מירי רגב נוחתת בכנסת

בנאומה הראשון בכנסת, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לשעבר דוברת צה"ל (במלחמת לבנון השניה), עדיין לא מתגלה כעילוי. מצד שני, היא נשאה נאום (קצת עילג אבל) חוצב להבות על אפליית הפריפרייה, והביעה מחויבות לתיקון המצב. בין השאר, הקריאה ממכתב של נערה בת 13 מקריית גת, שמתארת את המצב הכלכלי הקשה של משפחתה.

בסך-הכל נאום מפתיע. במיוחד מפתיע שבמפלגה שהרימה את הדגל הנאו-ליברלי, ויש בה מי שעדיין אומר שצריך לקצץ מיסים כפתרון למיתון הממשמש, יש ח"כית שמשמיעה קול חברתי. אני אומר: בואו נפרגן לה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יובל   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 12:29

    בואו לא.

  • ר. א. בלילי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 13:26

    ??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

  • עמנואל   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 14:20

    שמה? שגם היא עושה קולות כאילו היא דואגת להם (מילים לא עולות כסף), אבל אז כשזה באמת ישנה, היא תצביע בשביל לדפוק אותם ולדאוג רק לבעלי ההון?

    דיבורים כאלה, אפילו אם הם כנים, כשהם לא רק שלא מגובים במעשים, אלא מסתירים מעשים הפוכים ראויים לא לפירגון, אלא לגינוי. כבר עדיף שתיקה.

  • עידן   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 14:54

    בואו נפרק את מפלגת העבודה ונפרגן לליכוד…איזה יופי!

  • שוקי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 15:31

    מה אתה מבלבל את המוח? היא הרגע נכנסה, איך זה אמור להיות מגובה במעשים בדיוק?

    נראה מה תעשה כשביבי ינסה לעשות מהלך אנטי-חברתי. אם תפעל נכון נמשיך לפרגן ואם לא נוציא לה את הנשמה.

  • שוקי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 15:32

    יש לי רעיון יותר טוב – בוא נכתוב תגובות מטומטמות ונספר אח"כ שיש לנו צבא של 140 מתנדבים.

  • יוחאי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 15:52

    זה בסדר, היא בסוף תחזור לסורה…

  • עמנואל   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 15:56

    המעשה הפוליטי היחידי שהיא עשתה עד עכשיו זה להצטרף לליכוד, ולפעול למען בחירתו לראשות ממשלה של בנימין נתניהו, שהוא ה-סמל למדיניות מבית המדרש של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב שאפילו שם נזרקה עכשיו לפח הזבל.

    אז כשאחרי זה היא בוכה על גורלם של אנשים במצוקה בקרית גת, אלה דמעות תנין, עד שהיא לא תוכיח אחרת.

  • עידן   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 16:40

    שוקי הניתוח שלך אחלה. רק הוא לא מסביר איך יכול להיות שאותם האנשים שהנאו-ליברלים מהליכוד דופקים חוזרים ומצביעים בשבילם בכל פעם מחדש. הם כנראה לא חושבים שדופקים אותם. או שהם סתם לא מבינים את מה שאתה מבין.

  • שושי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 17:13

    ברירת המחדל צריכה להיות פירגון, לדעתי.
    הוא לא פירגון על הצבעות עתידיות, אלא על מה שכבר הוכח. למה לא לעודד אותה שתמשיך כך?

    צריך להיזהר שלא לאמץ מבלי משים את גישת הבדיחה הקלוקלת על הבעל שמכה את אשתו על הבוקר על חשבון מעשיה העתידיים.

  • תל אביבי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 17:37

    אנשים קשי יום מצביעים לימין כיון שהם מעדיפים מפלגות שבראש ובראשנה דואגות לעם שלהם. ולא כאלו שדואגות לאויבים שלהם ומתכסות בענן של מילים ריקות.הם מבינים היטב שמי ש"דואג לכל האנושות" לא דואג לאף אחד בעצם. הן מזהות בדיוק ביחס המשפיל המסית והמבזה למתנחלים את היחס המזלזל והאדנותי של הסוציאליסטים הדגולים והרחומים אליהם, החלשים, אלו "שלא יודעים מה טוב בשבילם"…

  • איתי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 17:54

    היחיד שהצליח לגרום לעשרות אלפי "אנשים קשי יום" או סתם מצביעים מסורתיים של הליכוד וש"ס לעבור שמאלה הוא עמיר פרץ.

    לא דב חנין, לא שלי יחימוביץ', לא אילן גילאון.

    עמיר פרץ.

    המסקנה – זה אפשרי. צריך אנשים מתאימים, מסרים מתאימים ושיח מתאים.

    מה שעמיר פרץ עשה עם ההישג הזה (או איך הרסו לו בעלי ההון וסוכניהם כאהוד ברק את ההישג) – זה כבר סיפור אחר.

  • עמנואל   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 18:20

    היחידי שהרס לעצמו את ההישג (שהוא לא עשרות אלפים, הוא למעלה ממאה אלף!) היה למרבה הטרגדיה עמיר פרץ בעצמו.

    הוא היה צריך להתעקש: או אוצר, או אופוזיציה. אלב הפיתוי של משרד הביטחון העביר אותו על דעתו, והביא אותו למקום בו לא משנה מה קישוריו, רק בגלל התפיסה הציבורית שלו הוא לא היה מסוגל להצליח, שלא לדבר על זה שהוא הפקיר את הנושא הכלכלי-חברתי לידיים ימניות, ובכך בגד במה שהוא עלה בזכותו.

  • עמנואל   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 18:22

    במקרה של ספק צריך פשוט לחכות בשקט…

    לא צריך לגנות, אבל גם ממש לא צריך לצאת מגדרנו בשביל לשבח אמירה חלולה וחסרת כל משמעות.

  • שי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 23:30

    שניכם אולי מקורבים לאנשים שמקורבים ובעלי השפעה במלפגות שהרצתם בבחירות כל כך יפה.

    ולכן אני פונה אליכם. מדוע נציגיכם משתתפים בכנס באריאל?

    http://conf09.arieluc.org/invitation.html

    בנימיני – עוד אפשר להבין. הוא לא אמר הרבה דברים על הפוליטיקה הסבוכה המדינית.

    אבל מרצ? ממש תנועה חדשה נולדה כאן.

  • עמנואל   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 0:47

    לשי – אייל ענה לך נכון. מדובר במישהו שעבד עבור מרצ במערכת הבחירות. לא בנציג של המפלגה.

    לאייל – שר תעסוקה או שר רווחה, או אפילו שר תמ"ת (מה שמציעים היום לשלי יחימוביץ') לא באמת קובע כלום. מקסימום ממונה על כיבוי שרפות. אבל המדיניות הכלכלית נקבעת באוצר. אולי תדמיתית זה היה נכון, אבל לגופו של עיניים לא. הוא היה צריך להתעקש על האוצר.

  • שוקי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 1:28

    אתה שואל את האיש הלא נכון. לי אין שום בעיה עם מי שגר באריאל ולא עם מי שמבקר שם. יש לי בעיה עם הדברים שמדינת ישראל עושה, לפלסטינים ולנו. אני חושב שצריך לצאת מיהודה ושומרון לא בגלל שהישיבה שלנו שם לא מוסרית, אלא בגלל שהשליטה בעם אחר היא לא מוסרית.

  • שלום   ביום 25 במרץ 2009 בשעה 20:41

    אולי כדאי להעביר להגהה נאומים טרם ההקראה לפני האומה.
    אם מירי רגב רוצה לשמש דוגמא לפריפריה- לפחות בשפה תקינה ולא עילגת!

  • אורן   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 13:22

    דובשך ועוקצך…

  • אמיתי סנדי   ביום 4 במרץ 2009 בשעה 14:21

    בואו לא.

  • אייל גרוס   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 0:11

    אגב ממרצ מששתף כך נראה מישהו מהקפיין המקצועי, לא איש מפלגה, לא ברור אם הוא כלל שאל את המפלגה.

    לעומת זאת מהתנועה הירוקה….

    לגבי פרץ – מסכים שהרס בעצמו, ואולי בכלל היה צריך לומר שכשסרבו לתת לו את האוצר שבעיני משרד התעסוקה או הרווחה זה לא פחות חשוב מבטחון ושדווקא כראש מפלגה הוא לוקח את הנושאים האלו? בהתעקשות אוצר או בטחון גם חיזק את השיח מה נחשב משרד חשוב ומה לא.

  • ליאור   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 4:31

    חוסר התפקוד המוחלט שלה ושל היחידה שלה בזמן המלחמה חשף את היכולות (או יותר נכון, את האין יכולות) והתבונה שלה. היא הפגינה היסטריה מוחלטת, ומידת האמינות שלה נתנה תחרות לא רעה בכלל לשר ההסברה העירקי ממלחמת המפרץ (והלוואי שזו היתה הגזמה). הישראלים חיכו שנסראללה יעלה לשידור כדי לדעת מה באמת קורה . התפקוד שלה היה פשוט אסון, אבל בלהט המלחמה היא כן מצאה זמן לכתבת פרופיל למוסף של "ידיעות אחרונות" שבו היא פרסה את השקפת העולם הכללית שלה (והלא מעמיקה במיוחד, אם יורשה לי).

    אבל מסתבר שזה עזר, ועכשיו יש מי שחושב שהחמאה מרוחה על הצד שלה. ככה היא יכולה להצטרף ולתמוך במפלגה שדוגלת בסדר יום קפיטליסטי מובהק ולקבל מחמאות על כמה שהיא חברתית בגלל שזרקה כמה מילים ריקות מתוכן

  • איריס   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 5:50

    מירי רגב קיבלה פרס מהליכוד על חירבוש המלחמה "של אולמרט", "כזבאללה כזה", גיס חמישי.
    לא אתפלא על שום דבר בפוליטיקה הישראלית.
    בעיקר הניהול הכושל ניטרל את עמיר פרץ ואת האופציה הזו, לדורות. זו אינה ההשערה שלי אלא של מקורבי אולמרט בטוקבקים בזמנו. ועכשיו ביבי משתין על הרגל של ברק, לסמן טריטוריות.

השאר תגובה