מפלגת העבודה

לא משנה מה אתם עושים היום – אל תצביעו למפלגת העבודה.

זוהי הצבעה שתתחרטו עליה – מי כמוני לספר. מבחינה "מדינית בטחונית" ההצבעה למפלגת העבודה לא שונה מהצבעה לקדימה או לליכוד. מבחינה חברתית, הצבעה למפלגת העבודה היא כמעט כמו פתק לבן.

אם אתם רוצים "שמאל" אז יש שפע של אפשרויות: מרצ, חד"ש, התנועה הירוקה מימד (שסימנה ה', גילוי נאות בפוסטים הקודמים) ואפילו דע"ם – כולן הצבעות לגיטימיות וכולן הצבעות נבונות יותר מהצבעה למפלגת העבודה.

ב-2006 קיבלה מפלגת העבודה מנדט מהבוחר, להיות נציגה של העניין החברתי בכנסת. להוציא שניים-שלושה צדיקים בסדום, המפלגה הזו הפנתה עורף לבוחר מרגע שנסגרו הקלפיות – הצטרפה לממשלה כשברקע החלטה על ייקור הלחם; תמכה בתקציבים אנטי-חברתיים; החזירה את ה"מנהיג" ממגדלי אקירוב ובאופן כללי בגדה בכם ובי. אל תחזרו על הטעות הזו. 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אחד שיודע   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 12:51

    דווקא ליברמן נשמע לי אחלה.מה אתה אומר?אחד שלא מתבייש להגיד שהרוב של ערביי ישראל רוצים בהשמדתה ולא מיעוט קטן מהמגזר הערבי,כמו שהשמאל טוען ובכך מנסה לעוור ולשקר את עינינו,שחזו בתמונות של דגלי חמאס וחיזבאללה מונפים בקהל ציבור ערבי ענק.אגב אפשר ללמוד דבר או שניים מהערבים.אצלם יש אחדות מלאה,לא תראה ערבים בארצות ערב תומכים בישראל במהלך המלחמה,כולם מאוחדים בניהם,בניגוד לשמאלנים ישראלים עלובים שבזמן המלחמה מפגינים ופועלים נגד מדינת ישראל ומנסים לרפות את רוחה השבורה גם כך.אצלם אין דבר כזה,שם כולם פלסטין אחד גדול וגם כשאתה מראה להם תמונות של חמאס משתמש בילדים במלחמה עדיין לא תראה מישהו אומר ישראל צודקת,ישראל הותקפה בטילים כבר שנים.אצלם אחדות זה אחדות לטוב ולרע.כולם מאוחדים נגד ישראל.אני אומר למי שרוצה להצביע חד"ש בל"ד וכו'-עזוב אותך תהיה אותנטי,תצביע חמאס או בן לאדן.ההבדל היחיד בין כל המפלגות והארגונים האלו הוא שכל אחד רוצה להשמיד את ישראל בדרך אחרת.ותהיה בטוח בדבר אחד,אם ב-48' התוצאות היו הפוכות והערבים היו זוכים למדינה כאן במקום היהודים,הם לא היו נותנים לך זכויות או דמוקרטיה או זועקים נגד אפלייתך.כולנו היינו עמוק באדמה ממזמן

  • אשר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 12:58

    אני יודע שאתה סבור שכולנו אהבלים שזקוקים שיגידו להם את אותו דבר שוב ושוב. אבל תאמין לי, הבנו כבר מזמן. הבנו, עיכלנו ואפינו כבר הקאנו. די.

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 12:59

    מי זה "כולנו"? חבר נאמני הבלוג? לא טוב לך אל תקרא. אף אחד לא מכריח אותך לבוא לכאן.

  • שמרלינג   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:04

    לא משנה מה אתם עושים היום – אל תצביעו חד"ש.

  • באנדר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:16

    במדינת ישראל, עיקר ההשפעה נעשית מהממשלה.
    יש עבודה חשובה גם בוועדות, אבל אין מה להשוות.
    כל המפלגות שמנית כניראה לא יהיה בממשלה, אני מקווה מאד שבכנסת.

    אני לא מזדהה ב100 אחוז עם העבודה, ואני אישית לא סובל את ברק. אני לא מזדהה ב100 אחוז גם עם אף מפלגה אחרת, אולי הכי קרוב לירוקה-מימד.
    אבל, הדרך להשפיע היא דרך המפלגות הגדולות.
    אם מצביעי מרץ והירוקה היו מתפקדים לעבודה ומשתתפים בפרמריז – השפעתם היתה גדולה יותר מאשר תהיה באופוזציה.
    פייגלין, למשל כבר הבין את זה.

    אני מתרשם שאתה מאד נילהב, ומחפש מטרות להתאהב בהם. זה לא רע, וזה מזכיר לי את עצמי בגילך.
    פוליטית, זאת לדעתי טעות.

    ההבדל בין קואלציה של ליכוד, קדימה והעבודה לבין זאת של ליכוד, קדימה וליברמן אולי ניראה לך קטן, אבל הוא יכול להיות הרסני למדינה.

    העבודה, וזאת לזכותה, מחפשת תמיד להשפיע מתוך הממשלה, גם במחיר של פשרות כואבות.

    לפחות במרץ ובירוקה, תוכלו לשבת בצד, לצקצק, ולהגיד אמרנו לכם. יש הרבה אנשים שזה מספיק להם. קואליציה, אופוזיציה – העיקר להיות צודק ונכון.

  • אמיר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:34

    יש חן מסויים בזה שאתה ממליץ להצביע למפלגה היחידה שהייתה מספיק טפשה כדי לשלם לך כסף תמורת שירותים מקצועיים
    חוצמזה אהבתי את הקטע עם "ייקור הלחם" – נייר הלקמוס הנצחי של הדמגוגים החלולים

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:35

    ברור שעדיף שמפלגה גדולה תייצג אותי מאשר מפלגה קטנה. למרבה הצער, מפלגת העבודה ואף מפלגה אחרת אינן יכולות או רוצות לייצג אותי.

    דווקא בוועדות ובחקיקה – לא בממשלה ובאכיפה – אתה רואה אנשים שפועלים בשבילך ובשבילי, חלקם ממפלגות אופוזיציה.

    ואני לא חושב שמפלגת העבודה ישבה בקואליציה "כדי להשפיע". אני חושב שהיא ישבה שם כי לבוז'י, שמחון, פואד וחבריהם היה נוח ונעים בכסאות שלהם. אלו, לא במקרה, גם האנשים שהחזירו את ברק.

    וחשוב לא פחות: אתה עצמך אומר שמפלגת העבודה היא לא הבחירה הראשונה שלך. עליך, ועל כל בעל זכות בחירה במדינת ישראל, לדמיין מה היה קורה לו כולם היו עושים כמותם – אם כולם יצביעו למה שנחשב בעיניהם הרע במיעוטו, נישאר תמיד עם אותם פוליטיקאים. אם כולם יצביעו למי שהם מאמינים לו ובו, תהיה לנו פוליטיקה אחרת.

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:38

    אני מעתיק לכאן את תגובתי. אני אשמח מאד אם תוכל להסביר לי מה בדיוק מתלהם בתגובה הזו.

    "המילה 'סהרורית' היא לא במקומה. לא לעניין בכלל. אולי כדאי שתיכנס לאתר הקמפיין של הירוקה מימד ותראה מי האנשים שלהם אתה קורא 'סהרורים'.

    ואני מקווה שלפחות בחיים האישיים שלך יש לך מושגי זוגיות שפויים יותר. אישית, בחרתי לחיות את חיי עם אשה שאני באמת אוהב ובאמת סומך עליה, ותמיד אני מצטער על כל אותם אנשים שהזוגיות שלהם היא מנוכרת ונטולת אהבה. סבתא שלי הייתה אומרת 'מה שאתה מבקש זה מה שאתה מקבל'. היא הייתה נשואה באושר רב 50 שנה עד שהלכה לעולמה. "

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:48

    לא הטחתי בך עלבונות אישיים – אתה השווית את הבחירה במפלגה לבחירה באשה, ואמרת שצריך להתפשר. אני אמרתי שאני מקווה שלפחות בזוגיות אתה לא מתפשר, ומעדיף את הלב על הראש.

    לפי הגדרתך גם מבשרי הציונות, הרצל, הבילויים ואנשי העלייה הראשונה הם סהרוריים. אתה וגישתך מעקרים את החזון והאמונה מהביטוי הפוליטי האישי. אני לא יכול להזדהות עם זה.

    לא היה איחוד עם הירוקים כי בראש המפלגה הזו עומד אדם בשם פאר ויסנר, שמנע את האיחוד. אתה מוזמן לחפש ברשת מידע עליו ולחסוך ממני להיכנס לזה.

    מלבד לקבל את הקולות של מאוכזבי כל המפלגות שהזכרת, ונוספות, התי"מ תביא היום לקלפי אלפים ואולי רבבות של אנשים שכלל לא תכננו להצביע ו/או לא הצביעו בעבר – רוחניקים, אסקפיסטים למיניהם, אנשים שאיבדו אמון במשחק הפוליטי. לדבר הזה, כשלעצמו, יש חשיבות עצומה לעתיד הדמוקרטיה בישראל.

    אתה מוזמן להיכנס לבלוג הפעילים של התי"מ ("הירוקה בתנועה") ולקרוא דברים שנכתבו שם על ידי פעילים ותומכים.

    ותודה לך שאתה דואג למצפון שלי. לו הייתי מצביע לקדימה, הייתי נושא על מצפוני עבריין מין אחד ושורה של מושחתים. מה גם שמבחינתי האולטרא-קפיטליזם של אולמרט-בר-און לא עדיף על זה של ביבי או על זה של ברק. זו נבלה וזו טריפה. חנין והורביץ אכן עדיפים עליהם עשרות מונים, אבל כמו בזוגיות – אני לא בוחר בהכי פחות גרוע שמצאתי אלא במי שהכי התחברתי אליו. לו אתה וכל אזרח בישראל הייתם מצביעים באותו אופן, לא היינו נדרשים לכלות כל-כך הרבה מילים על לבני, ברק, ביבי וליברמן.

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:55

    גילויים-נאותים והשמצות כשלך מפוזרים בכל מקום. ובניגוד לך, אני מופיע כאן בשמי המלא, כי אני לא מוג לב. הכל גלוי והכל ברור וכל אחד יכול להחליט אם להאמין או לא להאמין לי.

    אבל מכיוון שכבר נכנסנו לזה:
    א. הקשר המקצועי שלי עם הירוקה-מימד הסתיים. כל מה שאני עושה עכשיו הוא בהתנדבות.
    ב. כדי לעבוד עם הירוקה-מימד הפסקתי כמעט את כל העיסוקים האחרים שלי, מתוך ידיעה ששייתכן בהחלט שזה לא ישתלם לי כלכלית. זה נעשה אחרי שסירבתי להצעה טובה מאד ממפלגה גדולה יותר, שלא יכולתי להזדהות עם מצעה ועם מועמדיה.

  • תא   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 14:17

    את הנטייה (שלא לומר: הלהיטות) של מפלגת העבודה לא לשבת בשום פנים באופוזיציה אפשר לפרש בשתי דרכים. האחת היא הדרך שלך – "להשפיע רק מתצוך הממשלה, גם במחיר של פשרות כואבות". ואתה גם החלטת שזה ייאמר לזכותה.

    דרך אחרת לפרש זאת היא שנבחרי העבודה פשוט לא מסוגלים לחשוב על עצמם מנותקים מהכיסא, מהג'ובים בממשלה, מעטיני השלטון. וגם אם יש בהם עדיין איזה רצון כן לנהל את העניינים על פי דרכם, שהם (הייתי רוצה להאמין) הדרך שהם מאמינים שתביא רווחה אמיתית לעם – הקו של להיות בממשלה בכל מחיר גורם להם להפוך את מה שאתה קורא "פשרות כואבות" לטשטוש גמור של האידיאולוגיה ואובדן דרך מוחלט. כמו-כן רצונם להיבחר בכל מחיר מביא לכך שהם מוכרים את נשמתם שוב ושוב לגנרלים ו/או ל"גימיקים" שונים בצמרת המפלגה.

    לא יודעת על סמך מה החלטת שההצבעה למפלגה קטנה כמו ירוקה-מימד באה מתוך רצון להתפאר בהצבעה. וכי אתה פחות גאה בכך שהצבעת עבודה? בכל אופן, הדרך שאתה מעלה על נס היא שהביאה למפלגת העבודה את הכינוי "מפלגת האבודה". ומי שהמציא לה את הכינוי הזה לא היה איש הירוקה-מימד.

  • באנדר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 15:14

    אני רואה בכך הרע במיעוטו.
    אני חושב שהסברתי למה.
    סיסמאות כמו "אבודה" או "פוליטיקה אחרת" לא מדברות אלי. אני גם לא עוסק בדמיונות מה יקרה אם כולם יצביעו בדיוק מה שאני חושב.
    הצבעה לירוקה מימד היא הימור, שאני מקווה מאד שיצליח.

  • תא   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 15:57

    אם כי בתגובה שלי בלבלתי קצת בין שניכם (הצורך לעלות ולסקור הודעה למעלה, כנראה בלבלתי קצת את ההודעות של שניכם). החלק על הגאווה בהצבעה היה מכוון לדבריו של מאוטנר: "גם אני רוצה לשבת בבתי קפה בעיר ולהתפאר בכך שאני מצביע למפלגת שוליים כמו תי”מ". למרותש הוא דווקא כתב שהוא מצביע קדימה. החלק על אובדן הדרך של העבודה אכן כוון לדבריך על הפשרות הכואבות.

    מקווה שהובנתי.

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 18:50

    אני חושב שטוב היה לו אנשים היו מצביעים למפלגה שהכי קרובה ללבם, לא "לרע במיעוטו". אני חושב שגישת ה"לסתום את האף ולהצביע" היא בדיוק הסיבה שכמיליון וחצי ישראלים מעדיפים לא להצביע, שזו צרה גדולה מאד.

    לו האנשים שהצביעו בשנות התשעים ולא מצביעים עכשיו היו הולכים להצביע, ולא חושבים על אחוז החסימה, היו לנו בכנסת פוליטיקאים טובים יותר. הייתה גם יותר מוטיבציה לפוליטיקאים הקיימים לקיים את ההבטחות שלהם לבוחר.

    ספציפית, הטיעונים של מפלגות וותיקות בנושא אחוז החסימה הם עוד שיטה לחסום את דרכם של כוחות פוליטיים חדשים. רבים משתכנעים ונשארים בבית.

  • גרידג'   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 19:19

    שים לב שיש כניסה של אנשים חדשים למפלגת העבודה (יחימוביץ', ברוורמן. וילף). אולי אפשר להשפיע גם מבפנים. אבל אני מציין זאת כבדרך אגב, הרי אני מסכים איתך שטוב היה אילו אנשים היו מצביעים למפלגה הקרובה ללבם, ולא עושים שיקולים אלקטורליים (ולמעשה זה קצת לא רציני לעשות שיקולים אלקטורליים, הרי ההצבעה היא פחות או יותר סמלית).

    אם זה מנחם מישהו – שוחחתי היום עם שני חברים שהצהירו קודם לכן שיצביעו לישראל ביתנו. שניהם הצביעו בפועל מחל. אולי זה מרמז משהו לגבי התוצאות הלילה.

  • שוקי   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 21:15

    לשנות מבפנים או מבחוץ זה דיון של פרגמטיזם מול אידיאליזם. השאלה היא איזה אחוז מהעקרונות שלך אתה מחליף בשיקולים פוליטיים, ובמקרה של יחימוביץ' למשל – או פרץ לצורך העניין – התשובה היא: יותר מדי.

    חוץ מזה, כבר אמרתי כאן כמה פעמים ואני אומר שוב: אם מפלגה שחתמה על "חוזה עם הבוחר" והפרה אותו לא תחטוף על זה בקלפי, מדוע שמפלגות אחרות יקיימו את הבטחותיהן לבוחר? לליכוד זה עשה רק טוב לרדת ל-12 מנדטים. אני מקווה בשביל מפלגת העבודה שיקרה לה משהו דומה.

  • שירה   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 21:24

    איזה מתח!

  • באנדר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 23:31

    אני יודע שהכוונה היתה טובה, אבל התוצאות כואבות
    לא רציתי להאמין שליברמן יקבל יותר קולות מהעבודה. יום שחור.

  • יוסי מאוטנר   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 13:31

    שוקי שלום,

    בהמשך לתגובתך בבלוג "לילה ויום" שבניהולי

    http://nightday.blogli.co.il/archives/12

    קראתי את תגובתך, ועל אף סגנונה המתלהם (מפתיע דווקא מבלוגר), בחרתי לאשרה. כנראה שהתנועה הירוקה מימד באמת קרובה לליבך, אחרת קשה להסביר את העלבונות האישיים שהטחת בי. אך מילא. אינני לוקח אישית.

    לידיעתך, כבר לפני כמה שבועות נכנסתי לאתר של תי”מ וקראתי את המצע הסביבתי והטכנולוגי שלה. ועדיין, בעיני המילה “סהרורית” היא דווקא במקומה. סהרורי הוא אדם המתהלך בשינה. נע במרחב, אך בתודעתו ישן. האם אינך חש כי אתה ותומכי התי”מ קצת ישנים בהליכה?

    צר לי שלא השכלתם להתאחד או לחילופין להביס את “הירוקים” (מצחיק אבל לדעתי רוב הציבור בכלל לא מבדיל בין שתי המפלגות). כמו כן מצער שבחרתם מנהיג עטוף בנפטלין שלא מספיק מזוהה עם המטרה. הרי בינינו, אין לכם שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה או אפילו להתקרב אליו. ולראייה, בחלק ניכר מהסקרים תי”מ אפילו לא מופיעה.

    לאור האמור, האם אתה לא סבור כי מוטב היה שתגלו קצת אחריות ציבורית ותסירו את מועמדותכם? הרי כבר לפני חודש היה ברור שאין לתי”מ שום סיכוי להיבחר. וביני לבינך, כל שאתם עושים הוא לגזול קולות ממרצ, חד”ש, העבודה, וקדימה.

    גם אני רוצה לשבת בבתי קפה בעיר ולהתפאר בכך שאני מצביע למפלגת שוליים כמו תי”מ. הרי זה כל כך מתוחכם ומיוחד. שלא לדבר על המצפון שלי שישמר צח ונקי כמו מטלית לחה. גם אני רוצה להיות בלוגר אינטלקטואל שהולך נגד הזרם ומטיף על החשיבות שבשמירה על האופי החופשי של רשת האינטרנט, ועל הצורך הקריטי למנוע התערבות בתכניה.

    אבל אני אצביע קדימה. למה? כי אני מחובר למציאות. אני מעדיף ממשלת ימין-לייט-מרכז על קואלציית ימין קיצוני.

    שוקי, תתפשר. זאת לא בושה. גם ניצן הורוביץ ודב חנין יכולים לטפל בענייני סביבה. תצביע להם.

    כי אחרת, זה עשוי להיות על המצפון שלך כשביבי ינצח בחצי אחוז (כמו ב- 96), ויתגלה שהקולות שחסרו לקדימה הן למעשה הקולות שלך..

    http://nightday.blogli.co.il/archives/12

    בחירות נעימות.

    יוסי מאוטנר

השאר תגובה