דירות שלא לקחנו

כפי שיודע מי שעקב אחרי הדברים שכתבתי בשבועות האחרונים, זוגתי ואנוכי נמצאים במירוץ אכזרי נגד הזמן כדי למצוא דירה לגור בה.

מכיוון שאנחנו חפשני דירות מנוסים (11 ו-14 שנים בעיר), ערכנו סינון יסודי והלכנו רק על דירות שנראו מתאימות על הנייר (כלומר ב-Yad2 ובהומלס), ואחרי שיחה מקדימה עם בעלי הדירות. למרות זאת, ראינו בתוך חודש כ-30 דירות (בטווח המחירים שבין 3500 ל-4500 שקלים).

בגדול, החלוקה הייתה כזו:
א. למעלה מ-15 דירות היו בלתי ראויות למחיה או לא מתאימות למגורים ו/או לא בטוחות (למשל, ק"ק לא סורגת). ב. כ-7-8 דירות היו ראויות למגורים אבל לא מתאימות לצרכינו (למשל, לא היה בהם מקום לארגז חול עבור החתולים או לחדר/פינת עבודה עבורי).
ג. מבין 5-6 הדירות הנותרות – אחת הייתה נהדרת, כולם רצו אותה ומישהו שאיננו אנחנו קיבל; על שתיים או שלוש נאלצנו לוותר בגלל שבעלי הדירות העלו תנאים בלתי אפשריים; וישנה הדירה שנקח, אם הכל יעבור בשלום.

הסיפורים הכי מדהימים, הם מהקבוצה הראשונה. לדוגמא:

א. "דירת 2 חדרים, ק"ק עם מרפסת ויציאה לגינה במתחם בזל" התגלתה כקליניקה מטופחת, אך לחלוטין לא מתאימה למגורים. הם רצו 4500 ש"ח.

ב. "דירת 2.5 חדרים ענקית" ק"א עם פרקט בשלמה המלך" התגלתה כלא-מסורגת בשני חדרים. כשאמרנו לבעל הדירה את השם "בני סלע" הוא משך בכתפיו. הפרקט, אגב, נראה מזוייף והמצב הכללי של הדירה והבניין היה על הפרצוף. הוא רצה בשבילה 3700 ש"ח.

ג. "דירת קרקע משופצת כחדשה, 60 מטר ברחוב בצלאל" התגלתה כדירת מרתף מעוררת קלסטרופוביה, שנראה ששימשה כמחסן לפני ששופצה ורוצפה מחדש. אם היו שם יותר מ-50 מטר אני רון חולדאי. בהתחלה הם רצו עליה 4200 ש"ח. אחרי שבועות שהיא עומדת ריקה הם רוצים 4150 ש"ח. בהצלחה.

ד. "דירת 2.5 עם שתי מרפסות, ק"א, 60 מטר ברחוב אשתורי הפרחי", הייתה אכן מרווחת מאד, אבל מוזנחת ולא מסורגת עם קירות מתפוררים וסניטציה שלא הוחלפה לפחות 30 שנה. רצו בשבילה 3800 ש"ח. גם היא עומדת לדעתי ריקה עדיין, אחרי כמה שבועות שלא אוכלסה.

ה. "דירת גן משופצת לחלוטין, ק"ק 55 מטר בפלורנטין" נתגלתה כדירה מחולקת בגודל של כ-40 מטר, עם "גן" בשטח של כ-4 מטרים רבועים שמשותף לחצי השני של הדירה המחולקת. אכן, משופצת לחלוטין. גרתי בכזו בשנת 1998 והיא עלתה לי 420 דולר לחודש. עכשיו רצו בשבילה 4000 ש"ח ולדעתי היה גם פראייר ששילם.

מעצבן אנשים פשוט משקרים לך בטלפון לגבי הדירה שלהם ומבזבים לך את הזמן, כי על כל הדירות ברשימה הזו יכולנו הרי לוותר. יש בעלי דירות שחושבים שכולם מטומטמים, וגם מוצאים מטומטמים שמוכנים לשלם סכומים שכבר מזמן לא ריאליים. יש בעלי דירות שחושבים שכולם מטומטמים, אבל להם עצמם אין מספיק שכל לקטוע הפסדים.

שלשום היו ב-yad2 לא פחות מ-420 דירות להשכרה מיידית. אבל האמת הפשוטה היא שאין דירות בתל אביב – יש בועה שהולכת ומתרוקנת מאוויר, לאט לאט. המשכירים נשארים בלי דירות; השוכרים גם.

למחירון הדירות להשכרה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אליענה   ביום 19 באוקטובר 2008 בשעה 22:59

    גם אנחנו מחפשים דירה. גם אנחנו במירוץ כנגד הזמן. המצב מזוויע. היום הלכתי לראות דירת שני חדרים. רק כשהגעתי נוכחתי לדעת שיש בה רק חדר אחד. רק אחד. וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. פשוט שקרנים
    לעומת זאת ראינו דירה מהממת ברמת גן. אבל זו רמת גן. ייאוש גדול.

  • א   ביום 19 באוקטובר 2008 בשעה 23:04

    לחזירות אין סוף.

  • שותף לחיפוש   ביום 19 באוקטובר 2008 בשעה 23:50

    חפשנו דירה לשני שותפים. זה מה שראינו:
    בדירה אחת היה חדר 4 על 4 וחדר שלא הגיע ל 2 על 1.5. כשהסברנו לבעל הדירה ששותף לא יכול לגור בחדר כזה – הוא לא הבין מה הבעיה. אני חושב שגם לכלב יהיה צפוף בחדר כזה.
    בדירה אחת היה חלון לפיר פתוח באמצע הדירה!! לבעל הבית זה בכלל לא הפריע.
    לכל הדירות שראינו היה מחיר מופקע, מיקום לא משהו, חדרים קטנים מדי ומצב תחזוקתי גרוע.
    כשאני מדבר עם אנשים שלא במצבי, בם לא מבינים מה הבעיה הגדולה שלי ומדוע אני לא מיישר קו עם תפיסתם שככה זה בכל עיר בעולם.
    בפרוגטוריו אתה הופך לאחד הפראיירים שנכנסים לדירה גרועה במחיר מופקע.
    בגיהנום אתה מחפש דירה לנצח.

  • עופר לנדא   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 8:28

    כשאתה כותב "המשכירים נשארים בלי דירות" אתה מתכוון שהמשכירים נשארים בלי דירות ראויות למגורים?

  • קרן   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 8:31

    אם המצב בתל אביב כל כך על הפנים, הרי שכל ניסיון שלכם לחפש שם דירה זעירה בקוטר של גיגית ובמחירים שאני לא הייתי משלמת אפילו מחצית מהם רק תורם לבועה שעליה אתה מדבר. בועה מתפרנסת מלהיטות יתר של הצרכנים שלה ואינה מתפוצצת מהקיטורים עליה.

    אנחנו חיפשנו בתל אביב דירה במשך חודשים ולא מצאנו משהו נורמלי. בסוף נמאס לנו ועברנו לדירה בחולון. שלושה וחצי חדרים, 3200 שקל. מספיק לי, לזוגתי היקרה, לכלב, לשני מחשבים ולחמישה-שישה עציצים ואדניות.

    בקיצור, הריצה שלכם אחרי דירה שהיתרון היחיד שלה לגביכם זה שהיא בשטח השיפוט של תל אביב היא עניין הרסני לשוק. וכל אלה שאתה מתאר שעושים אתו הדבר רק תורמים לפיקציה הזאת. ובלי קשר, אם הדיקות שלכם זה באותם סדרי גודל של התא הצפוף שבו גרת לפני עשר שנים, הגיע הזמן להתקדם, לא?

  • יונית   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 11:04

    בעולם המושגים שלי, ויתור על ניסיון לשינוי ובריחה למקום לפשרות קלות אינם נחשבים ל"התקדמות", אלא דווקא לנסיגה.

  • שוקי   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 11:45

    אתה צודק שחלק גדול בעלי הדירות נוהגים בחזירות, וזה – אני מניח – מהסיבה הפשוטה שרוב בני האדם הם חזירים בהינתן הנסיבות המתאימות.

    אבל צריך לזכור שמתקיימת כאן הרבה שנים מדיניות של הפרד ומשול. הישראלים "אוכלים אחד את השני" בכל תחום ומתנהגים כבהמות ברוב מישורי החיים, כי הם בתחושה שהם במלחמת הישרדות.

    יש לנו חברה שהיא אחד האנשים הכי טובים והגונים שאני מכיר, שמשכירה דירה במחיר מאד גבוה. הסיבה שהיא עושה את זה היא שהיא משלמת משכנתא על הדירה הזו והסכום שהיא לוקחת הוא בדיוק מה שעולה לה המשכנתא.

    כלומר, הבעיה של מחירי הדיור בתל אביב קשורה בהרבה דברים אחרים עוד הרבה לפני שמעבירים את החוט המקשר להתבהמות החברה כאן בכלל.

  • צף   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 12:15

    ומה יקרה אצל דב חנין? באמת.

  • שוקי   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 13:14

    שוקי בתאריך 10/20/2008 1:13:19 PM

    צף

    אם אתה רוצה את התשובה הארוכה והמנומקת אתה יכול לעיין בתוכנית "דיור לכולנו" כאן
    http://city4all.org.il/accommodation

    בגדול, המטרה היא לאזן את שוק הדירות לא באמצעות פיקוח אלא באמצעות הגדלת ההיצע.

    ניתן להגדיל את ההיצע באמצעות מתן עדיפות לפרוייקטים שיתחייבו לבנות רק או גם דירות קטנות, שמתאימות להשכרה, ובאמצעות הפשרה של אזורים שמיועדים ממילא לבנייה, ושימוש בהם עבור פרוייקטים של דיור בר השגה.

    אפשר להגדיל את ההיצע באמצעות "עזרה ובצרון", הזרוע הנדל"נית של עיריית תל-אביב, שנוצרה בדיוק בשביל זה – כדי לקנות ולמכור, להשכיר, לשפץ ולשמש גורם מייצב בשוק הנדל"ן העירוני.

    אפשר להגדיל את ההיצע באמצעות חוק עזר עירוני שיחייב את כל מי שבונה בתים משותפים להקצות שיעור מסויים לדירות 2-3 חדרים.

    ואלו רק דוגמאות.

  • הרן   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 13:45

    לגבי סורגים, מנסיון, זה לא כזה סיפור – חלון ממוצע עולה כמה מאות שקלים לסרג, כך שאם מוצאים דירה טובה שזה החיסרון היחיד בה, אפשר לסגור עם בעל הבית לשלם סורגים חצי – חצי וזה לא יוצא מאוד יקר. (נגיד, כסף ששקול לעוד מאה ש"ח לחודש בשכ"ד לשנה וסירגת דירה ענקית)

  • חיבוק דב   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 13:58

    פתרון ראוי למצוקת הדיור הוא בניית מגדלים למען מעמד הביניים כפי שהציע יוסף תמיר כאן

    http://tlv1.co.il/%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%96%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d

    פתרון נוסף הוא דחיקת המשרדים ממרכז העיר אל שוליה כפי שהעירייה אכן עושה בשנים האחרונות

  • שוקי   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 23:19

    שוקי בתאריך 10/20/2008 4:46:45 PM

    מגדלים

    כן, בדקתי גם עלויות של דירות להשכרה במגדלים. לתומי חשבתי – אולי רון צודק? אולי מגדל הוא הפתרון עבורי? ואכן מצאתי מודעה אחת של דירה להשכרה במגדל. תמורת 15,000 שקלים לחודש…

    בניה לגובה יכולה להגדיל את היצע הדירות אם במגדלים יהיו דירות קטנות. כל עוד מדובר במגדלי יוקרה עם דירות של 700 מ"ר התוצאה היא בזבוז של שטח שיהיה בכייה לדורות.

    באזור "הגוש הגדול" ישנם 1000 דונם שמיועדים לבנייה. למה לא לבנות את המגדלים שם? למה לדחוף אותם למרכז העיר ולהחמיר את הבעיות הקיימות שם ממילא? ומאיפה בא הרעיון המטומטם להתיר רק לעובדי הייטק לגור שם?

  • קרן   ביום 21 באוקטובר 2008 בשעה 4:11

    ולגור בחור של חמישים מ"ר זה נקרא התקדמות? להתעקש על רמת חיים שהולכת ויורדת בהינתן שהיצע הדירות גרוע כל כך זו התקדמות?

    את מערבבת אידיאולוגיה אישית עם מדידה סבירה של רמת חיים. אין שום קשר בין השניים.

  • גרידג'   ביום 16 באוקטובר 2009 בשעה 0:08

    מה זה "הרבה כסף"? כמה תעלה דירת שלושה חדרים ראויה (עם חניה)?

  • מרגוליס   ביום 20 באוקטובר 2008 בשעה 10:59

    כל הזמן מדברים על מצב הדירות, אבל הרי זה לא באמת העניין. יותר נכון לקרוא לזה "מצב בעלי הדירות". כי הקירות לא דופקים אותנו בעצמם. יש אנשים מאחורה שמכניסים לנו את השטוזה. וזה העניין האמיתי. איך משנה לשנה אנשים הופכים להיות יותר חמדנים, יותר רכושניים, יותר בהמות. אוכלוסיה שלמה של אנשים "נורמטיביים" שמנצלים את החלשים מהם בלי להניד עפעף. (יש את הבודדים ששומרים על הגינות בלב כל המאפליה הנוראית הזו. למזלי בינתיים הצלחתי להתגורר רק אצל כאלה).
    היה אפשר למשוך פה אולי איזה חוט מקשר בין בעלי דירות מנצלים, קפיטליזם חזירי, כיבוש מדכא, אבל אין לי כסף לחוט, אני חוסך לשכר דירה.

השאר תגובה