המוסד לביטוח לאומי ומלחמתו באזרח הקטן

הבוקר קיבלתי, במזל טוב, העתק של צו עיקול שהוציא המוסד לביטוח לאומי לסניף הבנק שלי – כביכול, על חוב בסך כ-1500 שקלים.

הייתי עשוי להיות מופתע מהעניין, לולא קרה לי כבר כדבר הזה לפני שלוש שנים. אז, בדיוק כמו הפעם, היה ברור שמדובר בחוב מפוברק. אז, הודו בסופו של דבר במוסד שעשו טעות – לא לפני ששלחו צווי עיקול לסניף הבנק בו התנהל החשבון שלי, לסניף בו התנהל חשבון של הוריי (!), לחברת ביטוח שבה הייתה לי פוליסת ביטוח מנהלים, לחברת ביטוח אחרת בה הייתה לי פוליסה כנ"ל בעבר, ולשני מעסיקים לשעבר…

אלו הליכי גבייה ברוטליים כשלעצמם, במיוחד כשהם מבוססים על טעויות של הביטוח הלאומי – זה שאמור להיות רשת הביטחון של כולנו ובאופן מעשי עסוק בעיקר בלמרר את חיינו.

"החוב" הנוכחי הוא פלא אריתמטי כשלעצמו: עד לפני חודש טענו במוסד שאני חייב להם כ-5000 שקלים. אחרי שהצגתי להם מסמכים שהוכיחו שרישומיהם חסרים ניכויים במקור בסכום דומה, הם חישבו ומצאו ש:
5000 – 5000 = 1500, ועל הפרש החוב התמוה הזה ביצעו את העיקול.

טכנית, נכון לעכשיו המוסד לביטוח לאומי חייב לי כסף. יש לי מסמכים שמוכיחים זאת, רק שברגע זה אין ממש מה לעשות איתם כי בדיוק עכשיו "ישנה תקלת מחשב". אז בצר לי, ישבתי לספר את הסיפור הזה – כאמור, אחד מיני רבים. אני שומע סיפורים דומים מאנשים אחרים כל הזמן.

במהלך השנתיים האחרונות הועברתי פעמיים בין סניפים של המוסד לביטוח לאומי – מרמת-גן לתל-אביב ומתל-אביב ליפו. נשלחו אליי, להערכתי, כ-35 הודעות חוב, בסכומים שעלו וירדו על סמך חישובים לא ברורים שהמוסד לא טרח כמובן לפרט. כיף לחיות במדינה הזו.

***
עדכון, 13:35: אחרי שעה של ויכוחים התברר לי שאין ברירה – אם לא אשלם לא יסירו את העיקול. שילמתי. אבל מעז יצא מתוק – הפקידה האומללה שנאלצה להקשיב להסבריי על כך שנהלי המוסד מנוגדים לחוק (זו לפחות הפרשנות שלי), החליטה לבדוק את העניין עם סמכות גבוהה יותר במוסד. כצפוי, בתום בדיקה קצרה התברר שהמוסד חייב לי 3700 שקלים, הרבה יותר ממה שאני עצמי טענתי.

מצד שני, כדי לקבל את ההחזר משית עליי המוסד פרוצדורה מסובכת נוספת, שדורשת מעורבות של סניף נוסף של המוסד, ועוד שתי מחלקות נוספות למחלקת הגבייה – מחלקת ניכויים בסניף יפו ומחלקת תיאום דמי ביטוח בסניף ירושלים. מעשית, אני צופה שבועות (שלא לומר חודשים) של המתנה וטרטורים בירוקרטיים – וזה אחרי ששילמתי – עד שמדינת ישראל תואיל להחזיר לי את הכסף.  

ככה זה: תשלומים לאזרח כרוכים בבירוקרטיה מורכבת ואילו עיקול חשבון הבנק שלו מתבצע בין רגע. אחרי זה ביבי יתפאר בהקלות שלו עבור מי שרוצה לסגור מרפסת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אנרי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 12:45

    מה אתה רוצה? באמת, מה אתה רוצה?

  • @itamar_b   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 13:17

    מכל אמצעי התקשורת לביטוח הלאומי, פניה מקוונת היא היעילה ביותר

  • שוקי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 13:28

    אני רוצה לשלם בדיוק את מה שאני חייב על פי חוק, לא 1500 שקלים יותר.

  • אזרח.   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 13:34

    מצד אחד מחייבים אותך ע"י חוק לשלם ביטוח לאומי,אבל ביום שהמבוטח נזקק ,ותובע כחוק,המבוטח עובר מסלול מכשולים כל כך קשה, האמור להתיש אותו ולוותר,שאפילו מסלול המכשולים במירוץ הטריאתלון קטן לעומתו.וזאת כאשר הביטוח הלאומי יושב על מליארדי דולרים של המבוטחים.

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/150537

    בראש "מצעד" התלונות: הביטוח הלאומי והמשטרה.

    אז השודד מנסה.אם הצליח לגבות ממך כסף שאינך חייב לו,הקופה שלו (קופה שהאוצר עושה בה כרצונו ) הרוויחה.בעצם,חלק ניכר מהכסף של הביטוח הלאומי מכסה את הוואקום שנוצר בעקבות הורדת המיסים לעשירים.

    http://www.aisrael.org/_Uploads/24562006-05-29.rtf

    ציטוט:"רן כהן:

    יש לי עוד שתי שאלות. שאלה אחת לגמרי טכנית, שאלה שנייה יותר מהותית. אני במקרה לגמרי פגשתי בסוף השבוע (בשנת 2006 ) את נגיד בנק ישראל, ואני מבין, גם מהסקירה שלך, שבעצם מי שמשקיע את הכספים הרבים, שזה היום משהו כמו תשעים וחמישה מיליארד שקל של הביטוח הלאומי זה בנק ישראל. מי בעצם מפקח על כך שההשקעות הללו נעשות בצורה הנכונה.

    יגאל בן שלום:

    התשובה היא יותר מאכזבת ממה שאתה חושב. המוסד לביטוח לאומי משקיע בבנק ישראל, על פי חוק, חוק הביטוח לאומי אומר שהמוסד לביטוח לאומי ישקיע את הכספים שלו בהשקעות קונסטרוקטיביות. ההסכם בינינו, המקובלות בינינו לבין מועצת המוסד והאוצר שזה בבנק ישראל. מדוע, כי בעצם אם זה בבנק ישראל האוצר מתייחס לכסף הזה כחלק מהכסף השוטף של תקציב המדינה. זאת אומרת הוא משתמש בו לצרכים שוטפים. במקום להדפיס כסף. זה לא מושקע באיזה שהוא מקום, זה חלק מתקציב המדינה השוטף. ארבעה פסיק שמונה אחוז לשנה בממוצע.

  • רועי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 14:18

    היה לי סיפור דומה לפני 7-8 חודשים. רק שאצלי הם היו פחות יעילים בהטלת העיקולים. הם בחרו להטיל את העיקול על חשבון בנק שסגרתי משהו כמו שלוש שנים לפני שהעיקול הוטל. למרבה הצער, שמתי לב לפרט הקטן הזה רק אחרי שהסיפור הסתדר…

  • אנרי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 14:55

    סבתא שלי זל היתה אומרת
    לאז מעך אופ מיט דיין בובקעס

    או בעברית
    עזוב אותי, באמא'שך

  • אזרח.   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 15:04

    *

  • שוקי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 15:05

    שמע, לא מעניין אל תקרא.

  • איתי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 16:01

    אם הייתי במקומך הייתי חושב כמוך

    כבלוגר כדאי לזכור שטקסט מכליל שכזה הוא עוד גזר עץ או פך שמן למדורת העליהום על השירות הציבורי שמובילים נערי האוצר בשם שולחיהם (מעסיקיהם העתידיים)

    ככל שנכפיש יותר את הבט"ל, רשות השידור, רכבת ישראל, חברת חשמל (ועובדיה), חברת דואר ישראל, מקורות וכן הלאה – תהליך ההפרטה יהיה יותר קל (רק העובדים יישארו להילחם עם עוד איזה ח"כ או שניים). ראה מה קורה היום עם מנהל מקרקעי ישראל – גוף נגוע בשחיתות – ומי שמתנגד להפרטה נחשד מיד כאינטרסנט (ועד עובדים, חקלאים, מתנחלים וכו).

    חומר קריאה משלים: לחץ חברתי
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=5211869

    וכמו כן דוח ממ"מ של הכנסת על ההשלכות השליליות של הפרטת מוקד שירות של הבט"ל בצפון, נושא שטופל גם בעבודה שחורה בעקבות תלונות.

    ותגיד תודה שאתה לא תיק כבד – אז היית באמת בציפורניים קטלניות (או בלשון האוצר "יעילות")
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3739019,00.html

  • יובל   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 16:58

    קרה לי דבר דומה לפני כמה שנים. ביטוח לאומי תבעו ממני 2000 ש"ח יותר ממה שהייתי אמור לשלם כי לא היה רשום להם שעבדתי. משום מה, המסמכים ששלחתי להם לא הגיעו ליעדם והאזהרות המשיכו להגיע. הם שלחו לי הודעת עיקול עוד לפני שהבירור מולם הסתיים. בשלב הזה, שלחתי להם מייל זועם ומאיים והבהרתי להם שלא אשלם להם שום סכום עד אשר יתברר סכום החוב המדוייק (לא רציתי לשים את עצמי במצב שבו אני ארדוף אחריהם). אחרי קבלת המייל, הם לפתע גילו את המסמכים והודו שאכן יש לעדכן את הסכום והבטיחו להסיר את העיקול "לפנים משורת הדין" – כאילו שהם עושים לי טובה.
    אלא שהם לא ביטלו את הוראת העיקול וזו המשיכה לבנק גם לאחר שהבטיחו לי שהעיקול לא יכנס לתוקפו (וזאת לאחר ששילמתי את הסכום המתוקן). איך אני יודע? לאחר כמה חודשים גיליתי במקרה שהחשבון מעוקל כאשר ביקשתי לפתוח אותו.

    מסקנות:
    1. הדרך הכי טובה לתקשר איתם היא באמצעות מייל.
    2. רצוי להתנסח איתם בצורה ישירה, בוטה ולאיים בפניה לאורלי וגיא.
    3. לעולם, אבל לעולם, לא לשלם להם לפני שיש הסכמה הדדית לגבי הסכום. עדיף שירדפו אחריי, מאשר ארדוף אחריהם.
    4. במידה והם מאיימים בעיקול – לברר מול הבנק את מצב החשבון לפני הודעת העיקול וזמן מה אחרי הסרת העיקול, כדי לוודא שאכן הוסר.

    במילים אחרות, שוקי, תוודא היטב מול הבנק שאכן העיקול הוסר.

    הקלות שבה הם מסוגלים לעקל את חשבון האזרחים ולהיכנס להם לחשבון הבנק היא בלתי נסבלת.

  • עומרון   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 18:07

    הם שלחו לי חוב של כמה אלפי שקלים עם ריבית של עוד איזה אלף חמש מאות. לאחר שהוכחתי כי שילמתי כראוי הם שלחו לי מכתב שבו הם כותבים: אכן, חובך מעולם לא היה. כעת. נשאר לך רק לשלם את הריבית.

    במבט לאחור זו אנקדוטה משעשעת. אני לא דואג לך, על כל אחד כמוך יש עשרה שלא יודעים להתנסח או לעשות חישובים ולפנות לרשויות.
    להם אני דואג.

  • שוקי   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 18:51

    ברור. מה הכי מרגיז אותי זו הידיעה ש-99 אחוז מהאנשים פשוט יפחדו וישלמו.

  • אסף   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 18:59

    היו לי בחיי שתי מסכתות ארוכות ומסובכות עם ביטוח לאומי. התוצאה של המסכת הראשונה היתה שהם הודו שהם עשו טעות (בפרשנות החוק, שנעשית אוטומטית על ידי מחשב) והחזירו לי זכויות שנלקחו ממני. בפעם השניה נדרשתי לשלם על אותה תקופה בה הייתי משולל זכויות. מזכיר במשהו את המגיב מעלי שהתבקש לשלם ריבית על חוב שגוי שבוטל.

    יש רושם שהמערכת מנוהלת על ידי מחשב לא טוב. הגעתי פעם למישהו מאוד בכיר והסברתי לו את מצבי המשונה. הוא אמר "תראה אני מבין, אבל אני לא יודע מה להגיד לך". שאלתי אותו "מי אם לא אתה ידע מה להגיד לי?". הוא אמר שהוא צריך לשאול את הטכנאי של התוכנה.

    אחד הבעיות היא סבך החוקים והתקנות שמאפיינים את המוסד הזה ודומים לו. בזמנו ניסיתי להבין את לשון החוק (לגבי תושבות וביטוח בריאות) ונכשלתי. יש לי הרגשה שבמוסד עצמו אפילו הפקידים הגבוהים לא מבינים אותו. אבל כל התקנות האלה מוזנות לתוכנית מחשב שמייצרת את הודעות החוב והגבייה שאנחנו מקבלים. אני לא אתפלא אם בתוכנות האלה יש בעיות רציניות שמעטים האנשים שמוכנים ללכת עד הסוף ולהראות למוסד שמשהו לא עובד כמו שצריך. אפילו שוקי ואני בסוף שילמנו, והמקרה שלנו קוטלג שם כעוד טעות יוצאת דופן. "עוד אלף פה ועוד אלף שם" באמת זו רק אנקדוטה משעשעת אבל זה הופך את החיים בישראל למתישים מאוד. לא רק בישראל. החובות, חובות חניה שצצים אחרי 10 שנים, ועוד כל מני תופינים רודפים אותי עד לכאן. באירופה.

  • ד   ביום 9 ביולי 2009 בשעה 20:57

    כי חשבתי שרק בי התעמרו סתם.
    זה הגיע לזה שכבר שלחו לי התרעות על עיקול כל כלי הרכב שבבעלותי:
    .
    כן. טרחו לשלוח לי רשימה ריקה.

    אתה לא מתאר לעצמך כמה זמן לקח לי "להסדיר את חובי" בגין אותן שלוש שנות שירות חובה בצה"ל…

  • מירי   ביום 10 ביולי 2009 בשעה 13:38

    מחלקת תיאום דמי ביטוח בסניף ירושלים היא המחלקה היחידה שמטפלת בהחזרים מכל הארץ. אני עוד לא קיבלתי החזר שביקשתי – שים לב – באפריל 2008.

    בפעם האחרונה שהיה לי כוח להתקשר אליהם (ספטמבר 2008) הסבירו לי שהם עדיין מטפלים בפניות משנת 2007 ושעוד לא הגיעו אלי.

    עד היום עוד לא שמעתי חזרה מהם.

  • ניב   ביום 11 ביולי 2009 בשעה 16:26

    אני לא שש להיות פרקליטו של השטן, אבל…
    לפני כמה חודשים קבלתי הודעה על חוב שגוי (ולא פעם ראשונה),
    התקשרתי למוקד, שם ביעילות מפתיעה הטלפן אמר לי מה לשלוח ולאן, ואכן החוב נעלם לאחר ששלחתי את הפקס.
    אז כן, הטעויות האלה קורות הרבה הרבה יותר מידי
    אבל לפעמים משהו שם עובד כמו שצריך

  • פ"ת   ביום 27 במרץ 2010 בשעה 17:48

    זה לא רק בעיה של המחשב במל"ל. יש שם פקידות רעות ומכשפתיות שמוציאות את כל התיסכול עלינו. למשל בביטוח הלאומי יושבת רעה אחת בשם סיגלית זבידה שעושה תרגילים ותעלולים. סיגלית זבידה הוציאה לי דרישת חוב פיקטיבית בצרוף הסבר שברגע שאדווח מי המעביד יבוטל החוב. משמילאתי את הטופס אז בלי לחכות שנייה הקטינה את החוב בכמה שקלים ועל כל השאר הוציאה לי עיקול על המשכורת ועוד בערב פסח . פשוט רשעות לשמה.

  • חנוך גיסר   ביום 8 ביולי 2009 בשעה 14:21

    בקשר לביטוח לאומי:
    כעצמאי אני משלם בדיוק את אותם דמי ביטוח שמשלמים שכיר ומעבידו.
    עד כאן בסדר.
    לעומת זאת – כעצמאי אינני מבוטח בדמי אבטלה!

    לו היתה חברת ביטוח פרטית מפלה בין 2 מבוטחים שמשלמים אותו דבר ושאר פרטיהם זהים – היא היתה נסגרת ומנהליה היו נשלחים לבית הסוהר.

    אבל ביטוח לאומי?
    מי יעז לגעת בם?

השאר תגובה