בהתחלה לקחו את הקומוניסטים

אני לא מאלה שמשווים כל דבר לגרמניה הנאצית, אבל משנה לשנה ומחודש לחודש, אני מבין יותר את האנשים שחשים שאנחנו חיים בימיה האחרונים של רפובליקת ווימאר.

נקודה למחשבה (משהו שאמר דב חנין בהרצאה): אנשים תמיד אומרים שהזמנים השתנו והיום יש דברים שלא יוכלו לקרות. אבל כך חשבו גם בתחילת המאה העשרים, שבסופו של דבר כל זוועות המאה ה-19 נראו לידה כבדיחה. אין סיבה, אם כן, שהמאה ה-21 לא תהיה גרועה בהרבה.

ובנימה אופטימית זו, ממליץ לקרוא את הפוסט כשהתותחים רועמים של יונית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורי   ביום 29 במאי 2009 בשעה 22:21

    איך ימין קיצוני ושמאל קיצוני לא מסוגלים לקבל שום דעה שונה משלהם. הרעיון בדמוקרטיה ידידי הוא שלעיתים יהיה בשלטון מישהו שדעתו שונה משלך במגוון תחומים. לפעמים זה ירתיח אותך. זה בסדר גמור וזה לא מוביל ולא יוביל לשום אסון. אנחנו לא ווימאר ונאצים לא יעלו פה לשלטון. אתה יכול להירגע. אף אחד לא יקח ממך את הבלוג ואת הזכות לכתוב שטויות (לפעמים) ולעניין (לפעמים).

  • שוקי   ביום 29 במאי 2009 בשעה 23:24

    כל אחד ומה שמשעשע אותו.

  • אהרן תמוז   ביום 30 במאי 2009 בשעה 0:05

    יש ערכים ויש סיפוק של צרכים. אדם אינו צריך להיות אדם הגון הוא יכול להיות מנוול.

    חג השבועות חג מתן תורה מאחורינו ומה שאמרו בני ישראל במעמד הר סיני ולא קיימו

    נעשה ונשמע

    נעשה ונשמע יכול לבוא רק כאשר מדובר על מעמדו של האדם לפני אלהים. יהודי יאבד את בנו בגלל סרטן יקום מהשבעה וימשיך להגיד שיויתי ה' לנגדי תמיד. קתולי יקבור את המת וימשיך לצפות לשיבתו של ישוע.

    כאשר מדובר בציונות,תיאולוגיה פוליטית אין "נעשה ונשמע" בטח לא שהסמכות היא אנשים בשר ודם. יש ציפיות שהאזרח יאמר נעשה ונשמע למוסדות המדינה ולעומדים בראשה וזהו מהותו של הפאשיזם.

  • יעל   ביום 30 במאי 2009 בשעה 0:40

    http://www.notes.co.il/roni/56810.asp
    כדי להיזכר שזה תהליך זוחל.

השאר תגובה