקדונות וגם גרמניה וביוון מדברים על זה.
    גם האיטלקים מתכוונים לחלץ בנק ורק הצרפתים והספרדים עוד לא נסחפו לגמרי לתוך המהומה, אבל המשבר עוד צעיר….

    אז כשאתה מדבר על מדינות אירופה הסוציאל דמוקרטיות לאילו מדינות אתה בדיוק מתכוון? אהבתי את הצורה שבה ה"אזרח" קובע שמדינה סוציאל דמוקרטית נקבעת לפי זה שבה לא מתמוטטים בנקים כי אם בנקים מתמוטטים אז ודאי שהיה שם קפיטליזם חזירי.

    זה לא שרגולציה בהכרח לא עוזרת. נכון להיום הFDIC שאחראי לרגולציה של בנקי הפיקדונות (להבדיל מבנקי ההשקעות) בארצות הברית עשה את תפקידו בצורה מופתית ועד עכשיו במשך כל המשבר אף אדם לא איבד אפילו סנט אחד מחשבון הבנק שלו וגם המדינה לא היתה צריכה להזרים כסף מקרן ביטוח הפקדונות. הבעיה העיקרית עם רגולציה היא שהיא כמו צהל מתכוננת תמיד למלחמה הקודמת

  • נמרוד אבישר   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 9:37

    עלום,
    1. "כמו שהקומוניזם קרס בגלל ניצול וקיצוניות והתעללות" – לא, הקומוניזם קרס מפני שהוא מבוסס על שגיאה.
    2. "אגב, הצעד שארה"ב עושה הוא הדבר הכי סוציאליסטי שאפשר להעלות על הדעת. היא מצילה את התחת לעשרות אלפי אנשים שלקחו הלוואות שהם לא יכולים לעמוד בהן." – לא. מי שלקח הלוואה שהוא לא יכול לעמוד בה לא יכול להחזיר את הכסף. אין פה שום תחת להציל. אין כסף.. היא מצילה את התחת של הבנקים שהילוו את הכסף הזה ולא מקבלים אותו בחזרה. פחות סוציאליסטי.
    מרק,
    מדינות סקנדינביה הן המדינות הסוציאל דמוקרטיות ביותר באירופה, והן לא נפגעו. זה הכי לא לעניין בארץ, כשהמשבר התחיל בארה"ב שבה אין רגולציה, להצביע על המדינות שהושפעו ממנו ולהגיד – הנה, הן הושפעו ובהן יש רגולציה. לא ממדינות אירופה נולדה הקריסה.
    שוקי, קבל טראקבק ידני
    http://nimrodavissar.com/blogica/archives/389

  • מרק ק.   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 11:33

    בדיוק בשביל הדיון הזה בCNBC הודיע שהבנק המרכזי השבדי הודיע שהוא עוקב בדאגה אחר הנעשה במערכת הבנקאות השבדית http://www.guardian.co.uk/business/feedarticle/7844766 . ודרך אגב על משבר הבנקים בשבדיה בשנות התשעים שמעת? אני מניח שאז פשוט היה שם משטר ניאו-ניאו ליברלי http://www.nytimes.com/2008/09/23/business/worldbusiness/23krona.html?em .

    ואין רגולציה בארצות הברית? לפחות יכולת לחפש דקה בגוגל. בארהב יש רגולציה גם ברמה הפדרלית וגם ברמת המדינה, אולי זו לא הרגולציה הרצויה אבל לכתוב שאין זו פשוט הפגנת בורות.

  • נמרוד אבישר   ביום 6 באוקטובר 2008 בשעה 23:13

    "אין רגולציה בארצות הברית? לפחות יכולת לחפש דקה בגוגל. בארהב יש רגולציה גם ברמה הפדרלית וגם ברמת המדינה, אולי זו לא הרגולציה הרצויה אבל לכתוב שאין זו פשוט הפגנת בורות." – שתי הערות: האחת היא שאין הבדל במישור הפרקטי בין רגולציה גרועה להיעדרה. השניה היא שהנטייה שלך לתקוף באופן אישי את מי שאינו רואה עין בעין איתך מעידה על צרות מוחין.

  • האזרח דרור   ביום 7 באוקטובר 2008 בשעה 0:43

    מי שכתב על זה הכי קרוב כאן לבעיה המרכזית

    קראתי גם כאן, וגם בקפיטלסט היומי

    לצערי אתם מחטיאים 2 דברים שעומדים בבסיס השיטה
    1. השעונת על דלק זול – הדלק הזול מתחיל להגמר והוא פוגע במשחק הפרמידה הגדול ביותר – כלכלה מבוססת צמיחה
    2. כסף כחוב – כמו שמוסבר בסרט כסף כחוב. כסף הוא לא עוד מוצר ואי אפשר לנתח אותו בצורה של מוצרים רגילים

    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%91_(%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D)

    . הניתוח של רדלר בקפיטלס היומי
    http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=715
    כמעט מדוייק

    (כי פיקוח יכול ליצור ריכוזיות, אבל לא כל ריכוזיות בהכרח נובעת מפיקוח, בטח לא בשוק הכספים שיש בו יתרונות גדולים לגודל)

    שימו לב גם לניתוח של רולניק
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004796.html

    המנגנון העיקרי שיש היום הוא לשמור את הרווח פרטי ואת ההפסד ציבורי- בשנות גאות לצדד באי התערבות ובשנות שפל להזכר בחשיבות ההלאמה

    זה נחמד לשחק במשחקים של קפיטליסטים מול סוציאאל דמוקרטים אבל 2 צדדיי המטוטלת משרתים היום את אותם אנשים

    רדלר כמובן לא ממש צודק –
    גלבריית ב
    בספר
    "היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית" מתאר את מה שמתרחש בצורה הרבה יותר מדוייקת
    – הסרת פיקוח או הכנסתו לא תמנע או תאפשר משברים
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98

    דרך מעניינת להבראת מערכת הכספים – ולא על ידי רגולציה או אי רגולציה אלא על ידי עיצוב שונה של כסף – מוצעת לדוגמה בספר "האקולוגיה של הכסף"

    ===========
    בקיצור

    כן רגולוציה או לא – שאלה משנית לבעיה גדולה יותר שהיא כסף מבוסס חוב

    מי שחושב שכסף הוא מוצר כמו כל מוצר אחר ושהשוק יטפל בו טוב – לא מבין מהו כסף ומהוא משחק פרמידה

    הבעיות הנוגעות לכסף ולניפוח שלו מתלבשות על בעייה ארוכת טווח יותר ומהותיות עוד יותר – תלות הכלכלה העולמית בדלק זול וחומרי גלם זולים כדי להבטיח מיתוס של צמיחה עתידית של תוצר פיזי ושל צמיחה כלכלית

    – בעוד הבעיות הפיננסיות – כמו שגלבריית מראה – הן בעיה מחזורית, הבעיות האנרגטיות הן בעיה יסודית

  • מרק ק.   ביום 7 באוקטובר 2008 בשעה 5:50

    לפחות יכולת לנסות להעמיד פנים שקראת את מה שכתבתי. הFDIC הוא גוף שמבצע רגולציה על הבנקים האמריקאים ועד עכשיו הוא הצליח לדאוג לכך שאף אמריקאי לא איבד סנט מחשבון הבנק שלו, אז לטעון שאין בארצות הברית רגולציה אפקטיבית זה די מיוזר, אבל חופשי תמשיך להתעלם מעובדות אין בעיה.

  • מרק ק.   ביום 7 באוקטובר 2008 בשעה 6:19

    במה המודל הניאו שמרני צריך להוכיח את עצמו?

    אם אתה רוצה לחיות במקום שהמדינה קובעת לך אילו שירותי בריאות וחינוך ודיור תוכל לקבל אז אתה רוצה לחיות תחת סוציאל דמוקרטיה ואם אתה רוצה לקבוע את הדברים האלו לעצמך תרצה לחיות במדינה "ניאו שמרנית".
    אם מטריד אותך פערים חברתיים, תהיה סוציאל דמוקרטי אבל אם אתה רוצה להגדיל את סך העושר הכולל כנראה שניאו שמרנות תביא אותך יותר רחוק.
    לכן אין טעם להנגיד בין השיטות בלי לציין קודם מה המטרות שאליהן אתה חותר.

    בכל מקרה בוש לא ישמש בשום ספר לימוד דוגמא לנשיא שביצע מדיניות "ניאו שמרנית", קלינטון היה הרבה יותר "ניאו שמרני" ממנו. בוש בזבז כסף שלא היה לו, הציל על ידי התערבות ממשלתית תעשיות כושלות כמו חברות התעופה ב2001 ואת בנקי ההשקעות עכשיו, ומנע יבוא של פלדה. קלינטון לעומתו הוציא לפועל את אזור הסחר החופשי של צפון אמריקה…

    ואיזה כלכלה יותר בריאה, האמריקאית או האירופאית? אם תבדוק לפי אחוזי האבטלה, או לפי כמות המהגרים שמחפשים עבודה, או לפי התלג התשובה היא פשוטה – האמריקאית.
    יותר משנה אחרי תחילת משבר הסאבפריים ארצות הברית עדיין לא נכנסה למיתון רשמי בעוד שבאירופה שרק עכשיו המשבר מתחיל להגיע אליה במלוא עוצמתו אירלנד כבר במיתון צרפת כנראה במיתון ואיטליה מצליחה להתחמק בקושי. אבל אולי קודם אתה צריך להגדיר למה אתה מתכוון ב"בריא".

  • מרק ק.   ביום 7 באוקטובר 2008 בשעה 14:28

    שוקי שאל על הבריאות הכלכלית ואתה כותב על הבריאות הנפשית והגופנית.

    לצורך הענין נניח שכל מה שאתה אומר נכון עד לפסיק האחרון, כל עוד האמריקנים בוחרים לחיות ככה במודע איזה זכות יש לי לבקר אותם? בהחלט יתכן שאתה ושוקי תגידו שאתם לא מוכנים לשלם את המחיר עבור החופש שלכם וזה יהיה לגיטימי לגמרי ואני בטוח שבבחירות לא תצביעו בעד מפלגות ניאו שמרניות אלא בעד מפלגות שתואמות את האידיאל שלכם.

    מה שאני מנסה להגיד זה שקודם כל אתה צריך להחליט מה חשוב לך יותר. לצורך הגוזמה הפראית אם בריאות הגוף זה הדבר החשוב ביותר אז עד כמה זה משנה אם הוא מושג במשטר סוציאל דמוקרטי, קפיטליזם אנארכי, או תחת שילטון טוטאליטרי?

    כל האידאולוגיות האלו הן הרי רלבנטיות רק בהקשר מסוים. אם סוציאל דמוקרטיה היא שיטת ממשל כל כך טובה אז למה העולם כולו לא מכוסה עדיין במדינות סוציאל דמוקרטיות? (התשובה לגבי השאלה הזה לגבי שוק חופשי היא שאנשים בעלי כח לא ששים להפטר ממנו)

  • האזרח דרור   ביום 7 באוקטובר 2008 בשעה 16:09

    נמחקה לי התגובה

    לא, זה רק רושם ראשוני. הבריאות הכלכלית אכן קשורה לבריאות החברה ולבריאות הממוצעת בחברה. ניתוח שלא רואה את זה הוא ניתוח בעייתי

    אפשר לראות לדוגמה שיש מתאם בין אושר מדווח לבין תוחלת חיים במדינה

    במקור הכלכלה היתה אמורה לעסוק בהגדלת הרווחה האנושית, התנתקות מהשאלות האלה (בגלל שהפרמטרים האחרים לא מתאימים להיגד הכלכלי) הוא חוסר יושרה מצד חלק מהכלכלנים

    כלכלה שמנותקת מסוציולוגיה ופיסכולוגיה היא מעשה הונאה עצמי

    ============

    המשק הוא עולמי יותר ויותר ולכן ההשפעות הן עולמית
    ולכן זכוכתך

    אנחנו לא במאה ה 17 יותר ולכן ניתוח מבודד לאומות הוא פחות ופחות מתאים

    השפעות כוללות מלחמות על משאבים (עיראק) שוק מחירים עולמי, שוק עבודה עולמי, זיהום עולמי, דלדול משאבים עולמי ופוליטיקה עולמית

    כמה הם באמת בוחרים? מישהו בא לאזרח אמריקאי או ישראלי מספר לו על תאוריות כלכליות ומדינוית כלכלית אפשרית ושואל אותו במה הוא בוחר?

    בחירה אמיתית צריכה חופש מידע – כרגע רוב המידע בתקשורת ובאקדמיה לא מציג תמונה פלורליסטית אלא זרם צר ואינטרסנטי שברוב הזמן רוצה להתל בקוראים
    (ולהכויון אותם למדיניות כזו או אחרת לפי מה שנוח לאליטות)

    התשובה – שגם אתה נותן (?) – היא שטרור וכפייה, שטיפת מוח, וצנזורה הם כלים אפקטיביים מאוד – במיוחד בידיים של ממשלות ושל תאגידים

    בכלכלה שבה בני האדם היו רוחות רפאים ללא צורך לאכול או איום במוות אנשים היו חופשיים לבחור את הבחירות שאתה מדבר עליהם , במציאות הכוחנית שלנו – לא

    אנשים בדרך כלל מאמצים עמדה ואז מחפשים את הדברים שיצדיקו אותה – לאו דווקא להפך

    הערך שלי הוא קודם כל קיימות, לדעתי ברוב המקרים הוא גם מסתדר לא רע עם שיווין, חופש דמוקרטיה, והתפתחות רוחנית

כתיבת תגובה