חרם צרכנים על עיתון הארץ

בשעת משבר, חושף תמיד האופורטוניזם את פניו המכוערות ביותר. המשבר הכלכלי, למשל, הוא הזדמנות פז לפטר אנשים, לשכור בזול, לנצל, להשתמט מתשלום, ולהזיל דמעות תנין על כך ש"קשה". קול התותחים, שמשתיק לא רק את המוזות הערכיות אלא גם את קולם של המאבקים האזרחיים, מספק הזדמנות נוספת לדרוס עובדים – כי את מי מעניין חבר וועד שפוטר בימים בהם נופלים טילים. 

אתם מוזמנים לקרוא אצל שי כהן על מה שנעשה בעיתון הארץ. "העיתון לאנשים חושבים" שמעדיף עובדים כנועים, שאפשר לדרוך עליהם. לא יודע מה אתכם – אני לא אשלם כסף בשביל עיתון שהמו"ל שלו נוהג כך עם עובדיו. ואני בטוח שגם החברים שלי, שרובם שכירים, לא ירצו לקנות עיתון כזה. וגם בשכונה שלי, פלורנטין (שבה עיר לכולנו כיכבה, כידוע), אנשים מאד לא יאהבו את זה.

ומה אתכם? והחברים שלכם? 

(למען הגילוי הנאות וכדי לא לתת פתחון פה לאף אידיוט, אומר למי שלא יודע שמדי פעם אני עוד כותב עבור ידיעות אחרונות ו-ynet, ששייכים למו"ל שהוא לכאורה מתחרה לשוקן שמוציא את הארץ. אתם רשאים, אם כן, להניח שהפוסט הזה הוא מזימה זדונית של משפחת מוזס לפגוע בתפוצת עיתון הארץ, ושאני פועל בשליחותם. אתם יכולים, לחלופין, להניח שאני שכיר-לשעבר שפועל בשליחותכם).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אור הלוי   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 21:52

    ושתפוצת העיתון באמת ירדה פלאים ולכן הם מפטרים? הרי כל הארץ מפטרים

  • אהרון תמוז   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 21:53

    למרות שגתבתי תגובה מגעילה למאמר של שוקי מאתמול אני ממליץ וקורא להצביע חד"ש

    הארץ מעסיק את מרב ארלוזורוב ונחמיה שטרסלר אוביהם של העניים והפועלים וזאת בטח סיבה לבטל את המנוי.

    הבעיה אינה רק תנאי העבודה/עבדות של עיתון הארץ אלא האסון הקפיטליסטי שנחת עלינו החל מ 1977

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 22:27

    שוקי, אני לא האדיוט שחושב שאתה פועל בשליחות מוזס.
    אבל אני כן האדיוט שסבור שאתה עוצם עיניים נוכח הנעשה בידיעות. נעשו ונעשים שם דברים לא פחות חמורים מאשר בהארץ.

  • ארנון   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 23:12

    שני חלקים מרתקים על מה שעובר העיתון.
    כתיבה מעמיקה בעין השביעית
    http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/181208_haaretz_is_not_what_it_used_to_be.aspx

  • שוקי   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 23:34

    אז יאללה, פתח בלוג וכתוב על זה.

  • דני   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 23:36

    כי הארץ קיים רק הודות לטוב לבו של מוזס שנתן הלוואה לשוקן לפני כמה שנים.

    אני אישית בעבר כבר הגעתי על סף ביטול המנוי בגלל צעדים דומים של שוקן.
    הלוואי שהייתי מאמין שיש לכך השפעה כלשהי.
    אבל אני חושש שרוב האנשים לא יבטלו את העיון, וכפי ששוקן יודע – אלטרנטיבה ראויה אין לנו.

  • נחמן הגדול   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 23:55

    ממש הופתעתי. רק חרם צרכנים? למה לא לפרק את עיתון הארץ? ולמה לא את חברות ההייטק שמפטרות אנשים על ימין ועל שמאל? ואת התעשייה האווירית? ואת בתי הזיקוק? כי כולם מפטרים שוקי.

  • שוקי   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 1:13

    למה אתה סתם קופץ? למה שלא תלך ותקרא ותברר ותבין מה נעשה שם? הבעיה היא לא (רק) הפיטורים, אלא גם זהות המפוטרים והאופן שבו הדברים נעשים, למשל. באופן "פלאי", בכל סבב כזה מפוטר עוד בכיר בוועד העובדים, שבמקרה התברר שאין בו צורך (לא קשור חס וחלילה לעובדה שהוא מנסה שהדברים יהיו בהסכמה, מתוך מו"מ, ולא בהכתבה מצד שוקן).

  • שוקי   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 2:26

    יש לי חברים בהארץ ובדהמרקר וזה המאבק שלהם ואני תומך בו. אם וכאשר אני עצמי אהיה בסכסוך עבודה, אני מניח שהם יעשו אותו הדבר. וכבר אמרתי יותר מדי.

  • שוקי   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 2:27

    מדוייק.

  • גולדבלט משה   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 7:40

    לפני זמן לא רב קראתי לבטל את המינוי על עיתון הארץ כצעד ראשון לחיסכון. על רקע תיעוב לקו הרשמי של העיתון. האמנם זכתה קריאתי להד כה רב שהארץ חייב לפטר עובדים וותיקים

  • יונית   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 12:17

    לא ממש. הסיפור של ועד עובדי הארץ ותלאותיו הוא כבר ממושך. שוקן ידוע כבר שנים כמעסיק הקפיטליסט הציני ביותר בתעשייה, וכשמסתכלים על התעשייה הזאת, שרוויה בציניקנים בכל שורותיה, להיות הכי ציני שם זה באמת הישג.

  • עמיר פרץ   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 18:28

    כל קוראי הארץ יבטלו את המנויים שלהם והעיתון יפשוט רגל ויסגר. שוקי תמיד מצליח. מה, לא?

  • קורא   ביום 13 בינואר 2009 בשעה 1:24

    הדבר הכי מצחיק שקרה הוא שנכנסתי לעמוד הפייסבוק של הקבוצה האינפנטילית הזו וראיתי כמה מגיבים שם. "אני אישית לא מנוי על הארץ אבל אני לא אקנה יותר! גם אני הפסקתי בעצם את המנוי לפני כמה שנים אבל אני לא אקנה יותר". חבר'ה, אם אתם לא קונים הארץ איך אתם בכלל מעיזים להגיד משהו? הרצחת וגם ירשת? לא קניתם את הארץ כשהוא היה עיתון לפי הרוח שלכם, עכשיו אתם מתלוננים שהארץ רוצה לשנות את פניו ולפנות לקהל אחר?

  • יוחאי   ביום 13 בינואר 2009 בשעה 10:46

    אני גם מחרים! בעצם את כל העיתונים. לא צריך עיתון מנייר כשיש כל כך הרבה מידע באינטרנט.

  • אורי פולגר   ביום 13 בינואר 2009 בשעה 16:34

    להחרים את "הארץ" זה בסדר, אבל הפתרון האמיתי הוא לקדם חלופה.

    מה דעתך על שקוף? האם אתה מאמין שליוזמה הזאת יש עתיד? נראה לי שאתה יכול באופן אישי, כעיתונאי וכבלוגר, לסייע להם.

  • דני   ביום 14 בינואר 2009 בשעה 0:54

    יוזנת שקוף נראית מאד ברוכה, אבל נראה שהיא לא תופסת תאוצה כל כך.
    ממה שאני רואה בגירסת דמו שלהם, זה נראה יותר כמו מין עוד מקום לריכוז הגיגים ודיווחים אחרי מאבקים חברתיים, ופחות אתר עיתונאי רציני עם אג'נדה שמאלית שזה מה שנראה לי שבאמת צריך

  • אהרון   ביום 11 בינואר 2009 בשעה 22:10

    אבל האם מעכשיו נחרים כל מעסיק שמפטר?
    האם עיתונים אחרים לא פיטרו אף פעם, ואם פיטרו האם הקוראים נקראו להחרימם?
    ומה עדיף – עיתון גרוע שלא מפטר, או עיתון איכותי שמפטר?

  • דוד   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 1:49

    מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא ששוקן ביקש מרותי סיני לקצץ בשכרה. כל מי שעבד אי פעם בעיתון יודע עד כמה המשכורת שם נמוכות. זה פשוט לעג לרש ועלבון לאינטליגנציה.

  • עמנואל   ביום 12 בינואר 2009 בשעה 16:17

    א. פיטורי אנשי וועד זה קו אדום. זה אל דומה לפיטורים רגילים. זה מלחמה מוצהרת נגד זכויות העובדים.

    ב. זה כבר לא עיתון איכותי. זה עיתון שהולך ומתדרדר באיכותו, והפיטורים של רותי סיני (גם לאל קשר להיותה אשת הוועד) הן עוד צעד בהתדרדרות הזו. אם כתבים שאהבתי לקרוא עוזבים או מועזבים, ובמקומם באים אחרים שחלק מהם אני ממש לא סובל (עוד ממקודם), אז אין שום סיבה להמשיך. העיתון זה הכותבים, לא הלוגו!

    אצלי הסאה הוגדשה לפני כמה חודשים וביטלתי את המנוי. אנשי שימור הלקוחות ניסו לשכנע אותו, ולומר שאני מנוי כל כך ותיק, ואיך אחרי כל כך הרבה שנים אני מבטל את המנוי. ניסיתי להסביר להם שזה דווקא בגלל שאני מנוי ותיק, ופשוט העיתון שחתמתי עליו אז זה פשוט לא העיתון שיש היום. לא בטוח שהם הבינו, אבל אני פשוט לא מוכן להמשיך לשלם בשביל העיתון הזה.

כתיבת תגובה