די להתקשר, הצבעתי

קודם יוסי פלד, עכשיו ציפי לבני – אצלנו בישראל מנהלים הכל בשלט רחוק. את המלחמות מאחורי פלאזמה ואת תעמולת הבחירות בחייגנים אוטומטיים עם הודעות מוקלטות. גם אלו ש"מסתכלים לנו בעיניים" עושים את זה משלטי חוצות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יובל   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 22:16

    אם הייתם חושבים טיפה יותר ולא פוגעים ככה בגוש השמאל.
    אמנם אנחנו רק אחרי המדגמים, אבל כרגע גוש השמאל-מרכז מפגר אחרי גוש הימין בכ-4 מנדטים. מי יודע כמה מהם היו יכולים להגיע למרצ והעבודה אם התנועה הירוקה/הירוקים/ישראל חזקה/עלה ירוק וכל שאר הרשימות הקיקיוניות לא היו מנסות לעשות שרירים.

    יהיו לכם עכשיו 3-4 שנים לחשוב על זה.
    תתביישו.

  • אייל   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 22:24

    היעדרם מהמדגמים מעיד (פעם נוספת) על הפער הגדול (ניתוק?) בין הבלוגוספירה (רשימות?) מהלך הרוח בחברה הישראלית. לא מבקר כמובן, רק מציין עובדה שעולה בכל פעם שיש אפשרות לבחון זאת. שוב, לא אומר זאת כמשהו שלילי, רק עד כמה זה בולט בכל פעם שזה ניתן למדידה (=בחירות). והירוק היום ירוק דהוי. נקווה לעתיד ירוק יותר

  • יובל   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 22:26

    מרצ הייתה מקבל 6-7 מנדטים אם כל הבלוגרים לא היו מתנהגים בצורה כל כך מנותקת, שקועים בבועה התל-אביבית שלהם ובטוחים שהכוח שיש להם בגוש דן מעיד על משהו (וכמובן שאני כולל גם את הקולות שהתבזבזו על ישראל חזקה, על הירוקים, על עלה-ירוק, על גאולה ועל שאר הבדיחות התורניות).

  • משה   ביום 10 בפברואר 2009 בשעה 22:54

    שוקי, עשית ביבי

  • יהודי   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 0:37

    זה הזמן לבקש סליחה מכל המצביעים ל"מפלגה" שלך

  • ניורה (אללי)   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 7:37

    לכל אלה שלפניי – יופי, מצאתם לכם כוח אדיר להתפרק עליו. ממש.

    "מי יודע כמה מהם היו יכולים להגיע למרצ" – נו, אייל ויובל, תחשבו בעצמכם. 6-7 מנדטים? מרצ עומדת כבר שלוש מערכות בחירות על אותם חמישה מנדטים, וכל פעם שגורם מסויים מסולק מהזירה לנוחותה של מרצ, כמו קריסתה של שינוי בבחירות הקודמות – 15 מנדטים חיפשו להם אז בית – מרצ לא מצליחה לקחת אפילו מנדט אחד מזה.

    אפילו חד"ש הצליחה להתחזק בבחירות האלה, למרות אחוזי ההצבעה הנמוכים במגזר הערבי.

    אני מה-זה לא מתביישת. מי שלא מבין דמוקרטיה מהי, לא מבין שאנשים צריכים להצביע עבור מפלגה שהם מאמינים בדרכה ולא להצביע לפי מי שהם מניחים מראש שייכנס – הוא זה שצריך להתבייש.

    אה, ויובל – לא היה קורה שום דבר מיוחד אם "גוש השמאל-מרכז" היה עולה ב-4 מנדטים. כי קדימה היא לא שמאל, והיא לא מסוגלת להקים ממשלת שמאל, מה שהתבטא בכך שציפי לבני עוד מלפני הבחירות הביעה את נכונותה (שלא לומר: רצונה) ללכת לקואליציה גם עם ביבי ואפילו עם ליברמן. חיים אורון דווקא הבין את מה שאתה לא מבין, כשאמר בנאום האכזבה שלו שכל גוש השמאל הציוני – אותו הגדיר כעבודה + מר"צ + המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה – לא מגיע ל-20 מנדטים. אני הייתי רק מתקנת אותו ומזכירה לו שגם מפלגת העבודה זה כבר מזמן לא ממש שמאל. "שמאל ציוני" אפקטיבי בישראל זה בקושי עשרה מנדטים. כמה נוח שאפשר להפיל את כל המצב הנורא הזה על מפלגה עם כוונות טובות שניסתה לרוץ לכנסת ולא הצליחה להיכנס, בעוונותיה.

  • מרטיבה בתחתונים   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 8:07

    אני כל כך מיוחמת מההצלחה האחרונה שלך. קודם עמיר פרץ, אחר כך דב חנין, ועכשיו הירוקים מימד. איך אתה תמיד מצליח לקדם את המועמדים שלך. בטח עכשיו ישכרו אותך לעוד קמפיינים, אסטרטג אינטרנט גברי שלי.

  • אשר   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 9:13

    מבטיח.

    אמרתי לכם.

  • שי   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 10:18

    תנחומיי

  • דני   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 10:21

    עלה ירוק, הירוקים וישראל חזקה ביחד קיבלו אולי שבריר אחוז. התי"מ 1% וקצת. א כולם ביחד היו מצביעים למרצ נגיד, היה לה מה? עוד מנדט?
    אז הגושים היו 63-57 עם תלות מוחלטת בליברמן לקואליציה במקום 64-56 ותלות מוחלטת בליברמן לקואליציה .

    הבעיה של השמאל היא לא פיצול קולות.
    הבעיה של השמאל היא שהעבודה הייתה לא יותר מליכוד ג' בשנים האחרונות, ומרצ שידעה לדבר גבוהה גבוהה בשנים האחרונות, אבל בשטח כמעט לא נראתה ו2 דקות לפני הבחירות נזכרה שהיא "סוציאליסטית" וירוקה.

    במצב כזה, לא פלא שהרבה מצביעי שמאל הלכו שולל אחרי קריאות הגוועלד של קדימה והצביעו אנטי-ביבי.

  • אורי פולגר   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 11:15

    למרצ היה מנדט אחד מהציבור הערבי, שהלך ממנה למפלגות אחרות.

    אותו דבר קרא גם לעבודה.

    ללא ספק התמיכה של מרצ במלחמה עלתה לה במושבים בכנסת.

  • להב   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 12:48

    אני אישית מכיר קרוב ל150 איש ואישה שאמרו לי בחודשיים האחרונים שהיו מצביעים לתי"ם ולא יעשו זאת כי תי"ם לא יעברו אחוז חסימה. בהתחשב שמדובר בכ-10,000 קולות חסרים לפני ספירה סופית ומוחלטת, ברור שהשיקול הזה הוא סוג של "שטיפת מוח" של הגדולות.
    לגבי פרץ וחנין בעברו של שוקי.
    אני רואה בשני המקרים הצלחה.
    שוקי היה מאלה שהרימו להנחתה גם לפרץ וגם לחנין.
    פרץ היה יכול להיות היום "מלך" ישראל, וחנין "מלך" ת"א-יפו.
    הם עלו להנחתה ולא הנחיתו לבסוף, ועדיין מדובר בהצלחה. ראו מצבה של מפלגת העבודה אז והיום. ראו 5 חברי מועצה לעיר לכולנו בעירייה.
    בקיצור שוקי. אל יאוש. העם איתך. טוב, אולי לא ממש כל העם.

  • פרץ חנין ירוקים   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 15:49

    חוץ מלהפסיד כל פעם, איזה עוד יכולות מקצועיות יש לשוקי?

  • שוקי   ביום 11 בפברואר 2009 בשעה 20:19

    יש לי את היכולת לזהות אנשים שסובלים מאין-אונות על-פי התגובות שהם כותבים בבלוג שלי.

  • להב   ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:24

    היה פשוט יותר אם היית קורא לעצמך בשם.
    היה גם פשוט יותר אם היית קורא/ת את מה שכתבתי מעליך שוב. זה בעברית.
    שוקי בשני המקרים הראשונים(פרץ ועיר לכולנו) לא נכשל אלא הצליח. אף אחד לא העלה על דעתו שפרץ החברתי יחשוב שהוא יכול וצריך להיות שר בטחון. מי שרוצה להיות שר בטחון צריך לקחת בחשבון שיום אחרי זה עלולה לפרוץ מלחמה. החלטתו לא להפוך לשר רווחה, אוצר או להשאר מחוץ לקואליציה קברה אותו ואת מפלגת העבודה להרבה שנים.
    כנ"ל עיר לכולנו ודב חנין. 35% ממצביעי ת"א-יפו לחנין ו 5 חברי מועצה – איפה בדיוק הכשלון/הפסד פה?
    ולגבי תי"ם – מסע ההפחדה של המפלגות הגדולות, ושל רק לא ביבי, לא הצליח.עובדה. כנראה שביבי ירכיב ממשלה.המסע הזה, שסחף קולות לקדימה ברגע האחרון הוא הסיבה לאי כניסת תי"ם ולצמצום כוחם של מרצ והעבודה(כמובן מעבר לטעויותיהם שלהם)
    מי שבשיטה הקימת, עושה קואליציות עם עצמו במקום להצביע לפי השקפת עולמו, שלא יבכה אחר כך שהצטמצם לו ה"גוש".
    בקיצור 2:1 לשוקי.

השאר תגובה