המבחן של מרצ

שבועות בודדים לפני הבחירות בתל-אביב עוד התקיים משא-ומתן בין עיר לכולנו לבין מרצ, בניסיון לרוץ במשותף. בסופו של דבר – ככל שאני יודע – מה שפוצץ את המשא-ומתן היא ההתעקשות במרצ הארצית על הוספת השם "מרצ" לשמה של התנועה המשותפת.

שם כמו "עיר לכולנו – מרצ" קצת לא מתיישב עם הרעיון של רשימה על-מפלגתית, שחברים בה יוצאי ליכוד, עבודה, מרצ וחד"ש. במיוחד כשיש אנשים רבים כל-כך בעיר שלא סולחים למרצ (בראשות יעל דיין) על כניסתה לקואליציה של חולדאי בקדנציה הקודמת, גם אחרי שהתנועה סילקה את היו"ר בבושת פנים. מרגע שהרעיון הזה הפך לתנאי הכרחי לאיחוד, האיחוד הפך לבלתי אפשרי.

במהלך מערכת הבחירות נזהרו מאד בעיר לכולנו שלא לומר שום דבר שלילי על מרצ. בסופו של דבר, אמרו לי, ישנה גם קירבה אידיאולוגית וגם רצון לשתף פעולה עם מרצ במועצה – הם לא יריבים שלנו. מה גם שרוב מצביעי מרצ עמדו להצביע עבור דב חנין לראשות העיר.

כל זה לא הפריע למיטל להבי, מחליפתה הנמרצת של יעל דיין, להרים ספין מכוער ערב הבחירות (כתבתי על כך בפוסט קרב המאסף המלוכלך של מרצ), ולהאשים את עיר לכולנו שחתמה כביכול על הסכם עם ש"ס. זה היה שקר גס ומיטל להבי ידעה זאת היטב, בין השאר משום שנציגי מרצ ישבו לאותו שולחן מו"מ עם ש"ס ועם עיר לכולנו. המטרה, אגב, הייתה לגבש גוש חוסם נגד חולדאי במועצה, עוד לפני הבחירות.

עברו הבחירות, ופתאום הצטרפות לקואליציה של חולדאי היא כבר משהו שמרצ מוכנה לשקול (ראו, למשל, הפוסט של תמי זנדברג).מה קרה, חולדאי הציע למיטל להבי את תיק הביטחון?

אני שואל את עצמי האם מרצ הארצית תתערב גם הפעם. המהלך שהם שוקדים עליו בימים האלה, נועד לאותת לבוחרים שמרצ החדשה (או "גוש השמאל" או "מפלגת השמאל החדשה", או איך שלא יקראו להם) היא לא אותה גברת שהאשימו אותה שהיא (אשכנזית, מתנשאת, שונאת דוסים, ימנית-כלכלית לא הרבה פחות מביבי ואולמרט), בשינוי אדרת.

אני חושב שזה הולך להיות מבחן מכריע, לפחות עבור האלקטורט התל-אביבי של מרצ – אם להבי וחבריה יזחלו לקואליציה של חולדאי, יסיקו רבים מהבוחרים ששינוי התדמית של מרצ עקר מתוכן וכולו יחסי ציבור וגניבת דעת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלי   ביום 19 בנובמבר 2008 בשעה 15:31

    ממש בדיחה שמרצ לא הצטרפו לעיר לכולנו כדי לשמור על השם ועכשיו הם מחליפים אותו בלאו הכי.
    מבחינת מרצ זה היה אידיוטי פעמיים: גם היו שומרים על אינטגריטי מול המצביעים שלהם, לא נגררים להכפשות נגד עיר לכולנו ומציירים את עצמם כגיבורי הניצחון של עיר לכולנו, וגם היו להם יותר חברי מועצה ממה שהצליחו להכניס לבד.
    מעבר לכל הביקורת הערכית על מרצ לדורותיה, גם באריתמטיקה פוליטית הם אף פעם לא היו משהו.

  • אבנר   ביום 19 בנובמבר 2008 בשעה 17:37

    אין "אהבת פועלים" בלי "אהבת ערבים". לאומנות ופועלי כל העולם התאחדו לא ממש מסתדר יחד.

  • איתי   ביום 19 בנובמבר 2008 בשעה 14:03

    כדי להבחין שבבורסת השמות של כוכבי "ההתארגנות החדשה" שליד מרצ עולים כמעט אך ורק שמות שמייצגים את ישראל האשכנזית, מתנשאת, שונאת דוסים, ימנית-כלכלית לא הרבה פחות מביבי ואולמרט.

    במלים פחות בוטות כאן –
    http://www.blacklabor.org/?p=4966

    אם כבר לבנות שמאל חדש – אז האתגר הגדול (מלבד למצוא בנרות דמויות מוכרות וכריזמטיות אבל לא רדיקליות) שהן שמאל-כלכלי הוא להביא ל"שמאל החדש" את העובדים העניים, עובדי חברות כה"א, עובדי מגזר ציבורי בשכר נמוך (מורים, עוסים וכו') – לכל אלה כרסם התפוחה של עוזי ברעם ובורג וניסיוני הניהולי של קוצ'יק (לשעבר גם מנכל מנפאוור) לא עושה את זה. שנאת הדת דוחה אחרים, ועוד אחרים נרתעים מתדמית "אוהבי הערבים".

    חבל מאוד שרשימה על מפלגתית ועל מגזרית בראשות חנין לא תוכל לגרוף קולות בארץ כמו בת"א ולכן השאלה היא כיצד עושים משהו דומה אבל שונה עד הבחירות

  • האזרח דרור   ביום 19 בנובמבר 2008 בשעה 18:12

    היא הדבר הכי קרוב שאני יכול לחשוב עליו

    – שילוב של חשיבה סביבתית וחברתית
    – דמוקרטיה ושיתוף
    – תנועה רחבה שגם מחוברת לפעילים בשטח
    – במקרה או לא, הם גם תמכו בעיר לכולנו ולא רק בהכרזות

    יש גם דברים בעייתיים – בניגוד לעיר לכולנו אין תוכנית מפורטת מבחינת מה עושים בדיוק (בעיקר בתחום הכלכלי) – כי אין את הנסיון הרב שיש מדברים כמו עירוניות מתחדשת בתחום העירוני
    – למרות זאת יש מצע מאוד מפורט שעבדו עליו הרבה זמן בשיתוף הפעילים בתנועה ויחד עם צוות מקצועי מייעץ

    הבחירות תפסו את התנועה יותר מידי מוקדם

    יש יותר קושי לקיים דמוקרטיה ושיתוף בגוף כזה גדול

    רוב הציבור לא ממש מבין מה ההבדל בינם לבין הירוקים או מרץ

    האתגרים הם ברמה הארצית ולכן הרבה יותר קשים

    מצד שני – איזה אופציה אחרת יש?
    אני לא רואה כזה

  • איתי   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 9:54

    אבל ישנם סוציאל-דמוקרטים שממש לא אוהבים ערבים

    קרא למשל את הבלוג של ד"ר אודי מנור.

השאר תגובה