הפרטות מטומטמות במיוחד

אחרי שמכרו בנקים ואת חברת התקשורת הלאומית בפרוטות.

אחרי תוכנית ויסקונסין, שבעלות גבוהה פי 30 מספקת פחות מקומות עבודה ושוללת קיצבאות מעלובי החיים.

אחרי שנתנו ללב לבייב להקים בית-הכלא ו-200 מיליון שקלים הלכו לעזאזל.

עכשיו, קבלו את הפרטת המכינות הקדם אקדמיות, ציון דרך חשוב בחיסול האקדמיה הישראלית.

הפרטה לא חייבת להיות דבר רע. הפרטות חסרות אחריות של נכסים חיוניים, שנעשות בניגוד לכל חוות הדעת של המומחים, הן דבר רע ומטומטם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קלאודיה   ביום 30 בנובמבר 2009 בשעה 18:05

    בפייסבוק נפתח קבוצה נגד ההפרטה של המכינות.
    מטה מאבק מכינות קדם אקדמיות.
    כל אחד מוזמן להצתרף ולהזמין חברים.

  • שוקי   ביום 30 בנובמבר 2009 בשעה 19:59

    העיקר שאתה נהנה.

  • שוקי   ביום 6 בדצמבר 2009 בשעה 1:43

    ליאור היקר,
    במקום לפרסם אצלי 10 תגובות רצופות באורך כולל של 2000 מילים, אני מציע שתפתח בלוג משלך – זה קל מאד. אני מבטיח שאקשר אליך כשתקים בלוג כזה.

  • ליאור ליבוביץ'   ביום 6 בדצמבר 2009 בשעה 14:37

    מר שוקי היקר .
    1.אני מקווה שאתה מסכים איתי שדינן של שחיתויות
    להתפרסם .
    2.אז,כדי שלא לעשות "סלט" בין כל השחיתויות – חילקתי זאת לתגובות עם נושאים .
    3.כאשר כל תגובה על נושא אחר של שחיתות AGENS .
    4.בברכה .

  • ליאור ליבוביץ'   ביום 6 בדצמבר 2009 בשעה 14:45

    1.כידוע,הן בתוכנית ויסקונסין והן ב"אורות-לתעסוקה" נשלחים המובטלים ל"עבודה-בקהילה" .
    2.כאשר,במקום שכר-מינימום לשעה ומשכורת לחודש –
    מקבלים בפועל שכר עבדים לשעה בדמות גימלה בלבד!
    3.משרד התמ"ת כבר 4 שנים וטרם השיב – איזה מסר
    ברצונו להעביר לציבור המעסיקים:
    א)שמעכשיו הניצול כשר ???
    ב)שבעוד משרד התמ"ת 1 (מח' יחסי-עבודה) יתבע מעסיק נצלן,יסנגר עליו משרד התמ"ת 2 (מינהלת מהל"ב) ???
    ג)שמדובר ב-2 משרדי תמ"ת הנמצאים ופועלים ב-2 פלנטות שונות ומנותקים זה מזה ???
    ד)שיד-ימין אינה יודעת מה יד-שמאל עושה במשרד התמ"ת ???
    ה)כל התשובות נכונות !!!
    4.כן התבקש משרד התמ"ת לענות:
    א)מדוע שמעסיק לא ימשיך לנצל עובדים אם משרד התמ"ת מרשה לעצמו לנהוג כך כלפי המובטלים ???
    ב)כיצד בדיוק משרד התמ"ת מתיימר להיות "הכותל-
    המערבי" של עובדים מנוצלים כשהוא בעצמו מעודד
    שוק-עבדים" ???
    ג)איזה ברירה יש לו לאדם – להסכים לעבוד:
    1)אצל המעסיק – והקפריזות שלו-כמה שירצה לשלם
    לשעה ולחודש ואפילו אז להצדיע לו על-כך ???
    2)כעבד בויסקונסין/אורות-לתעסוקה ???
    ד)מדוע שקשיש/ה בבית-חולים/אבות ירצו לשלם למישהו שכר באופן פרטי כשבמקומו ניתן לקבל אחר ובחינם ???
    ה)אותה-שאלה לגבי מוסדות כבתי-ספר ועיריית-חדרה
    מדוע לקלוט עובד חדש למערכת ולשלם לו משכורת כשבמקומו ניתן לקבל אחר ובחינם ???
    5.לפני כמה חודשים הודה מנהל מח' כח-אדם בעיריית חדרה שהעביר עובדי-עירייה ממחלקה אחת לאחרת – שוב,למה לקלוט עובדים חדשים ולשלם להם
    משכורת כשבמקומם ניתן לקבל אחרים ובחינם ???
    6.כאמור,חלפו יותר מ-4 שנים ומשרד התמ"ת טרם השיב תשובות – הייתכן:
    א)שאין לו תשובות ???
    ב)שלא הכין ש"ב ???
    ג)ש"בלע-לשונו" ???
    ד)שלא חשב על-זה קודם ???
    ה)כל התשובות נכונות !!!
    7.בברכה .

  • שוקי   ביום 6 בדצמבר 2009 בשעה 15:59

    אני מסכים איתך שדינן של שחיתויות להתפרסם, אבל אתה מציף בעובדות בלי לבסס אותן במסמכים או לקשר למקורות. אני לא יכול לשבת ולבדוק כל טענה שלך, ולמרות שאני מנחש שהכל או לפחות הרוב נכון, כל דבר שלא ניתן להוכיח יהווה עילה למנוולים לתביעות לשון הרע.

    מדוע שלא תפתח בלוג ותפרסם בו הכל? זה יאפשר לך לקבל הרבה יותר חשיפה.

  • רפי   ביום 21 בדצמבר 2009 בשעה 12:55

    שמחתי לראות את מאמריך הנפלאים ונכונים ,
    הפרטות הללו לא חוקיות ונועדו למלכד את האזרחים החלשים בין כה בים של בירורטיה, ובעצם לתת כח לקפיטליזם הטורפני.
    תוכנית אג'נס היא מהלומת מוות על אזרחים חלשים, הייתכן שהמדינה תתגמל את אג'נס (ויסקונסין) על כל אחד שיצא לעבודה מקבלת אג'נס כספים רבים וגם על שלילת גימלה לדעתי יש להגיש בג"ץ נגד תוכנית אג'נס-ויסקונסין שהיא לא חוקית בעליל
    מצפה להתאגדות ואני מוכן לעזור בזה

  • רפי   ביום 21 בדצמבר 2009 בשעה 13:28

    על מי הם בדיוק עובדים? ועוד מחנכים לעבודה?
    תוכנית אג'נס היא הגרועה שבתוכניות ההפרטה,שנועדה למלכד את המשתתף בה בחוסר יכולות של חופש ושווין תעסוקתי נציגי אג'נס מפנים אנשים למשכורות של 200 ש"ח לחודש העיקר שירד מהמדינה נטל השכבות החלשות, במקרה ועובד קיבל 04.00 ש"ח (זה המנימום שבוקשי אפשר לחיות בו) זה כבר נס ומה עוד ש4.000 ש"ח זה שכר עבדים שבוקשי מספיק לתשלומי שכירות ואוכל לא דיברנו על מים חשמל וטלפון אז איזה בדיוק "בטחון כלכלי" וכל מיני אידואלוגיות שטניות באים נציגי חברת אג'נס העיתונאי הנכבד מר שוקי פירטת בעליל את פרצופם האמיתי של עובדי אג'נס שבמקום לעבוד מטוקבקים באתרים שונים (לא רק באתרך) בניסיון להטות ולהטעות,את דעת הציבור, שתוכנית זאת טובה ומועילה.הם גם מגיבים במקומות אחרים כל זמן שתוכנית אג'נס מוצגת כלא טובה ורעה לעובדים ולנזקקים,מיד תראה גל תגובות שהתוכנית מעולה,די להקיש בגוגל תוכנית אג'נס ולהווכח בדיוק מה היא תוכנית רעה זו,ועדיף להביט בתגובות ולראות את האמת על ניצול החלש,ותגמול ממשלתי לחב' פרטית ששמה אג'נס הבאה בעטיפה ערמומית של עזרה לחלשים,רוב משתתפי תוכנית אג'נס יודעים את האמת,אין להם גוף שיאגד אותם ולכן צריך להקים עמותה לנפגעי תוכנית אג'נס שתתן עזרה לנזקקים ולמשחות במצוקה וחלשים שבין כה אין להם פה ויכולות להתמודד מול גוף משומן במליוני שקלים מכיסם של אותם נזקקים.!!המדינה העדיפה לתקצב בקצבאות את חברת אג'נס מאשר לתת לנזקקים את הזכויות הבסיסיות שמגיעות להם!
    בושה!

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 9:15

    האם צריך להבין מהרשימה ומתשובתך לחב"ה שבנקים וחברות תקשורת מספקות "מוצר ציבורי"?

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 10:07

    השאלה לא הופנת אליך, אבל תודה על ההתייחסות. שוקי גלילי כתב לחב"ה "כאשר מה שמופרט איננו גוף שמייצר מוצר ציבורי, כאשר המדינה מצליחה למכור אותו במחיר משתלם, וכאשר מבטיחים את הזכויות הסוציאליות של העובדים, אין בהפרטה שום רע". מהמשפט הזה נובע (אם הקשרים בין החלקים הם ו-החיבור) שאם ההפרטה רעה אז אחד התנאים שהעלה שוקי לא מתקיימים. אני רוצה ראשית להבין האם במקרה של הבנקים או חברות תקשורת מדובר בכך שזה לדעת שוקי מוצר ציבורי או בעניין אחר.

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 13:59

    שבשעתיים האחרונות הדיון כאן התדרדר כהוגן. בכל מקרה, אני אחזור על שאלתי בניסוח שלא ישאיר מקום להתחמקויות – מבין האפשרויות "מה שמופרט איננו גוף שמייצר מוצר ציבורי", "המדינה מצליחה למכור אותו במחיר משתלם", ו"מבטיחים את הזכויות הסוציאליות של העובדים" השתבש לדעתך בהפרטה של בזק, למשל?

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 14:34

    אשמח אם תסבירי לי:
    א. כיצד תקשורת היא מוצר ציבורי?

    ב. מדוע את טוענת שהמחיר היה "מחיר תחתית"?

    אשר לתועלת הצרכנים – אני שאלתי רק לגבי הטענה של שוקי שהיתה טענת אם-אז "אם מתקיים א ו-ב ו-ג, אז ההפרטה אינה רעה". מכך נובע ש"אם ההפרטה אינה רעה אז ארע או לא-א' או לא-ב או לא-ג'". לכן אם הפרטת בזק רעה צריך להשתבש לפחות אחד מהשלוש. זה הכל.

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 14:36

    אני רואה שעברת לקריאת מחשבות; אבל אם רק נתייחס לדבריך, כיצד העובדה שהמחיר בנקודה א' היה איקס ובנקודה ב' הוא היה 3 פעמים איקס אומרת שאיקס הוא מחיר נמוך מדי? אני לא כל כך מצליח להבין זאת. אולי תבהיר?

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 15:02

    נו, אתה חמקן כהרגלך. הרי אפשר לדון במכינות הקדם אקדמיות ועוד במליון עניינים אחרים או שאפשר לשאול את השאלה מתי וכיצד אפשר להפריט וזה מה שאני התעניינתי בו. אם במקום לנסות ולהתחמק היית עונה אולי אפשר היה להגיע לאנשהו. אני מניח שנוח לך יותר להתחמק. שיהיה.

    ובעניין בית הזכוכית – ואתה חושב שאני לא יודע שזה 200%? היחסים במכוון אינם אלה שאתה כתבת (שהם , אגב, לא נכונים. הרווח אינו 300% אבל שיהיה) – לכל איקס ולכל קבוע אלפא שגדול מ-1 השאלה של המחיר ברגע א שהוא איקס לעומת המחיר ברגע ב' שהוא אלפא כפול איקס עומדת בעינה. אני מבין מתגובתך שחוץ מאשר להיטפל לזוטות (בניגוד אלי – אני מנסה לדון בעיקר שהוא, כאמור, מתי ואיך אפשר וכדאי להפריט) אתה לא מסוגל להשיב על השאלה הזו. חבל. בעיקר בשבילך!

  • dugmanegdit   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 15:24

    לצירוף "מוצר ציבורי" יש משמעות ברורה מאוד בכלכלה. אין שום קשר בינה לבין "נכס חיוני", תהא הגדרתו של האחרון אשר תהא. זה גם לא שייך לכך שהציבור הוא זה שמימן. "מוצר ציבורי" היא תכונה אינהרנטית למוצר. אני רוצה להבין מדוע תקשורת היא לדעתך מוצר ציבורי.

    בעניין המחיר – המחיר ששולם למדינת ישראל בזמנו היה 972 מליון דולר. זה היה מחיר
    המניה (30% מהמניות ליתר דיוק). אני לא מבין מדוע אם את דורשת על הבית שלך, למשל, מליון וחצי ש"ח אך שום קונה לא מוכן לתת, למשל, יותר ממליון ש"ח ואת נאלצת למכור במליון מכרת את הבית במחיר נמוך. זה נשמע קצת מוזר. אם אף אחד לא מוכן לקנות ביותר ממליון מה זה משנה מה את דורשת? והשאלה תקפה גם לעניין בזק.

    לסוגיית הרווחים – איך המספר 340% רווח חושב בדיוק?

  • איתי   ביום 25 בנובמבר 2009 בשעה 16:29

    אני מזמין אותך לכתוב פוסט משלך המונה את הטיעונים לטובת תכנית ויסקונסין, תוך גיבוי בקישורים כפי שעשית כאן בטוקבק, ולשלוח אותו לפרסום למערכת אתר עבודה שחורה [email protected]

    אנחנו נפרסם את המאמר לצד מאמר דעה שיגיב למאמר שלך וימנה טיעונים נגד התוכנית, והציבור ישפוט.

    מה דעתך?

  • dugmanegdit   ביום 26 בנובמבר 2009 בשעה 9:21

    אני לא מבין מה לא מובן – "מוצר ציבורי" הוא מושג בכלכלה עם הגדרה ברורה מאוד. התשובה שאת נתת לי זה בערך כמו לומר "משה הוא משולש כי הוא סגול". יש אמנם כמה דרכים לדעת אם משה הוא משולש או לא. להיות סגול אינה אחת מהן. אנא, בדקי מה המשמעות של "מוצר ציבורי" ולאחר מכן חיזרי ועייני בשאלתי.

    ב. כפי שאמרתי לעיל – הדיון אינו ב"נכס חיוני" אלא ב"מוצר ציבורי". את מוזמנת לטעון שמדובר גם ב"נכס חיוני" אלא שאז את צריכה להסביר מעט טוב יותר מה זה אומר ומדוע חברת תקשורת היא כזו; בנוסף, מדבריו של שוקי לא עולה שצריך לדון ב”נכס חיוני” ולכן לא הזכרתי זאת מלכתחילה – האם שוקי חושב שצריך? בכל מקרה, סוגיית המחיר לא מבדילה בין שני העניינים. העובדה שאני משקיע הרבה כסף במשהו עדיין לא אומרת שאני (וזה לא משנה אם "אני" זה אדם פרטי או הציבור) אוכל לקבל את השקעתי בחזרה.

    לעניין התמחור – כפי שחשבתי את מסתמכת על התחשיב של טייג ושות'; החשבון של טייג והיתר (שנראה כאילו העתיקו שיעורים זה מזה…) מסתמך על כך שהרווח לפני מס של סבן וחבריו הוא 4.9 מליארד ש"ח. זה אכן נכון. מה שלא נכון הוא שהרווח הוא 340%. מדוע? כי טייג מחשב את הרווח על ההשקעה האישית של סבן וקבוצת הרכישה שהיתה 1.44 מליארד ש"ח. אם מחלקים 4.9 ב-1.44 אכן מקבלים 3.4
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091018_1121707

    http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/957/937.html

    הבעיה עם החשבון הזה היא שזה לא הרווח – לפני שמחשבים את הרווח צריך לנקות את החוב; אם את באה עם 100,000 ש"ח הון עצמי ולווית 300,000 ש"ח ממישהו וקנית את מניית "שסק" הידועה ולאחר 4 שנים הרווחת 400,000 שקל הרי שהרווח בעיסקה הוא לכל היותר 100% כי את צריכה להחזיר למעלה מ-300,000 ש"ח (כולל ריבית) למלווה ואת נותרת עם רווח של לכל היותר 100,000 ש"ח. לפיכך, הרווח של סבן ושות' מהעיסקה הוא לכל היותר 135% עד כה (4.9 מליארד בניכוי 3 מליארד לפחות החזר לבנקים חלקי ההשקעה), שהם כ-23% בשנה ולא כפי שנכתב בכתבות הללו. האם הרווח הזה לאורך תקופה של 4 שנים הוא גבוה מאוד או חריג? אולי (זה פחות מהעליה של המדדים באותה תקופה, למשל). בכל מקרה, זה לא מראה שהמחיר היה נמוך מלכתחילה (בדיעבד – כולם מאוד חכמים…).

    מקווה שנהנית מהמשך יום החופש.

  • איתי אשר   ביום 26 בנובמבר 2009 בשעה 16:17

    הצעתי לאלעזר לכתוב פוסט משום שמנסיוני, טוקבק בנושא טעון יכול להיגרר במהירות לקרב נמוך מאוד ולא נעים (כפי שרואים למעלה, שני הצדדים ירדו נמוך, לא רק צד אחד). לעומת זאת, אם אלעזר ישב ויכתוב רשימת טיעונים למה ויסקונסין (בגרסתה הישראלית) זו תוכנית טובה ושוקי (או אדם אחר שיסכים לכך) יישב ויכתוב רשימת טיעונים מדוע זו תוכנית גרועה – נקבל דיון שהציבור יכול ללמוד ממנו ולהשכיל, ולא רק לצפות בו כבקרב אגרוף.

    לאיתי האחר – נימוקים למכביר נגד העברת האחריות על המכינות הקד"א לידי החברה הפרטית מרמנת תוכל למצוא כאן
    http://www.blacklabor.org/?p=14096
    וכאן
    http://www.blacklabor.org/?p=14076

    ועוד על מרמנת בהקשר אחר – העסקת מורים ב"קרן קרב" כעובדי חברת כ"א
    http://www.blacklabor.org/?p=2469

    http://www.notes.co.il/shalev/19067.asp

    http://209.85.129.132/search?q=cache:gIDOfQs4hFIJ:prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/22176067.doc+%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9B%D7%95%D7%97+%D7%90%D7%93%D7%9D&cd=10&hl=iw&ct=clnk

  • dugmanegdit   ביום 26 בנובמבר 2009 בשעה 17:52

    הרשה לי לחלוק עליך בעניין הפרטת בזק – הממשלה לא הציעה את המניות לציבור והציבור קנה; הממשלה הציעה את המניות רק למי שיכול לקנות את כולן (כל 30 האחוזים) ולמכרז הזה רק מיעוט קטן יכול היה לגשת. מעבר לכך, לאחר שאדוני הרגולציה סיננו את המועמדים לפי קריטריונים שונים ומשונים נותר רק קונה פוטנציאלי אחד.

    בעניין המושגים – אני חשבתי ששוקי מבין יפה מהו למה משמש הצירוף "מוצר ציבורי" בכלכלה. מתשובתו לך אני רואה שיש סיכוי חיובי שטעיתי. לפיכך, עולה השאלה – למה לכל הרוחות שוקי מתכוון ב"מוצר ציבורי". הבהרה (שספק אם תבוא) יכולה לשפוך אור על העניין.

  • dugmanegdit   ביום 29 בנובמבר 2009 בשעה 15:23

    קראתי. השתעממתי. ועכשיו מה ניסית להגיד? אה כן, נכון – אבל שומר הלילה כבר ענה על זה; בכל מקרה זה לא קשור לשאלה ששאלתי.

    למרות סרובך לענות אי אפשר לומר שלא השכלתי מהדיון כאן. למדתי, למשל, שאתה מתמיד בצירוף קישורים שאו שאינם רלוונטים (מאחר שלא ממש קראת אותם) לדיון או שהם מראים בדיוק את ההפך מכפי שהתכוונת; למדתי שיונית ואתה לא ממש יודעים מהו "מוצר ציבורי"; למדתי שכתבים כלכליים מסתכלים אחד לשני בשיעורי הבית; למדתי שיש ארבעה כתבים כלכליים (3 פעילים ועוד אחת לא פעילה) בישראל שאו שלא יודעים חשבון או שלא יודעים מה משמעות המילה רווח.

    בקיצור – הפקתי תועלת מהביקור(ת) כאן. אני לא חושב שאפסיק לבקר…

  • dugmanegdit   ביום 29 בנובמבר 2009 בשעה 15:31

    למדתי גם שאתה לא ממש יודע (וגם יונית לא) למה המחיר של בזק הוא "נמוך מדי"; שניכם לא השמעתם שום טיעון שאינו בגדר "חכמת הבדיעבד" אלא נסמך על כך שמלכתחילה המחיר היה צריך להיות גבוה יותר; לא טענתם, למשל, שהמחיר נמוך כי הוא לא מייצג את ההערכה של סמן ושות' לנכס הזה – הערכה שסביר שהיתה גבוהה בהרבה מהמחיר ששולם; לא טענתם, למשל, שאם רוצים מקסימום רווח זה לא הגיוני למכור בהליך שבו יכול להיות רק קונה אחד לחברה – שבמכרז שבו יש רק משתתף אחד לעולם לא ישולם המחיר בו המשתתף מעריך את הנכס; לא טענתם שמלכתחילה היה זה פסול למכור את כל 30% לגורם אחד כי הדבר הביא בעצם למחיר נמוך ממחיר השוק (וליתר דיוק – "מחיר השוק" ששולם פשוט לא היה מחיר שוק!). כל זה לא אמרתם.

    במקרה אחר הייתי חושד שלא עשיתם זאת משום שהנפקא מינה בעייתית ליתר טענותיכם – הרי הדבר מראה שלפקידי הממשלה פשוט אין דרך להעריך מה שווה כמה בשוק ומכך נובע שלא כדאי לסמוך על פעולותיהם בעניינים כלכליים. אך הסר דאגה מליבך – אני ממש לא חושד בכך…

השאר תגובה