מפלגת העבודה לחד-ספרתי

טוב, זהו. מניעים.

אהוד ברק הוא לא טרנדי, לא סימפטי, לא נחמד ולא מנהיג.

אבל הוא לא הסיבה – כפי שכבר הסברתי בפוסט "לרסק את מפלגת העבודה". הסיבה היא המפלגה הרקובה שסביבו, ואני חושב שזה יעשה רק טוב לפוליטיקה ולחברה בישראלית אם בבחירות 2009 היא תקבל, נגיד, 5 מנדטים.

הנחתי שהפוסט ההוא ("לרסק" וגו') יקבל מטר של תגובות נעלבות וכועסות. במפתיע, התגובות די אוהדות לרעיון ולנימוקים. הבלוגרים הדעתנים שהביעו תמיכה, אגב, הם ברובם אנשים שב-2006 הזדהו, כמוני, כמי שהולכים להצביע למפלגת העבודה.

איתי אשר, משה גולדבלט, איריס יער אדלבאום, יודית שחר, טלי לטוביצ'קי והאזרח דרור – כולם בלוגרים שאני נוהג לקרוא, מי יותר ומי פחות. את חלקם אני מכיר אישית (ואף מחבב) ומכיר היטב את השקפותיהם. לא מדובר על קבוצה קטנה ומגובשת בסהרוריותה, אלא על אוסף של אנשים שבאים מחוגים ומאידיאולוגיות שונות – כל הדרך מהמרכז ועד לשולי השמאל.

האנשים האלה מייצגים משהו רחב יותר מה"מאוכזבים", הקהל של כ-8 מנדטים "חברתיים" שקיבלה מפלגת העבודה ב-2006. כשם שמפלגת העבודה, והתנהלותה ממרץ 2006 ועד היום, מייצגות תופעה עמוקה יותר בפוליטיקה שלנו – החוסר המוחלט בכבוד לבוחר ולמצע המפלגה, והיכולת לפעול בניגוד מוחלט להם. זה תופעה שיש להכחיד אותה, ואת זה מבינים לדעתי 8 מנדטים, קרוב לחצי מיליון איש כמדומני.  

אני לא יכול לומר מהי ההצבעה הנכונה. אני לא יודע לומר בשלב זה למי אני עצמי אצביע, ולא יכול להמליץ לכם. אני יכול לומר שכמעט כל מה שנמצא שמאלה מקדימה ואיננו עבודה – מרצ, מימד/התנועה הירוקה, חד"ש, דע"ם – עדיף וראוי ונקי יותר בעיני ממפלגת העבודה.  

ואם גם אתם מזדהים?

אם חבריכם, בני משפחה שלכם, או אנשים אחרים שאתם מכירים חושבים להצביע למפלגת העבודה אז מוטל עליכם להסביר להם מדוע לא לעשות את זה, ולהפציר בהם לשקול את האלטרנטיבות.

ואפשר – ואף רצוי – ללנקק לכאן, לפוסט הזה או לקודם. לינקים הם הדרך בה רעיונות מתפשטים ברשת. ומי שחושב שהיא לא משפיעה על מה שקורה בחוץ לא יודע על מה הוא מדבר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 21:45

    לינק יחזק מאד את דבריך.

  • איתמר בויו   ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 22:21

    מפתלא עליך- למה בשליליות?
    בוא ותבחר איזה גורו חדש לכנסת
    או תדבוק בגורו מת"א
    ותשכנע אותנו למה כן

    הרי למה לא אפשר למצוא על כך אחד- על ביבי והליכוד, על ברק והעבודה, על ליבני וקדימה ועל ליברמן ועל ש"ס ועל חד"ש ועל הירוקים והסגולים והכתומים
    ואם לא למר שוקי גלילי אז לפחות לאחד מהבלוגרים יש דעה שלילית על משהו או מישהו

    עזוב שוקי, עזוב את המרירות מהבחירות המקומיות, אל תפנה את החיצים כלפי המדינה, מדינתנו האהובה
    אני קורא לך להפסיק את הקמפיין השלילי
    (מה שמצחיק- בסוף העבודה במילא תתפרק, הרי כולם בונים שיהיו לה 7 מנדטים ואז יבואו מר גלילי ומר סיקורל ויגידו- הנה, תראו כמה הבלוגרים משפיעים)
    או בקיצור – תפסיקו לרכב על טרנדים ולהגיד אח"כ שאתם קובעי דעת קהל

    ונגיד נגיד שכן מר גלילי יצליח לפרק את מפלגת העבודה- ואז מה? הרגשתך לגבי ניהול המדינה תשתפר בצורה מדהימה?

    שוקי, אתה מיליטנטי, אני יודע שהדברים שלי לא יגרמו לשערה אחת משערך לזוז
    מקווה שלפחות הקוראים יחשפו לעוד דעה בבלוג שלך

  • יוחאי   ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 23:22

    כבר השמצתי את מפלגת העבודה הרבה פעמים, אבל הפעם גם אקדיש לכך פוסט שיפנה לפה.

  • עמנואל   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 3:28

    לא מספיק לרסק את העבודה. צריך לבנות גם משהו חדש במקום.

    והמשהו החדש הזה חייב להתגבש סביב מרצ. יש פה הזדמנות לבנות מחדש את מחנה השמאל ומחנה השלום סביב מרצ, ואסור לפספס אותה.

    ולאיתי – ג'ומס הוא ממש האנטיתזה לביבי-כשר-אוצר. אין כמוהו מי שיכול להוביל את המאבק העקרוני כנגד האידאולוגיה הכלכלית השמרנית שביבי ייבא מאמריקה, ולעשות את זה לא רק באמירות כלליות, אלא תוך כניסה לעומק הדברים.

  • גולדבלט משה   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 4:41

    כי בעבר היא הייתה פשרה בין אלו שיכלו גם להתביע למרצ לאלו ,כמוני,שהתבטו כל העת ,בגלל ההשקפות המדניות ,אם לא לחצות את הקווים ימינה.
    היום היא כבר לא מהווה מוקד לפשרה כזו. ההכרעה שלי היא לכיוון ממשלת ימין

  • שוקי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 15:09

    אכן, את לא שייכת לרשימה והוצאתי אותך ממנה עוד בטרם כתבת את התגובה. טעות, סליחה.

  • ד"ר עינת וילף   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 15:36

    שלום,
    שמי עינת וילף ואני מועמדת מספר 14 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. באופן טבעי, כואב לי אישית וציבורית לשמוע את הקולות הקוראים להרס המפלגה.
    אני מבינה את הכעס והאכזבה המופנים לאלו שהכזיבו. ובכל זאת – אינני יכולה להזדהות עם התאווה והחדווה להרס.
    לפני מספר שנים פרסמתי ספר שעסק בבני דורי "מקימים, לוחמים ואנחנו" (נמצא באתר שלי), ילידי שנות ה- 70 וסיפרתי שם על הפער שבין המיתוסים עליהם חונכנו ובין המציאות אליה התבגרנו. אחת התגובות של בני דורי לפער זה היתה השתתפות כמעט יצרית בהרס של מיתוסים וגם מוסדות שנתפסו כמנוגדים למציאות המורכבת והמאכזבת אליה גדלנו.
    אבל לדעתי כדור לא מצאנו את מבוקשנו בהרס הזה והשאלה בעיני היא אם נשכיל לבנות. לא הייתי רוצה שבהיסטוריה של המדינה נירשם כמי שהרסו את מה שאחרים בנו.
    אין ספק שלמפלגת העבודה פגמים רבים וצודקים הכותבים כאן, אבל אני מאמינה גם שמפלגת העבודה היא אחת הפלטפורמות החזקות ביותר שיש לאנשים צעירים המבקשים לבנות. למרות הכל, הד.נ.א של מפלגת העבודה הוא עדיין של עשייה ובנייה. דווקא מתוך המשבר הנוכחי נוצרה הזדמנות ייחודית לאנשים צעירים לומר את הדברים ולהשפיע על עתיד המפלגה והמדינה. לי אישית חשוב לשמוע את הקולות והדעות ולפתוח את הדלתות לכל מי שמבקש לבנות ולהשפיע למרות האכזבות ולמרות הכעס וגם אם לא כל מי שברשימה הוא כליל השלמות.
    אשמח לשמוע,
    תודה,
    עינת.

  • לא תל-אביבי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 16:50

    קשה לי להעלות על דעתי תרחיש על-פיו מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק תזכה לפחות מ-18 מנדטים. מה שקורה בבלוגספירה לחוד, ומה שיקרה במציאות לחוד.

  • לא תל-אביבי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 17:10

    האזרח דרור, באתר עלום שם הנקרא "אקו-ויקי" מצוין כי יש 11.2 תלמידים פר מורה בישראל. אולי זו הסיבה לשכר הנמוך של המורים? בתיכון בוורלי הילס שבבוורלי הילס מספר המורים עומד על חצי (23.5 תלמידים פר מורה). אולי בתור התחלה נעתיק את המודל שלהם, נפטר חצי מהמורים ונכפיל את שכרם של הנותרים? הייתי מגיב גם על טענתך על-פיה שכר המורים "נמוך", אבל זה באמת לא המקום.

    ד"ר וילף, בהצלחה בכנסת. נסי בתור התחלה לבטל את חוק הקסדות. ואם לא אז לא נורא, אני אמשיך להיות עבריין. כבר התרגלתי.

  • שוקי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 19:31

    בפברואר 2006, בבית מפלגת העבודה בשכונת התקווה, התקיים אירוע בחירות שבו שנינו השתתפנו. על במת האירוע הזה, חתמה מפלגת העבודה על חוזה עם הבוחר.

    לא הצלחתי למצוא באתר מפלגת העבודה את החוזה הזה (מעניין למה…) אבל גם את בוודאי זוכרת את המעמד ואת התכנים כמוני, והניסוח המדוייק הוא החלק הפחות חשוב.

    אני רוצה לשאול אותך שאלה שאשמח אם תעני עליה ב"כן" או "לא":

    האם נכונה לדעתך הטענה שלי שהחוזה הזה הופר?

  • דויד   ביום 25 בדצמבר 2008 בשעה 2:08

    אני יכול לקשר אתך אישית עם כל מועמד, וכמובן גם עם דובר התנועה הירוקה-מימד. כפי שדרור כתב, את גם כמובן מוזמנת למפגש הבלוגרים. אנשי והרשימה הם אולי לא "סלבריטאים" אבל הם אחד אחד אנשי עשייה עם רקורד עשיר, וידועים היטב בין אנשי החברה האזרחית ופעילי סביבה וחברה רבים:
    ערן בן ימיני הקים את ארגון מגמה ירוקה, את התוכנית לחינוך סביבתי בסמינר הקיבוצים והיה בצוות הבכיר של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.
    פרופ' אלון טל הקים את ארדון אדם, טסבע ודין ואת מכון הערבה ללימודי סביבה.
    איריס האן היא מתכננת ותיקה מהחברה להגנת הטבע ואחד מאנשי הסביבה הבולטים בארץ.
    דר. חוסיין טרבייה הקים את המרכז הסביבתי בסחנין, הגדול והחשוב ביותר במגזר הערבי. הוא נחשב לאיש הסביבה החשוב ביותר במגזר הערבי בארץ ובכלל אחד מהחשוים בארץ.
    יעל כהן פארן הקימה ומנהלת את הפורום הישראלי לאנרגיה. היא גם היתה מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה במשך כ-5 שנים וניהלה מאבקים סביבתיים-חברתיים רבים ומוצלחים.

  • גל   ביום 25 בדצמבר 2008 בשעה 15:07

    מעל לכל יש למי להצביע
    http://www.yeruka.org.il
    ואלו לא שרלטנים
    אלו אנשים שפועלים ועושים כבר למעלה מ-10 שנים כפעילי סביבה ידועים, כמארגני ומובילי התנועה הסביבתית האמיתית ואני לא בא להתווכח אלא לקבוע עובדה.

    שווה לחפש בגוגל " ערן בן ימיני" ולגלות עשרות מאבקים ועשרות אלפי תומכים
    כל מי שקיבל את המקום להתנדב כסטודנט במגמה ירוקה יכול להעיד שהוא מכיר את ערן ואתם מוזמנים לשאול אנשים ולא רק חומר כתוב.

    לא רק שהעבודה כבר קרסה כשהתאילנדים לקחו את מקומנו כאנשי עבודה.
    לא רק שאין למי להצביע- כבר פעמיים שאני אישית לא הצבעתי כמחאה.
    יש למי להצביע ואלו

  • איתי   ביום 25 בדצמבר 2008 בשעה 16:31

    קבצים ששמרתי למחשב לשימוש כשיורידו אותם מהרשת

    נמצאים בהיפר-קישורים כאן
    מצע: http://www.blacklabor.org/?p=3417
    חוזה: http://www.blacklabor.org/?p=5520

  • ליאת טמנג   ביום 29 בדצמבר 2008 בשעה 9:51

    יוזמה מבורכת, כמה שיותר מהר שמפלגת השקר הזו תיעלם מהנוף הפוליטי ייטב לכולנו.
    השיחים הבאושים האלו תופסים ומזהמים את הקרקע ברגע שייעלמו יוכלו לצמוח צמחים חדשים, רעננים
    אין לה דרך, אין לה מצע, מצטערת עינת אנחנו שבענו מההבטחות והשקרים, המניפולציות והספינים של ברק, פואד וחבריהם העסקנים. בפעם הקודמת הם השתמשו בנו , לא הפעם, אנחנו לא עד כדי כך טיפשים

  • ציון   ביום 30 בדצמבר 2008 בשעה 6:13

    בדומה למה שיש לך להגיד על מפלגת העבודה, אני יכול להצביע על דרך פסולה גם כן בהתנהלות תנועת הליכוד. אלא מה? שאם כבר הינך מעוניין להועיל הרי שאינך יכול לברוח ולאפשר השתלטות עויינת על תפיסת עולם שגובשה קודם אצלך."לא בורחים מן הבית" אל תוותר תצביע למפלגת העבודה ותלחם על נקיונה וטוהר מידותיה כשם שחברים בתנועת הליכוד, צרכים לעשות לגבי מפלגתם. אני יכול לומר לך שיבוא יום בו הפוליטיקה, תראה פנים יפות יותר אם תצא למלחמה על טוהר המחנה שלך ואני אצא למלחמה על טוהר המחנה שלי וביחד ננצח!

  • מתן   ביום 30 בדצמבר 2008 בשעה 10:35

    הבעיה עם מפלגת העבודה זה לא רק הטוהר (אתה צודק שבתחום הזה היא גרוע כמו הליכוד ומפלגות רבות אחרות). בעיני, הבעיה העיקרית שם היא שמדובר פשוט במפלגה ימנית. גם מבחינה מדינית, שכמו שאנחנו רואים ברגעים אלה ממש מנהלת את קמפיין הבחירות שלה באמצעות פצצות של טונה (ובקרוב גם עם טנקים); וגם מבחינה חברתית-כלכלית, מכל הסיבות ששוקי ואחרים הזכירו. ושתי הנקודות האלה קשורות בעיני: האנשים האלה פשוט לא רואים אותנו ממטר, כמו החמאס, כמו מובארק, כמו אחמדינג'ד וג'ורג' בוש, גם אנשי "מפלגות השלטון" בישראל (אני נוטה להכניס לשם גם את מרצ) לא רואים אזרחים אלא המון של מצביעים שלא מבינים מה האינטרסים שלהם ושאת הצורך שלהם בביטחון ובאוכל אפשר לשכך באמצעות כל מיני מניפולציות כמו "חוזה עם הבוחרים" או סתם מלחמה ככה, בקטנה.
    ולכן אסור להצביע להם – כי אנחנו לא טמבלים, ורואים את השקרים והמניפולציות האלה, ולכן גם צריך, כמו ששוקי עושה כאן יפה, לחסוף את השקרים האלה לכמה שיותר אנשים, ככל שיכולתנו המוגבלת מגיעה.
    בהצלחה. אני מצביע חד"ש. הם נגד המלחמה.

  • אסי סיקורל   ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 21:35

    אותי הם איבדו כבר מזמן. הבעיה היא שבאמת באמת אין למי להצביע. אולי הדבר החמור ביותר שעשתה המפלגה הנוראה הזו מהבחירות הקודמות ועד היום – הובילה אנשים כמוני שהאמינו עוד בדמוקרטיה, בשיח ציבורי, בפוליטיקה להופך את החיים כאן לקצת יותר טובים – למיאוס מלא וניתוק מהשדה הציבורי הפוליטי.
    כמו בהרבה מקרים, אני מסכים עם שוקי. המפלגה הזו זקוקה (ותקבל) ניעור יסודי. ואולי בעתיד היא תהווה אלטרנטיבה.
    מהמחבוא אסי

  • אסי סיקורל   ביום 23 בדצמבר 2008 בשעה 23:33

    מעולם לא אמרתי שאני קובע דעת קהל. אני מביע את דעתי. אני גם לא אוהב שקואים לי מר. הנימוס הזה יותר מר ממתוק.
    שוקי – אני מתחבט אם בכלל להרשות לעצמי לחוות את הבחירות. ראה פוסט אסקפיסטי שהעלתי עכשיו. רוצה לברוח.

  • איתי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 0:33

    1. רק לא ברק – ואין מתאים ממך להובילו. אני בפנים. קהל היעד מקדימה ושמאלה, בדגש על מצביעי עבודה ב-2006
    2. רק לא ביבי – מי מתנדב להוביל? (כולל בלוגרים מצביעי עבודה) – קהל היעד אחר, וממש אין מה לדבר איתו על חנין ואגבאריה.

    צריך לזכור שבבחירות הנוכחיות הקטנת כוחו של הימין צריכה להיות משימתו העיקרית של כל השמאל-מרכז .

    אותן סיבות שגרמו לציבור הרחב להעניש את ביבי ב-2006 (הגדלת פערים, שבירת עובדים, ריסוק מע' החינוך הבריאות והרווחה) נשכחו כלא היו

    אף אחד בעיתונות (של ההון או של עיתונאים שטחיים?) לא מזכיר את עלילות ביבי כשר אוצר

    את זה חייבים להזכיר ולהפיץ במלוא הכוח, גם אם זה פחות "טרנד" מלרדת על ברק.

    אני מצביע מימד-התנועה הירוקה.
    http://www.blacklabor.org/?p=5520
    http://www.blacklabor.org/?p=5831

  • אייל גרוס   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 1:22

    לא הצבעתי עבודה אף פעם אז אני לא חולק את הכעס מהסוג הזה – גם לי היו קצת תקוות מפרץ וכו' אבל ידעתי שזו גם מפלגתם של ברק פואד וכו' אז..

    רק תעשו לי טובה אחת כולכם שהתגייסתם לעבודה פעם קודם ונכוותם

    תצביעו בבחירות, ולמפלגה שתעבור את אחזז החסימה.
    תבחרו בין מרצ, חדש או כל אחד אחר שמוצא חן בעיניכם. לא שאני רואה עוד הרבה אופציות. אבל לא להשאר בבית, ולא להצביע למי שמסכן אבדן עשרות אלפי קולות כי לא יעבור את אחוז החסימה. איתי – רמז, זה עבורך בין היתר..

  • איתי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 1:34

    אתה צודק. אבל השיקול הזה יהיה רלוונטי רק ביום הבחירות ולא רגע לפני. אני יכול להיות פסיבי ולהגיד חד"ש (עדיפה על מרצ בעיני מבחינת סדרי עדיפויות) או אקטיבי ולקדם את סיכויי ההצלחה של אופציה שהיא עדיפה בעיני וכרגע עדיין לא ריאלית.

  • אייל גרוס   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 4:27

    איתי
    אני, באופן לא מפתיע, מסכים עם עמנואל. מרצ עם ג'ומס, אילן גילאון, מוסי רז, זהבה עם הדגשים שלה וניצן הורוביץ – שלא לחינם זכה לכינוי "נציגו של צ'אווס בישראל" (הוא לא, אבל הוא מתחבר היטב ללהט הסוציאליסטי ומשם זה בא)- היא כוח אפקטיבי הרבה יותר חזק בעיני מחדש, ויותר אמינה בזכויות נשים גייז וכו'. כפי שכתבתי בהרבה מקומות יש גם הרבה סיבות להצביע חדש, אבל דווקא אתה שמדגיש את רצונך להצביע לשמאל ציוני – צריך להצביע מרצ:)

    הבעיה עם קידום האופציה הלא ריאלית היא שבדרך אולי תשכנע עוד 100 איש להצביע לה, ואולי אתה בסוף לא תצביע לה אך זרקת 100 קולות.

    הדבר האחרון שהשמאל צריך לדעתי כרגע זה עוד מפלגות שיפצלו את הקולות. גם ככה לדעתי יש המבולבלים שיצביעו חו"ח ירוקים או עלה ירוק ותוסיף לזה עוד מפלגה ירוקה – למרות שאני יודע שהיא היחידה ה"אמיתית" בין המפלגות הירוקות הקטנות. אבל את כל מה שהיא מייצגת בנושאים האלו , ירוק שמבין את השילוב סביבה/חברה, ניצן הורוביץ ומוסי רז במרצ, ודב חנין בחדש, מייצגים באופן יותר אפקטיבי.

    ואני כן חושב שזה חוסר אחריות מצד אנשים רצינים כמו מלכיאור וכמוך לקחת על מצפונם אלפי קולות שילכו חו"ח לאיבוד במקום להכניס עוד מישהו/י בחדש או במרצ.

  • איריס   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 5:55

    מה לא מצביעים יותר למי שיש לו יותר מכרות יהלומים בקונגו ?
    HOPE AND CHANGE
    של ממש

  • האזרח דרור   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 11:56

    שגם אומר מה החלופה לדעתי
    http://hayeruka.net/archives/314

  • אסתי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 12:49

    אבל אני, לא רק שמתנגדת לתזה שלך בעניין ריסוק, פיצוץ, מחיקת, מעיכת או העלמת העבודה (אתה מוזמן לבחור כל מילה נרדפת חדשה שבא לך לצורך אותה פעולה)
    אלא שמתכוונת להצביע עבודה (וגם כתבתי על זה לא פעם, כולל אצלך) כדי למנוע את הריסוק, כתישת, מחיקת, העלמת וכו'.

  • טלילה   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 16:16

    או לחד"ש, או למימד.
    שוקי: כבוד! אבל תוציא את הצ'ופצ'יק מלטוביצ'קי בבקשה תודה
    אגב שוקי, גם לי קשה קצת להצטרף לקמפיין שלילי ואני מעדיפה את קמפיין "רק לא ברק". אף שגם אני במאוכזבים, אלה שהלכו עם תחושת שליחות אמיתית להצביע פרץ ב-2006 ואח"כ…טוב כולנו יודעים מה היה אח"כ, בכל אופן אף שאני מאלה וכו' אני לא יכולה לומר שכולם בעבודה אכזבו אותי. יחימוביץ וברוורמן ממשיכים להתנהג כפי שאני מצפה מהם להתנהג, רוב הזמן [אני לא שוכחת ליחימוביץ את היציאה הפטריוטית התמוהה נגד דב חנין, אמנם] ויש פה ושם אנשים ערכיים, אבל כרגיל הם לא מגיעים למעלה. בקיצור אני בעד כיוונון של הקמפיין, לכיוונים פרודוקטיביים יותר. אם רק הייתי מצליחה להחליט בין מרצ לחד"ש הייתי יודעת יותר טוב להגיד לאן.

  • האזרח דרור   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 16:58

    1. כל הכבוד על העשייה

    2. עדיין לא ברור לי למה שכר המורים בישראל נמוך

    3. לא ברור לי למה אף גורם לא מפרסם נתונים ברורים ומקיפים על הכספים במערכת החינוך (לאן הולך הכסף)

    4. הבעיה היא שגוף מושחת הוא לא גוף שנותן שישנו אותו – כדי לשנות את מפלגת העבודה יש צורך בשינוי המנגנון הפנימי שלה
    (לדוגמה פריימריז בסגנון שמועדד שחיתות)

    לדעתי יחימוביץ מעידה על מצב מפלגת העבודה – היא נחשבת שם לוחמת חברתית וכו' – אבל במדינות רבות היא היתה נחשבת פעילה חברתית ימנית עם דאגה לזכויות עובדים
    ונשים

    אני לא רואה מצב שבו מפלגת העבודה נבנית מחדש על ידי כוחות רעננים ולעבור שינוי לכיוון דמוקרטי ושקוף יותר, כל עוד היא לא מקבלת עונש על ההתנהגות הלא ישרה, לא שקופה, לא דמוקרטית ולא חברתית שלה

    כלי הנשק היחיד של הבוחר הוא הבחירות- אם מצביעים באופן של נאמנות עיוורת – הכלי הזה מעבד מחודו

    להתראות עוד שנתיים בבחירות הבאות- אחרי שהעבודה תתנקה, תשדרג תעבור מהפכה של דמוקרטיה ושקיפות – ככה שתומכי עיר לכולנו לדוגמה לא יצטרכו לסתום את האף כשהם מדברים על הגוף הזה

  • איתי   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 17:05

    http://www.blacklabor.org/?p=166

    מה בדיוק השתנה מאז?

    מבחינת הרכב הרשימה – בעיקר לרעה (לא כולל אותך)

    מבחינת הדמוקרטיה הפנימית במפלגה – כנל

    מבחינת סדרי העדיפויות – ברק התעסק שנתיים בפרידמן ובלסכל את תהליך השלום במקום בלהעלות את שכר המינימום

    אף אחד לא מאמין לסיסמאות הסוציאל-דמוקרטיות שהוא מפריח כאשר תומכיו העיקריים שמחון הרצוג ופואד קידמו כל אחד במשרדו הפרטות ביחד עם נערי האוצר

    אני לא רוצה להרוס אני רוצה לבנות

    אני רוצה לבנות מפלגה ס"ד (אני יודע כבוגרת אקדמיה אמריקאית ומקנזי לא ממש באת משם
    http://www.blacklabor.org/?p=322
    )

    הגעתי למסקנה שבתוך מפלגת העבודה זה פשוט לא יילך. הייתי שם, שלוש שנים. התווכחתי עם שוקי שצריך לתת לזה סיכוי.

    מבחינה כלכלית יש במפלגת העבודה 2 מפלגות – ימין כלכלי בראשות ברק-הרצוג-פואד-שמחון ושמאל כלכלי (יחסית) בראשות פרץ-יחימוביץ'-ברוורמן
    (שרק שמים רגליים אחד לשני). רוב מתפקדי המפלגה לא מבינים בכלל עד כמה לא-ס"ד הוא הרצוג החייכן המדבר על רווחה ואחריות המדינה להאכלת העניים. זה משול למצב בו במפלגה אחת יושבים תומכי א"י השלמה ותומכי חלוקת הארץ לפי קוי 67.

    אני מאמין שהדרך ל*בנייה* של חלופה שלטונית ס"ד עוברת דרך שבירת מפלגת העבודה (ומרצ):
    מאמרו של פרופ' גוטווין http://www.blacklabor.org/?p=2667
    ההבדל בינינו הוא שהוא חושב שהזמן עוד לא בשל לזה ואני כן.

    נ"ב: גם אני ד"ר ואני לא חותם עם זה בטוקבקים, זה קצת פאתט

  • איריס   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 18:38

    בעניין הירוקה-מימד (האמנם זו המפלגה שאתה מדבר עליה), ניסיתי להשיג מידע סולידי על המועמדים, ואין שום תשובה לא מהדובר ולא מהמתנדבים הנחמדים באמת. השמות אנונימיים לגמרי והם מקווים להרים את הקמפיין באינטרנט בסגנון :עיר לכולנו", אבל לא "משתיפים" במידע. שאלתי שאלה בסיסית, מיהו אלון טל (אלברט רוזנטל קודם) ועד היום לא קיבלתי תשובה אפילו בסיסית. שלא לדבר על השאר שהם ממש עלומים לחלוטין. הייתי שמחה לראיין שם מישהו לבלוג, אבל אין עם מי לדבר.

    שבענו קומבינות (לדוגמא הגמלאים) שבהן משתמשים בססמאות נשגבות וחברתיות ומגלים מאחוריהן נוכלים כמו רפי איתן. מי שרוצה לכבוש את הרחוב, שיחשוף את עצמו.

    מלכיאור הוא מעט בעייתי בעיני, מין קישוט כזה מיימי, לאחרונה התברר שהוא ישב גם באיזה ועד נאמנים של אחת העמותות הקשורות למיידוף ושות, אני בטוחה שהוא לא משחק בבורסה, אבל ניראה שהוא לא מאד סלקטיווי (ראה עמי איילון),. היוזמה שלו לבתי ספר פלורליסטים (דתיים חילוניים) נחמדה מאד אבל קצת תלושה.

    מה דעתם של אנשים פה על ש"ס כשותפה כללית לגוש סוציאליסטי (זה ס"ד אחר, סיעתא שדמייא, במקרה הזה).

  • האזרח דרור   ביום 24 בדצמבר 2008 בשעה 23:19

    לאיריס

    אלון טל – מי שהקים את אדם טבע ודין
    http://hayeruka.net/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%9C

    רשימת התנועה לכנסת
    (לפני החבירה עם מימד(
    http://hayeruka.net/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA

    יש פגישה ראשונה עם בלוגרים ביום רביעי הקרוב
    http://hayeruka.net/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D

    אני מסכים איתך שצריך עוד יותר שקיפות, אבל אלפי התומכים של התנועה הירוקה יודעים כבר שהתנועה התנסתה כבר בנסיונות דמוקרטיים ויכלה להם
    – ההסכם עם מרץ שנדחה על ידי האסיפה, הבחירות המקדימות, וגם ההסכם עם מימד

    ההשוואה עם הגימלאים לא במקום – בין היתר בגלל שהגימלאים היו רשימה – שהורכבה מלמעלה. התנועה הירוקה היא תנועה שבה יש יוזמות מלמטה וגם מוסדות דמוקרטיים חזקים

    אישית אני מאמין שצריך להגדיש את זה יותר

    ש"ס עד כמה שאני יודע היא לא שותפה לגישה סוציאל דמוקרטית אלא לגישה של מדינת סעד – כלומר ניצול ציני של המדינה הסוציאל דמוקרטית
    לדעתי זה אחד הגורמים להרס הסוציאל דמוקרטיה בארץ
    ===========
    ללא תל אביבי

    יכול להיות שאתה צודק, ויש יותר מידי מורים על פחות מידי תלמידים (אגב שים לב שזה מתנגש למה שטוען סבר פלוצקר בנוגע לפינדלנד "היחס בין מספר המורים למספר התלמידים דומה ") – מה שאני טוען הוא שלפני שכולם מתווכחים באשר לסיבות, יש קודם כל צורך בריכוז ברור ומסוכם על הרבה גורמים (אוצר, מורים, הורים אקדמיה ושות) בנתונים על המערכת – לפני שמתחילים את הויכוח אם שכר המורים הוא גבוה או נמוך

השאר תגובה