מצעד זכויות האדם: כמה קטנות + תמונות

1
זכויות אדם. כל-כך פשוט.

2
נדמה לי שהרבה מאד ישראלים – אולי רוב הישראלים – לא מבינים מה זה בדיוק זכויות אדם, או זכויות בכלל. המושגים שלהם על זכויות עמומים או חסרים או בלתי קיימים, וזו בדיוק הסיבה שקל כל-כך לדרוך עליהם – למעסיקים, לרשויות המס, לחברות הסלולר והטלפוניה, הכבלים והלווין, לחברות הביטוח ולבנקים, לעיריות, ולמי לא.

3
רוב הישראלים לא מבינים כלום בזכויות. הזכות היחידה שהם תובעים לעצמם היא על הארץ הזו, כי היא שלנו ושלנו ושלנו. אבל מה זה בעצם אומר שהארץ שלנו? את החובות שכרוכות בזה כולנו מכירים, אבל מה לגבי הזכויות? האם הזכות על הארץ לא אומרת, למשל, שאם נמצא כאן אוצר טבע אז הוא שייך לכולנו? ואז איך זה שאותם אנשים שמהללים את "זכותנו" עושים הכל כדי שלא נקבל כלום מרווחי הגז הטבעי או תמלוגי האשלג, או פצלי השמן?

4
זכויות האדם הן יסודיות ומצומצמות יותר מזכויות האזרח. אם חופש הדיבור של האחד נפגע, מה פלא שזכויות האזרח של אחר נפגעות גם כן. כולנו חלק מאותה שרשרת מזון, ולכן יש קשר הדוק בין מה שעושים לסודנים בסיני למה שעושים לסטודנטים הערבים בצפת, למה שנעשה למפוני גוש קטיף ולמה שקורה בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

5
זכויות אדם זה בשבילכם. שלכם, של כולנו. ותראו כמה זה יפה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלילה   ביום 11 בדצמבר 2010 בשעה 12:32

    תודה שוקי, מעולה.
    מדהים כמה קשה לשכנע את הישראלים בעניין הזה – שסולידריות עם זולתם לא תיקח מהם כלום אלא רק תתרום להם.

  • שוקי גלילי   ביום 12 בדצמבר 2010 בשעה 1:38

    לא, תודה לך.
    אני חושב שהאופן שבו ניסחת את זה מבטא את תמצית הצלחת ההפרד-ומשול. הצליחו לשכנע את הישראלים שהסולידריות מסוכנת, אלא אם היא "לאומית", כלומר לא אנטגוניסטית לשלטון.

  • ענת   ביום 13 בדצמבר 2010 בשעה 15:10

    תודה שוקי. פוסט מדויק כרגיל ותמונות מאוד משמחות. שומרת על אופטימיות ומאמינה גדולה בשותפות הגורל 🙂

השאר תגובה