לבני, ברק או ביבי?

כמו שכני לרשימות מוני מרדכי, גם אני חושב שזה רע מאד שאין כאן מערכת בחירות. עוד 37 ימים הישראלים ילכו לקלפי (אולי), וסדר היום בישראל לא כולל שום דיון בשום סוגיה חברתית, כלכלית או פוליטית, אלא אם כן היא קשורה למלחמה.

כיוון שכך, באקט נועז של אסקפיזם, החלטתי לכתוב כאן בקצרה את דעתי על כל אחד מהמועמדים (ואולי אאריך יותר בפוסט המשך).

לבני. אם לשפוט על-פי מה שאנחנו יודעים עליה, שרת החוץ ציפי לבני היא הבחירה הכי פחות גרועה שיש לנו. למרבה הצער, אנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום. מצד אחד, צריך להסיר את הכובע בפני הכוכבת הזו, שבתוך שנים בודדות הפכה מיוצאת מוסד אלמונית וח"כית זוטרה למועמדת לראשות הממשלה.

מצד שני, יש יותר מסיבה אחת לחשוד שזה התאפשר לא בזכות התנהלותה הפוליטית הנקייה, אלא להפך – בזכות יכולתה להסוות את אופיה האמיתי ואת שיטות העבודה שלה. העובדה שהיא משלמת לאותם קמפיינרים שמכרו לנו את שרון האתרוג ואת אולמרט הצנון, לא מבשרת טובות.

ביבי. עם ביבי אנחנו יודעים, פחות או יותר, מה מצפה לנו – וזה לא מאד מבטיח. אני אפילו לא מתכוון להשקפותיו המדיניות, שלדעתי הן זהות לאלו של ברק ולבני (= מה שיגידו היועצים הפוליטיים ואנשי הסקרים). אני מדבר על העובדה שהאיש משתייך לכת-כלכלית שהביאה עלינו כבר משבר כלכלי גלובלי ואסון חברתי לוקלי. אם לבני וברק מצטיירים כאנשים שהפערים החברתיים לא מעניינים אותם במיוחד, אז אצל ביבי זו אידיאולוגיה.

ברק. מכיוון שהוא היחיד מבין השלושה שמקיים כרגע קמפיין בחירות בכל הערוצים (אינטרנט, שלטי חוצות ופעולה קרקעית), נראה שיש לו יתרון מסוים על שני המועמדים האחרים. מעשית, ברק הוכיח יכולת בלתי רגילה לפשל בכל דבר שהוא עושה ולהפר כל הבטחה.

ברק, להזכיר, הוא זה שהבטיח צבא קטן בדרכו לרמטכ"לות. ב-1999 הוא הבטיח למגר את האבטלה, לגייס את החרדים, לחתום הסכמים עם סוריה והפלסטינים ולצאת מלבנון. טוב, אז הוא יצא מלבנון – אבל איך. משהו בחשיבה האנליטית שלו, לא מצליח לאחוז במציאות כפי שהוא אוחז בפסנתר. אולי כי הוא מתייחס לבני אדם כמו לקלידים.

***

וסתם, עוד נקודה למחשבה, ככה על הדרך:
ברק יצא מלבנון ונכנס לעזה.
שרון נכנס ללבנון ויצא מעזה.
אולמרט נכנס גם ללבנון וגם לעזה.
כמה ראשי ממשלה עוד נצטרך לעבור עד שנגיע למישהו שיכול לרשום הישגים שלא קשורים להזזת כוחות?

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מסביר   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 8:00

    כשאנשים רואים ששוקי ועוד כמה ליצנים הם בעד הירוקים-מימד, מיד הם מבינים עם מי יש להם עסק

  • אדם   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 8:15

    אחחחח, לו רק היה מישהו שהיה עושה עם הבחירות האלה מה שעשה דב חנין בתל אביב.
    לא בהכרח מבחינת עמדות ומצע, אפילו רק ברמת הרענון והאפשרות החדשה והמפתיעה.

    לצערי אני מוצא את עצמי במערכת בחירות שבה שני הגופים היחידים שראויים לקולות הם ש"ס ואביגדור ליברמן, ולשניהם אני לא מסוגל להצביע.

  • שמנקל   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 9:48

    איש מאוד מרענן

  • יוחאי   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 10:21

    אילו היו בחירות לראשות הממשלה, הייתי בוחר בלבני.
    אני כן מאמין שהיא ישרה, וזה גם משהו.

    אבל בגדול, לא משנה אם לבני או ביבי יהיו בראש הממשלה…

  • דרומית   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 10:46

    שמנקל, דב חנין לא רץ לבד (בניגוד למה שתומכים מסוימים מנסים להציג) והוא לכשלעצמו לא מהווה סיבה מספיק טובה להצביע לחדש, כמו שמיקי איתן, לכשלעצמו, לא מהווה סיבה מספיק טובה להצביע לליכוד.

  • מתן   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 14:40

    דרומית – דב חנין אמנם לא רץ לבד – רצים לצידו אנשים ונשים טובים, רציניים ומוכשרים לא פחות ממנו (למרות שחלקם, מה לעשות, לא יהודים): מוחמד ברכה, חנא סוויד, עאידה תומא-סולימן, נורית חג'ג' – וזה רק עד מקום שש. תעשי גוגל על האנשים האלה, אם חנין הוא היחיד שאת מכירה ברשימת חד"ש. פשוט חבל לפספס אותם.

  • שוקי   ביום 7 בינואר 2009 בשעה 20:09

    אני מאד אודה לך אם תצרף לינק שמבסס את הטענה שלך.

  • לא תל-אביבי   ביום 8 בינואר 2009 בשעה 16:57

    הקטע עם "מגדלי אקירוב" כבר נמאס. אהוד ברק הוא יעד לפגיעה של מחבלים, ולכן זה מצוין שהוא גר במתחם אקירוב, ולא בבניין ירושלמי ישן ברחוב עזה שבירושלים כמו נתניהו. אם הוא יעבור להתגורר בבניין "רגיל" וירצחו אותו חלילה, אני חושב שאתה תרגיש קצת מטופש. ערכתי שיחות עם מספר מצביעי מפלגת העבודה, ולאיש מהם לא אכפת היכן הוא מתגורר. אני לא יודע היכן הרמטכ"ל גר, אך אם כל ילד יכול להגיע למרחק של כמה מטרים מפתח ביתו (בוודאי איזו וילה במושב, לא בדקתי), זה רע מאוד.

  • לא תל-אביבי   ביום 10 בינואר 2009 בשעה 20:55

    היכן בתל אביב ובאלו תנאים מתגוררת משפחת חנין?

  • דוד   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 2:56

    הוא כיצד דווקא כוחות חדשים בשמאל, כמו התנועה הירוקה-מימד, לא מצליחות לגרד את אחוז החסימה לנוכח הכוחות הקיימים כמו מרצ.

  • קורינה   ביום 6 בינואר 2009 בשעה 8:53

    אתמהה

  • אביעד   ביום 7 בינואר 2009 בשעה 13:57

    לגבי חנין וחד"ש והסתרת הרשימה. אמנם בחירות מוניצפליות הן לא בחירות לכנסת אבל חשוב לזכור שאם בית המשפט לא היה מתערב – רשימת חד"ש בסכנין הייתה מציגה מועמדת שהיא מחבלת שהורשעה באי מניעת פיגוע תופת

    ובדיוק כפי שמוקיעים את הליכוד על שלל הפייגלינים שלו, שווה להוקיע גם את חד"ש

  • שמואל חן   ביום 8 בינואר 2009 בשעה 11:57

    ראשית, כל הכבוד שאתה מנסה קצת לעסוק בענייני הבחירות.

    שנית, התשובה שלי היא קצרה כי בענין הזה נראה לי ששלמה המלך קלע היטב כאשר כתב בקוהלת שמה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש.

    את הצמד ביבי-ברק, כבר פגשנו במערכת בחירות אחת. שום דבר לא השתנה שם. אה סליחה…הורידו לברק את הפילולה וביבי, כמו שאמר בני (בגין), הזדקן.

    ביבי נשאר אותו קפיטליסט. ברק נשאר אותו אוליגרך (סליחה…פועל שגר במגדלי אקירוב) מנותק כשהיה.

    אז מי נשארה לנו? אה כן…ציפי. ובכן, לאור העובדה שמה היא מבליטה ברזומה שלה זה את היותה סוכנת מוסד, אין לנו כל ספק שהיא מנסה לנכס לעצמה את התדמית הבטחונית-מדינית.

    והשאלה האמיתית הנשאלת היא: מתי סופסוף יקום מועמד שרואה עצמו ראוי לראשות הממשלה ויעמיד על סדר היום, בראש ובראשונה את הנושאים האזרחיים.

    ואולי…נסיים בציפייה לבוא המשיח במהרה בימינו, אמן.

  • שמואל חן   ביום 10 בינואר 2009 בשעה 19:26

    ראיתפעם באיזו צניעות מכובדת ח"כ ד"ר דב חנין גר?

    זוכר את בן גוריון שגר בצריפו בשדה בוקר? הנשיא בן צבי?

    יש גם מנהיגים שגרים כיום בצניעות מכובדת.

    מר ברק אינו סוציאליסט צנוע כפי שמחייב אותו מעמדו כמנהיג מפלגת העבודה.

    האמן לי, אני מכיר אנשים מאד עשירים שחיים מאד מאד בצניעות ומייעדים את כספם לעשייה חשובה.

    "מגדלי אקירוב" זה לא "קטע". זו התדמית האישית בה אדם בוחר לחיות את חייו.

    מקווה שתפנים.

כתיבת תגובה