תא"ל תמיר מול תא"ל פארס

התגלגלות פרשת תא"ל פארס מעורר תחושה קשה של אי נוחות, במיוחד כשמשווים לפרשת צ'יקו תמיר. לדוגמא, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, מיהר לקבוע שפרישת פראס היא "הדבר הנכון לעשות". התבטאות מפתיעה שדומה לה לא זכורה מהמקרה של תמיר.

מקורביו של תמיר כבר הזדרזו לקבוע שאין מה להשוות, שכן פארס הוא בעל "עבר בעייתי" ותמיר נקי מרבב. אבל גם אם נתעלם מכישורי הטיוח המרשימים (לכאורה) שצמרת צה"ל הדגימה במקרה של תמיר, ונניח שאכן המקרה שהגיע לכותרות היה חד-פעמי, זה בכלל לא טיעון.

בשני המקרים הייתה תאונה והיה שקר, ובשני המקרים הייתה הפקדה של רכב צה"לי בידיים של בן משפחה שאינו מורשה לנהוג בו. במקרה אחד נוספו גם הדחת עד והעובדה הפעוטה שהנוהג ברכב היה קטין. במילים אחרות: מעשיו של תמיר נראים חמורים יותר ולמרות זאת הוא מושעה ופארס פרש, ונראה שהרמטכ"ל שבע רצון מכך.

וצד שני, ההתבטאות האחרונה של אשכנזי – בין שרצה בכך או לא – מגדירה מחדש את הנורמה באופן שיחייב גם את תמיר. אם פרישה היא "הדבר הנכון לעשות" עבור קצין בכיר שעבר עבירה ושיקר כדי שלא לשאת באחריות, אז תמיר יצא בזול. בינתיים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אייל   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 13:30

    על אמינות אמינות אמינות, מדהים לראות את הקצונה הגובהה לא רק משקרת במצח נחושה, אלא מתייצבת לצד המשקרים (בעיקר תמיר) ומסבירים שחבל לאבד אדם כל כך מוכשר.
    על הרבה פחות מזה הוא היה עף מקורס טיס/קצינים וכד'.
    טוב שיש פעמים כאלה בהם נחפשית הצביעות ותרבות השקר שכל כך דומיננטיות במערכת הצה"לית

  • אילן   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 15:14

    זה לא מספיק רק להגיד שאלו מקרים דומים. במקרה של פארס צריך לזכור שהוא ביצע את כל זה לאחר כל ההתפוצצות של תמיר וזהו הבדל משמעותי ממשהו.

    אבל מה שהיא בעייתי בעיניי זו העובדה שכל הקצינים הללו בכירם, מיועדים , או כל שטותאחרת הינם שקרנים כרוניים.

    עד שלא יבוצע ניעור רציני לצבא (ולצורך כך דבר ראשון צריך להעיף את שר הבטחון וחבר רעיו) זה לא ייפסק ורק יחמיר.

  • שוקי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 15:44

    אם כבר, אז דווקא הרקורד הפלילי הקודם של פארס הוא טיעון – לא התקדים של תמיר שקיבל גיבוי רב, מוזגם הייתי אומר, מחבריו למטכ"ל.

    אתה מתפרץ לדלת פתוחה כשאתה אומר לי שצריך להעיף את ברק ממשרד הביטחון ומהפוליטיקה בכלל – אין ספק שהוא משמש דוגמא רעה, אם בכלל. זה לא אדם שלוקח אחריות על משהו. וזו הבעיה האמיתית – לא שהקצינים הבכירים נעשו שקרנים במיוחד, אלא שישנם כנראה כאלה שחושבים ש"מגיע" להם ושהם מעל לחוק.

  • יעקב   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 17:44

    נאמר כבר בהתחלה: למסור דיווח שקרי בטופס זה שקר לכל דבר. כך עשו גם צ'יקו וגם פארס.

    אבל…

    מרגע שהעסק התחיל להתגלגל, צ'יקו התעשת ולא שיקר יותר.
    פארס שיקר לפחות פעמיים, אם לא שלוש, ישר בפרצוף. הן לאלוף הפיקוד והן לרמ"ט הפיקוד פרידמן. לכן מובן למה אייזנקוט כ"כ כועס, ומבחינתו פארס היה עף הביתה עם בעיטה בתחת, ולא בהתפטרות אלא בפיטורין.

    חוצמזה, איך פארס מרשה לעצמו לכסת"ח ולשקר, אחרי פרשת צ'יקו? לא הבנת לאיפה נושבת הרוח בצבא?

    ולכן, צ'יקו חטף עונש חמור, שמגיע לו, והוא מערער על כך ונראה מה יהיה. פארס, לעומת זאת, קיבל מוצא של חרקירי מכובד, וגם זה – ספק אם מגיע לו.

  • איתי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 17:48

    אני מרגיש שיש פה עיסוק כמעט אובססיבי בסיפורים סביב שימוש ברכב צבאי (אלו שנחשפים – בגלל תאונות – ממשק עם העולם האזרחי). רק עכשיו ראיתי מקרה של אל"מ נוסף שעשה שימוש לא כדין ברכב.

    עכשיו בואו נשווה את המקרים האלה לכל מיני דברים רעים אחרים שעושים (לכאורה) גורמי צבא לפי טענות של כל מיני ארגונים.

    ארגוני זכויות אדם ומפלגות שמאל (וכמובן הפלסטינים וארגונים בינ"ל) מדברים על הפרות קשות של זכויות אדם בשטחים, על המצררים בלבנון ועוד ועוד.

    ביקורת אחרת (גם מנערי האוצר) מושמעת על בזבוז כספים במיליארדים (דוגמה שאתה עסקת בה לדעתי – כיפת ברזל לעומת הוולקן)

    והארגונים הירוקים יודעים להצביע על פגיעות חמורות בסביבה ע"י צה"ל, חלקן בלתי הפיכות.

    האם הטענות האלה נכונות? אולי כן ואולי לא, אבל די בטוח שהן זוכות להרבה פחות תשומת לב ציבורית מהקשקשת הבלתי נפסקת על הצ'יקואים והפארסים, שהיא יותר רכילותית מאשר עקרונית.

    אני מרגיש שכל העיסוק בצ'יקואים ובפארסים הוא ענן עשן לדעת הקהל – משום שעל הבעיות החמורות באמת בתפקוד צה"ל כמעט אף אחד לא עף מהצבא לאחרונה ואפילו לא הורד בדרגה. מקרים בולטים הם של חלוץ והירש אך "כל אשמתם" היתה שלא ניצחנו.

  • שוקי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 18:32

    יעקב – אתה אומר דברים הגיוניים.

    איתי – זו אותה המחלה רק בצורה אחרת. גם באוצר וגם במשרד הביטחון צריכים לדעת שיבואו איתם ועם פטרוניהם חשבון. על הפלילי בבית משפט ועל הכשר והמסריח בקלפי. כאן וכאן יש לך שליחי ציבור שחושבים ש"מורמים מעם" זה בעלי זכויות יתר, ולא מבינים ששליח ציבור משרת את הציבור ולא להפך.

  • יונתן שחם   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 18:46

    ועוד נקודה – כל הנושאים שהעלית, שלא מסוקרים כראוי, נוגעים באינטרסים ממשיים של בעלי כח (מצרר וזכויות אדם – כלל הצבא, תעשיות בטחוניות, בזבוז בנושא מערכות יירוט – התעשיות הבטחוניות, פגיעות בסביבה – שוב אינטרס של כלל הצבא).
    לעומת זאת, עבירות ברכב לא מאיימות על אף אינטרס מלבד הרעות של כל מיני קליקות בצבא, והן אינן מספיק חזקות כדי להשתיק אותו.

  • דניאל   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 19:03

    עם רקורד כמו שלו,
    איך פארס בכלל עוד היה בצבא.

  • שוקי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 19:07

    אתה צודק לגמרי, אבל כנראה שזו החוליה החלשה בשרשרת של השחיתות, הטיוח והחיפוי ההדדיים. גם כשאשר ידלין נחקר הוא היה רק שעיר לעזאזל, ובלי משפט ידלין לא היה משפט הירשזון.

  • איתי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 23:12

    אני לא מסכים איתך

    היחס בין ידלין להירשזון קשור לגודל הדג
    הדייגים התאמנו על דג קטן ויכלו גם לגדולים

    היחס בין מכה קלה בכנף במטוס של חלוץ למכה קלה בכנף של האוטו של פארס לא קשור לגודל הכנף או לדרגת הקצין

    העיסוק באוטו של פארס ושל תמיר לא פורץ את הדרך לחקר הפרות לכאורה של זכויות אדם בשטחים
    ובזבוז מיליארדים לריק לכאורה גם כן

    אלא להיפך

    הוא יוצר מצג שווא של מהפיכה מבפנים בנורמות בצבא ובביקורתיות של הציבור כלפי הצבא

    בולשיט

    מסך עשן

    עיסוק בטפל ולא בעיקר

השאר תגובה