תל אביב: עיר שבה לחתול אין איפה לחרבן

בקדנציה הקודמת הוא ייסר אותנו בשוטים ובקדנציה הזו הוא ייסר בעקרבים. תל אביב שתחת שלטון חולדאי הופכת מקום שרע לחיות בו. החתולים כבר מבינים את זה. מה אתכם?

בעוד כמה שבועות, אולי עוד השנה ואולי בתחילת השנה הבאה, יסתיימו "דיוני התקציב" בעיריית תל-אביב יפו.

המרכאות זה בגלל שהמשחק מכור מראש – שום דיון אמיתי לא יתקיים. בסוף יעבור התקציב ברוב קולות של חולדאי ואוסף הנמושות שמקיף אותו. שוב יוקדש סכום עתק של 4.5 מיליארד שקלים (בערך) כדי לדחוף ולדרדר את העיר הזו קצת יותר מהר במדרון החלקלק שבו היא גולשת ממילא.

מקום לדאגה. וואחד דאגה

תל-אביב הופכת משנה לשנה לעיר שקשה יותר לחיות בה. קשה לשלם בה שכירות, קשה להגיע בה ממקום למקום, קשה לנשום את האוויר שלה. קשה אפילו לחרבן בה, אם אתה חתול שגר בפלורנטין – שכונה שאין בה חצרות, שטחים פתוחים או גינות.

ותרשו לי, באמת, להציג לכם את הדברים פעם אחת מנקודת מבטו התבונית של בעל החיים השני הכי נפוץ בעיר: מה נשאר לחתול לעשות אחרי שחירבן בחדרי מדרגות, על מדרכות ובערוגות הזעירות של השנים-וחצי עצים שיש בשכונה? השבוע כבר ראינו חתול מחרבן ישירות על הכביש. הוא נראה שבע רצון.

זוגתי יונית החכמה אמרה מייד: "משהו מאד דפוק במקום שבו חתולים מחרבנים על הכביש".

הסבר קצר למי שלא מבין: לחתול, שמכוח אינסטינקט הוא אחת החיות הנקיות בטבע, מתייחס לעשיית הצרכים ברצינות גדולה יותר מבני אדם. החתול נוהג לעשות את צרכיו בהיחבא ולקבור אותם בחול מייד. כשהוא פועל בניגוד לטבע הזה שלו, זה אומר שמשהו מאד לא תקין קורה במערכת האקולוגית שמקיפה אותו. חתול שמחרבן באמצע הרחוב זה כמו אדם שמחרבן באמצע הרחוב – מדאיג.

החתול, סמל העיר, בשפל המדרגה

אז כן, יש אנשים שרואים בחתולי תל-אביב מטרד. גם באירופה של המאה ה-14 ראו בחתולים מטרד, ואפילו ניסו לחסל אותם. כתוצאה מזה הם קיבלו מגיפת דבר שמחתה שליש מאוכלוסיית אירופה בתוך שנים בודדות.
למה? כי "בעיות" שקשורות לחתולים הן בעיות שגורמים בני אדם. התרבות מוגזמת, שיעורי תמותה גבוהים, בעיות תברואתיות שקשורות לחתולים – כל זה הוא מעשה ידי אדם, ואם לא נתקן אז הם יסבלו ואנחנו נסבול. אבל כמובן, טיפול בחתולים זה שטויות שעירייה לא צריכה להתעסק בהן. גינון אבן-גבירול או הכנת תשתית לרכבת תחתית שלעולם לא תקום – זה חשוב.

מעבר לזה, אני אומר – הרי החתול הוא ממש הסמל של תל אביב. אין עוד עיר בעולם (חוץ מאשר אולי רומא, וכמה מקומות ביוון) שהחתול הוא גורם מרכזי כל-כך בתרבות שלה. האם זה לא נראה לכם סמלי שהעירייה מושכת את ידיה ממנו ומי שמטפל בחתולים בתל-אביב הוא קומץ תושבים?

בקלות אפשר היה להפוך את החתולים מנטל או בעיה לאטרקציה תיירותית. כבר לפני שנתיים הצגתי כאן מודל אפשרי, בהשראת מה שנעשה בעיר ברלין עם סמל הדב (עוד עיר שבה למדו להעריך את היתרונות הטמונים בדב. הם פשוט מקדימים אותנו בכמה שנים). לא רק שזה לא יעלה כסף – זה יכניס כסף ויכניס חיים לעיר. צריך רק להרים את הכפפה, משהו שחולדאי לא מאמין בו.

קריית ספר כמשל

רון חולדאי בדרך-כלל לא נוהג להודות שיש "בעיות" בתל-אביב, אלא טוען שאלו תופעות הלוואי הקטנות והבלתי חשובות של הצלחת מדיניותו, שמביאה לעיר עוד אנשים ועוד כסף (וכמה פרחים במיקומים אסטרטגיים).

כשהוא כבר מודה שיש בעיות, חולדאי בדרך-כלל טוען שהבעיות של העיר אינן אשמתו. בעיות התחבורה הן בגלל משרד התחבורה; בעיות הדיור בגלל השוק החופשי; בעיות החינוך הן בגלל שהוא כבר לא מנהל הגימנסיה, וכו'. חוצמזה – תראו איזה יופי שיפץ את אבן גבירול!

לפחות במקרה אחד שמעתי את "דוברי" חולדאי טוענים שאין להם מספיק כסף. זה היה במקרה של מתחם קריית ספר, במסגרת ויכוח בין חברי קואליציה לבין פעילי השכונה וחברי סיעת עיר לכולנו. תמצית הויכוח התקציבי הייתה בשאלה האם נדרשים 7 מיליון ש"ח או 40 ומשהו מיליון ש"ח, כדי להושיע את חלקת האדמה הזו, כבשת הרש של לב העיר. 

רק שנבין על מה מדובר: זוהי פיסת הקרקע הציבורית האחרונה בלב העיר; חולדאי, רשמית לפחות, לא מתנגד להקמת פארק במקום, כפי שמתחננים התושבים כבר 12 שנים. מעשית, נדל"ניסטים ממולחים, מגובים בעורכי-דין רבים, עושים ניסיונות נמרצים "לגנוב" את השטח הזה, בכל אמצעי חוקי או כמעט-חוקי.

זה נראה רק עניין של זמן – אלא אם ינקוף חולדאי אצבע, מה שבינתיים לא עשה. האם זה בגלל שאין לו כסף, או בגלל שסדר העדיפויות שלו שונה מזה שלנו? ובכן, על שאלות כאלו קל מאד לענות כשרואים על מה הולכים 4.5 מיליארד שקלים. על הכל חוץ ממה שרוצים התושבים.

הכל נמצא בתקציב

וזו עוד סיבה מדוע התקציבולטור הוא כלי מהפכני כל-כך. כי הוא מאפשר לראות את המידע שממחיש את הצביעות של עיריית תל אביב-יפו, שיכולה להשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים שמזיקים לסביבה ולאיכות החיים, אבל אין לה כסף לעשות גינה.

כשם שזו עירייה שיכולה לעקור מדרכות ולחפור כבישים ולבנות מחלפים אבל לא יכולה לשפוך קצת זיפזיפ ולפזר חצץ כדי שיהיה לחתולים איפה לחרבן. או להסדיר את נושא סירוס החתולים ולבצע תכנון אוכלוסייה בעצה אחת עם כמה וטרינרים (כבר העליתי בעבר את שמו של ד"ר בועז ארד, גיבור מקומי בקרב חובבי החתולים ואיש צנוע והגון שבאמת מבין את הנושא. אני בטוח שיש נוספים).

אזורי הפרא של פלורנטין

השבוע, יום אחרי יום, אירעו ברחוב שלנו וברחוב הסמוך מקרי רצח/התאבדות, ושריפה שהרגה שניים ופגעה בעשרות. פלורנטין היא סלאם, אין ספק בזה, אבל מצבה עוד טוב – מהרבה בחינות – בהשוואה לכמה שכונות דרומיות ומזרחיות יותר של העיר.

פלורנטין היא בסך-הכל מקום די בטוח, שכונה ללא הפסקה כמו שתל אביב כמעט הייתה פעם. זו שכונה שיש בה עירוב שימושים כמו באירופה – בית מלאכה לצד פאב, חנות לצרכי אומנות לצד חומוסייה, מכירת וינטג' לצד ירקן, ומעליהם דירות ישנות וחדשות, שלמות ומחולקות, בבניינים מטופחים או מתפוררים.

יש גם תנופת פיתוח היסטרית לגמרי בשכונה. בבלוקים הסמוכים אלינו בלבד נמצאות בשלבי השלמה שונים מאות דירות חדשות בשבעה או שמונה בניינים וקומפלקסים, בני 4-5 קומות. רוב הדירות, כמו שאפשר לנחש, מיועדות לסוחרי נדל"ן שינסו להשכיר אותם ומאוחר יותר ינסו להיפטר מהן, ויגרמו לקריסת שוק הנדל"ן העירוני – הסיפור הזה דומה לשאר העיר.

מיאו זה לא מספיק

פלורנטין היא איזור פרא אמיתי, שבו הכל יכול לקרות. שכנים יכולים להתאבד לך (כנראה) באמצע מריבת אוהבים. כרישי נדל"ן וקבוצות רכישה יכולים לתקוע שלטי ענק בניגוד לחוק, ולהסתבך עם העירייה פחות מתושב שחייב 400 ש"ח ארנונה או לא הוציא תו חניה בזמן.

פלורנטין היא מיקרו-קוסמוס דחוס שספוג בכל הבעיות של תל-אביב ויפו, על סף מה שנראה כשואה אקולוגית זוטא, והדבר היחיד שחולדאי שולח לכאן זה פקחים ומכוניות זבל.

לכן, אין פלא שחיה חכמה כמו חתול מביעה את דעתה על המצב באמצעות התייצבות באמצע הכביש ברחוב החלוצים, ופליטת כמה גושי חרא עסיסיים. אחד מהדברים היפים בחתול הוא שהוא אינו יודע לשקר לעצמו, ולומר שהכל בסדר – כשלא נעים לו הוא מביע את זה, בדרכו הייחודית. לא הגיע הזמן שגם אתם תעשו את זה?

מוקדש לחבריי: שרון, יהונתן, יוחאי, יואב, גדי, עידו, תומר, איתי, צביקה, דרור וגם ליואב, זיו, אמיתי, רחביה, איתי, ליאור, כרמל, ישראל ורבים אחרים. זה לא נגמר, זה רק התחיל]

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:15

    החתולים אצלי בגינה נאלצים לעשות צרכים בכל מיני חרירים וסדקים עם מעט חול שיש באספלט של מגרש החנייה, או באיזה מתחם שבו יש כל כך מעט חול, שאין להם איך לכסות נורמלי. ואני רואה את מצוקתם. לא רק שרבים רוצים ברעתם, אפילו לחרבן אין להם איפה. יפה כתבת. וחוץ מזה, אלגוריה מצוינת למצב בתל אביב.

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:38

    יעל – תודה. תתחילי לצלם, אם אפשר.

    כרמל – בצוות התקציבולטור יש הרבה עבודה, מכל הסוגים. את יכולה לכתוב, את יכולה לעמוד בדוכן בשדרה ולהסביר לאנשים מהו התקציבולטור, ואת בוודאי יכולה לעזור במלאכת הדוברות – מעורבים בה אנשים מצויינים אך מעטים.

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:49

    אני מבקש לא לזלזל בגניבת פחי אשפה. גניבת פחי אשפה היא ענף כלכלי חשוב, כחול לבן. ההומלסים שלנו (או העירייה) הם ללא ספק הממציאים של הענף הזה, השני רק לגניבת עגלות סופר.

    חוצמזה, בטוח שאיפשהו בעיר ישנו פליט מאושר שמחביא אצלו בכוך בו הוא גר מאות פחים מרחובות פלורנטין.

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 16:18

    גם אני שלחתי מכתב לרון
    http://www.blacklabor.org/?p=13860
    קיבלתי תשובה שפנייתי בטיפול, אז אני מניח שהכל בסדר.

  • אלעד   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 18:00

    חיסול חתולים גרם למגיפה הדבר באירופה? בנאדם, מאיפה אתה מביא את הדברים האלה בכלל? אני מבין שאתה אוהב חתולים, אבל לפחות שהדוגמאות שלך
    יהיו על איזה בסיס עובדתי. חיפשתי ברשת ולא ראיתי שום דבר שמצדיק את הקביעה הזאת.

    והחתול הוא הסמל של תל אביב? ממתי בדיוק? בפעם האחרונה שראיתי משהו כשלתל אביב היה איזה סמל עם בעל חיים שכיכב בו זה היה הגמל המעופף או משהו כזה. יש בתל אביב הרבה יותר כלבי בית מאשר חתולים, ואף אחד מהם הוא לא סמל לכלום. כל החיים שלי אני גר בתל אביב ומעולם לא פגשתי ולו רבע בן אדם שהגדיר את החתול כסמל. נראה לי שהאהבה שלך לחתולים עלתה לך לראש. ובעצם, למה לא עכברושים כסמל עירוני? כאלה יש אולי אפילו יותר.

    ואם כבר רוצים לטפל בבעיית החתולים, עדיף שזה יהיה באמצעות מאמץ עירוני לעיקור שלהם, זכרים ונקבות כאחד. ההתרבות הבלתי מבוקרת שלהם היא בעייה תברואתית ממדרגה ראשונה. העובדה שחתולים נוברים בערימות אשפה ומפיצים את מלאי הזיהומים שיש שם בכל רחבי העיר מטרידה אותי קצת יותר מהעובדה שלא מקימים עבורם שירותים ציבוריים מאובזרים כדי שיהיה להם איפה לחרבן או להשתין.

    לא יודע אם שמעת על זה, אבל חיות בית בדרך כלל עושות את צרכיהן בבית. ואם הן כבר עושות את זה בחוץ, הבעלים שלהן אמור לנקות אחריהם ולאסוף את התוצרת ולהיפטר ממנה בפח האשפה הקרוב. ככה זה בארצות הברית, באירופה ובכלל בעולם התרבותי. כל היתר – שטויות. מי שרוצה שהעיריה תוציא עבור כסף נוסף כדי שיוכל להביא את החתול שלו לחרבן במקום ציבורי, שיחשוב פעם נוספת.

  • אסתי ירושלמי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 18:00

    בזמנו היתה יוזמה מכמה תושבים שגרים בקרבת אבן גבירול להרים עצומה נגד קטיעת העצים באזור. נראה לך שזה הזיז למישהו? רח אבן גבירול נראה עכשיו הרבה יותר מכוער מקודם, ורמת זיהום האוויר שלו מתקרבת לזו של בן יהודה שהוא הרחוב הכי מזוהם בתל אביב. מישהו מסר לנו דין וחשבון על הקטיעה של העצים? למען מי בדיוק הוא עושה את השפצורים בעיר? וזו הסיבה שאני מאד מעוניינת בדין וחשבון יסודי ופרטני. יש תחושה שהוא פשוט מנסה להיפטר ממני כדי להביא במקומי את אחד מחברי הפמליה שלו שמכניסים לו כמה ג'ובות מהצד. זו מלחמת התשה שכולי תקווה שאנחנו התושבים ננצח בה.

  • ע   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 18:06

    רון חולדאי? אז ברור שהוא מפחד מחתולים, אולי צריך להחליף את השם שלו לחתולדאי?

  • עומר   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 18:11

    בדיוק היום דרשתי בשלומה של חתולה ולדנית, והתברר לי שאחד הדיירים החליט להעביר אותה למקום אחר, לא ידוע.

    המשמעות של זה ברורה…

    הסיבה היא כמובן היעדר טיפול בהתרבות וקצת הסברה. עם כל הרצון הטוב, פעולה יחידנית של תושבים – ויש הרבה כאלה – לא תוכל להתמודד עם נושא ההתרבות, זה דורש טיפול מערכתי של העירייה, מה שלא קורה

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 18:40

    כנראה לא התאמצת כל כך לחפש, כי יש המון חומר ברשת על הקשר בין חתולים ודבר. אפילו בעברית:

    ""נשאיו של הדבר [היו]… מכרסמים ופרעושים, שהיו קיימים בשפע באירופה המטונפת של המאה ה-14. חתולים נחשבו למשרתיו של השטן בחלקים רבים של היבשת הנבערת, ולכן לא היה מי שיצוד את המוני העכברושים שהתרוצצו להם בשלווה על ערמות הזבל, נסעו להם בנחת בספינות ושרצו בכל חור. הם העבירו באדיבותם את המחלה לפרעושים, שבתמורה העניקו אותה לבני האדם, שדאגו להמשך בעצמם."
    אלינער ברקת, כאן
    http://www.tripi.co.il/Show.action?article=374

    כמובן שיש הרבה מקורות באנגלית. למשל:
    http://www.jyi.org/features/ft.php?id=566
    http://www.cats.com/article/cattales/folklore/the-black-plague-revenge-of-the-cats/
    http://www.libraryindex.com/pages/2149/History-Human-Animal-Interaction-MEDIEVAL-PERIOD.html
    http://www.articleclick.com/Article/The-Black-Death-and-how-it-changed-Europe/921718

    ;

  • יונית   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 20:26

    נראה שאתה צריך הסבר קצר של עניין החתול, אם כי לנוכח העובדה ששוקי ממש כתב את זה, אני לא אופטימית לגבי רמת הבנת הנקרא שלך. ובכל זאת, ננסה: חתולים מחרבנים (וגם משתינים) בחור שהם חופרים באדמה, ולאחר מכן מכסים את החור הזה, כשהם בודקים האם החור מכוסה כראוי כך שאין כל זכר לריח השתן/חרא. אי לכך, אין צורך לאסוף אחריהם. חתולי בית אינם יוצאים החוצה ואין צורך להוציא אותם (למעשה, רצוי שלא, כי מדובר ביצורים טריטוריאליים, שכשהם עוזבים את הטריטוריה שלהם הם נכנסים לפניקה ובד"כ נדרסים), אי לכך, ברור שהם מחרבנים בביתם (בארגזם, ואם ארגזם אינו נקי, אבוי לבעליהם). והתוכנית עליה מדבר שוקי כוללת בדיוק את מה שאתה מדבר עליו – בקרה של סירוסים ועיקורים. למעשה, שמענו פעם מבועז ארד תוכנית מאוד מפורטת של העניין הזה, שלא נדרשים יותר מדי משאבים לביצועה. חתולים אינם "מפיצים מלאי זיהומים" בשום צורה שהיא. מדובר בחיות נקיות ברמת האובססיה, שרוב היום עסוקות בניקוי עצמן. את הזיהומים – אנחנו מפיצים. גם הפיזיים, וגם המנטליים. מבחינת נשאי מחלות, יש בערך שתי מחלות שחתולים יכולים להעביר לבני אדם, דרך שריטות. אם החתול שלך (בתיאוריה, די ברור שאין לך חתול) מחוסן, אין לך מה לדאוג (אלא אם אתה אישה בהריון, ואז רק בעלך יהיה אחראי על ניקוי הארגז עד תום ההריון. או שתקנה קט ג'יני). בני האדם אחראים על מצבו של החתול העירוני (ואגב, גם על מצבו של הקיפוד, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר), ואי לכך אחראים גם על רווחתו. ברוב הערים המערביות המודרניות לא מוצאים חתולי רחוב בצורה ובכמות שקיימת בישראל. אם כבר יש חתולי רחוב מוזנחים, מורעבים ואומללים, הרי שיש כאן התנהלות אנושית שגויה (ודי ברור שיש גם בעיר הזאת בני אדם שנמצאים במצב דומה). ואם לדעתך יש להרעיב חתולים עד להכחדתם, אין לנו שום שיג ושיח איתך, כי אין בך שום אנושיות (ואל תספר לי על דאגה לבני אדם קודמת וכו'. זה ברור לגמרי שמי שמוכן להרעיב חיות משתין גם על בני האדם. זה פשוט בא מאותו המקום בדיוק).

  • שי ס.   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 20:47

    יונית 🙂

    בנוסף, בניו-יורק לדוגמה אין חתולים בכלל. כאשר חברים שלי מניו-יורק הגיעו לארץ לא האמינו למראה עינהם שתל-אביב משופעת בחיה החשובה הזו. ניו-יורק אגב סובלת מבעיה נוראית של עכברים ועכברושים בדיוק בגלל זה.

    אגב, גרתי בעבר בדרום העיר ברחוב שאין בו יותר מדי חתולים וסבלנו קשות מבעיית עכברים. כיום אנחנו גרים באזור שבו לכל בניין יש לפחות חמישה חתולים בגינה ובעיות העכברים נעלמו לחלוטין. עכשיו אני עובד על צו פיוס בין החתולים לכלבים שלי אבל זה כנראה יקרה כאשר חולדאי יהפוך לבן אדם

  • גרפילד   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 20:48

    מאשר שבלוגרים פלצנים והחברות הלא פחות פלצניות שלהם יחרבנו כל הזמן בבלוג (מתוך תקווה שמישהו יתן להם סוף סוף עבודה).

  • שוקי   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 21:16

    מילים כדורבנות ממי שאין לו אומץ להזדהות בשמו.

  • אהרל'ה כהן   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 21:59

    אז אולי באמת כדאי שתדאגו קודם לבני אדם. אני מוציא כל ערב שקיות שלמות של ירקות, רוכב על האופניים העתיקות שלי ומחלק אותם לקבצנים בדרום תל אביב. לא אני בתחלתי בזה, שכנע אותי מישהו אחר שעשה את זה לפני. אבל זה בוודאי יותר טוב מאשר לשבת ליד המקלדת ולהילחם על זכותו של החתול. תעשו כבר משהו בשביל מדינה במקום לשבת על העכוז.

    קצת פרופורציות בחיים.

  • שוקי   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 0:43

    בוא לא נעשה תחרויות על מי עושה יותר בשביל מה. גם כי אתה לא יודע מה אני עושה או לא עושה וגם כי זה מטומטם.

  • יעל ישראל   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 3:03

    בדיוק בגלל הטענה שלך על התרבות לא מבוקרת צריך את עזרת העירייה לעיקור וסירוס ופינות האכלה, כדי לשמור על דו קיום בין אנשים וחתולים. העירייה בתל אביב אכן קצת עוזרת, אבל כרגיל, לא מספיק. מדינה מתוקנת דואגת גם לאזרחים ההולכים על ארבע שלה. חחח, מה אני אומרת, מדינה מתוקנת חחחחח. הבעיה אינה החתולים "המזהמים" אלא עיריות מזוהמות.

  • יעל ישראל   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 3:08

    במקרה, ממש במקרה, אני לא יושבת כל היום ליד המקלדת, אלא נלחמת גם למען זכויות הנשים המוכות, חולי הנפש, ועוד אכלוסיות חלשות שליבי כואב עליהם. אז מדוע שייפקד מקומם של החתולים? להם לא מגיע לנשום את האוויר הצח של עירנו?

  • יעל ישראל   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 3:15

    נראה לי שבקרוב גם אתה תצטרך האכלה ידנית בפינות האכלה. אתן לך כתובת בשכונה שלי. תבןא, בכבוד: יש כבד, מעיים, גרונות… תהיה מרוצה. עד חצי המלכות.אצלנו "הבנות" מאוד אוהבים גרפילדים כמוך.

  • הרוב הדומם (מידי)   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 13:49

    איזו יופי של עבודה התקציבולטור!
    כל הכבוד!

    אמנם זה נראה פסימי עכשיו אחרי הפוסט, וזה אכן ייקח כמה שנים עד שניקח את העיר חזרה, אבל אתם עושים עבודה חשובה מאוד.

  • רונה   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 15:14

    אז שאני אבין, אתה מבקש בפסקה האחרונה שנחרבן באמצע רחוב החלוצים כדי להבין את דעתנו?

  • שוקי   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 18:03

    אתה מוזמן לבקר בדף האודות של הבלוג. מעולם לא התיימרתי להציג מופת לחשיבה מדעית וכבר אמרתי לך שהבלוג הזה הוא לא עבודת דוקטורט.

    זה לא שלא מחמיא לי ש-6 מילים מתוך הפוסט הזה שלחו אותך ואת אלעד לקרוא על דבר, אבל שש המילים האלו הן לא עיקר הפוסט אלא אנקדוטה שולית. הטיעון איננו שצריך לטפל טוב יותר בחתולים כדי שלא נסבול מדבר.

    לגופו של הטענה: הקדשתי בדיוק דקה בשביל לשלוף את חמשת הלינקים בתגובה שלי לאלעד. מן הסתם אלו לא המקורות הטובים ביותר בנושא. בכל אופן, על התיאוריה הרלוונטית קראתי לראשונה לפני כ-20 שנה, וביביליוגרף חרוץ כמוך בוודאי ימצא מהר ממני מהם המקורות ועד כמה הנושא נחקר.

    בכל אופן, איש מדע כמוך גם אמור לדעת ששאלות כמו מדוע משהו קרה או מה היה קורה אילו, אינן שאלות מדעיות.

  • מיאו   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 23:40

    לפני שאתה מחפש אצל שוקי וחבורתו מופת לחשיבה מדעית, לא כדאי לחפש אצלו קודם חשיבה פשוטה? בעצם לא, התוצאה הרי תהיה אותה תוצאה.

  • שוקי   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 23:49

    וואו, איך נעלבתי.

  • שוקי   ביום 23 בנובמבר 2009 בשעה 11:46

    כאמור: הרבה יותר מדי זמן בשביל 6 מילים.

  • כרמל   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:28

    זה באמת מטריד. התקציבולטור הוא כלי נפלא. מה אפשר לעשות חוץ מלכתוב? נמאס לכתוב.

  • שרון   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:40

    חולדאי משפץ נהדר גם את פלורנטין! ראה את רחוב וולפסון שנחפר עד מוות בימים אלה ממש באופן שמונע מהתחבורה לעבור, ובכך מנע גם מרכבי כיבוי האש וההצלה להגיע לאתר השריפה השבוע!

    שלא לדבר על המאמצים הכבירים (כלומר: אפס) שחולדאי נוקט כנגד מחלקי הדירות, שהודות להם 200 איש זוכים לגור בבניין אחד, קטן וצפוף, בתת-תנאים, דבר שהוא אחד האשמים הישירים בקורבנות והפצועים בשריפה לעיל.

    ובכלל, חולדאי גם דואג היטב לפינוי אשפה כהלכה בפלורנטין ולכך שיש פחי זבל בכל מקום.
    העובדה שאותה שריפה פרצה בגלל שערימת אשפה סמוכה עלתה באש היא מקרית בהחלט (זה פשוט שההומלסים גונבים את פחי האשפה, כפי שאמר לי פעם פקח ששאלתי בנדון).

  • שרון   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 15:58

    אולי אני צריכה לשלוח לרון היקר מכתב נוסף בנוגע לשאלת הדירות המחולקות, והפעם בהקשר לסכנות הטמונות בהן…

    הממ.

  • שרון   ביום 21 בנובמבר 2009 בשעה 16:02

    האמת היא שלפני כמה שבועות, עמדנו במרפסותינו, אני וכל תושבי הבניינים הסמוכים וחזינו בהומלס (שהתעלם מצעקותינו כמובן) שרוקן ואז פירק בהצלחה פח אשפה ירוק (באופן רועש למדי, בשעה 2 בלילה), קשר עליו את השקיות שלו, ואז נהג אל השקיעה ברכב החדש שלו בחסות עיריית תל אביב…

  • שרון רז   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 11:57

    כשאני שומע את המילה חולדאי שערותיי מסתמרות, גבי מתקמר ואני מתחיל להתגרד בעצבים
    אבל טוב שכתבת…

  • dugmanegdit   ביום 22 בנובמבר 2009 בשעה 17:39

    התגובה שלך (ושל יונית אחריך) לאלעד היא מופת לחשיבה וכתיבה מדעית; מעבר לעובדה שאתה מצפה שנקבל את דבריה של מישהי שאינה מומחית באפידמולוגיה או בהיסטוריה של ימי הביניים, אתה גם מביא קישור למאמר שמעבר לכך שאינו טוען שהדבר באירופה היה תוצאה של הכחדת חתולים (הוא כן טוען שיש סבירות מסויימת לכך שהשמדת חתולים בעקבות התפרצות המגפה הגבירה את קצב ההתפשטות – זו טענה שונה לחלוטין, וגם לה, אגב, אין כל סימוכין שם, והטענה הזו גם בעייתית, כפי שיסתבר בהמשך) הוא אף מסביר במפורש כיצד חתולים יכולים להידבק (בדיוק כמונו) בדבר וכיצד מנהגיהם (כמו הבאת מנחות וכו' לבעלים) עלולים לסכן בני אדם; ככלל, החיידק שמחולל את הדבר אינו מועבר ישירות לבני אדם על ידי מכרסמים אלא על ידי פרעושים שנמצאים עליהם, בניגוד להעברה מחתולים למטפלים בהם, שעלולה להיות ישירה. דווקא צורת העברה כזו אינה תומכת (אפילו) בתיזה שלפיה חיסול חתולים בעקבות התפרצות הדבר הובילה לעליה בשיעור ההדבקה והתמותה – משום שההדבקה מתרחשת לאחר מות הנשא (עת הטפיל מחפש נשא חדש) הרי שהימצאות חתולים בסביבה של מכרסמים עשויה בהחלט להגביר את שיעור ההדבקה והתמותה.
    גם הטענה עצמה, כאילו חיסול חתולים הוביל לעליה במספר העכברים וכך להתפרצות המגפה היא משונה; מעבר לעובדה שהמגפה הזו לא התחילה באירופה אלא היתה פנדמיה שהחלה, כך נראה, באסיה, הרי שבשנים האחרונות עולים ספקות כבדים אם המחלה המדוברת היתה בכלל דבר בובוני (או ריאתי או שילוב שלהם); סמואל קון כתב סר שלם על העניין ובו מובהר היטב שהמחלות שמתוארות כ"דבר היוסטיניאני" וה"דבר השחור" שונות בכל מובן אפידמולוגי מהדבר הבובוני. קיצור של הטיעונים אפשר למצוא כאן:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2630035/pdf/medhissuppl-27-74.pdf
    הדמיון היחיד קיים, כך נראה, בתסמינים; אולם גם שם, מסתבר יש בעיות רבות שמרחיקות את ההסבר שגורס שמדובר בדבר בובוני.

    חתולים הם חיה נהדרת, לפחות בעיני. אולם מכאן ועד האדרתם במסכת של גיבוב "עובדות" שאינן עובדות וחוסר הבנה בכל אחד מתחומי הידע אליהם מתייחסים הדברים (למשל – אפידמולוגיה, התנהגות בע"ח וכו') הדרך עוד ארוכה!

  • dugmanegdit   ביום 23 בנובמבר 2009 בשעה 11:05

    אל תחמיא לעצמך – הבלוג שלך לא שלח אותי לקרוא שום דבר שאותו לא ידעתי קודם (יש לי במקרה איזו הבנה לגבי אפידמולוגיה ברשתות שבעקבותיה התוודעתי לעניין הקשור בהפצת מחלות וכו'). לעניין החשיבה המדעית – מה זה משנה? אתה גם לא התחייבת על איכות הטענות שלך או על זה שהמלל יהיה קריא. אז זה אומר שהדבר אינו נדרש? ולעניין הקישורים – את המחקר צריך לעשות לפני שטוענים טענה. קישוש טיעונים לאחר מעשה הוא בעייתי, מה גם שלא טרחת לקרוא את אשר צירפת ואפילו לא וידאת שמדובר באתרים של אנשים שיש סיכוי שהם מבינים על מה הם מדברים. קצת קשה להבין כיצד "השבת לאלעד" על ידי צירוף קישורים שחלקם הם הפרכת טיעונים חסרי תימוכין וחלקם טוענים טענות שונות ואף סותרות לאלה שטענת.

    ולעניין המתודה – שאלת ה"מה היה קורה אילו" היא שאלה שאפשר לענות עליה באופן חלקי על ידי שימוש במתודה המדעית. אנו יודעים למשל, כתוצאה מהמחקר המדעי, מהו מנגנון ההעברה של הדבר הבובוני. אנו יודעים, למשל, שאם נתחיל לחסל בלי חשבון עכברים נגועים בקרב בני אדם בלי לדאוג להסגר ולשריפת הגוויות הרי שנקבל קצב הדבקה מהיר יותר. זה משהו שאנחנו יודעים (!!). בהיעדר כל מידע סותר על התנאים המסויימים השוררים במקום מסויים אפשר להסיק מכך בקלות שחיסול חתולים בעת התפרצות המגפה לא תגביר את קצב ההפצה שלה. התחזית הזו נכונה בפרט לגבי אירופה במאה ה-14.
    אתה מוזמן לקרוא עוד על כך (ועל יתר הטיעונים המשונים שקושרים בין חתולים למניעת דבר, בין המגפה השחורה לדבר הבובוני ובין "טבעי" ל"טוב") כאן:
    http://dugmanegdit.wordpress.com/2009/11/23/%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9b%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%aa/

כתיבת תגובה