סיפור היפותטי על קצין שכשל

דמיינו לכם את הסיפור הבא, ההיפותטי לגמרי:

קצין בכיר בצבא מכובד של מדינה מתוקנת, עושה יום אחד מעשה שטות שהוא גם עבירה פלילית: הוא נותן לקטין לנהוג בכלי רכב, ללא רישיון. אולי הוא כשל באופן חד-פעמי ואולי הוא רגיל לנהוג כך, בכל אופן – בפעם הזו איתרע מזלו והקטין עשה תאונת דרכים. 

איך ינהג עכשיו אדם מכובד? הוא ייקח את האחריות על המעשה שעשה וייתן על כך את הדין. הוא יכול לברך על מזלו הטוב – על כך שבתאונה לא נהרג איש. הוא יכול להיות אמיץ ולקטוע הפסדים: להודות, להכות על החטא, ולבקש את רחמי בית-המשפט.

אבל תארו לכם שקורה אחרת: אותו קצין היפותטי בכיר בצבא המכובד, כותב הצהרה שקרית, נעזר בחברים בעלי השפעה, ומנסה לצאת נקי – למרות שהתגלה שגם שיקר.

מה השלב הבא? בית-הדין ההיפותטי של הצבא המכובד במדינה המתוקנת, מעיף את הקצין הבכיר מכל המדרגות. הוא לא מוריד אותו בדרגה או מכניס אותו לכלא, אלא משחרר אותו מהצבא המכובד, כי עם כל הכבוד – מי שעובר על החוק ולא לוקח על כך אחריות, אינו יכול להיות קצין משרת המשמש דוגמא לדור הבא של מגיני ישראל.  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צבי   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 18:19

    ההיפותטי בו שוקי גלילי כותב משהו מעניין

  • שוקי   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 18:21

    סלמתק חבר שלי.

  • אופיר זמר   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 18:30

    אותו קצין היפותטי מנסה גם להשתמש באחד מפקודיו כמגן אנושי להצלת הקריירה שלו, ולטפול את האשמה בתאונה עליו

  • יונתן   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 20:10

    אותו קצין היפוטתי נתן מעצמו שנים ארוכות (באופן לא היפוטתי כלל וכלל) וקשות,לעיתים בסכנה ואולי מגיע לו ולשאר המשרתים שיתייחסו אליהם במידה מסוימת של כבוד והערכה ולא יתנפלו עליהם כמו חבורת נשרים שזיהתה טרף קל,במיוחד שהמתנפלים שאמנם עושים עבודת קוד(כל אחד בתחומו ההיפוטתי) לא מגיעים מעמדה דומה של תרומה לבטחון המדינה ההיפוטתית.

    כל הכינויים היפוטתיים לחלוטין כו המקרה ההיפוטתי שאולו ואולי לא תואר לעיל.

  • עידן   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 23:47

    שוקי ציין שמדובר במקרה היפוטתי, שוקי לא כתב שהקצין נתן מעצמו שנים ארוכות וכו'. נראה שאתה מקשר את הסיפור למקרה אחר שאולי שמעת בעבר או שאתה מכיר אישית. עזוב את המקרה הפרטי שאתה מכיר וקרא את הפוסט שוב – כמקרה היפותטי.
    מדובר על קצין היפותטי בצבא מכובד של מדינה מתוקנת. הקצין כשל באופן חמור ואני לא מבין למה המדינה המדוברת (נגיד, צרפת או בלגיה, כן?) לא תכלא את אותו קצין לשנים ארוכות.
    נגיד שבמדינה אחרת, היפותטית לא פחות, יקום שר אוצר שנותן שנים ארוכות למען מדינתו ופתאום, הוא מועד וגונב כסף שלא שלו (בטעות, כן?). האם באותה מדינה היפותטית (אולי יוון, אולי איטליה) היה ספק שאותו שר צריך להיכלא ולשלם על הטעות? איזה מזל שאצלנו אין שרים כאלה (היפותטית, היפותטית…)

  • רני   ביום 13 ביוני 2009 בשעה 23:56

    זכורתני כמעט קצינים שנתפסו מעתיקים בקורס שכמעט הביא אותם להיות קצינים בצבא שכמעט השתמש בהם כדי לספר לעצמו סיפורים על כמעט מוסר שכמעט קיים בו.

  • עמית   ביום 14 ביוני 2009 בשעה 0:01

    שגם הצבא הזה היפותטי לגמרי, ומכובדותו היפוטתית לגמרי, ומידת התקינות במדינה גם היא היפוטתית.

    ובקצב הזה, בקרוב גם המדינה עצמה עשויה להפוך לקוריוז היפותטי של כמה אנשים.

  • אדם   ביום 14 ביוני 2009 בשעה 8:36

    אני לא מבין איך תרומתו למדינה אמורה להקל על העונש. מה, אם הייתי 3 שנים בצבא מותר לוותר לי קצת כשאני עובר על החוק? או שחייבים להיות 10 שנים בצבא כדי לקבל את הזכות? או שחייבים לפקד במלחמה או משהו כזה… מקבלים קופון כזה של "שירתת את המדינה ונתת מעצמך, עכשיו מותר לך קצת יותר מלכל השאר"?

  • אדם   ביום 14 ביוני 2009 בשעה 8:37

    הכותרת הקודמת לא קשורה לתוכן התגובה, התכוונתי לספר סיפור הפוטתי אחר והחלטתי לשמור אותו להזדמנות אחרת.

  • יונתן   ביום 14 ביוני 2009 בשעה 8:37

    להתבגר.

  • דפנה לוי   ביום 14 ביוני 2009 בשעה 11:50

    איך חבריו ומוקיריו של אותו קצין בכיר לא נמלאו בושה כשבאו לטעון שהעונש שקיבל מוגזם, ושהרקורד הצבאי שלו מצדיק רמייה, צפצוף על החוק, סיכון חיי בנו וחיי אחרים וכל מה שעוד נידון שם (את שיבוש הליכי חקירה השמיטו באיזו עסקת טיעון, לא?).
    האם חלילה ניתן להסיק מזה שבעיניהם זה נורמטיבי לגמרי?
    לא. אני בטח שוב טועה.

השאר תגובה