דין אחד, גם לשופטים

השופט המחוזי משה דרורי מועמד לשמש בבית-המשפט העליון. לקראת האפשרות שיזכה במינוי, פורסם הסיפור הזה, שנוגע לפסיקה מאד בעייתית שלו (אהבתי מאד את הפוסט של דורה, ואני ממליץ לקרוא גם אותו).

הפרשה, בראשי פרקים

 בחור בשנות ה-20 לחייו עזב חנות מבלי לשלם. הקופאית (שהחשבון שלא שולם צפוי היה להיות מנוכה מהשכר שלה) רדפה אחריו וחסמה בגופה את רכבו. הבחור נסע, גרר אותה על מכסה המנוע של רכבו, עד שנפלה, נחבטה בראשה ואיבדה את הכרתה. הוא עזב את המקום בלי ליידע את המשטרה ולהזמין אמבולנס. הקופאית אושפזה ונדרשו לה 3.5 שבועות להחלים ולחזור לעבודה.

הפסיקה: תמוהה בלשון המעטה

עם או בלי קשר לעובדה שהנאשם הוא בעל-ייחוס ואביו מקושר פוליטית, המשפט לא הסתיים בהרשעה אלא בגישור שיזם השופט דרורי, חרף מחאת הפרקליטות. הנאשם ביקש סליחה ושילם פיצויים וקיבל עבודות שירות. הוא המשיך לדרכו וכך גם השופט דרורי.

צריך להתעמק בפרטים כדי להפריד את הטפל מהעיקר ולהגיע לשורה התחתונה: גם אם מניעיו של השופט דרורי היו טהורים, השורה התחתונה היא שהוא הוציא לחופשי אדם שביצע – על פי הודאתו – תקיפה חמורה, שלדעתי הלא-משפטנית היא גם בבחינת "פגע וברח".

מה אומר החוק

וזה, כמדומני, מקום טוב לצטט את חוקי מדינת ישראל (פקודת התעבורה, סעיף 61 א'):
" א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו – מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן."

ואגב – המין, הגזע, ההשקפה הדתית וכו' של הנאשם, הנפגעת או השופט – כל זה טפל לחלוטין ולא רלוונטי לעניין. מה שרלוונטי הוא שהיה מדובר במשפט פלילי, לא בתביעה אזרחית. הייתה הודאה והכאה על חטא, והיא לכל היותר הצדיקה המתקה מסויימת של העונש – לא ויתור על הרשעה בפלילים של מי שעשה עבירה פלילית חמורה. 

דין אחד, לשופט ולעבריין

כמו שאמרתי כבר בעניין צ'יקו תמיר, אני חושב שעם שליחי ציבור יש – אם בכלל – להחמיר יותר ולא פחות מאשר עם כל אחד מאיתנו. מי שמקבל לידיו סמכות מקבל איתה גם אחריות, וכאשר הוא נכשל עליו לשאת באחריות כי הוא בבחינת "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו". 

מצב שבו שופט שולח לחופשי, ללא הרשעה, נאשם שהודה בביצוע עבירות פליליות חמורות, הוא ללא ספק כישלון. ייתכן שמדובר בכישלון אתי או בכישלון מקצועי או בחולשת דעת, בכל מקרה – לדעתי שופט כזה אינו יכול ואינו ראוי לשמש בבית המשפט העליון. מינוי כזה יכתים את מערכת המשפט ויפגע עוד במעמדה, ההולך ונחלש ממילא.
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יאללה, יאללה   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 0:44

    להעיף אותו בבעיטה הביתה. שלא ישפוט יותר לעולם אף אחד. נבלה סרוחה.

    אני ממליץ לשים את השופט באותו חניון, ולדרוס אותו עם האוטו, ולומר לו שזה רק "ישפר את מעמדו בחברה".

  • שוקי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 1:30

    אני מבקש להשתדל להימנע מהסגנון הזה, במיוחד כשמדברים על שופט.

    ולגופו של עניין: אני לא מצאתי שום ראיה לזה שהוא גזען או שהיה מדובר בפשע בעל אופי או מוטיבציות גזעניות. סתם חרא של בנאדם שהתנהג כמו נבלה. השופט, אולי הוא מושחת ואולי חסר רגישות ואולי ואולי ואולי. לא באמת משנה.

  • עידן סובול   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 8:51

    על שופטים, שופטנים ומזג-שיפוטי

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-10059-00.html?tag=08-47-38

  • שוקי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 10:43

    יכול להיות שזה המקרה, אבל קשה לנו להיות בטוחים. מצד אחד, אתה יכול לומר שזה הולך כמו ברווז וכו', ומצד שני – לפי דיני הראיות של ההלכה, למשל, זה לא תופס.

    מה שאנחנו כן יכולים לומר, בוודאות, הוא שלא הייתה הרשעה במשפט הזה וזה בבחינת "פיך ענה בך". לא צריך להוכיח את זה, ודי בזה כדי לומר שהיה כאן כישלון. לא מעניין אם הוא תוצאה של הטיית משפט, משוא פנים או שיקול דעת גרוע.

  • מישי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 13:28

    כתבת:

    "בחור בשנות ה-20 לחייו עזב חנות מבלי לשלם. הקופאית (שהחשבון שלא שולם צפוי היה להיות מנוכה מהשכר שלה) רדפה אחריו וחסמה בגופה את רכבו. הבחור נסע, גרר אותה על מכסה המנוע של רכבו, עד שנפלה, נחבטה בראשה ואיבדה את הכרתה. הוא עזב את המקום בלי ליידע את המשטרה ולהזמין אמבולנס. הקופאית אושפזה ונדרשו לה 3.5 שבועות להחלים ולחזור לעבודה".

    בקיצור, בחורה לא ממש מאוזנת רדפה אחרי הגנב, קפצה לו על הרכב, ניסתה למנוע ממנו לנסוע, הוא נסע והיא נפלה מהרכב.

    אני לא בטוח שהוא ידע מה קרה לפסיכית הזאת אבל מה שבטוח שצריך להתחשב בעובדה שהמטורפת קפצה לו על הרכב.

  • שוקי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 15:49

    אתה מדבר שטויות, או מבורות או מרשעות.

    לפי כתב האישום העובדות הן כדלהלן:

    "הפסיכית" עמדה מול הרכב שלו ודרשה ממנו לצאת ממנו, מכיוון שברח בלי לשלם. בתגובה, הוא נסע קדימה והתנגש בה, ואז נסע כמה עשרות מטרים בעודה שוכבת על מכסה המנוע, בוכה ומתחננת. בסופו של דבר הוא עצר את הרכב בפתאומיות, היא עפה וראשה נחבט. במקום לבדוק מה קורה איתה הוא נסע והשאיר אותה מדממת ומחוסרת הכרה.

    כל זה מופיע בכתב האישום והנאשם הודה.

  • שושי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 16:16

    http://www.notes.co.il/ron/57802.asp

  • מישי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 16:40

    "הקופאית (שהחשבון שלא שולם צפוי היה להיות מנוכה מהשכר שלה) רדפה אחריו וחסמה בגופה את רכבו"

    ועכשיו אתה כותב שהיא "עמדה מול הרכב שלו ודרשה ממנו לצאת ממנו, מכיוון שברח בלי לשלם. בתגובה, הוא נסע קדימה והתנגש בה, ואז נסע כמה עשרות מטרים בעודה שוכבת על מכסה המנוע, בוכה ומתחננת".

    אני חושב שהגרסה השנייה בהחלט מראה שהוא חתיכת פושע עלוב, אבל היא גם מראה שאתה דמגוג שנהנה לחגוג על חשבון אחרים בלי שיש לך מושג קלוש מה קרה במציאות.

  • שוקי   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 23:52

    "חסמה בגופה" = עמדה מול הרכב כדי שלא יוכל לנסוע בלי שילם. גם בניסוח הקצרני הזה יצא פוסט די ארוך, אבל סמכתי על האינטליגנציה והבנת הנקרא של קוראי הבלוג, ויש לי חשד שהם לא נתקלו בבעיה שבה אתה נתקלת.

    בעניין הדמגוגיה, יש פתגם: "כשאני מדבר יפה זו רטוריקה; כשאתה מדבר יפה זו דמגוגיה". אני לא הולך להתנצל על זה שאני אומר מה שאני חושב או על איך שאני אומר את זה.

    לגבי הטענה שלך שאני נהנה לחגוג על חשבון אחרים. אני יכול לומר לך א. שאני לא מרגיש שיש סיבה לחגיגה וב. שאני לא נהנה. אבל כמו שאומרים "It's my party" וכו'. זה הבלוג שלי, אני כותב בו מה שאני רוצה ומה שאני חושב, ומי שלא רוצה לקרוא לא קורא. זה הדיל.

  • שוקי   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 1:19

    א. לדעתי הרקע הדתי הוא תפל, כי אין כאן סכסוך בין ההלכה היהודית לבין המוסר האוניברסלי או החוק הישראלי. בדיוק כשם שהרקע הגזעי/אתני לא רלוונטי, כי הקופאית הותקפה לא בגלל היותה אתיופית אלא בגלל היות התוקף טינופת.

    ב. בתי הדין הרבניים, כמו הרבנות הראשית, כמו המועצות הדתיות, הם גופים בירוקרטיים שהוקמו על-ידי מדינת ישראל. העובדה שמישהו מיועד לשמש בתפקיד כלשהו באחד מהם, ולקבל משכורת ממדינת ישראל, לא הופכת אותו בשום צורה לנציג של היהדות, ההלכה היהודית או הציבור הדתי.

    ג. לקרוא לכתבי הרמב"ם "חוקים מהמאה ה-12", זה עלבון לאינטליגנציה. פשוט אמירה רדודה שאני לא הולך להתייחס אליה.

    בכל מקרה: השופט דרורי עיוות וסירס את דברי הרמב"ם, כפי שהציג בצורה יפה ומדוייקת שכני רון ניולד
    http://www.notes.co.il/ron/57802.asp

  • שוקי   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 3:57

    אם אומר לך שלדעתי גם החמאס הוא *לא* מייצג של "האיסלם האמיתי", האם גם על זה תאמר שאני עוצם עיניים ונופל למלכודת? כי אם זה מה שתאמר, אני אשיב לך שאתה פרימיטיב שמונע על-ידי שנאה.

  • שוקי   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 11:16

    עד כמה אתה מכיר את היהדות, אם מותר לשאול?

  • שוקי   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 13:04

    כלומר – תקן אותי אם אני טועה – בעצם נחשפת לספרים בודדים.

  • שוקי   ביום 26 ביוני 2009 בשעה 2:03

    אנחנו לא ניכנס לתחרות כי אין תחרות. רק אספר לך שלא זו בלבד שקיבלתי חינוך דתי וחייתי חלק גדול מחיי בין דתיים, אלא שגם עסקתי בדת ובדתיים לא מעט במסגרת אקדמית. זה לא הופך אותי למומחה, אבל נדמה לי שזה מאפשר לי לומר שהפסקנות שלך לא מגובה במספיק ידע.

  • יוסי דר   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 7:42

    אתה אומר שדרורי אינו ראוי לביהמ"ש העליון, ובכך כאילו רמזת שהוא כביכול ראוי למחוזי שבו הוא מכהן עכשיו.
    אני חושש שלא רק שאינו ראוי למחוזי – גם לשלום הוא לא יצלח.
    הרבה בושה הוא המיט על מערכת המשפט.

  • אהרן   ביום 24 ביוני 2009 בשעה 8:38

    עברה מן התורה
    העובדה שאחד "מיוחס" (למי ? למשפחת רבני שס" דיינים?), והשניה מ"מעמד נמוך" היא העוות פה. אדם קרוב אצל עצמו, ואצל הקרובים אליו. האדם המוסרי מנסה להרחיב את יכולת ההזדהות שלו גם לאנשים שלא נראים כמוהו. שופט חייב לעשות זאת. ובטח לא לתת לזיהוי מעמדי לעוות את משפטו

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 0:06

    כתבת שהרקע הדתי הוא תפל. נראה לי שהעובדה שפסק הדין התבסס ולו באופן חלקי על חוקים מהמאה ה-12 היא דווקא די רלוונטית. נראה לי שנימוק "ההרשעה עלולה לפגוע במינויו של הצעיר כדיין בבית דין רבני", כאחד מנימוקי הזיכוי הוא גם רלוונטי.

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 2:02

    תקרא לזה אמירה רדודה או לא. תמשיך לעצום עיניים וליפול למלכודת "זו לא ההלכה האמיתית" כרצונך. להתעלם מחלקה של הדת בעניין זה להסתכל על חצי מהמצב.

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 7:35

    דימגוג נחמד

    לא מכיר את האיסלם בשביל לדעת עד כמה פרשנותו של חמאס את האיסלאם היא מיינסטרימית. את היהדות אני מכיר.

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 8:05

    או במילים אחרות. היהדות ה"אמיתית" והאיסלם ה"אמיתי" הוא מה שקהל המאמינים עושה ממנה. אם רובם המוחלט של המוסלמים יתחיל לקפוץ על רגל אחת עם כל שעה עגולה ויטען שזה האיסלם – הם צודקים.

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 12:34

    מערכת החינוך הממלכתית + קריאה ספורדית עצמאית

  • אור ברקת   ביום 25 ביוני 2009 בשעה 19:37

    אנחנו עומדים לפתוח בתחרות למי יש יותר גדול ביהדות?

    אני חושב שתפיסתי היתה ברורה – מקור הדת ובסיסה (כל דת שלא תהיה) מצוי בכתבים -דמותה של הדת בפועל נקבעת על ידי המעשים (וספציפית לדת היהודית, גם על סמך הידע הלא רב שלי – עדיף לה כך)

השאר תגובה