קצר על חתולים ובריאות טובה

כבר הסברתי כאן בעבר מדוע חתולים טובים לבריאות ואף התייחסתי ספציפית לגילויים האחרונים בדבר תכונותיו המרפאות של הגרגור. זה לא מין קטע מוזר של חתולאים – זה כבר מדעי, או לפחות מתחיל להיות.

בכל אופן, תמיד מדהים לראות איך זה קורה במציאות. היה לי מין סיפור כזה, לפני כשבוע – הרגשתי רע, חתול אחד גרגר לי קצת, ואז הרגשתי הרבה יותר טוב. מי שזה לא קרה לו לא יכול להבין.

אתמול הוא הצטלם עם רימון. מוקדם יותר הערב, הנ"ל שיחק בחתיכת פיתה במשך שעה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 10:55

    אין ספק שכיוון המחקר הזה עוד לא יצא מגבולות הקרויוז, אבל כבר יש לא מעט מחקרים ולא כולם זבליים. מה שנחקר יותר זו בעיקר ההשפעה של חיות מחמד, לאו דווקא חתולים, על תוחלת החיים, דיכאון, התמודדות עם מחלה קשה וכו'.
    לדוגמא:
    http://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/275/13/1001
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7502998
    http://psycnet.apa.org/index.cfm?fa=main.doiLanding&uid=1990-31740-001
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10474619

  • שלומית   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 11:12

    העיקר החתול.

    שנה טובה

  • יעל ישראל   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 11:26

    אותי לא צריך לשכנע. מעניין למה אף אחד לא מבין את זה. הם יותר מרגיעים מג'אז.

  • אושרת   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 12:31

    נראה לי שיש פה אוהבי חתולים
    יש לי אחד מדהים בן חודש
    אם מישהו רוצה
    0547444445
    רק בית טוב!!!!

  • שוקי   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 16:15

    JAMA זה אולי לא לאנסט אבל הוא נחשב לכתב עת רציני בדרך-כלל. בכל אופן, לא סתם אמרתי בפוסט "…מדעי, או לפחות מתחיל להיות.".

  • שוקי   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 23:38

    פרט, נמק והדגם.

  • שוקי   ביום 23 בספטמבר 2009 בשעה 0:38

    אבל בגלל זה סייגתי ואמרתי "מדעי, או לפחות מתחיל להיות". ארוכה הדרך בין ההיפותיזה למטא אנליזה, בעיקר כשאין מימון של חברת תרופות בתמונה. "מדע רע" זו הגדרה טובה לפרנולוגיה או אלכימיה.

  • שוקי   ביום 23 בספטמבר 2009 בשעה 23:20

    "זה בהחלט נחמד שאנשים מתחילים לעשות ניסויים במקומות שבהם שלטו (ועדיין שולטים) הלכי רוח אחרים."

    אבל זה בדיוק העניין. החוקרים אולי לא השתמשו בכלים תקפים אבל הם ניסחו היפותזות. לכן התועלת הטמונה בגרגור החתולי היא עדיין לא "עובדה" מדעית אבל היא הפכה למשהו שאפשר לדבר עליו שאלות בשפה מדעית, וזו לדעתי גם הסיבה שכתב-עת כמו JAMA חושב שזה מספיק מעניין כדי לפרסם.

    אגב, יש מדענים שאומרים שהאלכימיה הייתה "Proto Sciene" ולא "Bad Science", כי היא כללה יסודות רעיוניים ששימשו מאוחר יותר מדענים במחקרים אמיתיים.

    בסך-הכל התפיסה שלכל החומרים יש "בסיס" משותף וחומר אחד יכול להפוך לאחר לא הייתה מופרכת. רק השיטות בהן ניסו לעשות את זה היו פרימיטיביות, בין השאר כי האלכימאים לא הבינו את מהות הקשר בין חומרים שונים. זה פחות "נורא" מלהניח שצורת הגלגלת שלך מעידה על תכונות האופי שלך.

  • שוקי   ביום 25 בספטמבר 2009 בשעה 17:08

    אני חושב שאפשר לסכם ולומר שאני ניגשתי ישר לחצי הכוס המלאה.

  • שוקי   ביום 29 בספטמבר 2009 בשעה 18:36

    האם אתה בטוח שאתה יודע מהי מטרת הרשימה? האם אתה חושב שאתה מסוגל לענות על השאלה הזו טוב ממני?

  • dugmanegdit   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 8:57

    כבעל חתולים הייתי שמח לו היה שמץ של אמת בפרסום הזה. לצערי – המחקר הזה הוא מחקר זבל בדיוק כמו המחקרים שמצאו קשר בין כמות החמאה מיוצרת בבנגלדש לבין מדדי הבורסה האמריקאית
    ב-13 השנים האחרונות. לפחות המחקר האחרון היה בדיחה באופן מוצהר, בעוד שנראה שאלה שעשו את המחקר על החתולים לוקחים את עצמם די ברצינות.

  • רחלי   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 11:39

    ברגע שהחתול הג'ינג'י שלנו יושב עליך , אתה מתחיל להיות מנומנם ונרדם תוך כמה דקות.
    עוד לא ניסינו את זה על הילדים 😉

  • dugmanegdit   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 11:59

    דווקא התכוונתי למחקר הראשון שאתה מפנה אליו בפוסט. יש עדויות קליניות רבות לכך שבעלי חיים הם אמצעי מצויין לטיפול פסיכולוגי, למשל.
    הבעיה היא שהמחקרים שאתה מצטט בפוסט וגם ברשימה שסיפקת לי לאחר מכן אינם דוגמא למדע טוב, בלשון המעטה…

  • dugmanegdit   ביום 21 בספטמבר 2009 בשעה 17:47

    השאלה אינה איזה מן עיתון זה אלא איזה מן מאמר זה. המאמרים הם דוגמאות למדע רע, בלי קשר למקומות בהם התפרסמו.

  • dugmanegdit   ביום 22 בספטמבר 2009 בשעה 11:06

    דוגמאות משני מחקרים:

    1. המחקר הראשון ברשימה שהבאת, מתוך JAMA.
    כשל ראשון – כשל סטטיסטי. קבוצת הניסוי וקבוצת הבקרה היו בגודל של 24 נבדקים כל אחת. אני לא ממש מבין איך אפשר להסיק משהו רציני מקבוצות בגודל שכזה.
    כשל שני – המחקר כולל רק שתי קבוצות ללא קבוצה נוספת שמטרתה שלילת פלסצבו. היו צריכים לפחות קבוצה שבה מקבלים איזה "כדור נסיוני" (אני הייתי מוסיף עוד קבוצה שתטפל בדג או תעשה מקרמה).
    בעיה נוספת היא בדיווח – לאורך זמן (כעבור שנתיים) נראה שאין הבדל משמעותי בין הקבוצות בכל הפרמטרים. ההבדלים הם בתפקוד בשנה הראשונה ובקבוצת הביקורת נראה שיש "קפיצה" בשנה השניה. העניין נעדר מהדיווח על התוצאות בתקציר. התקציר מדגיש רק את תוצאות הטווח הקצר. בדר"כ, דיווח חסר שכזה הוא עניין חשוד.

    2. המחקר על הסיכוי להתקף לב – במחקר הזה יש בעיית מתודה קשה. אפשר לעשות שם ניתוחים סטטיסטיים ולשלוט על נתונים עד מחרתיים. אלא שהבעיה המרכזית היא שייתכן שהבחירה להחזיק בחתול מעידה על אישיותם של הבוחרים; בהחלט ייתכן שרוב מי שבוחרים להחזיק בחתולים הם אנשים פחות לחוצים (אחרי שחתולי הספיקו לקפוץ מקומה שלישית, הלכו על מעקים בקומות מעט יותר גבוהות, וחיסולו כמה פרטי ריהוט בבית אני יכול להזדהות עם העניין), ולסטרס יש קשר הדוק להתקפי לב ושבץ. לפיכך, ייתכן מאוד שזה לא החתול שמרגיע אלא שחתולים הם אינדיקטור לאנשים רגועים יותר. המחקר כמובן לא בדק זאת. כל מחקר רציני היה מעלה את סוגיית הקשר בין סטרס לבעלות על חתול כבר בתחילת המחקר ולכן היו בוחרים מלכתחילה להסתכל באוכלוסיות של בעלי חתולים ושאינם בעלי חתולים שהם בעלי אותה רמה של סטרס (אפשר לבדוק זאת).

    רק שתי דוגמאות. יש כמובן עוד הרבה בעיות בכל אחד מהמחקרים הנ"ל וגם באלה שלא התייחסתי אליהם. לצערי, הרמה הנמוכה הזו באה לידי ביטוי בהמון מחקרים שמתפרסמים בעיתונים שונים (אפילו בעיתונים שנחשבים מעולים).

  • dugmanegdit   ביום 23 בספטמבר 2009 בשעה 14:56

    זה בהחלט נחמד שאנשים מתחילים לעשות ניסויים במקומות שבהם שלטו (ועדיין שולטים) הלכי רוח אחרים. אלא שאפילו כשעושים כאלה דברים יש דרך לעשות את זה, ובעניין התקציב – לא צריך תקציבי ענק כמו אלה שמשמשים לפיתוח תרופות. מה שכן צריך זה פחות בהלה לפרסום וגם תכנון קצת יותר רציני…

    לעניין "מדע רע" – מדע רע הוא מתן מענה לשאלות מדעיות תוך שימוש מחפיר במתודה המדעית. פרנולוגיה ואלכימיה הן דוגמאות קיצוניות לעניין הזה, אם תרצה זהו "מדע נורא".

  • dugmanegdit   ביום 24 בספטמבר 2009 בשעה 0:16

    מי דיבר על הרעיונות של האלכימיה או הפרנולוגיה? אני מדבר על המתודה. הרעיון שהחומר מורכב מאטומים, למשל, הוא לא מה שעושה את הכימיה למדע. הכימיה היא מדע משום שלצורך בירור טענות משתמשים בה במתודה המדעית. יש תחומים שטוענים טענות ולא עושים שימוש במתודה המדעית או עושים בה שימוש עלוב במיוחד כמו האלכימיה בזמנה שהעוסקים בה ניסו להבין את הרכב החומר אך רובם ככולם לא הבינו טוב מספיק את המשמעות או המטרה של ניסוי.

    במקרים שאתה הבאת – עצם ניסוח השערות אינו הופך משהו למדע.לא מספיק לנסח השערות, אלא צריך גם לבנות ניסוי שעונה לכללים מסויימים וכו'. המאמרים הללו עושים זאת ולכן מצבם טוב בהרבה מזה של האלכימיה. הם כבר עושים מדע. אלא שזה לא מדע טוב, ואפילו לא בינוני. זה פשוט מדע רע.

    בכל מקרה, כפי שכבר אמרתי, אם נסתכל על חצי הכוס המלאה – לפחות מתחילים להשתמש בתחומים הללו בשיטה המדעית.

  • dugmanegdit   ביום 27 בספטמבר 2009 בשעה 11:27

    אילו הרשימה היתה על כיוונים מעודדים בהתפתחות מתודות המחקר על השפעת בעלי חיים על בריאות בני אדם אז אפשר היה לסכם זאת כך. אלא שהרשימה היתה על תוצאות מעודדות של מחקרים כאלה (ולא על התפתחות מעודדת של מתודות המחקר) ולכן קצת קשה להבין איך אפשר לסכם זאת כך.

  • dugmanegdit   ביום 1 באוקטובר 2009 בשעה 14:18

    אני יודע את מה שאני קורא. אם היו לך כוונות נסתרות אתה מוזמן להתוודות עליהן. אתה יכול לומר שהתכוונת להתפתחות במתודות המחקר. אתה יכול גם לומר שהתכוונת להיסטוריה של ההתייחסות לחתולים בתרבויות שונות. אתה גם יכול לומר שהרשימה אינה על חתולים או, לחילופין, על חתולים מאורנוס וכלבים מנפטון. אתה יכול לומר הכל, זו הרי הרשימה שלך. הבעיה היא שזה לא ניכר ברשימה כפי שהיא מופיעה כאן.

השאר תגובה