המצור על עזה, מי נגד מי

קריאה מומלצת.

עמותת גישה העלתה באתר שלה דף שאלות ותשובות בנושא הגבלות על מעבר סחורות לרצועת עזה וממנה. אם אתם לא בקיאים בנושא אולי כדאי שתקראו קצת – זה יכניס את כל נושא המשט לפרספקטיבה אחרת.

ואם כבר העלינו את הנושא הזה, ברשותכם, כמה נקודות למחשבה:

העמדה הרשמית של ישראל נגד המשט, הייתה שהיא אינה יכולה להתיר מעבר של כלי שיט לעזה מחשש שיביאו איתן אמצעי לחימה. דוברים שונים של ישראל, לרבות ביבי נתניהו, טענו שככל שמדובר במעבר של מצרכי מזון וסיוע הומניטרי אין כלל בעיה – אפשר להביא אותם לנמל אשדוד והם יגיעו לעזה. מעשית – זה פשוט לא המצב.

  • אין מחלוקת בשאלה אם החמאס עוין את ישראל. אפשר להתווכח מה צריכה להיות מדיניות נבונה מצד ישראל לאור העניין הזה, אבל הגישה של החלשת החמאס כיעד טקטי ואפילו אסטרטגי, היא לא בלתי מובנת. הבעיה היא אחרת: מדינת ישראל מנסה להחליש את החמאס באמצעות הפעלת לחץ על אוכלוסיית עזה – גישה שיש לה לא רק השלכות אסטרטגיות חמורות אלא שהיא מחלישה את ישראל גם ברמה הטקטית, ולא פחות חשובה: ברמה המוסרית.
  • השאלה אם כן או לא לפגוע באזרחים פלסטינים כדי להזיק לחמאס, היא כמו השאלה האם כדאי או לא כדאי להפציץ בתי חולים ולירות פגזי זרחן. פרקטית, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שבטווח הארוך הנזק הגדול יהיה לא לחמאס אלא לעצם האפשרות שיהיה שקט באזור. אבל גם בטווח הקצר, המיידי, המדיניות הזו מכניסה את ישראל לפינה מסוכנת משום שהיא מנוגדת לחוקים בינלאומיים ואמנות עליהן אנחנו חתומים.
  • אבל הנזק הגדול באמת הוא לתודעה הלאומית הישראלית, שהתבססה בעבר על אמונה בצדקת דרכנו, טוהר הנשק, ומשפט ששמעתי הרבה כשהייתי חניך בבני עקיבא: ש"אנחנו כאן בכוח הזכות, לא בזכות הכוח". דוד בן-גוריון נהג לומר שהיתרון הגדול ביותר שלנו הוא היתרון המוסרי, וכאשר אנחנו טוענים שהאמצעים בהם משתמש האויב מצדיקים את האמצעים בהם אנו משתמשים, בעצם אנחנו מקריבים את היתרון המוסרי הזה.
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתי   ביום 9 ביוני 2010 בשעה 23:17

    הקישור עובד, תודה – אתה יכול למחוק את ההערה למעלה.

    מי שהכין את הטקסט הזה בוודאי לא כיוון למוחו ולליבו של הישראלי המתלבט שאותו הוא רוצה לשכנע, ואם הוא כיוון – יצא לו מוצר גרוע.

    תשים לב לקטע על המנהרות. מסבירים לנו שמנהרות אינן פתרון טוב לחלץ את תושבי עזה ממצוקתם, ובין השאר מזכירים את האנשים הרבים שקיפחו חייהם בתעשיית ההברחה (חלקם אנשי חמאס אך זה לא מצוין).

    אותו נושא בדיוק היה יכול להיות מנוסח אחרת ולייצר מסקנה פשוטה:

    המצור על עזה שנועד להחליש את החמאס פשוט מחזק אותו ומחליש את הפתח. למה? כי החמאס וארגונים בזיקה לחמאס מנהלים את המנהרות וגובים מסים על כל מה שעובר.

    במלים אחרות: במקום להשתמש בטיעונים מוסריים-הומניסטיים, שעל רוב הציבור היהודי בארץ פשוט לא עובדים* צריך פשוט לשאול אם המצור עושה את העבודה, או בדיוק ההיפך.

    * אם תשאל את הישראלי היהודי הסביר (קדימה/עבודה וימינה משם) אם לשם הצלת חייו של חייל צה"ל אחד יתמכו בפעולה שתגרום למותם של 100 פלסטינים חפים מפשע [למשל הפצצה מהאוויר במקום מעצר מבוקש], הוא יענה "כן".

    מצער שהגענו לשם אך זה המצב.

השאר תגובה