מחר: בואו להוריד את האוכל!

כבדים מהמנגל? זקוקים לחילוץ עצמות? רוצים לחיות במדינה שעוזרת לקשישים ניצולי שואה ולא לבעלי בנקים וקרטליסטים? יש!

תרשמו: יום שישי (מחר), 12:30 בגינת דרויאנוב בפלורנטין (המחוגה פינת אליפלט)
ואם אתם לא צעדנים, 13:30 ברוטשילד פינת הרצל (שם תסתיים הצעדה ויתחיל הפנינג).

וכשתחזרו תיכנסו לערוץ חברה החדש של יאיר טרצ'יצקי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 1 במאי 2009 בשעה 12:08

    א. אני לא חושב שהפוסטר מנסה להגיד שחיסכון הוא דבר רע, איתי. אני חושב שקופת החיסכון נבחרה לא בגלל שהיא קשורה לחיסכון אלא בגלל שיש לה צורה של חזיר.

    ב. מי שיש לו הרבה כסף איננו פושע ואיננו נושא הפוסטר. מי שעשה רווחים של מיליארדים במשך שנים ומנסה לנצל את המשבר הכלכלי כדי להתנער מחובותיו או לקבל סיוע מהמדינה, או מפטר עובדים וותיקים כדי לקחת במקומם עובדים זולים יותר (ואני מדבר על הייטק עכשיו, לא על מתפרות) הוא לא פושע – סתם חזיר.

    ג. ההסבר שנתנו לך לא נכון. ההבדל הוא ש(זרמים מסויימים של) הסוציאליזם שואפים לביטול או שינוי של/בזכות הקניין.

    לגבי עניין החיסכון, אתה כמובן טועה. הון שנצבר ללא מטרה (= קפיטליזם, במובן הנכון ולא בשימושים השגורים) גורם לאובדן תוצר – מה שהכלכלנים הקיינסיאניים מכנים "פרדוכס החיסכון".

    אל תבלבל בין חיסכון פנסיוני או כל חיסכון אחר של אנשים מהישוב לבין העובדה שהאלפיון העליון מחזיק בשליש מההון בישראל, תופעה שעצם היווצרותה מלכתחילה מעידה ומשקפת את עומק השחיתות והקרטליזציה, תופעות שאינן קשורות במאום לרעיונות של שוק חופשי או זכות קניין. לא רק סוציאליסטים צריכים להזדעק – גם אחרון הליברלים.

    אדם סמית', שביבי וחבריו נושאים את שמו לשווא, אמר ב"עושר העמים": "בכל הארצות… כל בר דעת יתאמץ להשתמש בכל מלאי הון שהוא יכול כדי להפיק הנאה בהווה או רווח בעתיד… אכן באותן ארצות אומללות בהן הבריות חוששים בלי הרף מפני כוח הזרוע של הרמים מהם, פעמים רבות הם קוברים ומחביאים חלק נכבד מהונם… נראה שנוהג זה היה נקוט בידי אבות אבותינו בימי השלטון הפיאודלי ששלט בכוח הזרוע".

    (הציטוט מתוך "יש היגיון" בהוצאת כנרת זמורה ביתן, משום שאין לי את המקור בהישג יד).

    אדם סמית' בנה את התיאוריות שלו על הנחות עבודה מסויימות, שלא מתקיימות היום בכלכלות המערביות – לרבות קיום של שקיפות שהיא חיונית להיווצרות שוק משוכלל; וכן שוויון הזדמנויות מלא והתנהגות רציונלית של כל הפרטים.

    גם מי שמאמין בכוחות השוק, אמור להבין שהמונופולים והקרטלים שקיימים (לכאורה) בבנקאות, ביטוח, תקשורת, ותחומים נוספים, יחד עם העבירות הגסות על שורה ארוכה של חוקים שנועדו לאפשר קיום של שוק משוכלל תקין ומתפקד, אינם מאפשרים קיום אמיתי של כוחות שוק אלא מדובר בסוג מודרני של פיאודליזם כפי שנוהג שכני לרשימות יואב גל לומר.

  • גרידג'   ביום 1 במאי 2009 בשעה 13:09

    שוקי, אם מחר תמציא פטנט מבריק ותמכור אותו לחברה אמריקאית תמורת מיליארד דולר, אותם תשקיע בישראל, זה בעצם אומר שההון ואחוז ההון המוחזק בידי האלפיון העליון רק יגדל… וזה כמובן דבר רע… אם כך אני מאחל לך להמשיך להתעסק בכתיבה וב-SEO. לא היינו רוצים שתזיק לשכבות החלשות. ומה זאת אומרת: "אני חושב שקופת החיסכון נבחרה…" – התמונה אינה יצירה שלך? אם לא, אז בלבלת אותי.

  • גלי   ביום 1 במאי 2009 בשעה 15:30

    אתה יודע שהחרדים לא אומרים שפעת החזירים, אלא שפעת המכסיקנים או סתם השפעת ממכסיקו.
    נו אז לאיפה הגענו תגיד לי?
    ולעצם העניין.
    הבעיה המרכזית במדינה היא הפרוטקציה.
    כלומר, החזירות.
    לכל מקום שרוצים להתקבל אליו לעבודה זקוקים לפרוטקציה ולכן רמת המצוינות יורדת. כי עובדים מתקבלים על סמך פרוטקציה (קרי קשרים בקוף) ולא על סמך כישורים בכף.
    אז אני רוצה להתקבל כמרצה במכללה. אבל יש מרצים בעלי תואר שני בלבד שיש להם פרוטקציה. והרי ברור שאני בעלת תואר שלישי ופוסט דוקטורטים וניסיון רב ואני עולה באיכות פי אלף על מרצים שיש להם רק תואר שני. אבל אין לי פרוטקציה. ואותו הדבר במשרד החינוך. ולכן תלמידים שלנו נכשלים במבחני פיזה. כי מי שמלמד אותם הם פעמים רבות מורים שהגיעו על סמך פרוטקציה. אז לשם מה נצעד ב-1 במאי? האם כדי לסמל את הפרוטקציה? צריך פעם אחת ולתמיד למגר את הפרוטקציה.
    אני לא אומרת שצריך לעשות אפליה מתקנת לנשים. לא צריך. צריך לקבל לעבודה את מי שהוא באמת טוב – גבר או אשה. ועל סמך כישורים ולא קשרים, ולכן צריך להתנער מהמנטאליות הרקובה.
    ולצעוד למען האיכות בלבד.
    זו דעתי ובשבילי החזירות מסמלת פרוטקציה ונפוטיזם.

  • שוקי   ביום 1 במאי 2009 בשעה 21:08

    א. לא, התמונה איננה יצירה שלי. וכן, אתה התבלבלת, אבל לא, אני לא בלבלתי אותך. עשית את זה לגמרי לבד.

    ב. נתונים חריגים של חלוקת הון או מדד אי שוויון גבוה, לא נגרמים מזה שאנשים ממציאים משהו ומתעשרים. לעומת זאת, אם צאצאיהם של אותם אנשים שולטים בקרטלים, משתמשים בשיטות של העסקה מנצלת ומשחדים פולטיקאים ואנשי שירות ציבורי, אז הפערים גדלים והסיכוי שמישהו יצליח להתעשר בגלל רעיון הולכים ופוחתים.

    באופן כללי יותר, נדמה לי שהפנמת את התעמולה הנאו-ליברלית והיא מפריעה לך לראות נכוחה. האם מישהו כאן אמר שצריך לבטל את הקניין הפרטי? האם מישהו אמר שלאדם אסור ליהנות מעמלו או מיצירתו? אדרבא: אנחנו חיים במדינה שבה קשה מאד "להצליח". קשה להקים עסק, קשה למכור ספר, קשה לקבל הכרה וקשה באופן כללי להתנהל בלי שיש לך הרבה כסף ו/או קשרים בפוליטיקה.

    עכשיו, אף אחד לא אמר שהחיים צריכים להיות קלים – אבל הם לא צריכים להיות קשים יותר לך ולי מאשר הם קשים לאף אחד אחר. בשביל זה המציאו את השוויון בפני החוק ושוויון ההזדמנויות, עקרונות שמדינת ישראל אמורה להיות מחוייבת להם.

  • גרידג'   ביום 2 במאי 2009 בשעה 2:36

    ראשית, אני רוצה להבהיר דבר מה (לא לך, אלא לקוראים שאולי נתקלים בי פה שם): אינני יושב מול הצג, קורא בלוגים של אנשי שמאל ומחכה לרגע בו אוכל לכתוב תגובה ברוח נאו-ליברלית. על כל תגובה שאני כותב יש לפחות 30 פעמים בהן אני רוצה להגיב אבל נמנע. אני משתדל להימנע מלהגיב [בעיקר] כי התגובות שלי כמעט לעולם אינן נוגעות לנושא הפוסט. אבל באינטרנט זה קל מדי להגיב. זה אולי קשה לפתוח עסק או למכור ספר, אבל לכתוב טוקבק זה קל. לכתוב בלוג רציני זה קשה יותר.

    במקרה הזה התגובה שלי כללה שני דברים: הודעה על הבלבול וכן התייחסות להערתך על פיה האלפיון העליון מחזיקים בשליש מההון. הסברתי בקצרה ובאופן הברור להדיוטות כיצד התרחשות חיובית (חמישה ישראלים מייסדים את מיראביליס ומשלשלים לכיסם עשרות מיליוני דולרים כל אחד) מובילה למצב שנדמה כשלילי בעיניים סוציאליסטיות (עלייה בהון ובאחוז ההון של האלפיון העליון). הרי כולנו נשמח אם בשנה הקרובה עוד עשרות מיליארדי דולרים יתגלגלו לידיהם של יזמים ישראלים.

    א. אני מבין שכאשר אתה אומר "העסקה מנצלת" אתה מתכוון למצב שבו העובדים אינם נהנים מהפירות של ההצלחה (לבד משכרם שהובטח להם בחוזה). זה מצער שלא כולם נדיבים. אני לא מתכווון להגן על מעסיקים מהסוג הזה, אז נניח לזה. רק אומר שלא הובא בפני מעולם מקרה של אדם שהתעשר באמצעות העסקה מנצלת.

    ב."משחדים פוליטיקאים ואנשי שירות ציבורי" – אני חושב שאלה מקרים בודדים, אבל כך או כך זה נובע מכוחם של הפוליטיקאים במערכת הסוציאליסטית. כאשר ברירת המחדל היא "אסור" אז יש צורך בפוליטיקאים ואנשי ציבור.

    ג. "שולטים בקרטלים" – כנ"ל. אני חושב שתתקשה למצוא דוגמה לקרטל מזיק שהתקיים בשוק חופשי לאורך זמן.

    ד. אני לא בטוח שאני יודע מה זה תעמולה נאו-ליברלית. אתמול למשל קראתי שהבית האמריקני הממוצע הכפיל את גודלו בתוך 50 שנה. אולי זו תעמולה נאו-ליברלית.

    ד. קשה לפתוח עסק אתה יודע למה.

    ה. קשה למכור ספר כנראה כי הקוראים מעדיפים את המוכר. מתי בפעם האחרונה רכשת ספר של סופר אלמוני?

    ו. אני כן יודע מה זה תעמולה סוציאלסטית. היא לא משכנעת. אם כי בנעורי קניתי אותה, אבל כולנו היינו תמימים פעם.

    ז. קראתי שהעלו את המס על סיגריות. אם אתה רוצה לכתוב פוסט שמסביר מדוע זה דופק את החלשים (וזה דופק) בסביבה יותר אוהדת (או עוינת מיסוי) אולי אפשר לארגן משהו עם רותם מה"קפיטליסט" (היומי). שוקי גלילי מסביר כיצד גם הפעם הסוציאלדמוקרטיזם דופק את החלשים. אל תחמיצו!

  • גרידג'   ביום 2 במאי 2009 בשעה 2:43

    אין אף מופע בגוגל של סוציאלדמוקרטיזם. גם לא בצירוף אותיות חיבור. טבעתי מילה בשפה העברית.

  • שוקי   ביום 2 במאי 2009 בשעה 13:05

    בין ניג'וז למשנהו, אתה מעלה פה ושם שאלות של טעם. כמובן שאין לך מושג על מה אתה מדבר, אבל אני מאמין לך שלפחות אתה מאמין במה שאתה אומר וזה מצדיק תשובות. לכן את הפוסט הבא שלי אקדיש לך ואענה לפחות על חלק מהשאלות שלך.

  • שוקי   ביום 3 במאי 2009 בשעה 2:14

    מסכים אתך. לא על העובדות אבל על התחושה הכללית של ההחמצה מבחינת איך שהמסרים מוצגים, בעיקר כשאני יודע שהרוב המכריע של המשתתפים הם אנשים שפויים, רציונליים ולא אלימים. מה שנשאר זה לנסות לייצר מסרים אחרים לקראת ה-1 במאי הבא ואירועים אחרים שיהיו עד אז.

  • איתי   ביום 1 במאי 2009 בשעה 9:58

    1. חיסכון עדיף על צריכה
    2. מי שיש לו הרבה כסף אינו אויב ואינו פושע

    פעם הסבירו לי שאחד ההבדלים העקרוניים בין סוציאליזם לסוציאל דמוקרטיה זה שהסוציאליסטים מנסים להשיג שוויון במהפכה אלימה

  • איתי   ביום 3 במאי 2009 בשעה 2:09

    התמונה והסיסמה משדרות לי לבטן דרך אלימה ומכלילה

    החזיר מסמל אדם ואת האדם רוצים להכות בפטיש

    זה לא שונה מ"מוות לערבים" או הסיסמה האהובה בירושלים – אין ערבים אין פיגועים

    וכשילדי השמוצ עימם צעדתי צועקים מהפכה וצובעים על עורם את סמל ברה"מ אין זה פלא שהעם לא קונה

    אם רוצים להביא רעיונות של שוויון וזכויות עובדים לציבור גדול זו לא הדרך

השאר תגובה