120 מיליארד דולר ששייכים לכם

מול חופי ישראל נתגלה אוצר: גז טבעי בשווי מוערך של לפחות 120 מיליארד דולר. איך קרה שרוב הכסף ילך לידיים פרטיות ומה אתם יכולים לעשות כדי לעצור את זה.

נתחיל בזה: מדובר במאבק צודק ומאבק שאפשר לנצח בו. מדוע? משום שהעיוות וחוסר הצדק זועקים כאן חזק כל-כך, שכמעט כל מי ששומע על העניין אומר שהוא מוכן להתגייס.

עיקרי הסיפור, על רגל אחת: בשנות התשעים קיבלה קבוצת אנשי עסקים היתר לחפש גז טבעי מול חופי ישראל. מאז ועד לחודשים האחרונים, התרחשו שלוש תגליות של מאגרי גז, בנפחים גדלים והולכים. פוטנציאל ההכנסה המשוער נכון להיום הוא 120 מיליארד דולר, ולפי הערכות אופטימיות – עד 700 מיליארד דולר.

במהלך התקופה הזו השתנה העולם, השתנה שוק האנרגיה והשתנו האמצעים העומדים לרשות מחפשי הגז. "תמר", קידוח הגז האחרון והעשיר ביותר עד היום (80 מיליארד דולר) כבר נעשה כשברור לכולם שמול חופי ישראל יש אוצר גדול. למרות זאת, תנאי הרשיון שהעניקה המדינה לקודחים נשארו דומים לאלו שהיו בסוף שנות התשעים – המדינה בחרה לשמור לעצמה 24 אחוזים מההכנסות בלבד.

רק כדי לסבר את האוזן – ברוב מדינות העולם החלוקה של אוצרות טבע בין המדינה ליזמים פרטיים היא אחרת לגמרי: 50-80 אחוז למדינה והשאר ליזם. במקרים בהם קודם להענקת הרשיון ברור שיש סיכויי הצלחה גדולים, האחוזים באופן טבעי עולים. רק בישראל, משום מה, המשיכו לדרוש 24 אחוזים בלבד.

האחוז הזה כל-כך לא סביר, שבתשקיפי חברות הגז הופיעו התייחסויות לכך שהוא עשוי להשתנות. כלומר, זה לא צריך להפתיע איש אם חלוקת הרווחים תשתנה – בוודאי לא את היזמים שנכון לעכשיו צפויים לרווח של כ-100 מיליארד על השקעה של כ-200 מיליון – אין דבר כזה.

מה עושים? מתקנים את המעוות, כפי שנעשה בהרבה מדינות אחרות. אפשר לפתוח את החוזים ולהגדיל את שיעור התמלוגים למדינה או להטיל מס על הגז. אפשר, באותה הזדמנות, לחקור מדוע בשני מקרים שונים נעשו ניסיונות בכנסת לשנות את שיעור התמלוגים והם נפלו – מי יודע, אולי נגלה כאן עוד פרשת הולילנד, רק בסכומים גדולים פי מאה.

מה שברור הוא שלאיש – כולל ממשלת ישראל – אין ולא הייתה סמכות למכור את המשאב הטבעי הגדול ביותר של מדינת ישראל לידיים פרטיות. הח"כים שנתנו לזה יד אולי לא הבינו מה הם עושים, אבל ברוני הגז שהחזיקו את ידם בזמן שחתמו בוודאי הבינו, ולכן החוזים הלא סבירים ולא ראויים שנחתמו איתם צריכים להיות בטלים ומבוטלים.

קמפיין 80:20 של פורום פעולה אזרחית שקם לאחרונה, ינסה לגייס את אזרחי ישראל כדי להעביר את רוע הגזירה. זה הולך להיות קשה, כי נתמודד עם בעלי הון חסרי עכבות ומשומנים היטב, שיציפו אותנו מן הסתם בספינים ואפילו עלולים לגרור אותנו למלחמה (אם להאמין לדבריו של השר עוזי לנדאו, שמדבר כאילו הוא הדובר הרשמי שלהם). אבל כאמור: מדובר במאבק צודק ומאבק שאפשר לנצח בו. ואנחנו ננצח.

ואגב, גם החבר'ה מעבודה שחורה בעסק.
ויש דף פייסבוק.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 1:50

    מה בדיוק הופך את הגז הזה ל"שלנו"?
    מה עשינו כדי למצוא אותו?
    להפיק אותו?
    למכור אותו?

  • שוקי גלילי   ביום 8 ביולי 2010 בשעה 3:00

    אם כוונתך למישור המשפטי עיין בחוק נכסי המדינה תשי"א-1951.
    אם כוונתך למישור המוסרי – אתה משחק לידיהם של הקומוניסטים שטוענים שמי שמוצא, כורה, מפיק ומוכר הם העובדים ולכן זכותם גדולה מזו של היזם.
    בכל אופן, מגילת העצמאות כמסמך המכונן של הריבונות במדינת ישראל מנמקת מדוע הארץ "שייכת" לעם היהודי. היא לא מזכירה יזמות.

  • ישראל ישראלי   ביום 9 ביולי 2010 בשעה 19:31

    דניאל המגוחך.
    עד לגילוי זה היה חור בקרקעית הים. והתשלום כיסה הוצאות הגנה על חור כזה. עכשיו זה נכס שצריך להגן עליו בכוח של מדינה. כך זה בים הצפוני ובים סין הדרומי. מי שיורה או יש לו יכולת לירות קודח. ההגנה עולה כסף רב. אחרת זה יפגע או יהפוך ללפיד הכי גדול במזה"ת.
    כפי שאדון תשובה משלם דמי הגנה בלאס ואגס הוא צריך לשלם דמי הגנה מול חופי ישראל. הסיבה היחידה להתנגדותו והתנגדות השותפים האמריקאיים להכנס לדיון בעניין היא השחיתות הבסיסית של הפקידות הבכירה וחברי הכנסת והשרים. ראה מה עושים היום הפקידים שחתמו על חוזים אלו והיכן הם עובדים.

  • שוקי גלילי   ביום 10 ביולי 2010 בשעה 0:08

    ישראל ישראלי – רק תשתדל בפעם הבאה לא לקרוא לאנשים בשמות אצלי בתגובות, אלא אם הם חברי כנסת.

  • דניאל   ביום 11 ביולי 2010 בשעה 17:49

    העובדה שנולדתי כמה קילומטרים ממשהו לא הופכת אותו לשלי.
    הגז הזה הוא לא שלי. הוא לא של שוקי, ולא של "העם היהודי".
    הטיעון של ישראל ישראלי, על אף הרמה הנמוכה שלו, הוא נכון.
    מדינת ישראל הולכת להגן על תשובה, כמו שהיא מגינה על כל אזרח אחר.
    לשם כך יש מס חברות ומס הכנסה. לא צריך להמציא מס מיוחד, ובטח שלא להעלות אותו שיחול אך ורק על תשובה.

    שימו לב רק שיצרנו הרגע תמריץ כלכלי אדיר למדינת ישראל להיות במצב מתמיד של מלחמה. הרי כל עוד יהיו אויבים שמאיימים עלינו, תמיד נוכל לדרוש דמי פרוטקציה מאזרחים וחברות פרטיות.

    שוקי – לגבי הערת הקומוניסטים – על מי אנחנו עובדים?
    הקמפיין הזה מדיף "הוגו שאבז" מהרגע הראשון.

  • שוקי גלילי   ביום 12 ביולי 2010 בשעה 18:12

    דניאל – אם אתה לא אנרכיסט וכופר בלגיטימיות של חוק ומשטר בכלל, אז נדמה לי שנוכל להסכים שהמדינה מעצם טבעה מסדירה את היחסים בין האזרחים ונאלצת לקבוע מה שייך למי. החוק הישראלי מגן, למשל, על הקניין של אדם המתגורר בבית עליו שילם כסף לחברת נד"לן שקנתה את הקרקע (או את זכויות הבנייה) ממי שהחזיקו בו קודם לכן. אתה אומר "הבית שייך לי כי קניתי אותו", אבל כדאי לזכור מה הבסיס החוקי לכך שאתה יכול לקנות בית. אפשר להתווכח האם הוא צודק או לא, אבל נדמה לי שיש הסכמה רחבה: אם שילמת על בית, הוא שלך.

    בישראל ורוב מדינות העולם מוסכם ומקובל שמשאבי טבע שייכים למדינה המשמשת נאמנה של האזרחים, כלומר – משאבי הטבע שייכים לאזרחים ורשויות המדינה אמונות על השימוש במשאבי הטבע לטובת האזרחים.

    אני אומר שלהעניק 76 אחוזים מההכנסות לקבוצה קטנה של אנשים זה פשוט לא בגבולות המנדט של המדינה (או באופן ספציפי: של וועדת כנסת שכללה שישה אנשים). לא משנה אם ההפקרות בנושא זה היא תוצאה של החלטות שגויות או מעשי שחיתות ושוחד. אם מחר ממשלת ישראל תמכור, באופן חוקי לגמרי, את הכותל המערבי לנסיך סעודי לדוגמא – האם יהיה לזה תוקף? אם ימכרו את הכנרת לסורים – האם תושבי ישראל יחשבו שזה לגיטימי?

    בקיצור: על-פי תפיסת עולמי, אוצרות הטבע שבגבולות הריבונות של מדינת ישראל שייכים לתושבי ישראל ולא ניתן למכור אותם. תנאי ההתקשרות עם תשובה וחבריו היו לא לגיטימיים מלכתחילה ולכן בטלים בדיעבד.

  • איציק יאפ   ביום 30 ביולי 2010 בשעה 21:04

    דניאל, הגז שייך למדינת ישראל כי הוא נמצא בתוך גבולות מדינת ישראל.
    מי שחיפשו, חפרו, קדחו, הקימו וכרו את הגז הזה בשטחי מדינת ישראל עשו עבודה טובה – ומצידי שיקבלו תשלום מהמדינה על כיסוי הוצאותהם. על כל ההוצאות, אפילו שיביאו קבלות (עדיף חשבונית מס) של הארוחות שחיטות שלהם עם עיתונאים זרים.

    הם יכולים לקבל זיכיון על שינוע ואריזה של הגז. אבל הגז – כמשאב טבעי – שייך לטריטוריה בה הוא נמצא.

    לא רוצה? לך חפש גז במים בין-לאומיים.

כתיבת תגובה