תוכנית נתניהו לחיסול כלכלת ישראל

תשמחו, חדשות טובות: ביבי מבטיח קיצוץ מיסים דרמטי עוד השנה.

קיצוץ מיסים, הפרטה מאסיבית, דה-רגולציה – זה עבד לג'ורג' בוש כל-כך טוב, למה שלא יעבוד אצלנו?

בדיוק כמו שאמר זוכה פרס נובל פרופ' ג'וזף שטיגליץ: מדובר בכת. האמונה הדתית שלהם במודל לא מאפשרת לנתניהו וחבריו לראות את האמת הפשוטה: זה נכשל בכל מקום.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קוקי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 13:34

    זה לא טוב לעור הפנים , שוקי.

  • מנשה   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 13:40

    איזו בורות

  • מתן   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 13:53

    מעניין, שביבי מצליח כל כך טוב למרות שהוא לא עושה שום טוב בעצם. טוב, אולי זה בגלל שממשלת אולמרט-ציפי-ברק-פרץ השאירה אדמה חרוכה.

    אבל זה שהם היו כל כך עלובים לא אומר שביבי לא יעשה כאן יותר גרוע (וזה לא מכוון למגיב הראשון כאן, שעושה רושם שהוא עוד אחד מחברי כת השוק ה"חופשי"). היתרון של ביבי הוא שאנחנו כבר מכירים אותו. ביבי, כמו ששוקי כתב, הוא פונדמנטליסט, והשילוב שלו בראשות הממשלה או משרד האוצר וליברמן בתפקיד ביצועי בכיר יחד עם נערי האוצר באוצר ונערי שוקן בדה מארקר כבר הביא לנזקי ענק בדמות הרס העבודה המאורגנת בישראל (או איום חמור עליה במקומות שהיא מצליחה לשרוד) והכפלת שיעורי העוני בהרבה, ודווקא בתקופות בהן המשק "צמח" הכי הרבה.

    בקיצור, ביבי יעשה כאן הרבה רע, אבל לבני לא תשפר את זה. ואם אתם שואלים אותי, גם לא פרץ או יחימוביץ', אלא העובדים עצמם, אבל זה כבר סיפור אחר.

  • אדם   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 16:14

    הטחת בבוש האשמה כבדה, שהיא מהמעטות המוטחות בו שאינן מוצדקות.
    ועם זאת נראה שביבי מציג תכנית בעייתית מאוד, עם הראש בקיר, וגם אם יתגלה שבטווח הארוך הוא צודק – התזמון והדרך בעייתיים למדי, ומזכירים לי גרפיטי ישן משנות התשעים ליד הבימה "לביבי אין חן". בנוסף, אני חושב שאפשר לומר עכשיו בודאות שביבי 2 לא שונה בהרבה מביבי 1.

  • שוקי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 21:13

    נתחיל מהסוף: לא *כל* דבר רע שאומרים על ביבי הוא הסתה. אצלי, דוד, לא קראת שהוא "שקרן" (כי הוא שקרן בדיוק כמו חבריו) ולא שהוא "נלחץ" (כי אני לא ממחזר ספינים של אדלר). כבר אמרתי כאן שאינני חושב שהוא גרוע יותר מלבני או מברק, ובוודאי שלא מאולמרט.

    אל אני גם חושב שדבקותו של ביבי במודל כלכלי שנכשל בכל העולם היא מסוכנת לכלכלת ישראל.

    לענייננו:

    א. הפרטה היא לא הרע המוחלט כשם שהיא לא הטוב המוחלט. יש דברים שכדאי להפריט, יש דברים שאסור כלכלית ו/או מוסרית (נגיד – בתי סוהר לא הייתי מפריט). בדרך-כלל, השאלה היא איך ההפרטה מתבצעת – עם או בלי רגולציה מתאימה, במחיר ריאלי או כמתנה למקורבים וכו'.

    ב. הסכנה הגדולה היא כשמפריטים וגם מצמצמים את הרגולציה באופן קיצוני. זה יכול להגיע למצבים הזויים, כמו אנשים שנדרשים לשלם על מי שתייה חצי מהשכר החודשי שלהם. רגולציה מוגזמת חונקת את השוק, אבל רגולציה מעטה מדי גורמת לחוסר יציבות.

    ג. אני לא מבין מדוע הבאת כדוגמא את שוק התקשורת, שרובו כבר בידיים פרטיות. אגב, זה לא מפריע לבזק המופרטת להמשיך לתת שירות גרוע ולעשוק לקוחות. זה לא מפריע לחברות הסלולר לקיים קרטל. ביבי, כשר אוצר, לא ממש השקיע מאמץ להילחם בנ"ל.

    ד. ארה"ב הייתה המדינה עם הכלכלה הכי חופשית בעולם וסין היא בעלת כלכלה ריכוזית ברובה. מה שקורה בשתי הכלכלות האלו בפועל, קצת לא מתיישב עם הטענה ששוק חופשי תמיד עובד יותר טוב – אבל את זה אנחנו יודעים כבר מאז 1929.

    ה. ספציפית לארה"ב – הקריסה של בנקי ההשקעות היא תוצאה של מהלך עוקף רגולציה. בנקי ההשקעות לא היו חייבים ביחס רזרבה כמו הבנקים הרגילים. כלומר, אחד הלקחים הכי חשובים מהשפל הגדול לא יושם במקרה הזה, וזה בגלל תאבת בצע ותו לא. לא מעניין אותי מי אשם בזה – קלינטון או בוש. אני לא מחפש לקחת צדדים, בטח לא בפוליטיקה האמריקנית, אלא אומר מה לדעתי ראוי והגיוני.

    ו. לא יודע מה ביבי אמר בעניינים חברתיים, אבל אם הוא יקצץ מיסים – בדומה למהלך הכושל של בוש – אז הוא יאיץ את תהליך ההתרסקות. כמה מבכירי הקפיטליסטים בישראל כבר אומרים את זה, לא רק אנשים כמוני.

    ועל חשבון מה יבוא קיצוץ במיסים? על חשבון תקציב הביטחון? כן, בטח.

    ז. מילה לא יפה.

    ח. תפסיקו להיות כאלה כבדים.

    ט. למה קיצוץ מיסים מזיק ומסוכן? (כלומר, מעבר לעובדה שהוא בדרך-כלל אומר העברת כסף מעשירונים תחתונים לעליונים). כי במצב שבו הכלכלה שלך מתכווצת במהירות רק מדיניות מרחיבה יכולה לעזור. לכן בארה"ב ובאירופה עושים תוכניות סיוע, למשל.

    י. אחד הכללים הראשונים שלומדים בקורסי המבוא לכלכלה הוא ש"הנטייה השולית לצרוך יורדת עם העלייה בהכנסה". כלומר, שקל שעובר מאדם בעשירון התחתון לאדם בעשירון העליון גורם להקטנת הצריכה הפרטית, ודרכה להקטנה של התוצר.

    יא. בתנאים של אינפלציה הגדלת הצריכה עלולה להזיק. במיתון היא אמורה להועיל. ישנו תמיד החשש להתפתחות של סטגפלציה ו"אינפלציה מצד ההיצע", ולכן צריך לעשות דברים בתבונה (למשל, לבדוק שאין תת-היצע של מצרכי יסוד לפני שמגדילים הוצאה ממשלתית על תשלומי העברה, ובמידת הצורך לקנות את המוצרים או לייצר אותם בכספי מדינה).

    יב. בסופו של דבר, אפשר להסכים שקיצוצי תקציב והקטנת מיסים הם לא הדרך הטובה להתמודד עם משבר כלכלי. גירעון יהיה בכל מקרה, והמטרה צריכה להיות איך למנף את ההוצאה הציבורית ליצירת צמיחה, ולהבטחת החיים בכבוד של תושבי המדינה במהלך המיתון.

  • יואב (לונדון)   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 23:49

    ארצות הברית לא היתה "המדינה עם הכלכלה הכי חופשית בעולם". לפי הוול סטריט ג'ורנל היא נמצאת במקום השישי, אחרי הונג קונג, סינגפור, אוסטרליה, אירלנד וניו זילנד, ולפי מכון פרייזר היא נמצאת במקום התשיעי, אחרי הונג קונג, סינגפור, ניו זילנד, שוויץ, הממלכה המאוחדת, צ'ילה קנדה ואוסטרליה. בשתי הרשימות סין נמצאת די באמצע, וגם במצב הכלכלי המחורבן היום, עדיף כלכלית לחיות בכל אחת מהמדינות האלה (כולל ארצות הברית) על פני כל המדינות שנמצאות מתחת לסין, כולל סין.

  • אזרח.   ביום 6 במרץ 2009 בשעה 8:58

    *

  • שוקי   ביום 6 במרץ 2009 בשעה 11:43

    אתה נתפס לעניין אחד ולאמירה אחת ומתעלם מהטיעון המרכזי: שקיצוץ מיסים הוא מכת מוות עבור משק במיתון, לא קרש הצלה, ואחרי איך שהמהלך הזה נכשל בארה"ב לבצע אותו אצלנו נראה קצת מטומטם.

    ולגופו של עניין: מהי "כלכלה חופשית" זה דבר שאפשר להתווכח עליו כנראה אם הדירוגים לא זהים. לא ממש מדעי. בכל אופן, אם תעבור שוב על הרשימה של WSJ תראה שבמקומות הראשונים יש לפחות שלוש מדינות שמצבן על הפנים.

  • שוקי   ביום 6 במרץ 2009 בשעה 11:45

    כל דיבורי הביבי-ישן ביבי-חדש הם די מיותרים בעיני.

    במה האשמתי את בוש, שהוריד מיסים וזה לא עבד? יש לך מחלוקת עם הטענה הזו?

  • יואב (לונדון)   ביום 6 במרץ 2009 בשעה 12:49

    על הפנים זה די יחסי, כמי שנמצא באחת המדינות שהן "על הפנים" אני יכול להרגיע אותך ולהזכיר שהחיים על הפנים באנגליה (או באירלנד, או בהונג קונג, או בארצות הברית…) עדיין טובים בהרבה מהחיים בסין ושהמרחק שסין צריכה לעבור על מנת שהחיים בה יהיו "על הפנים" כמו במדינות החופשיות הוא עדיין רחוק מאד.

  • מתן   ביום 6 במרץ 2009 בשעה 23:44

    בזה שאתה אומר שבאנגליה, אירלנד, ארה"ב וכדומה החיים טובים יותר מאשר בסין אתה צודק כמובן, והסיבה המרכזית לכך היא שהמדינות האלה מממנות את החופש (היחסי) של תושביהן על ידי עושק של תושבי עולם הרוב, שתושבי סין הם חלק נכבד בו.

    זו הסיבה המרכזית לכך שבמאתים השנים האחרונות (לפחות) גם כשהיה רע במדינות ה"חופשיות" במדינות המדוכאות (על ידי אותן מדינות חופשיות) היה בדרך כלל הרבה יותר רע.
    למרות הדה קולוניזציה של העשורים האחרונים, שליטת המדינות החופשיות במדינות המדוכאות ממשיכה ברוב המקרים, רק באמצעות מנגנונים כלכליים שונים במקום ברובים וספינות תותחים כמו פעם. התחזקותה של סין בהחלט מוציאה אותה בהדרגה מהקטגוריה של מדינה מדוכאת. מה שכן, זה בכלל לא אומר שלתושבים שם יהיה בהכרח יותר טוב, כמו שלא כל תושבי בריטניה נהנים מה"שפע היחסי אפילו בזמן מיתון" שאתה מתאר.

  • שוקי   ביום 7 במרץ 2009 בשעה 12:05

    ראשית, לא אמרתי שהחיים בבריטניה על הפנים – אמרתי ש(גם)הכלכלה הבריטית הבריטית על הפנים. ויש הרבה סיבות לחשוב שזו רק ההתחלה.

    אגב, גם כאן יש אנשים שחושבים שהכל ורוד ויש אנשים שיגידו לך שהמצב על הפנים. אני לא יודע איפה אתה נמצא ומה אתה עושה ומי האנשים שסביבך, אבל האם תחלוק על זה שכבר היום – לפני המיתון האולי עוד הרבה יותר עמוק וארוך שמצפה לנו – יש בבריטניה בעיות חברתיות קשות?

  • יואב (לונדון)   ביום 7 במרץ 2009 בשעה 18:19

    שוקי, בוודאי שיש בבריטניה בעיות כלכליות וחברתיות קשות. אבל גם היום אין גלי הגירה מבריטניה (או ארצות הברית, או אירלנד, או שוויץ, או כל המדינות החופשיות) לסין, לוונצואלה או לצפון קוריאה ולשאר המדינות הנפלאות האלה. זה לא קורה בגלל עובדה אחת פשוטה, גם היום, כשהמצב במדינות החופשיות הוא הרבה פחות טוב משהיה, ואולי יהיה יותר גרוע, המצב הוא עדיין טוב בהרבה מאשר המצב בסין.

  • יואב (לונדון)   ביום 7 במרץ 2009 בשעה 18:22

    שוקי, בוודאי שיש בבריטניה בעיות כלכליות וחברתיות קשות. אבל גם היום אין גלי הגירה מבריטניה (או ארצות הברית, או אירלנד, או שוויץ, או כל המדינות החופשיות) לסין, לוונצואלה או לצפון קוריאה ולשאר המדינות הנפלאות האלה. זה לא קורה בגלל עובדה אחת פשוטה, גם היום, כשהמצב במדינות החופשיות הוא הרבה פחות טוב משהיה, ואולי יהיה יותר גרוע, המצב הוא עדיין טוב בהרבה מאשר המצב בסין.

  • דוד   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 11:52

    שהרי למה לומר את האמת ולספר שאכן ממשל בוש חטא אבל את ההרפתקה הגדולה של המשכנתאות הוא קיבל בירושה מהממשל של קלינטון? ולמה להסביר שמה שקרה בכלכלה האמריקאית מנוגד לחלוטין לעקרונות הכלכלה החופשית ומהווה הוכחה ניצחת לסכנה שבבעלות ריכוזית במשק? ומדוע בכלל להבהיר שחברת החשמל פועלת עם חוב של ארבעים מיליארד (!!!) שקל על כתפיה והדבר מכביד על המדינה? והרי למה לא להסתיר את היתרונות האדירים שבהפרטת שוק התקשורת, כאשר את התחרות מנסים למנוע מונופולים גדולים שחוששים מפניה?

    הבולשביזם אולי באופנה אבל יש מספיק אנשים שזוכרים את מוראותיו מכדי להאמין לתעמולה הפשטנית נגד נתניהו.

  • אסתי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 13:09

    וגם מבטיח עם תוכניות לתמיכה במגזרים החלשים יותר.
    אז לא יודעת מה עובר עליך שוקי, אבל אחרי הפוסט שלך אמש שקרא לפרגן על איזה קשקוש של ח"כ רגב, אתה עכשיו תוקף את ביבי על תוכניות שמראות על חשיבה שהולכת לכיוונים שאתה ואני מאמינים ומדברים ומנסים לשכנע בהם?

    שנקרא: בלית נפט?

  • ולדי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 13:13

    מצאנו קורבן חדש?
    תן לו לנסות, מה 'כפת 'ך… יותר גרוע מהפוסט-סוציאליזם-פרווה של עכשיו בטוח לא יכול להיות…

  • אסתי   ביום 5 במרץ 2009 בשעה 14:29

    מי ביבי ומה משנתו הפוליטית אנחנו יודעים ואנחנו מודאגים עד חרדים
    אבל כל זה לא משנה את העובדה שפירורי התוכניות הראשוניים שהגיעו לאוזני התקשורת שמיהרה להכריז עליהם – דווקא נשמעים טוב.
    אז בהם לא הייתי משתלחת וגם לא חייבים לרוץ ולמהר.
    יש לפנינו כמה שנים טובות (סליחה – רעות עד מאוד) כדי לכתוב ולהפגין ולברבר את עצמנו לעייפה. לא חייבים לרוץ. יש מספיק לכולם ולהרבה זמן, ברוך הוא והממשלה שלו שתספק לנו הרבה על מה לבכות ולהתמרמר עד שיצא מהאף.

    ואם כבר מדברים, אז מסתבר שהמתנחלים עולזים על ראש הממשלה החדש כפי שמדווחים לנו מאחותינו הגדולה שמעבר לים:
    http://www.slate.com/id/2212805?wpisrc=newsletter
    בקיצור…

  • האזרח דרור   ביום 15 במרץ 2009 בשעה 21:29

    יואב, למקרה שלא שמת לב יש עוד הבדלים בין ארה"ב לבין סין – לדוגמה בסין יש דיקטטורה ובארה"ב יש שלטון נציגים.

    דבר די בסיסי בכלכלה ובמדע בכלל – אם יש שני הבדלים בתנאים של 2 מערכות, אז אי אפשר לשייך את
    ההבדלים בין 2 המערכות דווקא לדבר אחד

    אגב, בספר "לבעוט בסולם" הטענה של המחבר היא שדווקא בזמן הקפיטליזם הראשוני המשק היה מנוהל מאוד ושמדינות עשירות מנסות לבצע דה רגולציה כדי שמדינות עניות יותר לא יצטרפו אליהן למעלה על החומה

    לפני מלחמת העולם השניה בריטניה היתה מעצמה עולמית, עם הזמן היא איבדה את כוחה במסחר ובייצור ועברה יותר ויותר לניהול – אני מניח שדבר דומה קורה בארה"ב – ההימור שלי הוא על סין כי בסופו של דבר הרבה מהיצור שם

    הויכוחים שלכם על סוציאליזם מול קפיטליזם הם קצת פאתטים. שניהם מנסרים את הענף עליהם הם יושבים ומדמיינים שיש עולם אינסופי שם בחוץ כדי להמשיך בחגיגה הזאת

    כלכלת ארה"ב ואיתה הכלכלה העולמית הולכת להתרסקות כי באופן בסיסי אין מספיק משאבים של חומרים, ושל מערכות אקולוגיות כדי לייצר את חומרי הגלם ולקלוט את כמויות הזבל שהכלכלה הזאת צורכת ומייצרת בהתאמה

השאר תגובה