רשימה בלי פואד

מישהו שלח לי הזמנה לקבוצת פייסבוק שכותרתה "רשימה בלי פואד", כשהכוונה היא כמובן להוציא מרשימת מפלגת העבודה את בניימין-פואד בן אליעזר.

רציתי לענות שאני דווקא בעד, אבל לדעתי הרעיון עוד לא בשל ויש לערוך בו שיפורים. לדוגמא, הייתי אוהב יותר את הרעיון לו כותרתו הייתה "רשימה בלי פואד ובוז'י". יש לכך הרבה סיבות, אבל אפשר להסתפק באחרונה שבהן: מר יצחק בוז'י הרצוג מכהן מזה זמן כשר הרווחה, ובזמן הזה לא ממש שמענו את קולו או ראינו את מעשיו. גם הוא די מיותר.

למעשה, עדיף היה לו הכותרת הייתה "רשימה בלי פואד, בוז'י ויולי תמיר", כי יולי תמיר, שרת החינוך, הפכה בקדנציה הנוכחית מאחת ההבטחות הגדולות של מפלגת העבודה לאחד הכשלונות המהדהדים.

הייתי מציע שהרשימה תהיה גם "בלי עמי איילון, בלי אפרים סנה ובלי דני יתום", איש איש מסיבותיו, רק ששלושת הגנרלים האלה הואילו בטובם לפטור את רשימת מפלגת העבודה מנוכחותם, איש איש מסיבותיו. לעומת זאת, אני לא רואה טעם לקפח את איתן כבל, מתן וילנאי או שלום שמחון, שכל אחד מהם תקע סכין משלו בגבו של היו"ר עמיר פרץ – שאני חושב שעדיף היה לרשימת מפלגת העבודה להסתדר גם בלעדיו.

שלא לדבר על חברו החדש של פרץ, אהוד ברק. המוח האנליטי, הפסנתרן המהולל, וראש הממשלה שהצליח לגרום הכי הרבה נזק למדינה בהכי מעט זמן – אפילו יותר מאולמרט.

אז חשבתי להציע שקבוצת הפייסבוק תכונה: "רשימה בלי פואד, בוז'י, יולי, כבל, וילנאי, שמחון, פרץ, ברק, וכל אלה שממילא עזבו".

זה משאיר אותנו פחות או יותר עם שלי יחימוביץ', שהוכיחה את עצמה לאחרונה כאחד מהאנשים הכי צבועים ואינטרסנטים בפוליטיקה הישראלית, כשבגדה לא רק בעקרונותיה אלא גם בשותפה לדרך, וברבים שהצביעו למפלגת העבודה ב-2006 במידה רבה בגללה.

במחשבה שנייה, כנראה שאני לא מתאים לקבוצת הפייסבוק הזו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילן כהן   ביום 28 בנובמבר 2008 בשעה 22:19

    מי זה בדיוק שותפה לדרך? דב חנין? כי בפעם האחרונה שראיתי הם היו בשתי מפלגות שונות. שזה בערך כמו השותפות לדרך בין מומחד ברכה למתן וילנאי.

  • אחת   ביום 28 בנובמבר 2008 בשעה 22:20

    ומדוייקת

  • עוד אחת   ביום 28 בנובמבר 2008 בשעה 23:20

    כל מילה בסלע.
    רק לא הבנתי למה יולי תמיר היתה בדיוק הבטחה?
    היא היתה קודם כבר באיזור ולא עשתה כלום.
    יכול להיות שגם הציפיות של המצפים היו לא ריאליות ולא הכל נעוץ רק במלוהקים הנוכחיים לתפקידים?

  • ככה   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 1:00

    לגבי יולי תמיר הדברים ברורים – ההבטחה הלבה הגדולה, הפרפוסורית האינטלקטואלית שיכלה רק לששפר את החורבות שהשאירה אחריה האנלפביתית לבנת, התגלתה כלא יותר מעוד עלה תענה לפקידי האוצר.

    במקום להאבק במחריבי המערכת מהאוצר היא הצטרפה אליהם, תמכה ברפורמות שמקצצות עוד בשכר המורים, ומנהלת מערכה קשה ומסריחה כנגד מורים המתנגדים לרפורמה וכנגד הארגון המורים.

    שלי יחימוביץ התגלתה כמי שברגע האמת מעדיפה לירות לתוך המחנה, עמדתה תמיד הייתה קרובה יותר לחנין מאשר לחבריה בעבודה, ומי שתמך בה בפרימריס ידע זאת היטב. מסיבותיה העלומות היא החלה במתקפה לאומית תמוהה דווקא על מי שהיה שותף שלה במאבקים רבים בכנסת.

  • משה חובב   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 3:27

    עמיר פרץ.

  • שרון לוזון   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 9:37

    תהיתי באיזה שלב תיפטר מההיא שמספרת שהיא נלחמת למען עובדי קבלן ומאידך תומכת באופן נלהב ומתלהם במעסיק הגדול של עובדי קבלן ועובדי כ"א בת"א יפון – רון חולדאי.
    שמרת את ה"טוב" לסוף 🙂

  • נדב פרץ   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 10:42

    כדאי לדייק בעובדות.
    מותר לא להיות מרוצים מאופק חדש. מותר אפילו לחשוב שהוא פוסל את יולי תמיר מכל תפקיד ציבורי באשר הוא.
    אבל להגיד ש'אופק חדש' היא רפורמה שמקצצת בשכר המורים זה, איך לומר, לא ממש מדוייק.

  • שוקי   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 11:48

    עבודת החקיקה של שלי יחימוביץ' הייתה מטרה שקידשה אמצעים כמו שתיקתה במהלך מלחמת לבנון, הימנעות בהצבעות על תקציבים אנטי-חברתיים ותמיכה באהוד ברק ("כי הוא היחיד שיכול למנוע מביבי לעלות").

    אז הפעילות החברתית כל-כך חשובה ששווה להעלים בשבילה עין מכל הרפש הפוליטי הזה, נגיד שהשתכנענו. אז מדוע היה חשוב כל-כך לתקוף חזיתית את דב חנין?

    חנין הוא גם שותפה של יחימוביץ' לרוב מהלכי החקיקה החברתית בכנסת, וגם יכול היה לאכוף את החוקים המשותפים וליישם את השקפת העולם החברתית בעיר החשובה ביותר בישראל. לכאורה, לשיטתה של יחימוביץ', לתמוך בו זה הרבה יותר הגיוני מאשר לתמוך באהוד ברק או ברון חולדאי, שרחוקים ממנה מרחק מזרח ממערב.

    באופן מפתיע, יחימוביץ' נזעקה דווקא במקרה של חנין. אלף מעשי נבלה של המפלגה והממשלה להן היא העניקה לגיטימציה ישירה או עקיפה לא גרמו לה לפתוח את הפה, וכאן פתאום נפרצו הסכרים?

    יש לי הסבר טוב יותר: יחימוביץ' היא פוליטיקאית צבועה ואינטרסנטית, שדאגה לתחת שלה והייתה מוכנה להקריב חבר בשבילו. עם כל הכבוד לעשייה שלה כמחוקקת, גם חברות ולויאליות הם ערכים חשובים.

  • עוד אחת   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 11:57

    לימור לבנת היא לא אנלבפתית והעובדה שיולי תמיר היא פרופסורית משלום עכשיו שמתאימה לדימוי של "נאורה" שלא כמו לימור לבנת שהיא ליכודניקית, הפילה אותכם כנראה בפח.
    דווקא משלום עכשיוניקית אני פחות מצפה לשינויים, ומאז שראיתי את זה לא נחלתי שום אכזבה: לא ממפלגת העבודה ולא ממר"צ.
    אנשים שלא איכזבו אותי היו הקומוניסטים: בגלל שהם יותר פונדמנטליסטים (עם החסרונות של זה, מה לעשות), ידע יהודי בזמן השואה שהוא יכול לסמוך על קומוניסט שהוא יסתיר אותו, למשל. ואני יודעת שאפשר לסמוך על דב חנין שלא ישתוק במלחמה הבאה בלבנון כי יש לו בדיוק איזה חוק חדש להעביר.
    יולי תמיר ולימור לבנת עשויות מאותו החומר: קישוטים בחוץ (בלונד או תואר אקדמאי) וריק בפנים.
    דב חנין עשוי מחומרים הפוכים: מאוד לא נוצץ בחוץ, ובפנים יש קנקן מלא.

  • שושי   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 15:50

    מישהו כתב במקומון ששמירת מקומות מבריחה צעירים.

  • עופר לנדא   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 20:10

    אני תוהה אם יתכן שכמו ששלי יחימוביץ' היתה איזו לוחמת צדק דגולה עד שהיא אמרה משהו על חנין, ככה תגלה שגם לוחם הצדק הדגול חנין הוא "לא משהו" ברגע שהוא יגיד משהו על מישהו אחר שבאותו רגע ימצא חן בעיניך?

    או במלים אחרות – היתכן שגם חנין ממש לא משהו, אבל אתה תגלה את באיחור, ורק כי תהיה התנגשות בין שני אנשים שאתה (לכאורה) מעריך?

  • שוקי   ביום 30 בנובמבר 2008 בשעה 0:44

    מה האלטרנטיבה שאתה מציע – להניח מראש שכולם חרא, לא לתמוך באף אחד ולא להתאכזב לעולם?

    שלי יחימוביץ' לא אמרה דבר אחד, אלא הגדישה את הסאה בשורה של מעשים ומחדלים. לי ולהרבה אנשים הייתה הרבה ביקורת עליה בשנתיים האחרונות, אבל נראה היה שהיא לפחות נאמנה לאנשים ששלחו אותה לכנסת.

    המתקפה שלה נגד חנין הייתה השיא כי זו הייתה יריקה בפניו של הבסיס האלקטורלי שלה – סוציאל דמוקרטים (כתבתי על כך בהרחבה סמוך לארוע. אם אתה רוצה אחפש את הפוסט ואתן לינק).

  • רבקה ב.   ביום 30 בנובמבר 2008 בשעה 4:11

    האדון גלילי הוא פונדמנטליסט שצולב כל מי שלא נשבע אמונים למולך החדש שלו, דב חינין. הרי ידוע שעוד זמן-מה יפרסם האדון גלילי פוסט חדש ובו הוא קורא להצביע חד"ש, ועד פברואר יהפוך הבלוג הזה ל"חד"ש 101" ויפציץ את "רשימות" בתעמולה בעד חד"ש.

    אם דבר אחד ברור זה שאסור להתווכח עם גלילי בשום פנים ואופן. הוא תועמלן מהזן הפשוט של הבולשביקים הלא-מתוחכמים. פשוט צריך להניח לו לנבוח והשיירה כבר תעבור. בכל זאת, הוא בסה"כ מפעיל בלוג באתר שהטראפיק שלו לא משהו עם השפעה זניחה במיוחד.

  • תומר   ביום 30 בנובמבר 2008 בשעה 10:16

    רשימה שכולה דמגוגיה של המתלהבים מהמשיח החדש (חנין) שאני מזכיר שמימיו לא נשא בג'וב ביצועי כלשהו , לא התמודד עם לחצי המציאות ולכן כמובן הוא זך וטהור.
    די די עם זה כבר ההצתדקות התמימה הזו של השמאל העלאק חדש.
    ייקח עוד הרבה מאוד זמן להגיע לרמות של אנשי מפלגת העבודה , האופציה היחידה שיש בבחירות הללו.

  • שוקי   ביום 1 בדצמבר 2008 בשעה 2:31

    א. אתה יכול להירגע – שני המגיבים האמורים מגיעים מכתובות IP שמוכרות לי כבר.

    ב. למיטב ידיעתי דב חנין מעולם לא יצא נגד התנועה הירוקה. יש מקור?

  • צחי   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 11:26

    אני דווקא התאכזבתי מהפוסט.
    נגיד שהתאכזבת מיחימוביץ' שלא תמכה במועמד שלך.
    אתה באמת לא רואה שעיקר העשייה שלה בשנים האחרונות הייתה חיובית, דווקא על פי הפרמטרים שלך? החמצת את vחוקים (הדבר הזה שמחוקקים בכנסת ומשנה את המציאות, לפעמים) שהיא הצליחה להעביר?
    החמצת את היכולת שלה להתייחס לנושאים משמעותיים ולקדם דיון בנושאים נוספים לאפשרויות החנייה והדיור בעירך? אתה באמת חושב שהכנסת תהיה מקום טוב יותר בלעדיה?

    גילוי נאות: ההכרות שלי עם יחימוביץ מסתכמת בקריאת הניוזלטר שלה. אני אפילו לא תומך במפלגה שלה.

  • אמיתי סנדי   ביום 29 בנובמבר 2008 בשעה 21:55

    גם בקשרים אישיים לא חותכים מבנאדם על הפעם הראשונה שהוא מאכזב אותך, אם יש לו גם תכונות חיוביות ואתה רוצה להמשיך להיות איתו בקשר, אז אתה נותן עוד צ'אנס, ועוד צ'אנס.
    כמו שאתה יכול לראות שוקי מנה פה עוד כמה דברים שבהם שלי איכזבה אנשים כמוהו וכמוני, אבל היא עשתה גם דברים טובים בדרך.

  • האזרח דרור   ביום 30 בנובמבר 2008 בשעה 14:55

    1. לכל מי שטוען ששוקי הוא מעריץ של חנין, אני חושב שאפשר להגעל מיחימוביץ גם אם אתה לא תומך של חנין – אם רוצים להגיד שאתה בעד מישהו אחר זה בסדר, אבל בשביל מה לשקר ואחר כך לחזור על השקר

    2. במקרה שלי זה קל, אני בעד התנועה הירוקה שנגדה חנין כבר יצא. שלא כיחימוביץ, אני לא מסכים לביקורת שלו, אבל לא זוקף את זה לגנותו, גם כשהו מתח ביקורת עליהם הוא היה הוגן

    3. אני לא יודע מה אתכם אבל לא היה רגע מתאים מזה לנסות להתחיל לבנות תנועת שמאל אמיתית ולהגיד שלום ולא להתראות להרבה פרצופים שמדברים גבוה אבל עושים ההפך – כל הזמן או רק ברגע האמת

    הערך המרכזי כרגע בעיני הוא דמוקטריה ושקיפות- אלה הדברים שבלעדיהם כל ההצהרות הכי טובות וכל הטענות לתיקון עולם הופכות לאימפוטנציה במקרה הטוב ולקרנפות במקרה המצוי

  • אור ברקת   ביום 9 בדצמבר 2008 בשעה 15:04

    למגיבים הבוחרים להגיב בהתקפות לא מנומסות כגון "פונדמנטליסט שצולב…," יש נטייה לנסות לאזן את זה על ידי פנייה מנומסת לכאורה.כגון האדון גלילי

השאר תגובה