אביגדור ליברמן זו הבעיה הקטנה

כן, גם אותי התחזקותו של אביגדור ליברמן מטרידה. אפילו הסקרים טועים ב-5 מנדטים ולליברמן יהיו "רק" עשירייה של אסתרינה-טרטמניות לצדו בכנסת הבאה, זה כבר מפחיד. 
 
ועם כל הכבוד – התחזקותה של מפלגת העבודה בסקרים (בעקבות המלחמה) לא אמורה ממש לעודד אותנו. כן, ליברמן הוא פאשיסט וגזען, אופורטוניסט ודמגוג, שמוקף בקבוצה של "גמדים". אבל כזה הוא בדיוק גם אהוד ברק. 
 
אין ספק שמחוגי הפאשיסטומטר של ליברמן מדוייקים יותר בבחירות האלה מאלו של חבריו (ואני מדבר על החברים שנמצאים כל הסקאלה שבין מרזל ומפלגת העבודה). הוא השכיל להכניס לשיח הפוליטי טרמינולוגיה גזענית ואלימה ללא תקדים, שטובה מאד לו ורעה מאד לכולנו.

אבל בניגוד לליברמן שהוא איש מפחיד למראה, שעד היום דיבר הרבה ועשה מעט, אהוד ברק הוא איש של מעשים – הוא חתום על גלריה של מלחמות מיותרות, מהלכים מדיניים כושלים, ו"תרגילים מסריחים". רוב חבריו למפלגה מושחתים לא פחות מהח"כים של קדימה (אם כי קצת פחות חדלי אישים).
 
יונית, בת-זוגי, טוענת שאין יותר שמאל בישראל – רק חד"ש. אני, מוכן לתת את התואר "שמאל" לעוד כמה מפלגות: דע"ם של אסמא אגברייה, התנועה החדשה מרצ, והתנועה הירוקה-מימד (שזה מקום טוב להזכיר שיש לי איתה גם קשרים מקצועיים). 
 
[אני יכול להוסיף, כהערת אגב, שהחלום הרטוב הפוליטי שלי הוא שדב חנין ירוץ עם הירוקה-מימד. רק תחשבו על הנבחרת הזו: קומוניסט חילוני עם רב אורתודוכסי נאור, פרופ' אמריקני רפורמי עם פמיניסטית מכוסת-ראש, ומנהיג חברתי-סביבתי אותנטי עם אשת ביצוע בעלת ניסיון ניהולי ארוך (חנין, מלכיאור, טל, פלנברג, בן-ימיני, האן, כאן)].  

מה שברור הוא שכל הנ"ל הם הרבה יותר שמאל לא רק מליברמן וביבי אלא גם מברק ולבני. בכל אחת מהמפלגות הללו ישנם אנשים טובים מאד. יש למי להצביע בבחירות האלה, ותומכי השמאל חייבים לצאת בהמוניהם, ולהביא איתם את כל המתלבטים והצפים למיניהם.

אחוזי ההצבעה הולכים להיות נמוכים. אולי לא כמו בבחירות הקודמות, אבל מספיק כדי שהתגייסות רחבה בחוגי השמאל בישראל תאפשר להכניס הרבה מאד מנדטים שלא עברו לימין ולא למרכז, אלא למגזר הייאוש. הייאוש, כמו תמיד, הוא הסכנה הכי גדולה. זהו האויב האמיתי – לא המפלגה שלימינכם או לשמאלכם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד"ר אוֹרי אמיתי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 15:42

    גוש שׂמאל גדול כפי שתיארת. הייתי שׂמח להוסיף לו את גב' אסמא אגברייה, המועמדת היחידה מכל המחנה הערבי שמשאירה אצלי רושם חיובי.

  • יוחאי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 17:10

    גם יהיה גשום ביום הבחירות, ויהיו פחות מצביעים.
    אני מכיר אנשים שמעדיפים להצביע קדימה על פני מרצ, כי הם חושבים שקדימה גדולה תמנע מביבי להיות ראש ממשלה.
    אני משקיע זמן ומאמץ להסביר להם שאין כל הבדל בין העבודה, קדימה והליכוד.

  • ailaG   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 17:15

    שהרבה אנשים (אני כבר לא בהם אבל די הייתי) רוצים גם לבחור ראש ממשלה – רוצים למנוע את הרוע מלמעלה ולא רק ממפלגות שאנחנו מקווים שיקבלו שתי מנדטים. גם אם הן נהדרות והשאר זבל.

    אין לתי"ם או להרכב שהצעת דרך למנוע את המלחמה הבאה, אם תהיה במתכונת של ההתקפה שהיתה על עזה. אין להם דרך למנוע מליברמן לקבל את תיק הביטחון.

    אני אמנם כנראה אצביע תי"ם, אבל אלו דברים שגורמים לי להתלבט בכל זאת. חוץ מאידיאולוגיה טכנולוגית מצוינת צריך לדאוג שלא ימותו עוד 1300 איש בחודש.

  • ailaG   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 17:16

    גשם משפיע בצורה משמעותית על הצבעה?

    (במיוחד שהפעם מי שמצביע לפעמים חדור כעס: למשל אלו שרוצים לראות מליון וחצי גופות פלסטינאים. אותם גשם יעצור?)

  • שוקי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 17:41

    יוחאי – שמעתי כבר ארבע פרשנויות שונות בעניין ההשלכות של הגשם. אני חושב שהמסקנה היא שאף אחד לא יודע.

    גליה – לא רק מפלגות שלא יהיו בקואליציה, אלא גם המפלגות ש*כן* בקואליציה, לא היו מעורבות ביציאה למלחמה. את ההחלטה על היציאה למלחמה קיבל "המטבחון" והוא לא הביא אותה לא לאישור הכנסת ולא לאישור הממשלה.

  • ailaG   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 18:13

    זאת עוד יותר סיבה להצביע למי שאתה מעדיף את הדעה שלו בנושא מלחמות.

  • ailaG   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 18:14

    (ושוב, זה לא – או לא בהכרח – השיקולים שאני עושה אישית אלא "חפירה" פוליטית כדי לקבל תמונה טובה יותר של הכל)

  • איתי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 18:16

    ממש לא.

    חיבור בין חנין למלכיאור ובן ימיני ירחיק הרבה מתומכי מימד ותומכי התנועה הירוקה. זה יכול להיות אפקטיבי רק בתל אביב, שבה יש יותר סובלנות כלפי מי שלא מצהיר על עצמו כציוני ואפילו מודה שאינו שר את התקווה (אם כי מכבד אותה בעמידתו)

    מה שנחוץ לתנועה הירוקה מימד כחיזוק הוא מנהיגות עובדים ציונית ואותנטית, משבצת שעמיר פרץ היה יכול למלא אילולא שרף את עצמו במו ידיו, ושעמי וטורי ואנשי כוח לעובדים יוכלו למלא, בעוד כמה שנים.

    את אגבאריה עם כל ההערכה אני לא מצליח להבין – פעמיים או שלוש בלי להיכנס לכנסת (אפילו להתקרב) – מדוע אינה משתלבת בחד"ש?

    נכון שזו מערכת מאובנת וקשה לשינוי, אבל כאן יש לה הוכחות חוזרות ונשנות לכך שהמהלך של ריצה עם מפלגה מרקסיסטית יהודית-ערבית הוא עקר ואני לא מבין מדוע היא ממשיכה איתו.

  • שוקי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 19:05

    שאלת שאלה כבדת משקל שדורשת פוסט נפרד. תעקבי.

  • שוקי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 19:25

    אינני מכיר את אסמא אגבריה-זחאלקה אישית. יש לנו חבר משותף אחד, ויצא לי להיתקל בה באירועים שונים ולשמוע אותה מדברת ולראות את את הנהלותה והתנהגותה והופעותיה בתקשורת. אני גם עוקב אחרי ארגון העובדים דע"ם בראשו היא עומדת.

    באופן כללי, הרושם שלי ממנה הוא מצויין. היא נראית לי בחורה סופר אינטליגנטית, מאד רצינית, ודווקא העובדה שהיא רצה לכנסת בכל פעם כנגד כל הסיכויים גורמת לי להעריך אותה עוד יותר.

    אני לא בקיא בפוליטיקה הפנימית הערבית ולא מכיר מספיק את חד"ש כדי לומר לך איפה נמצא הדם הרע ועל מה הפילוג הזה ופילוגים אחרים. אני חושב שחבל מאד שהמגזר הערבי לא מצליח להתאחד ולשלוח לכנסת מפלגה ערבית משמעותית אחת לפחות. זה היה עושה הרבה טוב לדמוקרטיה הישראלית ולמדינת ישראל בכלל.

    לגבי חד"ש – באופן טבעי, אני מכיר רק את "המטה העברי" שלה, שיש בו הרבה מאד אנשים טובים שחלקם גם חברים ואני באמת ובתמים מאחל להם הצלחה. חד"ש היא בהחלט הצבעה לגיטימית בעיני.

    לגבי החיבור חנין + מלכיאור – הוא הוכיח את עצמו כמצויין בשדולה הסביבתית-חברתית. דב חנין, לטעמי, הוא לא קומוניסט אלא סוציאל-דמוקרט לכל דבר ועניין. למען ההגינות צריך לומר שדב נוהג לומר על עצמו שהוא "בהחלט קומוניסט". מצד שני, גם אני נוהג לומר שאני מאמין בארץ ישראל השלמה – אבל כרעיון, לא כדבר שצריך לשאוף אליו.

    הסיבה שמישהו כמוני, שקיבל חינוך דתי ומאמין באלוהים, יכול להתחבר לאדם כמו דב חנין, היא שהוא יהודי וישראלי במובן הכי נכון ויפה של המילים הללו. אנשים מהסוג הזה יש גם בתנועה הירוקה וגם במימד, ובכל החברה הישראלית.

  • שוקי   ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 19:28

    אולי הייתי צריך לומר: חינוך דתי וציוני. וכמובן – אני אדם מאמין וההשקפות שלי הן ציוניות, למרות שהיהדות שלי והציונות שלי אינן בדיוק אלו של מי שנושאים את דגלי הדת והלאום בישראל.

השאר תגובה