מתוקף מגילת העצמאות: עץ שנותן פרי לשבעים שנה

על מדינת ישראל להעניק למגילת העצמאות תוקף של חוק יסוד.

1
זוגתי ואני נמצאים בויכוח בלתי נגמר מזה כמה שנים. בכל פעם שעובר כאן חוק חשוב, שהופך את ספר החוקים של מדינת ישראל – על-פי השקפתי, כמובן – לאנושי ומוסרי יותר, אני מברך על כך וזוגתי נוחרת בבוז ומלגלגת על המחוקקים, המוסיפים עוד אותיות מתות לספר.

2
קשה להתעלם מהטענה שבישראל הבעיה אינה בחוק, שהוא בדרך-כלל מצוין. הבעיה היא שחוקים אינם נאכפים. 92% מהמעסיקים פוגעים בזכויות החוקיות של העובדים שלהם (לפי דו"ח של משרד התמ"ת מ-2007). בענפי הבנקאות, הביטוח, התקשורת ורבים אחרים, ישנם קרטלים ותיאומי מחירים והתעמרות בלקוח תוך זלזול מוחלט בחוק. הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים, חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו – אלו נשמעים לעיתים כביטויים ריקים מתוכן, לנוכח המציאות המבישה של היעדר אכיפה.

אישית, אני חושב שתמיד ישנו פער בין הרצוי למצוי ובין החזון למימוש, אבל שלמילה הכתובה יש משקל וכוח היסטורי וכי לחוקים – גם במדינה שהאכיפה בה רשלנית ומושחתת, כמו ישראל – יש משמעות מעשית ודקלרטיבית כאחד, ושתיהן חשובות. חוק שנחקק אתמול יכול להשפיע על חייהם של אנשים מחר או בשנה הבאה או בעוד עשור. ראינו את זה קורה בעבר. אם חוק מסוים הוא בבחינת "עץ שנותן פרי לשבעים שנה", זה רק מעיד על חשיבותו – מהי החוקה האמריקנית עבור האמריקנים, אם לא בדיוק זה.

3
על מדינת ישראל להעניק למגילת העצמאות תוקף של חוק יסוד. לדעתי זה רעיון שיכולים להימצא לו תומכים משני צדי המפה הפוליטית. הציניקנים יאמרו שאפילו בן-גוריון, האיש שהכי מזוהה עם הטקסט הזה, מעולם לא ראה בו משהו מחייב מדי. אולי זה נכון, אבל גם די ברור שתכני המגילה הם התמצית של מה שראש-הממשלה הראשון ו-35 החותמים על המגילה איחלו לנו, שלא לומר – ציוו.

4
אנשים מעטים מאלו שרואים עצמם ציונים, ואפילו ימנים, יוכלו לסרב להצעה להעמיד את המסמך המכונן במרכז התשתית החוקתית של מדינת היהודים. עם זאת אני חושב שדווקא בשמאל, ואפילו בשמאל הלא-ציוני, צריכה להימצא התבונה לברך על יוזמה כזו.

חלק גדול מהישראלים חושבים שבג"ץ מקבל החלטות פוליטיות ומתרגזים כי זו לא הפוליטיקה שלהם. חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", לא מוכרים או לא מובנים לרוב האנשים, או נתפסים כקונספירציה שמאלנית. אבל את מגילת העצמאות הם יסכימו לקבל ויסכימו שילדיהם יחונכו לאורה, כי זהו מסמך ציוני. בואו רק נזכיר מה אמרה "ציונות" לדור המייסדים.

5
מתוך הטקסט של מגילת העצמאות:

מדינת ישראל… תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות…

שימו לב שנאמר "כל תושביה" ולא "כל אזרחיה", כלומר גם מי שאיננו אזרח זכאי ליהנות מזכויות בסיסיות ואפילו מהפירות של פיתוח הארץ (!). מדהים שבימינו יש מי שמעיזים לטעון שאפילו לאזרחי ישראל אין זכות ראשונים ליהנות מפירות פיתוח הארץ (ע"ע תמלוגי הגז). יש להם שלל טיעונים ציניים – כלכליים, בטחוניים, משפטיים וכו' – ולנו יש את מגילת העצמאות.

6
וזה מה אומרת המגילה על יחסינו עם הפלסטינים:

אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

שימו לב שבן-גוריון בהחלט קרא להם "עם".

7
אפשר לטעון שמגילת העצמאות היא טקסט מיושן וחד-צדדי שכולל בתוכו סתירות או לפחות ניגודים. אבל לדעתי זהו טקסט נאור, בוודאי בהשוואה למה שנעשה במציאות בפועל. ואותו הדבר אפשר לומר גם על "מדינת היהודים" של חוזה המדינה הרצל, שאמנם לא מתייחס לנושא הפלסטיני כלל, אבל נוגע בשלל סוגיות חבתיות אקטואליות – עובדים זרים, עובדי קבלן, פנסיה ממלכתית ועוד; באמת ראוי לתואר "חוזה".

הטקסטים הציוניים בכלל, לרבות כתבי ז'בוטינסקי, מייצגים עולם מחשבה שבמונחים ישראליים בני ימינו עשוי היה להיחשב "שמאלני". אבל אלו לא טקסטים של שמאלנים – אלו הטקסטים המכוננים של הציונות ואפשר לטעון שהתכנים שלהם בכללותם מהווים סוג של אמנה חברתית. כלומר, הבטחות שצריך לקיים, גם אם זה אומר שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, ללא הבדל דת, גזע ומין – שזה בעצם מה שרצינו, לא?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יובל   ביום 30 בינואר 2011 בשעה 13:44

    הרשה נא לי לחלוק עליך.
    ראשית, זה לא מנוסח כמסמך חוקי-משפטי. מה זה "חזונם של נביאי ישראל?" עמוס הסוציאלי או אליהו הרוצח את נביאי הבעל?
    שנית, עצם המושג "מדינה יהודית" והסקירה ההיסטורית שחוזרת בדיוק על המיתוס ("נרטיב") של עם השב לארץ שוממה, הם מקור הלגיטימציה למה שבכל מקום אחר ייתפס כעוול.
    למה אנחנו מגרשים בדואים מאדמתם? אנחנו היינו כאן קודם. מי אמר? מגילת העצמאות, שהיא חוק יסוד…
    פסקת ה"שוויון הגמור ללא הבדל" נחבאת בתוך נאום שלם שאומר: זה שלנו, ומי שפגשנו כאן הם הפולשים."
    אם כבר, שרק פסקת ה"שוויון גמור ללא הבדל" תהפוך לחוק מחייב.

  • שוקי גלילי   ביום 4 בפברואר 2011 בשעה 13:42

    יובל, בעקיפין אתה דווקא מחזק את דבריי.
    חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא ביטל אוטומטית את כל החוקים שנחקקו לפניו, אלא חייב לפרש אותם על-פי עקרון השוויון. כך, פסקת ה"שוויון גמור ללא הבדל", בניגוד לכל מה שסביבה, היא בהירה ביותר וכופה פרשנות שוויונית על כל השאר.

טרקבאקים

  • מאת הדייג – לקט המלצות קריאה מס’ 17 ביום 4 בפברואר 2011 בשעה 6:01

    […] שוקי גלילי בבלוג שלו חוזר למגילת העצמאות ומצטט ממנה קטעים, על פיהם הוא קורא להעניק למגלת […]

השאר תגובה