האמנה החברתית של מדינת ישראל

 הזכרתי כאן בעבר את מושג האמנה החברתית, שנדמה לי שהוא מוכר מספיק כדי שלא צריך יהיה להרחיב עליו יתר על המידה, בטח לא למי שהפוסט הספציפי הזה מעניין אותו (ואם אני טועה – נוסיף כמה לינקים).

בהיעדר חוקה, אני מאמין שיש חשיבות מיוחד לזיהוי "האמנה החברתית דה-פקטו", שנובעת להשקפתי מהטקסטים של דור המייסדים – ממבשרי הציונות ובניימין זאב הרצל ועד זאב ז'בוטינסקי ודוד בן-גוריון. להצהרות הכוונות של האנשים האלה, שהם בעצם הסיבה לכך שאנחנו כאן, יש לדעתי תוקף "חוזי", אם לא במובן המשפטי הצר אז בוודאי במישור המוסרי – ומה זה אומר בעצם אם לא אמנה חברתית?

זה נושא גדול, שאפשר לכתוב עליו עוד הרבה. הפעם, אני רוצה להתעכב על הפיסקה ה-13 של מגילת העצמאות, המסמך המכונן הרשמי של מדינת ישראל. כך נאמר שם: 

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

חדי העין יזהו בפיסקה הזו את הבסיס לחוק השבות, שהיום הוא קצת פחות פופולרי מאשר אז, מרחק שלוש שנים משואת יהודי אירופה. בכל אופן, במושגיו של בן-גוריון אין סתירה בין מה שנראה אז (ולרבים גם היום) כצורך השרדותי, לבין זכויות אדם וזכויות אזרחיות.

שימו לב, למשל, שלפי מגילת העצמאות המדינה תשקוד על פיתוח הארץ "לטובת כל תושביה" – לא חלק אלא כולם, ולא רק מי שהוא אזרח אלא לטובת כל מי שיושב בה, גם אם אינו מחזיק באזרחות ישראלית.

המשך יבוא…

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רועי   ביום 3 ביולי 2009 בשעה 7:44

    אני לא בטוח שנכון לזהות את "האמנה החברתית" דווקא עם דור המבשרים והמייסדים. העולם משתנה והחברה מתפתחת. לפעמים זה לכיוונים שאתה יכול לזהות בהם את הבסיס שהעמיד דור המייסדים ולפעמים זה לכיוון שמצביע על רצון לשנות את הבסיס הזה.
    כשדור המייסדים של ארצות הברית כונן חוקה ומגילת זכויות, ההנחה שבבסיס הרטוריקה שלו היתה שכל בני האדם שווים, אבל שזה לא חל על שחורים. אז שנאמר שהאמנה החברתית של ארצות הברית היא אמנה חברתית של גזענות, גם לאור ההתפתחויות שחלו בה ב-150 השנים האחרונות? האם לינקולן הוא חלק מדור המייסדים, עך אף שנבחר לנשיאות כמעט 85 שנה לאחר קבלת העצמאות? והאם מרטין לותר קינג, שפעל כמאה שנה לאחר שלינקולן נרצח, הוא אחד ממנסחי האמנה החברתית האמריקאית, ממש כמו ג'ורג' וושינגטון?

  • שוקי   ביום 3 ביולי 2009 בשעה 14:14

    אם האמנה החברתית היא סוג של חוזה אז הגיוני ללכת ולבדוק מול מי נחתם החוזה.

  • רועי   ביום 3 ביולי 2009 בשעה 14:16

    נכון. העניין הוא שזה דומה לחוזה שכירות: כל כמה זמן צריך לחדש אותו, וכל פעם שמחדשים אותו אפשר לשנות את התנאים.

  • שוקי   ביום 3 ביולי 2009 בשעה 19:41

    אפשר להוסיף ולתקן, כשם שאפשר לבצע תיקונים בחוקה, אבל להשוות את זה לחוזה שכירות זה קצת זילות של כל העניין.

  • דרומי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 2:15

    אז אפשר, למשל, לשכוח מ'למען כל תושביה'.
    בדיוק כמו שרועי מציין – ובצדק – ש'כל בני האדם שווים' בחוקה האמריקאית היה, בעצם, 'כל הלבנים שווים' – כך גם אי אפשר לחשוב ברצינות שדוד בן גוריון התכוון להעניק שוויון לפלסטינאים אזרחי ישראל.

  • שוקי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 3:01

    נהפוך הוא. כשמשווים לחוקה האמריקנית, מבינים שאצלנו כמו אצלם יש מי שמתעקש לתת פרשנות גזענית ל"חוקה" ולכן צריך להוסיף תיקונים אצלם וחוקים כמו "כבוד האדם וחירותו" אצלנו.

  • רועי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 11:39

    אני לא מבין, אם ככה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל כמעט 20 שנה אחרי שבן-גוריון נפטר. זה לא טקסט שעבר לדור המייסדים או לדור המבשרים בראש. בוודאי לא ככל שהטקסט הזה נוגע לזכויות של קבוצות מיעוט. חוק היסוד הזה הוא דוגמא מובהקת לכך שהאמנה החברתית היא חוזה שמתחדש מעת לעת, ושאין שום סיבה אמיתית לבחון את תכנה של אמנה כזו רק בפריזמה של הרצל – אחד-העם – ז'בוטינסקי – בן-גוריון.
    ויש להבהיר: אני לא אומר שחוזה שכירות ואמנה חברתית הם שקולים. אני אומר שישביניהם נקודות דמיון במובן זה ששניהם יכולים לעבור שינוי מעת לעת, והשינוי הזה הוא פונקציה של שינויים שעוברים הצדדים לחוזה. אין מקום לטעון שהאמנה החברתית שמחזיקה את הציבור בישראל יחד היא אמנה שנוסחה לפני 120 שנה בוינה.

  • רועי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 11:40

    אני לא מבין, אם ככה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל כמעט 20 שנה אחרי שבן-גוריון נפטר. זה לא טקסט שעבר לדור המייסדים או לדור המבשרים בראש. בוודאי לא ככל שהטקסט הזה נוגע לזכויות של קבוצות מיעוט. חוק היסוד הזה הוא דוגמא מובהקת לכך שהאמנה החברתית היא חוזה שמתחדש מעת לעת, ושאין שום סיבה אמיתית לבחון את תכנה של אמנה כזו רק בפריזמה של הרצל – אחד-העם – ז'בוטינסקי – בן-גוריון.
    ויש להבהיר: אני לא אומר שחוזה שכירות ואמנה חברתית הם שקולים. אני אומר שישביניהם נקודות דמיון במובן זה ששניהם יכולים לעבור שינוי מעת לעת, והשינוי הזה הוא פונקציה של שינויים שעוברים הצדדים לחוזה. אין מקום לטעון שהאמנה החברתית שמחזיקה את הציבור בישראל יחד היא אמנה שנוסחה לפני 120 שנה בוינה.

  • שוקי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 13:45

    אתה אומר דברים מאד הגיוניים שלמרבה הצער פשוט שגויים לגמרי. מסיבה פשוטה: על-פי הפרשנות המשפטית המקובלת למגילת העצמאות אין כל תוקף חוקי. חוקי היסוד לא מתקנים את ה"חוקה" כי אין חוקה. הם מעגנים עקרונות שהיו אמורים להיות מובנים מאליהם, אבל המחוקקים שלנו לא שמעו עליהם. "כבוד האדם וחירותו" נועד, לפני הכל, למנוע חקיקה גזעני ואנטי-דמוקרטית.

  • רועי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 16:06

    לא אמרתי שחוקי היסוד מתקנים את החוקה, כי עד עכשיו בכלל לא דיברנו על "חוקה". דיברנו על "אמנה חברתית". בארצות הברית אתה יכול לזהות את ההתחלה של אמנה כזו בחוקה. אצלנו, בהיעדר חוקה, אתה הולך לטקסטים נטולי תוקף משפטי (שיכולים להיות מגילת העצמאות, יומנו של בן-גוריון או אלטנוילנד). ה"חוקה" היא רק עוד פרק ב"אמנה החברתית". הפרשנות שלה משתנה עם השתנות הזמנים והנסיבות.
    אני עדיין לא מבין את הנחת היסוד שלך, לפיה דור המייסדים והמבשרים הוא הדור שניסח אמנה חברתית קשיחה, שלא עברה ועוברת שינויים. זו הנחה שמניחה שהחברה לא עברה או עוברת שינויים, או לפחות שיש למנוע שינויים כאלה. ההנחה שלך שחוקי היסוד אמורים לעגן עקרונות שהיו צריכים להיות ברורים גם בלעדיהם היא הנחה שמגיעה ממקום ומזמן שבו הדברים האלה ברורים. לפני 60 שנה הדברים האלה היו פחות ברורים (בוודאי ובוודאי בכל הנוגע להיבטים של חקיקה גזענית). כשהדברים הפכו לברורים יותר, הם נכנסו "רשמית" לאמנה החברתית (עד כמה שאפשר לדבר על "אמנה חברתית" כעל "מסמך רשמי").

  • שוקי   ביום 4 ביולי 2009 בשעה 19:41

    א. לא אמרתי שאמרת שחוקי יסוד וכו'. קרא שוב את מה שכתבת ומה שעניתי לך.
    ב. אמנה חברתית לא זקוקה לבסיס חוקי. היא אינה מושג מתחום המשפט.
    ג. לא היו לי שום הנחות יסוד. הייתה טענה שאתה יכול לקבל או לא.
    ד. לא אמרתי מה חוקי היסוד "אמורים" אלא מה לדעתי עשו בפועל.
    ה. אמנה חברתית לא יכולה "להשתנות רשמית" בגלל שמישהו חוקק חוק. אם אתה אומר דבר כזה אני לא בטוח שהבנת את המושג.

השאר תגובה