כמה הערות וקריאה מומלצת בנושא חוק אדלסון

אם טרגדיה היא התנגשות בין כוחות צודקים, אז מה יותר טבעי מזה שהתנגשות בין כוחות טועים תהיה פארסה – וזו ההגדרה הטובה ביותר להצעת החוק החדשה.

הצעת חוק חדשה שהונחה שלשום על שולחן הכנסת, מבקשת לאסור על מי שאינם תושבי ישראל להחזיק בבעלות על עיתון.

כתבו על הצעת החוק:

הצעת חוק: למנוע מתושבים זרים בעלות על עיתון, מזל מועלם עכבר העיר.
יוצאים נגד אדלסון: הצעת חוק נגד בעלי שליטה זרים לעיתון ישראלי, גלובס.
הצעת חוק: בעלות על עיתון – רק לישראלים, אריק בנדר NRG.
ניסיון לבלום את אדלסון, ענת קם וואלה!
חוק רק לא אדלסון, חנוך מרמרי העין השביעית.גם אתם שלדון אדלסון, יהונתן קלינגר.
מניעים לא ברורים, יונית מוזס.
החוק לאיסור בעלות זרה על עיתונים, רועי צ'יקי ארד.
הניסיון המסריח לעצור את שלדון אדלסון, רביב דרוקר.רשימת התומכים בחוק כוללת, לפי TheMarker את הח"כים דוד רותם (ישראל ביתנו), דניאל בן סימון (עבודה), מירי רגב (ליכוד), אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), נסים זאב ואברהם מיכאלי (ש"ס), דב חנין (חד"ש), יואל חסון, מרינה סולודקין, שי חרמש, שלמה מולה, גדעון עזרא, אורית זוארץ, רוברט טיבייב, יולה שמאלוב-ברקוביץ ורחל אדטו (קדימה).

מכיוון שהיומון היחיד בישראל שנשלט על-ידי מי שאינו תושב ישראל הוא ישראל היום, ההצעה זכתה כבר לכינוי "חוק אדלסון", על שם שלדון אדלסון, המיליארדר האמריקני שמוציא לאור את העיתון הזה.

אדלסון, שלאזכוריו בתקשורת לעיתים קרובות מתלווה התואר "יהודי טוב", נחשב לתומך מובהק של ביבי נתניהו והטענה לפיה ישראל היום נועד לסייע לנ"ל היא לא חדשה. כן, זה יכול היה בהחלט להיחשב לעסק די מסריח, אלמלא כבר הפכנו כולנו לתתרנים מרוב צחנת האינטרסים – כלכלית ופוליטית – בעיתונות הישראלית והתקשורת הישראלית בכלל.

כל כלי התקשורת בישראל נגועים באינטרסים זרים, מי יותר ומי פחות. גם הטענה שלמי שאינו תושב ישראל אסור לשלוט בעיתון היא די קלושה – במיוחד בהתחשב בעובדה שלמדינת ישראל אין ולא הייתה בעיה למכור לאנשים שאינם תושבי ישראל חברות תקשורת ואנרגיה, להעביר לידיהם (או לפחות לנסות) את ניהול בתי הסוהר, שירות התעסוקה (ע"ע תוכנית ויסקונסין) ועוד ועוד.

לצערי, אחד התומכים בהצעת החוק הוא ח"כ דב חנין, שאותו אני מעריך ואף מחבב. אני בטוח שסיבותיו עימו, ומצד שני אני גם בטוח שסיבותיו של מיקי איתן להצביע בעד "אסון צרנוביל" (חוק המאגר הביומטרי ע"פ איתן) היו נשמעות מאד משכנעות לו הייתי מוכן להקשיב להן (ואני מודיע מראש שאני הולך למחוק בלי חשבון תגובות שיעסקו בזה ולא בנושא).

מעבר לכך שהצעת החוק האמורה היא תמוהה – איך שלא מסתכלים עליה – אני חושב שישראל היום, חרף חסרונותיו והבעייתיות הידועה שלו, הוא עיתון שטוב שהוא קיים. הופעתו על מפת העיתונות הישראלית יצרה אלטרנטיבה תעסוקתית להרבה אנשי תקשורת ולכן הוא מהווה גורם מעכב בהתדרדרות הבלתי נגמרת של מקצוע העיתונות בישראל.

ישראל היום מאלץ את שאר העיתונים בישראל, כבר היום, להתאמץ קצת יותר. לעשות משהו שיזכיר עיתונות טובה ואובייקטיבית. הוא מעניק לעיתונאים יותר כושר מיקוח מול המו"לים, ובכך משפר את הסיכוי שיהיו לנו עיתונאים אמיתיים במקום אסקופות נדרסות. במובנים רבים, ישראל היום הוא הדבר הכי טוב שקרה לידיעות, מעריב והארץ. אנחנו צריכים עוד כאלה – לא פחות.  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 14:29

    לחוק הביומטרי יש גם יתרונות, (לפי סוג המתנגדים, אני אומרת את זה) ולישראל היום יש גם כן כמה יתרונות, כפי שמנית פה. עם זאת, חקיקה נועדה לכסות בכל זאת יותר ממקרה אחד, ולכן בשורה התחתונה החוק נכון, גם אם התוצאה במקרה אדלסון אינה חיובית.

    לדעתי, יש גם טעם לפגם בבעלות של תושבים זרים בערוצי הטלויזיה, ויש לקוות שיתנו על זה את הדעת גם כן.
    אנשים פה צריכים לקחת את המושכות על המשאבים של הקהילה המקומית, בכל עניין, ולבלום את סחר העבדים שמתקיים פה בחסות גלובליזציה וכל מיני תהליכים לא טובים , במיוחד לקהילה קטנה כמו זו.

    עם כל הצער, יש לתמוך בחוק הזה, כמו שעם כל הצער (שלא יעצרו כמה אנשים שמגיע להם מאד מאד להיעצר בחו"ל), יש להתנגד לביומטרי.

    לכן, יוצא בסופו של דבר שלעיתים קרובות המסקנות שדב חנין מגיע אליהן , הן השקולות והלוקחות בחשבון את כל הפינות והחריגים.

  • דניאל   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 16:14

    אם הוא מנסה להעביר חוקים שנועדו לסגור עיתונים, באחד מעסקאות ההון-שלטון-עיתון היותר מסריחות שיצא לנו לראות במדינה.

    אני אסתפק בציטוט של דב חנין בנושא אחר:
    "עמיתי חברי הכנסת, במקרים רבים אנחנו מדברים על מדרון חלקלק, וזו הדוגמה הקלאסית למדרון חלקלק. הנה, אנחנו יצרנו את המנגנון שמאפשר לשלטון לקבוע מה אנחנו האזרחים נראה ומה לא נראה. יצרנו את המנגנון הזה במו ידינו. מובן שכאשר יוצרים מנגנונים כאלה, זה תמיד נובע משיקולים טובים וחיוניים של הגנה על הציבור והתמודדות עם כל מיני רעות ועם כל מיני פגעים חברתיים וכדומה, אבל התוצאה היא תוצאה איומה."

    חבל שפיו והצעות החוק שלו אינם שווים.

  • יונית   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 18:24

    הבעיה של כניסת בעלי הון זרים לשוק העיתונות הישראלי, לעומת, נניח, כניסתם לשוק התעסוקה הישראלי, שוק ספקי התקשורת הישראלי, שוק ההון/הבנקאות הישראלי, שוק הקמעונאות הישראלי או כל שוק ישראלי אחר?

  • דניאל   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 19:10

    גם למי שאיננו אזרח ישראלי
    וגם למי שאומר דברים שאנחנו לא רוצים לשמוע – בלבד שלא הסית לרצח.

    מי שמשתיק היום עיתון מטעמים פוליטיים, בסופו שישתיק גם אזרחים שמתנגדים.

    השתקת עיתונים היא פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובעקרון יסוד של הדמוקרטיה.
    לכל אחד יש את הזכות להישמע.

    אין שום דרך שאפשר לסבן או להצדיק השתקה של אנשים אחרים, ועדיין לקרוא לעצמנו דמוקרטיה.

  • דניאל   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 20:17

    לכל אחד יש זכות לפתוח עיתון.
    גם אם הוא בעל הון.

    החוק הזה לא נועד למנוע מבעלי הון עיתונים. הוא נועד לעודד את המונופול של בעלי הון מסוימים.

  • יונית   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 23:29

    אדלסון ומצד שני לדבר רק על מוזס. מה עם נמרודי? שכחנו מאיפה בא כספו? בעיני, אגב, זה כסף הרבה יותר מלוכלך מאשר קזינו.

    מגמה של פרוטקציוניזם זו מגמה מסוכנת מאוד בעולם הנוכחי. לא צריך להיות ניאו ליברל כדי לחשוב שלא תיתכן יותר מדינת קונטיינר, ושזה מזיק לאינטרסים של מדינת ישראל לנסות ולהיות כזו. הבעיה היא לא עם ההון הזר כשלעצמו. הבעיה כתמיד נמצאת ברגולציה לקויה ופיקוח לקוי. לא צריך להגביל באופן גורף את כניסתם של זרים לשווקים שונים בישראל כדי לפקח על הלבנת הון. ולא רק זרים מלבינים הון. גם עם הגלובליזציה כשלעצמה אין בעיה. הבעיה היא לאן לוקחים אותה ומה עושים איתה. פתרונות מסוג הצעת החוק הזו הם פתרונות מסוכנים מאוד, בעיקר במצב כל כך מורכב ובתחום כל כך חיוני לעצם קיומה של דמוקרטיה. לעניות דעתי, הפתרון העגום הזה גם מתעלם באופן גורף מהבעיות האמיתיות שיש בתחום הזה, ולא רק בישראל, ובאופן כללי, האינטרסים שעומדים מאחוריו הם כל כך שקופים מצד אחד ועכורים מצד שני, מה שהופך את כל העניין למטריד מאוד. וזה בלי להזכיר עוד את הזלזול העמוק שהצעת החוק הזאת מפגינה כלפי האינטליגנציה של ה"עם", כך שאני באמת לא מצליחה להבין איך דב נותן ידו לעניין כזה.

  • איריס   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 16:58

    היה שמח לתמוך בכל מה שדופק את מוזס, אבל שיקולי "צבת השינאה" הם בעייתיים בנושא של חקיקה. בנושא של מוזס צריך לטפל במישרין ולא לגרור את כל המדינה לאבדון לפי עקרון להוציא עין לעצמי כדי להוציא שתיים לאויבי.

    הנושא של בעלויות בתקשורת בישראל דורש התייחסות ישירה וכנה, במקום זה יש לנו פה משחקי שח דה לה שמעטה, ובסוף במקום מוזס אחד יש חמשה. והרי בסוף הם גם יפתחו מיזם משותף ויעבירו אחד לשני הלוואות.

    צריך לכן לבדוק את זה לגופו של עניין. לגופו של עניין לא בריא לקהילה כל כך קטנה שבעלי הון זרים ישתלטו עליה, ולא חשוב איך צובעים את זה.

    מי אומר החוק על הבעלות הזרה בחלק מתאגיד שוקן ? האם רלוונטי או שמדובר רק באחזקת שליטה ? לא קראתי

  • איריס   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 18:48

    אם העקרון נכון (צמצום בעלויות הון זר) אז אי אפשר להגיד, טוב, נתחיל בתחום אחר, ואז אם יתחילו שם אז יגידו "למה בעיתונות מותר".

    זה מה שהתכוונתי. לחזור לפשטות ולא לחשוב על אדלסון, מוזס וכולי, אלא על העקרון שמיושם פה.

    בינתיים המתנגדים החריפים הם בעלי עניין. דוברי "הארץ" למשל, וגם ערוץ 10 (דרוקר) יכול לחוש שזה נוגע לו, בעקיפין.

    הטיעון של מרמרי חלש בעין השביעית. לדעתו למה להבדיל בין כשרות כספו המלוכלך של אדלסון לעניין עיתון, מול תרומותיו ליד ושם. יש הבדל, ולא צריך לפרטו

    אם ישראל היא כבר גורה של מכבסת הון שחור ודוחה במיוחד, לפחות שילבינו, כלומר שזה הולך למטות אחרות. אבל אם בעל הקזינו או בית הזונות מתחיל לשכנע שעיסוקיו נפלאים, ובוא נתחיל להפוך אותם ליעד לאומי, אז זה כבר משהו אחר. דומה לבעיה של תרומות לבייב לבתי הספר עם פרוייקט הנחלת היהדות או תרומות הסיינטולוגים לגני הילדים. צריך לשים גבול.
    לדעת מרמרי אין הבדל בין אונטרוועלט יהודי מניו יורק לבין הגרסא המקומית (טוב שהוא אמר את זה ולא אני), אז מה התוצאה , בוא נרים ידיים וזהו ? אחד אחד. קודם את הגאידמקים ושלדוניהם, ואחרי כן המקרים הקשים, המקומיים.

    וממש קשה לי להגיד משהו שעלול באיזה שהיא צורה לסייע למוזס, והדברים ידועים.

  • איריס   ביום 18 בדצמבר 2009 בשעה 19:16

    בטאון הממשלה אינו "חופש הביטוי" אלא זו דרך להשתיק. העולם נהיה מתוחכם יותר מאז בגצ "קול העם". היום ההון משיג בשקט את מה שפעם היה צריך להשיג באמצעות צווי סגירה ממלכתיים.

    גם ידיעות אחרונות הוא "משתיקון" ולא עיתון מזמן. אתה זורק ססמאות כמו תוכי מימי הטורקים.

  • איריס   ביום 19 בדצמבר 2009 בשעה 0:59

    נסתפק בזה.

כתיבת תגובה