שנאת חרדים: אותה מחלה רק בצורה אחרת

אני עוקב בימים האלה, בצער רב, אחרי הפרסומים הבלתי נגמרים בתקשורת שקשורים למגזר החרדי. אחרי השלב ה"חדשותי", שגם הוא נראה כאילו הוזן – שלא לומר פוטם – על-ידי יחצ"נים ויועצי תקשורת, הגיע שלב ה"דעות", שבו אפשר היה לקרוא שוב את כל הדברים שנכתבו בפעמים הקודמות.

בסוף השבוע הזה נכנסנו לשלב ה"תחקירים", שבו מתגלים כל מיני דברים מופלאים. לדוגמא, סיפור השער של "7 ימים" שבמסגרתו נטען שאברך חרדי עם עשרה ילדים שאינו עובד מרוויח 27 אלף שקלים ברוטו לחודש ("עבודה שחורה", אמיר שואן, "7 ימים", 24.12.2010).

אני לא יודע מי עושה את החישובים המופרכים האלה, אבל יש לי הרגשה שלא היה זה כתב או עורך בידיעות אחרונות. בין השאר, משום שהם מזכירים מאד כל מיני תעלולי חשבונאות-יצירתית שהגיחו בשנים האחרונות מאגף התקציבים באוצר או ממשרד התמ"ת וכיוצ"ב, ו"הוכיחו" כל מיני הבלים אחרים (כמו שתוכנית ויסקונסין משתלמת למדינת ישראל, או שתקציבי הכבאות בישראל גדולים מדי, וכו').

כל ספין כלכלי "טוב" מתחיל באיזה מסמך שכזה, עם מספרים שאין להם שחר. לו העיתונות הישראלית הייתה שווה משהו, היא הייתה קורעת לגזרים את החישובים ואת מי שעומד מאחוריהם – כי אם המטרה היא לשכנע שהחרדים חוגגים על חשבון החילונים אז זהו עלבון לאינטליגנציה. מה שקורה בפועל הוא שרוב מכריע של המגזר החרדי חי בעוני ועליבות, וקצת לפני שזו צרת כולנו – זו צרתו. זה שיש לו אליטה פוליטית מושחתת ופופוליסטית – אההמ… ומה יש לחילונים בדיוק?

למרבה הצער, ישנם יותר מדי אנשים שרואים עצמם כשמאלנים אבל דבריהם על החרדים מראים שהם שונאי-זרים לא פחות מחבריהם הימניים. החרדי אמנם איננו "זר" מבחינת השתייכותו הדתית ובחלק מהמקרים גם הלאומית, אבל הוא זר בלבושו ובשפתו ובמנהגיו. לכן שנאת החרדי היא כמו כל שנאת זר – חשוכה ומעוורת.

רק שונאי-חרדים יכולים להיות כל-כך עוורים, ולהיסחף אחרי ההסתה האנטי-חרדית, שמגיעה – בעיתוי מפתיע – במקביל להסתה נגד ערבים ומבקשי מקלט ומייד אחרי קטסטרופה אדירה, שבדרך-פלא איש אינו מדבר עליה יותר, שבועות בודדים אחרי שהתרחשה. אם אנחנו רוצים להבין מי אחראי, כדאי לשאול מי מרוויח מהמצב הזה.

אני אומר דברים קשים, אבל באמת שנגמרה לי הסבלנות לכל הטובלים ושרץ בידם. הצגת מקבלי הקיצבאות כעצלנים ונצלנים היא לא "שמאלנית", לא כשהיא מגיעה מביבי ומופנית כלפי מובטלים ולא כשהיא מפציעה במאמרי המערכת של הארץ ומופנית כלפי חרדים. זו אותה המחלה רק בצורה אחרת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מורין   ביום 25 בדצמבר 2010 בשעה 17:24

    זה נכון ששנאת החרדים לא שונה בהרבה משנאת הערבים או כל שנאה אחרת. אני אישית משתדלת לשפוט את האדם הפרטי לפי מעשיו.

    אבל יש משהו שמאוד מטריד אותי בדתיים מכל העמים, וזאת העובדה שהם חושבים שתפקידם הוא להגיד לאנשים איך הם צריכים לחיות, וכשהנציגים שלהם מגיעים לשילטון הם גם מחוקקים חוקים המחייבים את כולם, ויוצאים למלחמות לפי האמונות הללו (במו באיראן למשל).

  • ליאור גימל   ביום 25 בדצמבר 2010 בשעה 20:13

    Amen to that, brother.
    אחד מהמוצדקים

  • שוקי גלילי   ביום 25 בדצמבר 2010 בשעה 23:06

    מורין – אני כמעט מסכים איתך. את אומרת שמה שמפריע לך הוא "שהם חושבים". אני חושב שזו הכללה. אני לא חושב שכל האנשים הדתיים, כל הדתות ואפילו לא כל החרדים בישראל, רוצים לכפות את סגנון חייהם על אחרים. אני חושב שהרבה חרדים גם לא מרוצים ממה שעושים הנציגים שלהם בכנסת וממשיכים להצביע להם – כמו שעושים רוב תושבי ישראל.

  • מיה   ביום 26 בדצמבר 2010 בשעה 16:31

    כמה נכון כמה עצוב…

טרקבאקים

  • מאת פוסט חדש | הבלוג של יחזקאל ביום 25 בדצמבר 2010 בשעה 23:57

    […] אני לא יודע מי עושה את החישובים המופרכים האלה, אבל יש לי הרגשה שלא היה זה כתב או עורך בידיעות אחרונות. בין השאר, משום שהם מזכירים מאד כל מיני תעלולי חשבונאות-יצירתית שהגיחו בשנים האחרונות מאגף התקציבים באוצר או ממשרד התמ"ת וכיוצ"ב, ו"הוכיחו" כל מיני הבלים אחרים (כמו שתוכנית ויסקונסין משתלמת למדינת ישראל, או שתקציבי הכבאות בישראל גדולים מדי, וכו'). קרא עוד » […]

השאר תגובה