3 קטנות על בית המריבה בחברון

1
אני לא אוהב את הכינוי "בית המריבה", ודי סולד באופן כללי מהחגיגה התקשורתית סביב העימות הממשמש בחברון. אני גם לא בטוח מהם האינטרסים שעומדים מאחורי פעולות המדינה בפרשה המציקה הזו. אולמרט, אם ללמוד מההיסטוריה (ע"ע עמונה), חושב שעימותים אלימים עם מתנחלים מוסיפים לו נקודות. ברק, שמצבו בסקרים נואש, מסוגל להכל. לבני, בעלת התדמית הנקייה, בוודאי נקרעת בין המחויבות לשלטון החוק לבין החשש שמא ידבק רבב בבגדה.

2
במקרה הזה אין ספק מי צודק: יש חוק ואת החוק צריך לכבד ואם בג"ץ קבע שצריך לפנות אז זה מה שיהיה. גם הציונות הדתית, ברובה, שפויה מספיק כדי להבין שאין שום דבר יהודי באיום על חיי אדם בשביל חתיכת בניין. הבעיה היא שהסיקור התקשורתי של הפרשה מוציא החוצה לא רק את הטירוף של השוליים הלאומניים אלא גם את השנאה העיוורת בציבורים נרחבים כלפי כל מה שקשור לדוסים.

3
אסור להתיר את דמם של מתנחלי חברון בדיוק כשם שאסור להתיר את דמם של ערביי חברון. תקדים עמונה הוכיח שלאנשים שמאיישים את כל חלקי הרשות המבצעת בישראל אין הרבה עכבות בטיפול בפרשות מהסוג הזה. לעסקנים ומחוללי הספינים שעובדים בשירותה יש עוד פחות עכבות; במקרה של עמונה, למשל, הפכו את האויב ל"חמאס יהודי".

חבריי הבלוגרים ואני הושווינו לאחרונה לחיזבאללה, על הרבה פחות ממה שנעשה בעמונה, ויש אנשים שחושבים שזה מעליב. לא נעלבתי, ואני לא מאלה שחושבים שאסור להשוות – אבל אם כבר משווים, שתהיה השוואה לעניין. ברוך גולדשטיין אולי היה ראוי לתואר חמאס יהודי; בני הנוער המחוטטים שחטפו מכות בעמונה – לא. 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אבנר   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 3:41

    אני ממליץ על סיור בחברון עם ארגון "בני אברהם" על מנת להבין לעומק את שלטון האימים של המתנחלים בחברון. לצערי, המתנחלים נוטים לתקוף באלימות את הסיורים, והמשטרה, שאינה מעיזה להתמודד איתם, מגרשת מהעיר את המסיירים. אבל אם יזדמן לך, זה עשוי להיות שיעור חשוב על מה שמתרחש מחוץ לתל-אביב. אולי אחר כך תסכים איתי שהבעיה עם "בית המריבה" איננה אם הוא נקנה כחוק או לא, אלא שכל בית שנמצא ברשות מתנחלי חברון משמש אותם כמוצב ממנו יוצאות התקפות אלימות בלתי פוסקות על הפלסטינים, ומהווה צעד נוסף בטרנספר של ערביי העיר העתיקה של חברון.

  • עמנואל   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 4:11

    ואוסיף – להגן על "זכותם" של מתנחלי חברון להמשיך לגור בלב חברון בשם הדמוקרטיה וזכויות האזרח והאדם באשר הוא אדם , דומה להגנה על ה"זכויות" אנשי הקו קלוקס קלן לעשות לינץ'…

  • נמרוד   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 12:53

    בג"ץ לא קבע שצריך לפנות.
    בג"ץ קבע שאם המדינה תרצה מותר לה לפנות.

  • נמרוד   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 12:54

    .

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 14:32

    יש הבדל גדול בין התנחלויות לבין מאחזים בלתי חוקיים, מהסיבה הפשוטה שהראשונות קמו ברשות ובעידוד ולמדינה יש אחריות עליהן, ואחרונות קמו בניגוד לחוק ולמדינה יש אחריות לפרק אותן.

    בכלל, לשים בקבוצה אחת את כל ההתנחלויות עם הישוב היהודי בחברון זו טעות, גם מהותית וגם טקטית. לא דומה "מתנחל" עולה מחבר העמים שנשלח על-ידי ממשלת ליכוד לגור בהתנחלות בת 30 שנה למשיחיסט שמשתלט על בית ערבי כדי לצאת ממנו לפעולות אלימות. ההכללה הגסה הזו היא לפעמים תוצאה של בורות ולפעמים מגמתית, אבל בשני המקרים היא פשוט לא נכונה.

    באופן כללי יותר – אפשר להתווכח על עצם המוסריות של הקמת ההתנחלויות אבל הכרעת הויכוח היא לא פתרון הבעיה. כלומר, לא מספיק שנחליט שהקמת ההתנחלויות הייתה שגיאה או מעשה עוול, כדי לפתור את כל הבעיות הפרקטיות והאנושיות שכרוכות בפירוק ההתנחלויות. מבחינה זו הפעילות של שלום עכשיו רק הזיקה.

  • שוקי החוקי   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 15:28

    וצריך לכבד אותו
    מתי יעלו הטרקטורים על געש?
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/929353.html
    על שפיים, וכל שאר ה"מתחמים" המלאים בבניה בלתי חוקית בעליל?

  • עופר לנדא   ביום 22 בנובמבר 2008 בשעה 20:11

    לעניין הדיון המשפטי בנושא:
    ————————–
    1. כמו שכתב נמרוד – בג"ץ לא קבע שחובה לפנות, אלא שהמדינה רשאית לפנות.
    2. יש למישהו ספק שמדובר בהחלטה פוליטית? תנסה לגרש מישהו שמסרב להתפנות מהבית שלך, ונראה אם בית המשפט בכלל יחשוב לפנות אותו לפני מיצוי הדין בבית המשפט. הרי בכל מצב אחר משמרים את המצב הקיים עד שמתקבלת החלטה, ורק במקרה זה בג"ץ החליט שלמרות שהוצגו כל ההוכחות הדרושות לכך שהקנייה היתה חוקית ותקינה – קודם יפנו את הדיירים ורק אח"כ ידונו בבית המשפט.
    3. השופט בדימוס אורי שטרוזמן ביקר את החלטת בג"ץ וציין במפורש שהשופטת פרוקצ'יה – מהדיינים בעניין זה – פסקה בצורה שונה במקרה בעל אופי דומה.

    לאבנר, עמנואל ושאר השמאלניים הקיצוניים:
    —————————————
    "צעד נוסף בטרנספר של ערביי העיר העתיקה של חברון"? "להגן על זכותם של מתנחלי חברון להמשיך לגור בלב חברון …דומה להגנה על ה"זכויות" אנשי הקו קלוקס קלן לעשות לינץ'…"

    בחייאת, אתם יותר עלובים ממה שאפשר לדמיין!
    בחברון גרו יהודים – בהם בני משפחתי – במשך מאות שנים עד שהערבים המסכנים, האומללים, ומעל הכל – החברים שלכם – רצחו אותם בדם קר ב-1929! אנסו אותם! חיללו את גופותיהם! ואת אלו שהעזו לחזור – רצחו שוב ב-1931!

    איך לכל הרוחות השמאל הקיצוני מוכר להכיר "בזכות" השיבה של הערבים, אבל מתעלם בכזו נחרצות לזכותם של יהודים לחזור למקומות בהפ גרו מאות בשנים?

    צר לי, אבל אם זו לא אנטישמיות, הרי שזו סתם טיפשות ורוע לב. אבנר ועמנואל – ביחרו אתם לאיזו קטגוריה אתם משייכים את עצמכם.

  • אבנר   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 0:17

    גם בוורשה ובאודסה, בברלין ובוילנה גרו יהודים משך מאות שנים. גם אותם רצחו (!), גם את גופותיהם חיללו (!) אני מציע שנכבוש גם את אירופה ונטרנספר את האוכלוסייה המקומית. שלנו! שלנו! הכל שלנו!

    כמה עצוב.

  • עופר לנדא   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 0:30

    עצוב שבשם הדמגוגיה אתה עושה מעצמך צחוק, וחושב את כולם לטיפשים.

    יהודים אכן חיו – ונרצחו – בוורשה, אודסה, ובעוד הרבה מקומות "נאורים" שכאלה – אבל הם מעולם לא התיימרו לטעון לבעלות על המקומות האלה.

    ליהודים זכות ובעלות על חברון, על שכם, על הר הבית ובעצם על הארץ כולה – מעצם זכותנו עליה. אתה תשאל אותי מאיפה נובעת הזכות שלנו, ואני אשאל מאיפה הזכות של הערבים, ואתה תגיד שהם היו פה קודם, ואני אגיד שמעצם זה שהם רצחו אותנו מאז שההיסטוריה זוכרת – כנראה שגם אנחנו היינו פה… אז בקיצור – חסוך ממני "טיעונים היסטוריים" – ועל אחת כמה וכמה – חסוך ממני "טיעונים הומניטריים" – כי אין לי שום רחמים או סנטימנטים כלפי מי שרצחו את בני עמי בכלל, ובני משפחתי בפרט.

    ואגב, ובאמת – רק אגב – גם בתל אביב, ובחיפה, וברחובות, ובעוד הרבה מקומות נרצחו יהודים – ואני לא מבין למה דווקא הם זכו בהכשר הבג"ץ?

  • שוקי   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 0:57

    גם אני מאמין בזכותנו על הארץ, רק שאני לא מאמין שהזכות הזו שוללת זכות של מישהו אחר.

    וזה לא רלוונטי מי היו אבותיהם של הפלסטינים שחיים בחברון ומה עשו. לפקוד עוון אבות על בנים זו מידה אלוהית, לא אנושית.

    ומי שכבר בוחר לאמץ לעצמו מידות אלוהיות, רצוי שיקרא את המדרשים על הגר וישמעאל ועל תחינת אברהם על סדום. אם על עשרה צדיקים בסדום יש לרחם, אז בוודאי על עשרה צדיקים בחברון. ואם אין מענישים אדם על חטא שהוא עתיד לחטוא, אז בוודאי שצריכים להיות לך סנטימנטים לאנשים שהם עצמם לא חטאו אלא אבותיהם.

  • עופר לנדא   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 6:28

    א. אין דבר כזה "גם אני מאמין בזכותנו על הארץ, רק שאני לא מאמין שהזכות הזו שוללת זכות של מישהו אחר." – אם אתה מאמין שהארץ שלנו, אתה לא יכול להאמין שהיא שייכת גם למישהו אחר, בעיקר לא כאשר האחר אינו מוכן לקבל את נוכחותך פה, ונלחם פעם אחר פעם כדי להדגיש את זה.

    מה שכן, אתה יכול להאמין שזכותנו על הארץ אינה פוגעת בזכותו של מישהו אחר לגור פה, אבל אז הזכות שלו לגור פה אינה יכולה לבוא על חשבון זכותנו לגור פה, ואפילו הטיעון של "למה לגור במקום שבו אתה לא רצוי" לא תופס מאז שבג"ץ חייב את היישוב קציר לקבל משפחה ערבית מאד לא רצויה.

    ב. גם אם נקבל את זה שזה לא רלוונטי מי היו אבותיהם של הפלסטינים – זה אכן לא רלוונטי לנקודה שעליה דיברתי. נציגי הפלסטינים בתגובות למעלה שוללים את זכותם של היהודים לגור בחברון, וטוענים שרכישת "בית השלום" היא צעד בניסיון להשתלט על חברון. אני טוען שמאחר ויהודים חיו בעבר בחברון ועזבו אותה רק כי "הערבים האומללים" הרגו בהם וגם עשו וידוא הריגה – למנוע מהם את החזרה הזו לחברון זה בדיוק כמו למנוע מהם לחזור לוורשה ואודסה, ברלין ווינה (כפי שציין אבנר למעלה).

  • שוקי   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 18:09

    א. אני חושב שאתה מכליל ולא רואה אנשים אלא אומה פלסטינית או ערבית מונוליטית שכולה אויבת שלך. במציאות ישנם בני אדם, שחלקם במלחמה איתך ואחרים רק רוצים לחיות את חייהם.

    מבחינה הלכתית הפלסטינים וערביי ישראל הם גרים ותושבים ובתור שכאלה ראויים להגנה. אתה יכול לטעון שגר ותושב לא זכאים להגנה כאשר הם נלחמים בנו, אבל הרשה לי להזכיר לך שבמשך הרבה שנים הם *לא* נלחמו בנו ולמרות זאת מדינת ישראל רדתה בהם והתעללה בהם, עד שהתקוממו.

    ב. אתה באמת מאמין שברוך מרזל נמצא בחברון כדי להגן על זכותך ההיסטורית? אתה באמת חושב שהתנכלות לתושבי חברון היא לגיטימית, אפילו במסגרת מימוש הזכות של יהודי זה או אחר על ארצו?

    ואגב, אני רוצה להזכיר לך – או לידע אותך למקרה שאתה לא יודע – שהפתרון של הרב קוק לנושא שלושת השבועות לא היה ביטול שלהן אלא עקיפה. כלומר, ישוב הארץ הוא לא מרידה במלכות ולא עליה בחומה כשאתה בונה ומתגונן. כשאתה הורס ותוקף – זה משהו אחר.

    אני, בניגוד לחלק מהמגיבים, חושב שלציונות הדתית ולתנועת ההתיישבות היה תפקיד היסטורי חשוב. אבל אני לא חושב שאיסוף נשק, איום על חיילים או התנכלות לערבים בגלל היותם ערבים קשורים במשהו לציונות או ליהדות.

  • עופר לנדא   ביום 23 בנובמבר 2008 בשעה 23:35

    אתה מתחיל ב"אני חושב שאתה מכליל ולא רואה אנשים" ואז אתה הולך ולוקח את ברוך מרזל והופך את כל תושבי חברון וקרית ארבע "למרזלים". זה אולי יפתיע אותך, אבל יש הרבה מאד יהודים שחיים שם פשוט כדי לחיות שם, ולא כדי להתנכל למישהו, בדיוק כמו כל אחד שחושב שזה לגיטימי לגור בתל אביב או בחיפה.

    ואני מצטער, אבל אני לא מקבל את הטענה ש"שבמשך הרבה שנים הם *לא* נלחמו בנו" כי עובדתית – פרק הזמן היחיד שהיה *יחסית* רגוע – היה אחרי שאריק שרון פירק להם את הצורה בעקבות האינטיפאדה של תחילת שנות ה-70. ושקט של כניעה זה ממש לא שקט שמעודד שלום וידידות – זה שקט שמבהיר לך שאתה מתמודד עם אויב שצריך להמשיך ולשלוט בו ביד חזקה.

    ולגבי הפסקה האחרונה שלך – גם אני לא חושב שאיסוף נשק, איום על חיילים או התנכלות לערבים קשורים במשהו לציונות או יהדות. מצד שני, אני גם לא חושב שבית משפט שמעוות את החוק רק כדי לגרש יהודים מבתיהם יכול להתיימר לקשר כלשהו לציונות, לחוק או לדמוקרטיה.

  • שוקי   ביום 24 בנובמבר 2008 בשעה 13:24

    לא הפכתי את כל תושבי חברון למרזלים, ואם תקרא את התגובה הראשונה שלי לפוסט הזה תראה שאף הדגשתי את ההבדל בין "מתנחל" ל"מתנחל".

    אני בטוח שישנם לפחות יהודי או שנים שגרים בחברון כדי לגור שם ולא כדי לעורר פרובוקציות ולפגוע באנשים חפים מפשע. רק שזה כבר מזמן לא המצב בבית המריבה. על זה בדיוק נאמר "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ,ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב". ומפרשים: תחילתו שהוא הולך, אחרי זה הוא עומד ומקשיב, ובסופו של דבר יושב איתם.

    אני אשמח אם תרחיב בעניין "האינתיפאדה של שנות השבעים", שלמיטב זכרוני התקיימה בירדן אך לא בישראל. לגופו של עניין – מדינת ישראל מעולם לא העניקה לפלסטינים שום דבר שמזכיר את התנאים שמגדירה ההלכה לגר ותושב.

    ואגב, זה דבר שנראה לי חשוב לציין – אתה מודע לזה שבכל חודש נהרגים על-ידי צה"ל בממוצע יותר פלסטינים ממספר היהודים שנרצחו בפרעות בחברון, נכון?

  • עופר לנדא   ביום 24 בנובמבר 2008 בשעה 15:55

    צודק – המצב בבית השלום לא תקין, אבל תשאל את עצמך איך אתה היית מגיב אם היית קונה בית, דואג שיהיו לך כל ההוכחות להליך תקין, ואז בית המשפט היה אומר לך "אתה צודק, אבל לא מעניין אותנו". איכשהו התחושה שלי היא שתביא את כל המשפחה והחברים, ותפרק את הצורה לנוכל שרימה אותך, ולשוטרים שיבואו לפנות אותך.

    כן, זה נשמע קיצוני ולא הגיוני, אבל אני משוכנע שזה מה שהיית עושה – כמו כל אדם אחר שהוציא טונות של כסף רק כדי לגלות שבית המשפט מפלה אותו לרעה. מה שכן, שלחתי לך אימייל עם קצת פרטים בנוגע למשפט והחקירה… לא משהו מסוג הדברים שהתקשורת בישראל תרוץ לספר לך…

    לעניין גר ותושב – הבסיס לכך הוא שהבנאדם יכיר בזה שזו מדינה יהודית ויקבל את המרות היהודית על הארץ. אני מאמין שאתה לא *באמת* חושב שאפשר אפילו לדמיין שזה המצב בכל הנוגע לאוכלוסיה הערבית בארץ – כולל "הערבים הישראלים".

    ואגב, זה דבר שנראה לי חשוב לציין – אתה מודע לזה שכל זמן שהערבים לא יפסיקו לנסות להרוג אותנו, בכל חודש ימשיכו לההירג על-ידי צה"ל בממוצע יותר פלסטינים ממספר היהודים שנרצחו בפרעות בחברון, נכון?

  • איתי   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 9:53

    צריך לריב על כך שלא יגורו יהודים בחברון בכלל, כפי שלא גרים יהודים מתחת להר סיני או בערש הולדתו של אברהם אבינו.

    עצם המריבה של סמכויות המדינה והשמאל על הבית מול המתנחלים מחזקת את התפיסה שפינוי הוא בלתי אפשרי. אם כל כך קשה לפנות בית אחד (צבא, משטרה, בגצ, לחצים פוליטיים) מישהו יכול לדמיין שאפשר לפנות את כל הבתים ביחד??

  • אור ברקת   ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 13:00

    ובאותה מידה מטופשת באופן כללי ההפרדה בין התנחלויות ל"מאחזים בלתי חוקיים"

כתיבת תגובה