הגיע הזמן לרסק את הקרטלים

ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הגיש הצעת חוק בנושא הרחבת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. הרקע להצעת החוק היא חקירה שהחלה בשנת 2005 בימי הממונה הקודם, עו"ד דרור שטרום, שבעקבותיה הטילה הממונה הנוכחית רונית קן קנס של 290 מיליון שקלים על הבנקים שתיאמו עמלות לכאורה.

בניגוד ליוזמות חוק אחרות בהן היה כהן מעורב, כאן מדובר במלחמת מצווה של ממש. תיאום עמלות ותיאום מחירים בכלל, אסורים בחוק בכל המדינות הליברליות ונחשבים לעבירות פליליות חמורות. אלו הן מהפעולות המאפיינות קרטל, שהוא התארגנות של בעלי עסקים או מנהלים שמטרתה לפגוע בתחרות.

אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית והאילן הגבוה שבו אנשים כמו ביבי נתניהו, סטנלי פישר וחבריהם נתלים לעיתים מזומנות, הגדיר בספרו "עושר העמים" את תופעת הקרטל כך:  

"אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעתים רחוקות, אפילו רק באירועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים."

במילים אחרות: קרטל הוא פשע כנגד הציבור, גם ובעיקר בעיני חסידי השוק החופשי. מה שלא הפריע לבכירי האוצר ובנק ישראל במשך השנים להתעלם במופגן מקרטלים ולהתנער מאחריותם למלחמה בקרטלים. הגדיל במיוחד לעשות נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין, שכאשר נשאל על נושא עמלות הבנקים מפורשות בראיון טלוויזיוני, השיב כי האחריות על הטיפול בנושא מוטלת על הציבור.  

אילו קרטלים קיימים בישראל

אי אפשר לקבוע חד-משמעית היכן קיימים קרטלים בישראל, בעיקר כל עוד הם לא הוכרזו ככאלה על-ידי המדינה או בית-המשפט. באופן היפוטתי, לו הייתי אומר כאן – למשל – שמנהלי הבנקים, חברות הסלולר, הביטוח, ספקי האינטרנט, משווקי הפירות והירקות, יצרני מוצרי החלב, יבואני המזון וכיוצא באלו, הם עבריינים שמקומם בכלא, סביר להניח שמישהו מהם היה מאיים עליי בתביעת לשון הרע.

לכן אני לא אומר את זה. מה שאפשר בכל זאת לומר הוא שבכל הענפים שהזכרתי, ובענפים רבים אחרים בישראל, יש סימנים מדאיגים שלדעתי הצנועה והלא-משפטנית דורשים בדיקה. גם אתם מכירים את הסימנים האלה, שמלווים את חיי היומיום במדינת ישראל:

א. ידיעות בתקשורת שמדווחות ש"תעריפי ה-" צפויים לעלות, בלי נימוק הגיוני כמו התייקרות תשומות כלשהן. מתפרסמת תגובת דובר של ארגון עם שם כמו (רק לצורך הדוגמא): איגוד הבנקים, פורום החברות הסלולריות, וכדומה.
ב. אתם מקבלים שירות גרוע במיוחד מספק זה או אחר, מתקוממים על כך, ומי שמעניק לכם את השירות אומר לכם משפט ששמעתם כבר מאה פעמים בעבר: "אבל זה ככה אצל כולם".
ג. אתם מחליפים ספק ומגלים שהמחיר שאתם משלמים נותר זהה למרות שהשירות או המוצר שונים.
ג. בביקור במדינה אחרת, שיוקר המחייה הכללי בה אינו נמוך משמעותית מאשר בישראל, אתם מגלים שמוצר כלשהו משווק בה במחיר נמוך בעשרות אחוזים מאשר אצלנו – זאת למרות שאין על המוצר מיסוי מיוחד, הוא אינו מיוצר במדינה בה אתם מבקרים או במדינה שכנה, אין לו מאפיינים מיוחדים שהופכים את הבאתו לישראל יקרה במיוחד וכו'.

מה אומר החוק הישראלי

מתוך חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988:

"47. עונשין (תיקון: תשנ"ו, תש"ס)

(א) מי שעשה אחת מאלה:

(1) היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14…

47א.  נסיבות מחמירות (תיקון: תש"ס)

העובר עבירה לפי סעיף 47(א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה לסעיף 47(א); לענין סעיף זה, "נסיבות מחמירות" – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין השאר בשל אחד או יותר מאלה:

(1)  חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;

(2)  פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;

(3)  הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;

(4)  טובת ההנאה שהפיק הנאשם."

"הסדר כובל" על-פי הגדרת החוק (פרק ב', סימן א'): "הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מישה   ביום 28 ביוני 2009 בשעה 19:04

    שצריך לרסק את הקרטלים, אתה מתכוון להגברת התחרות במשק ולכלכלה חופשית, או לסוציאליזם שהוא קרטל אחד גדול בבעלות הממשלה?

  • שוח   ביום 28 ביוני 2009 בשעה 22:38

    מעלים מחירים בתיאום מושלם עם או בלי קשר לעליות בעלות הנייר (כאילו שזה הגורם העיקרי בעלות העיתון….)

  • שוקי   ביום 29 ביוני 2009 בשעה 0:27

    אני חושב שהתכוונת לומר שקומוניזם הוא מונופול אחד גדול בבעלות המדינה. יחי ההבדל הקטן.

    אבל לא, אני מדבר על שוק חופשי. אני חושב שאין רע בשוק חופשי כל זמן שזה לא "פונדימנטליזם של השוק". כלומר, כאשר יש שוק חופשי אבל לא מפקירים את החלש ולא חושבים שהשוק יכול לפתור את כל הבעיות (ומתעלמים ממצבים של כשל שוק ומהעובדה שאיש לא ייצר מוצר ציבורי כמו כבישים או חינוך מלבד המדינה).

  • שוקי   ביום 29 ביוני 2009 בשעה 0:42

    א. קראתי את עושר העמים פעמיים, פעם ב-93' כשלמדתי כלכלה ופעם ב-96' כשלמדתי מדעי המדינה. אני אומר לך את זה כדי להניח את דעתך אבל האמת היא שזה לא עניינך ושאתה חוצפן.

    ב. עודף רגולציה ומנגנון בירוקרטי מנופח חונקים כלכלות, זה נכון. מצד שני, חוסר רגולציה ומנגנון בירוקרטי רזה מדי גורמים למשברים ולאנרכיה. החוכמה טמונה באיזון ואצלך אין איזון – אתה פשוט קיצוני בכיוון השני.

    ג. "כל מה שצריך לעשות". זה לא נשמע לך קצת יומרני, נחרץ ונמהר מדי – שלא לומר שטחי – לפתור כל בעיה ב"כל מה שצריך לעשות" כשתמיד הפתרון הוא אותו פתרון?

    ד. לא אומרים "לחילופין" אלא "לחלופין". לא אומרים "חסרי עבודה" אלא "מחוסרי עבודה". מגבלות (או עדיף: הגבלות) לא מבטלים אלא מסירים. אם כבר שפה מצוחצחת.

    ה. תגיד, בן כמה אתה?

  • יונתן שחם   ביום 30 ביוני 2009 בשעה 9:38

    מהימים האחרונים (שלא ממש חשודים בסוציאליזם):

    רווחיות חברות הסלולר כמדד לתחרותיות בענף:
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090629_1096309

    חשד לנסיון של איגוד סוכני הנסיעות למנוע תחרות באינטרנט
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090629_1096309

  • יונתן שחם   ביום 30 ביוני 2009 בשעה 12:14

    ואמורה לבוא לפני הקודמת:

    גם בכלכלה המקובלת יש דרך לזיהוי קרטלים: במידה והמחירים בענף דומים הוא נמצא בתחרות משוכללת או במצב של קרטל/אוליגופול. אם הרווחיות גבוהה אז זה קרטל/אוליגופול ואם היא נמוכה כנראה יש תחרות משוכללת.
    ואם מסתכלים בכתבה מדה-מרקר רואים שרווחי החברות גבוהים למדי.

    ולדוגמה נגדית:
    מאז ימי סמית הכלכלה התקדמה הרבה וגילו הרבה מקרים בהם שוק חופשי לא מתפקד ביעילות: כשלי שוק (יתרון לגודל, אינפורמציה א-סימטרית, השפעות חיצוניות, עלויות כניסה גבוהות) שיווי משקל-נאש, רציונליות חסומה, שיווק וכו'.
    כך שהאמירה – נסיר את המגבלות והכל יסתדר – לא רלוונטית כבר יותר ממאה שנים.

    יונתן.

  • שוקי   ביום 30 ביוני 2009 בשעה 17:01

    זה גם לא מספיק לומר את הדברים (הנכונים) שאמרת כדי "שהכל יסתדר".

    ישנם פוליטיקאים כמו ביבי וכלכלנים ידועי שם כמו סטנלי פישר שחוזרים על האמירות הנאו-ליברליות כמו מנטרה, ויש להם הרבה חסידים שוטים.

    כשאני מספר לאנשים מה פישר עשה בקרן המטבע ואיך זה מתקשר לתפקידו אח"כ בסיטיגרופ, ומדוע הגיע לישראל – אלו שמבינים די נדהמים.

  • dugmanegdit   ביום 29 ביוני 2009 בשעה 0:11

    אתה בכלל קראת את "עושרן של אומות" או שכמו "אזרח" אתה מביא "ציטוטים" משם? לא רק שהציטוט שהבאת הוא תרגום גרוע של המקור, אלא שהמשך דבריו של סמית' מרסקים, למשל, את כל הרעיונות המשונים שהעלה ח"כ כהן. כדי לפתור את בעיית התחרות שכהן כה מוטרד ממנה כל שהיה עליו לעשות הוא לבטל את המגבלות הנוגעות להקמת בנקים חדשים בישראל או לחילופין – חברות סלולר. אלא שאז יהיו כמה פקידים שישארו חסרי עבודה ולפיכך יהיו פחות אפשרויות למינויים פוליטיים. והרי, עם כל הכבוד לתחרות ו"טובת האזרח", אי אפשר להרשות שמשהו מעין זה יקרה.

השאר תגובה