ברוני הגז מגייסים את אלוהים

הטענה כאילו היהדות היא קפיטליסטית, שנשלפה כדי לחזק את עמדתם של ברוני הגז, היא שגויה במקרה הטוב וזדונית במקרה הרע. לתת במתנה ליצחק תשובה וחבריו 300 מיליארד דולר מכספנו זה היפוכה של היהדות – זה מה שהיהדות קוראת "מידת סדום" או "מידת הרשע".

הבוקר קראתי ב-ynet טור תמוה במיוחד שכותרתו עמדת התנ"ך בעניין תמלוגי הגז.

מעניין לציין שכותב הטור, עו"ד אבי נוב, הוא מומחה למיסוי בינלאומי. אחת הטענות שטוענים עורכי-הדין של ברוני הגז היא שתמלוגים אינם מסים, ואם זה נכון – איזו חשיבות יש לדעה של מומחה למיסוי על נושא התמלוגים? בכל אופן, עו"ד נוב משמש בטור הזה גם כרב ופוסק לעת-מצוא, וקובע ללא היסוס כי "המקרא הוא ערש הקפיטליזם" וכי הגדלת תמלוגי הגז מנוגדת לרוח היהדות.

אישית, כמי שאיננו משפטן, קשה לי לחלוק על טענותיו המשפטיות של נוב, גם אם הן נראות לי תמוהות. בכל אופן, בתור מישהו שקיבל חינוך יהודי ומכיר קצת את היהדות, טענתו כאילו היהדות היא קפיטליסטית נראית לי, עם כל הכבוד, כאיוולת מוחלטת. שטות חסרת תקדים.

זכות הקניין ביהדות: רק באופן זמני

נתחיל בסיפור תלמודי (בבלי בבא קמא נ', ע"ב):

"מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו: ריקא, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך! לגלג עליו. לימים נצרך אותו האיש ומכר את שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים, אמר: יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך".

הסיפור הקטן והיפה הזה מקפל בתוכו את ההשקפה היהודית על זכות הקניין, שבה עו"ד נוב נתלה. ה"מסקל" מתייחס לחצר שלו כקניינו הפרטי הנצחי, והחסיד מלגלג עליו ואומר לו "מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך".

כלומר: כשאתה מעביר סלעים מהחצר שלך לרשות הרבים, אתה לא רק נוהג בחזירות אלא גם בטיפשות, כי רשות הרבים תהיה שלך תמיד ואילו רשות היחיד שלך היא לא באמת "שלך" – היא מושאלת לך באופן זמני.

היהדות היא אנטי-קפיטליסטית

בפרקי אבות (ה', י') נאמר:

"ארבע מידות באדם – האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית, ויש אומרים זו מידת סדום; שלי שלך ושלך שלי עם הארץ; שלי שלך ושלך שלך חסיד; שלי שלי ושלך שלי רשע".

"האומר שלי שלי ושלך שלך" זו תמצית הקפיטליזם, ועל כך אומרת המשנה: "זו מידת בינונית, ויש אומרים זו מידת סדום".
ולדעתי הצנועה אוסיף שעמדתם של ברוני הגז שמנסים לחמוס אוצר טבע, היא בבחינת "שלי שלי ושלך שלי", זו מידת הרשע.

זכות הקניין – בניגוד גמור לדבריו של נוב – היא ביהדות זכות-מותנית ומאד לא קדושה. זה ניכר יותר מכל במצוות "שמיטת הכספים" (שמיטת חובות), המוזכרת בספר דברים ט"ו א-ב':

"מקץ שבע שנים תעשה שמטה. וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'

הסבר: אם הגיעה שנת שמיטה ולא הצלחתם להחזיר את חובכם לבנק, ליצחק תשובה או לעו"ד נוב, חובכם בטל ומבוטל ואסור להפעיל עליכם הליכי גבייה. למה? כי היהדות היא לא קפיטליסטית.

תמלוגי הגז: נבלים ברשות התורה

אינני יודע מדוע החליט עורך-הדין אבי נוב להיחלץ לעזרתם של ברוני הגז, שבתרגילים משפטיים ובמהלכי הסתה ציניים מנסים לנשל את אזרחי ישראל מהאוצר הטבעי המשמעותי היחיד שהתגלה כאן מעולם.

בכל אופן, אם כבר נדרשנו להמשגה הלכתית ולאנלוגיות שמתבססות עליה, אז הביטוי שעולה לראש הוא "נבל ברשות התורה". כך מכונה מי שמנצל את החוק (או ההלכה) כדי לעשות מעשי נבלה.

דובריהם של ברוני הגז טוענים בימים אלה שלמדינת ישראל אסור לשנות את המיסים שמוטלים עליהם. בהתבטאות יוצאת דופן בחוצפתה, אמר אחד מהם שחברות הגז ידעו להתחמק מתשלום מיסים אם וכאשר יוטלו עליהם. במילים אחרות: האנשים האלה כופרים בריבונותה של מדינת ישראל שהיא זו שהעניקה להם את רשיונות הקידוח.

אפשר רק לשער כיצד היו נוהגים שופטי ומלכי ישראל באנשים כאלה. יש לי הרגשה שיצחק תשובה וחבריו היו מעדיפים את הטיפול החילוני והמודרני.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אבי   ביום 27 באוגוסט 2010 בשעה 12:57

    מודה לך על התגובה המעניינת.
    אני הצגתי את עמדתי בעניין זכות הקניין במקרא בלבד.
    כמובן ניתן להרחיב זאת גם ליהדות (משנה, תלמוד וכו)
    אשמח לנהל דו-שיח בנושא ולהוכיח את עמדתי.
    חבל לי רק על הנוסח המלגלג שלך והשימוש בביטויים מבזים.
    מציע לקיים דיאלוג אקדמי תוך כבוד הדדי

  • שוקי גלילי   ביום 27 באוגוסט 2010 בשעה 13:34

    צר לי, מר נוב, שדעתי מעליבה אותך. מצד שני, התחושות שלי כלפי הדעה שאתה הצגת דומות. אם יש בטקסט ביטוי שאתה חש שהוא מבזה אותך באופן אישי, אז אתה מוזמן להסב את תשומת לבי כדי שאשנה אותו כי אתה אינך המטרה – מה שמעליב ומרגיז אותי היא הדעה שאתה מייצג.

    לדעתי, לטעון שהיהדות היא קפיטליסטית זה עיוות של היהדות. גם ההפרדה שאתה עושה, בין המקרא לתלמוד, בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה – זו לא יהדות. אמנם היו כתות יהודיות שונות שנקטו בגישה הזו אך רובן נעלמו ולא במקרה. אבל אדרבא – אם אתה רוצה להיצמד לפשט שבמקרא, אתה מוזמן לנסות ליישב את הקפיטליזם עם רעיון שמיטת החובות.

  • שי סומק   ביום 27 באוגוסט 2010 בשעה 13:34

    שיעור ראשון בחוג למקרא מסבירים שאין "היהדות" ואין דבר כזה "היהדות אומרת". התנ"ך הוא אוסף של ספרים שמציגים עמדות שונו. בדיוק כמו שאין "הנצרות" או "האסלאם". אפילו במתודות הנחשבות לקוהרנטיות כגון המרקסיזם תוכל למצוא דעות שונות אפילו בדברים מהותיים.
    הדיון לא צריך לסוב האם היהדות היא קפיטליסטית או סוציאליסטית מכיוון שכפי שכבר לימדו אותנו הוגים צרפתיים עלומי שם כמו פוקו ובארט, היצירה לא אומרת דבר אלא מעידה רק על הקורא. כותב הטור בווינט הוא קפיטליסט חזירי שנהנה מהעושר ולכן ימצא צידוקים לקפיטליזם גם בקפיטל.

  • שוקי גלילי   ביום 27 באוגוסט 2010 בשעה 14:13

    עם כל הכבוד הרב לחוג למקרא, ולמרות שאני לא חולק על הטענה הבסיסית – יש הבדל בין לנסות למצוא חוקיות או השקפה אחידה בכל הקורפוס היהודי (שזה קשה או בלתי אפשרי ובעיקר מיותר) לבין להגיד שתפיסה מסוימת לא מתיישבת עם ההלכה היהודית.

  • אמיר   ביום 28 באוגוסט 2010 בשעה 22:07

    מה שאומרים בחוג למקרא זה לרוב שטויות, בואו נתחיל עם זה.

    היהדות רואה בחסד אחד מעמודי התווך של העולם, ואין לזה כל קשר עם סוציאליזם, אלא עם צדקה ווהחובה של כל אחד לדאוג לזולתו. מקור הטעות של השמאלנים הדתיים נובע מזה שהם מתבלבלים בין אלוקים לבין המושג "מדינה". זה שאנחנו מחוייבים לתת צדקה עדיין לא אומר שיש למישהו זכות לקחת מאיתנו כסף בכח כדי לחלק אותו לעניים. זה כבר רובין הוד, ועל פי התורה, הוא גנב.

השאר תגובה